מהעבר כתב:העותק נמכר במכירה פומבית של קסטנבוים בערך לפני שנתיים
חכם באשי כתב:מהעבר כתב:העותק נמכר במכירה פומבית של קסטנבוים בערך לפני שנתיים
תודה לך.
תוכל לתת פרטים יותר מדוייקים? למשל, אימתי נתקיימה המכירה המדוברת.
איש_ספר כתב:מוזכר בהגהות המרדכי המיוחסות לרמ"א ואולי גם בחידושי אנשי שם
מי האיש?
איש_ספר כתב:חיפשתי באוצר מהר"ם וירשליר, ול"מ כמעט כלום. וכעת בזכות הערתך חיפשתי וירשליר ומצאתי ששמו היה ר' מאיר והיה מתלמידי ר' יעקב מרגליות ומרבותיו של ר' נ"ה טריוויש.
אולי גם ראיתי את מצבתו.
מצאת פרטים נוספים?
חכם באשי כתב:מהעבר כתב:העותק נמכר במכירה פומבית של קסטנבוים בערך לפני שנתיים
תודה לך.
תוכל לתת פרטים יותר מדוייקים? למשל, אימתי נתקיימה המכירה המדוברת.
חיס כתב:איש_ספר כתב:חיפשתי באוצר מהר"ם וירשליר, ול"מ כמעט כלום. וכעת בזכות הערתך חיפשתי וירשליר ומצאתי ששמו היה ר' מאיר והיה מתלמידי ר' יעקב מרגליות ומרבותיו של ר' נ"ה טריוויש.
אולי גם ראיתי את מצבתו.
מצאת פרטים נוספים?
אולי התכוונת למצבתו כאן ?
https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/1 ... /0/end/1/c
מאיר וירשליר, ציון הלז תשא לי הארו, אשר שם נגנז אשר תמיד, משכים ומעריב לתפילה, לב"ה איש ישר ונאמן, הוא מאיר בן הר"ר יודא זצ"ל המכונה הר"ר זעלקלן מק"ק מענטץ, בן מהר"ר מאיר וירשליר נשמתו בטהרה בליל א' ונקבר בו ביום ב' כ"ב אדר שנ"א לפ"ק, בג"ע א"ס.
הוגה כתב:חיס כתב:איש_ספר כתב:חיפשתי באוצר מהר"ם וירשליר, ול"מ כמעט כלום. וכעת בזכות הערתך חיפשתי וירשליר ומצאתי ששמו היה ר' מאיר והיה מתלמידי ר' יעקב מרגליות ומרבותיו של ר' נ"ה טריוויש.
אולי גם ראיתי את מצבתו.
מצאת פרטים נוספים?
אולי התכוונת למצבתו כאן ?
https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/1 ... /0/end/1/c
כנראה מצבת נכדו של מהר"ר מאיר וירשליר:מאיר וירשליר, ציון הלז תשא לי הארו, אשר שם נגנז אשר תמיד, משכים ומעריב לתפילה, לב"ה איש ישר ונאמן, הוא מאיר בן הר"ר יודא זצ"ל המכונה הר"ר זעלקלן מק"ק מענטץ, בן מהר"ר מאיר וירשליר נשמתו בטהרה בליל א' ונקבר בו ביום ב' כ"ב אדר שנ"א לפ"ק, בג"ע א"ס.
איש_ספר כתב:הגהות הרמ"א משופעות בשמות של חכמים בלתי מוכרים לי, אולי אעשה רשימה
כעת אני זוכר גם את ר' יוזפא סג"ל מפרנקפורט שהוא והמרדכי שלו נזכרים כמה פעמים.
הועתק מכתיבת יד של הגאון מהר"ר יוזפא סג"ל מורנקפורט. ואני הדיוט אומר שהגאון הנ"ל כתב דבריו לפי שבמרדכי שלו היה כתוב אפילו לר' יוחנן אבל לפי ספרים שלנו שכתוב אפילו לר' אינו קשה דהא רב הונא אתי כר' והוי כאילו אמר אפילו לרב הונא ודו"ק. וכן מצאתי במרדכי של הגאון מהר"מ ווירשליר ז"ל שהעביר קולמס על יוחנן וגרס אפילו לרבי.
חיס כתב:האם זה המצבה של זקנה של מהר"ם וירשלר ?
מרת יוטא בינג צאנה וראנה בזאת
הציונה ׃ של אשה חשובה והגונה ׃ כידוע לכל המדינה
וקנו עליה קינה ׃ מר׳ יוטא בת ר׳ משה ז״ל מילדי בינגוא
ואבי אמה היה מהרר״ם וירשלר נפטרת ליל שני של סכות ונקברת ביו׳
{שני של סוכות} שמ״ב {לפ״ק}
http://www.steinheim-institut.de/daten/ ... fb0906.jpg
https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/2 ... 1293184151
איש_ספר כתב:הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת גיטין פרק הניזקין רמז שצד
* [כן מצאתי מוגה במרדכי של מהר"ר ליזר טרויש
הגהות הרמ"א על מרדכי מסכת בבא בתרא פרק חזקת הבתים רמז תקנו
[*וכן הכא כשיגע הבית צריך להרחיק שלא כו'. כן מצאתי מוגה במרדכי של מוהרר"ה איטריו"ש ז"ל
אולי שניהם מכוונים לאחד.
ובמ"י מצאתי וז"ל ואני הצעיר המחבר ק"ל ומה בכך נהי דליכא כזית מ"מ יאסור דהא חצי שיעור אסור לכ"ע ואיכא מ"ד חצי שיעור אסור מן התורה, ויתכן שהמעשה כך שראש אווז שלם נתבשל עם האווז ודו"ק. הועתק ממ"י, וכמדומה שהמחבר היה מהרר"ש שליט שטט ז"ל.
הוגה כתב:לפני מחבר "הגהות הרמ"א" היה גם כת"י ישנים של המרדכי כמובא בדבריו פעמים רבות. וכן יצויין לדבריו בשאלתו להרמ"א (שו"ת הרמ"א סי' קיג): "וכן מצאתי בשני מרדכי ישנים... וכל זה יודיע מר לתלמידו הקטן ע"י מוקדם כדי להאיר עיני, ובכן שלומיה דמר יסגא למעלה למעלה ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, נאום הירש עלזישר".
איש_ספר כתב:
בשני מקומות (יתכן שיש עוד ולא מצאתי, שמעתי שבתקליטור התורני יש חידושי אנ"ש, אודה למי שיש לו אפשרות לבדוק שם), מצאתי בחידושי אנ"ש, הגהות מתוך 'מרדכי דרמ"א' או 'מרדכי של רמ"א'. והם בב"ק רמז כ"ב וחולין רמז תרי"ג. אני מתעניין האם המלקט של חידושי אנ"ש העתיק גם את זה ממקור שעמד לפניו או שמא היה תח"י איזה טופס של מרדכי מוגה שהוא ייחסו לרמ"א.
הוגה כתב:איש_ספר כתב:הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת גיטין פרק הניזקין רמז שצד
* [כן מצאתי מוגה במרדכי של מהר"ר ליזר טרויש
...כנראה הוא רבי אליעזר טריויש שהיה רבה של פרנקפורט (ונפטר בערך בשנת שכ"ו), בנו של רבי הירץ טריויש שגם מובא בהגהות הרמ"א על המרדכי (מסכת חולין פרק כל הבשר רמז תרצא) הועתק ממרדכי של מהר"ר הירץ טריוש.
ואחריו קם הגאון הגדול רבינו מרדכי בר הלל, וחבר הספר שנקרא על שמו ספר המרדכי, והוא אחרון בזמן וראש וראשון במעלה לכל הפוסקי', כי קיבץ כל הדיעות והסברות שקיבל מרבותיו, ובפרט מרבו המובהק מהר"ם שהיה רבו כפי אשר קבלתי מרבותי. ובתר ספר המרדכי גרירינן אנן בני הגולה ובצמא אנו שותין מימיו הקדושים מים חיים. ומפיו הקדו"ש אנו חיים. כי חדושיו ופסקיו אליבא דהילכתא והלכה למעשה אתא לאשמועינן. ולכן כל האחרונים שראו את יקר תפארת גדולתו הביאו את דבריו ודקדקו מלשונו. כמו תשובת מהרי"ל ותשובת מהרר"י ווייל ותשובת מהר"ר דוד קרפו, ועל כולם הגאון מהר"ר יוסף קלון כולם הביאו דבריו ודקדקו מלשונו כמו שדקדקו התוספות מלשון הגמרא. גם כל רבותי שיצקתי מים על ידיהם. ושמשתי לפניהם. כולם הלכו לאורו. ומתוכו פסקו וגם הורו. גם הפסקי' שפסק אבא מארי החסיד זלה"ה אשר קצתן ולא כולם חתומים וכמוסי' באוצרותי, כמעט כל עיקרי ראיותיו הם מהחיבור הנזכר. ולדעתי שהיה בזמן האשירי ובנו הר"ר יעקב בעל טורים, כי כולם היה תלמידי מהר"ם.
וכל זה איננו שוה לי, כי היה גדול צפרני' של ראשוני' מכריסם וממתניים של אחרוני', ולבן של ראשוני' כפתחו של אולם ואנן כמחט של סדקית לא. ובפרט אני הפעוט כאשר ידעתי שפלות ערכי ומצבי, וחסרון ידיעתי ובקיאתי. ומיעוט זכרנותי. רצתי אצתי. ובחצות לילה קמתי. ושינה לעיני לא נתתי. ואת חצני נערתי. לכתוב לי לעצמי ולא לזולתי. פסקי המרדכי. כאשר מאדוני מורי ורבי קבלתי. הוא הראש והראשון במעלה ובזמן גדול ישראל. כמותו ירבה בישראל. ראש גולת אריאל. הישיש הטהור והנאמן אבוהן דרבנן. זקן זה שקנה חכמה תורה וגדולה, ראש המדברי' בכל מקום, ר"ג ור"מ מורי ורבי שארי הגאון כמהר"ר אליעזר טריוש יצ"ו. בן מהר"ר נפתלי. בן מהר"ר אליעזר. בן מהר"ר שמואל. בן מהר"ר יוסף. בן מהר"ר יוחנן פריש. בן מהר"ר מתתיה. בן הגדול מהר"ר יוסף טריוש זלה"ה.
הוגה כתב:איש_ספר כתב:
בשני מקומות (יתכן שיש עוד ולא מצאתי, שמעתי שבתקליטור התורני יש חידושי אנ"ש, אודה למי שיש לו אפשרות לבדוק שם), מצאתי בחידושי אנ"ש, הגהות מתוך 'מרדכי דרמ"א' או 'מרדכי של רמ"א'. והם בב"ק רמז כ"ב וחולין רמז תרי"ג. אני מתעניין האם המלקט של חידושי אנ"ש העתיק גם את זה ממקור שעמד לפניו או שמא היה תח"י איזה טופס של מרדכי מוגה שהוא ייחסו לרמ"א.
לדעתי טופס המרדכי המוגה של הרמ"א ז"ל עצמו, עוד לא ראינו שהיה מצוי בידי כמה מחברים שונים, מפני שדברים אלו ב'חידושי אנשי שם' בשם הרמ"א, נוספו אל תוך 'חידושי אנשי שם' כנראה במהדורת זיטאמיר (דהיינו אותה מהדורה שנוספו כל שאר הגהות הרמ"א), ואינם נמצאים בדפוס ראשון של חידושי אנשי שם אמשטרדם ת"פ.
כן הוא בחולין רמז תרי"ג - בדפו"ר של חידושי אנשי שם, אמשטרדם ת"פ (שסריקתו כאן)
https://viewer.rsl.ru/ru/rsl01007840231 ... heme=white
ואילו רק במהדורות הנפוצות ע"פ זיטאמיר - נוספו התיבות "כל זה ג"כ מוגה במרדכי דרמ"א" - ונשמט סימון [*הזה].
בבא קמא רמז כ"ב, לא מצאתי בדפוסי המרדכי הרגילים, ולא בדפו"ר אמשטרדם ת"פ, ואיני יודע להיכן הכוונה. דפו"ר של 'חידושי אנשי שם' על סדר נזיקין אמשטרדם ת"פ, נמצא בקישור כאן.
https://viewer.rsl.ru/ru/rsl01007575550 ... heme=white
עד שלא מצאנו מובא הגהות בשמו של הרמ"א ב'חידושי אנשי שם' שבדפוס אמשטרדם ת"פ המקורי, ועדיין לא מצאנו, צריך להניח בפשיטות שזה נשתרבב במהדורת זיטאמיר. ועוד רואים כך שבדומה לזה כתב בהגהות רמ"א ב"ק (רמז י"ד) [*וכן גירסת רמ"א]. וכן הוא בדומה לזה בהגהות הרמ"א על המרדכי ב"ק להלן (רמז קפ): [*וכן גי' רמ"א]. ובהגהות הרמ"א על המרדכי (קידושין רמז תקמ"ג): [*כ"ה במרדכי של רמ"א]. ובעוד מקומות. חזינן שהטופס של הרמ"א היה אצל תלמידו בעל הגהות הרמ"א שבידינו (הנדפס במרדכי החל מדפוס זיטאמיר), ולא נראה שהיה בידי כמה וכמה מחברים שונים באותו זמן (עד שיוכח אחרת). ועתה שבידכם הטופס כ"י המקורי כפי הנדפס בזיטאמיר, תוכלו לראות שם ולבדוק את כל הדבר הזה במקורו בכת"י.
ושא_נס כתב:ראוי לציין כי בשנים ההן נדפס באמשטרדם עוד באיזה ספר בשם מור"ם, ומשמע שהעותק זה מגליון כ"י מור"ם.
.
הוגה כתב: ועתה שבידכם הטופס כ"י המקורי כפי הנדפס בזיטאמיר, תוכלו לראות שם ולבדוק את כל הדבר הזה במקורו בכת"י.
איש_ספר כתב:ותודה על ההסבר אבל אינו מובן כ"כ. הרי מדפיסי זיטאמיר חשבו שהעותק שבידם הוא מוגה ע"י רמ"א עצמו. ולמה הגהה זו, כמו ההגהה של חולין הם לא הכניסו בתוך כל ההגהות שהם מכנים הגהות הרמ"א והסתפקו בהוספה בחידושי אנשי שם, שכן הוא בטופס של רמ"א. ותוך כדי כתיבה אני מבין שאינו קשה כ"כ... כי אולי מכיון שלא רצו לוותר על המדור של חידושי אנ"ש לכן לא רצו לכפול ההגהות ובכל מקום שמצאו שהטופס שבידם יש בו הגהה כמו הגהה שבאה בחידושי אנ"ש, הסתפקו בהודעה שם, שכ"ה במרדכי דרמ"א.
איש_ספר כתב:הוגה כתב: ועתה שבידכם הטופס כ"י המקורי כפי הנדפס בזיטאמיר, תוכלו לראות שם ולבדוק את כל הדבר הזה במקורו בכת"י.
הטופס ממנו נדפסו ההגהות בזיטאמיר, שהיה ברשותו של ר"א זיו ומתואר על ידו במאמרו הנז"ל, כאמור מעלה נמכר אצל קסטנבוים והינו כיום בידים פרטיות ואין לי כל מידע היכן (וזה גם לא כ"כ חשוב, כי הרושם שיש ממאמרו של אשר זיו, שאין בטופס מה שלא בא בדפוס).
תח"י טופס אחר מאותו טיפוס, אבל יש בו הגהות חדשות מרמ"א וגולת הכותרת שיש בו הערות מאחד מגדולי אותו דור.
שני המקומות בהם מצאתי בחידושי אנ"ש (וממך למדתי שאינו ממנו אלא ממדפיסי זיטאמיר) ציונים למרדכי דרמ"א, מתאימים גם לטופס שתח"י.
ואחריו קם הגאון הגדול רבינו מרדכי בר הלל, וחבר הספר שנקרא על שמו ספר המרדכי, והוא אחרון בזמן וראש וראשון במעלה לכל הפוסקי', כי קיבץ כל הדיעות והסברות שקיבל מרבותיו, ובפרט מרבו המובהק מהר"ם שהיה רבו כפי אשר קבלתי מרבותי. ובתר ספר המרדכי גרירינן אנן בני הגולה ובצמא אנו שותין מימיו הקדושים מים חיים. ומפיו הקדו"ש אנו חיים. כי חדושיו ופסקיו אליבא דהילכתא והלכה למעשה אתא לאשמועינן. ולכן כל האחרונים שראו את יקר תפארת גדולתו הביאו את דבריו ודקדקו מלשונו. כמו תשובת מהרי"ל ותשובת מהרר"י ווייל ותשובת מהר"ר דוד קרפו, ועל כולם הגאון מהר"ר יוסף קלון כולם הביאו דבריו ודקדקו מלשונו כמו שדקדקו התוספות מלשון הגמרא. גם כל רבותי שיצקתי מים על ידיהם. ושמשתי לפניהם. כולם הלכו לאורו. ומתוכו פסקו וגם הורו. גם הפסקי' שפסק אבא מארי החסיד זלה"ה אשר קצתן ולא כולם חתומים וכמוסי' באוצרותי, כמעט כל עיקרי ראיותיו הם מהחיבור הנזכר. ולדעתי שהיה בזמן האשירי ובנו הר"ר יעקב בעל טורים, כי כולם היה תלמידי מהר"ם.
הוגה כתב:תודה על ההבהרה בנוגע לטפסים השונים.
הערות אחד מגדולי אותו דור, מרתק ותודה!
אם כן אינני מבין מדוע למעלה כאשר כתבתי על כתה"י של ספר המרדכי המוצע למכירה "יחיד בעולם", ענווה גדולה כיסתה ארץ באומרכם שהרוב כבר נדפס בזיטאמיר
איש_ספר כתב:הוגה כתב:תודה על ההבהרה בנוגע לטפסים השונים.
הערות אחד מגדולי אותו דור, מרתק ותודה!
אם כן אינני מבין מדוע למעלה כאשר כתבתי על כתה"י של ספר המרדכי המוצע למכירה "יחיד בעולם", ענווה גדולה כיסתה ארץ באומרכם שהרוב כבר נדפס בזיטאמיר
אסביר שוב.
קודם כל אין שום טופס המוצע עתה למכירה. היה טופס שהוצע למכירה לפני למעלה מעשור. הוא הטופס שלינק אליו ניתן למעלה. הוא הטופס שתיאר אשר זיו במאמרו, והוא הטופס ממנו נדפסו הגהות בזיטאמיר והלאה. בטופס הזה כנראה אין חדש. ככל הנראה כל מה שהיה שם, בא בדפוס זיטאמיר והלאה.
יש עוד טופס בספריה הלאומית, עליו למדתי ממאמרו הכביר של הרב יצחק סופר בחיצי גבורים. גם הוא מאותו בית מדרש. לפי התיאור בכרטיס של הטופס יש בו יותר ממה שבא בזיטאמיר.
כעת ישנו טופס נוסף אצל אדם פרטי (אפשר שיוצע למכירה) שגם הוא יש בו הגהות חדשות שלא באו בזיטאמיר ונוסף ע"ז שיש בו הערות מאחד מגדולי הדור. עוד ידובר בו. תמונות ממנו העליתי כאן וכאן
ושא_נס כתב:ראוי לציין כי בשנים ההן נדפס באמשטרדם עוד באיזה ספר בשם מור"ם, ומשמע שהעותק זה מגליון כ"י מור"ם.
יתכן והסתובבו באמשטרדם או בפפד"מ טפסים של ספרים שהיו שייכים למור"ם עם הגהותיו כ"י או העתקות שלהם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 556 אורחים