אראל כתב:פרנקל תאומים כתב:יבנה כתב:אצל אדמו"ר א' [קאסוב], מלבד האריכות, זה מלווה בקולות בכי ואנחות כבדות מלאות צער. מה פשר הענין?
אינני מקובל גדול וגם לא חסיד, אבל ב''יסוד ושורש העבודה'' כתב שיש לכווין בעת הנענועים שעי''ז יבטל הקב''ה מעלינו כל גזירות רעות. כך שבהחלט יש כאן מה לבכות ולהיאנח...
(מאידך, היסושוה''ע כותב שיש לעשותן בשמחה גדולה. ול''ק).
גמרא מפורשת:
סוכה דף לח
אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים ואמר רבא וכן בלולב רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה אמר דין גירא בעיניה דסטנא ולאו מלתא היא משום דאתי לאיגרויי ביה.
נו, הרי אמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו..., וע"כ כל הגדול יותר מאריך יותר בנענועים...
מקרא אני קורא ויקרא פרשת אמור פרק כג פסוק מ
וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל
וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
בירו' הזכירו שמחת לולב
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יז
"דבר אחר שובע שמחות את פניך. אל תקרי שובע, אלא שבע, כנגד שבעה, שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג מ), ואלו הן, סוכה ו
לולב וערבה הדס ואתרוג וניסוך המים ושמחת בית השואבה, ואם עושין כן, השם מנעים להן ומנצחן בימינו בדין."
תשובות והנהגות כרך ה סימן ריט
"וביותר נראה שבמצות לולב כל שבעה נאמר בו ושמחתם, ועיקר החפצא במצוה היינו השמחה דוקא ובהגבהה בעלמא לא מספיק, (ושיעור השמחה שצריך לעיכובא לא נתבאר לן, ואפשר דכשמנענע בשמחה מספיק לקיום המצוה,
דהנענועים משום שמחה נינהו וכמו שנא' אז ירננו עצי היער (עיין בביאור הגרי"פ לרס"ג במילואים סי' ה' שהוכיח כן מדברי הראשונים), ומספיק השמחה בנענועים), והמחמיר ליטול בזה"ז אינו יוצא מצות שבעה במקדש אלא עם שמחה, ומי יימר שמקיימה כמצותה."