ביום ראשון היה היאהרצייט של הגה"ק בעל ה"מאור ושמש" זצ"ל (א' בתמוז תקפ''ג לפ''ק), ודבריהם הן הן זכרונן, וכמו שפסק הרמב"ם (הלכות אבל פ"ד,ה"ד): "ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם" עכלה"ק. והנה בהשגחה פרטית עיינתי בצהריי היום שעבר בספרו (ורק בדיעבד גיליתי שזה עתה חל היאהרצייט. אגב, כבר כמה פעמים שאירע לי כן עם חכמים וצדיקים שונים).
וכך כתב ה"מאור ושמש" בפר' שופטים (ד"ה "שום תשים"),
הדרכה מעשית איך בוחרים "רבי" (ומכלל הן אתה שומע לאו..):"ואת מי יבחור לרבו אלופו ומיודעו - כשיראה צדיק שהנהגותיו ביציאתו ובביאתו הוא מתנהג עפ"י התורה הק', ואינו מיקל כלום חלילה הן בדאורייתא והן בדרבנן, ובתוך ליבו הוא יקד יקוד אש ביחודים, ומחשבתו ניכר מתוך מעשיו - זה יבחור לו לרבי".
וראו עוד מש"כ בזה בפר' וישב (ד"ה "ויאמר אליהם").
ובפר' תרומה (ד"ה "עוד" קמייתא) כתב וזלה"ק:
"הרי שקראו חז"ל צדיקים לאותן שמדקדקים על עצמן כחוט השערה בעבדות השם, כי מעשה הנגלות הן הוכחה על הפנימיות. והן אמת שצריך להיות הצנע לכת, אבל מכל מקום גם מעשה הנגלות שלו צריכים להיות בכישרון שלא יהיה בהם שום דופי".
ושם בסוף או"ד:
"ורצה לומר זהו הצדיק האמיתי מי שמעשיות הנגליות הן בכישרון בלי שום דופי, שנוכל לומר עליו במזומנים כמראה באצבע זו - הן המעשים טובים שלו, שמעשיו הנגליות הן הוכחה על פנימיות מעשיו, ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו הטובים, מצדיק כזה אשר הוא מדקדק על עצמו כחוט השערה ממנו תקחו את תרומתי, רצה לומר ממנו תוכלו ליקח התנשאות לעבודת השי"ת".