ספר חדש על השואה: עשן הכבשן. <השואה באספקלריה של תורה>

[לייבעדיג יענקל]

הענין האחר בינתיים הוא ההעברה 'בברית ה"א ובאלתו' שהיא בפשטות התוכחה שהוזכרה קודם לכן. נמצא שהכל קשור יחד, ואין זה הפסק.

[צופה_ומביט]

רח"ל מהאי דעתא שיש עונש של נקמה ח"ו שאין תכליתו טובתן של ישראל.
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ גו' לְהֵיטִֽבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.

למה לקפוץ ישר עם "רח"ל מהאי דעתא"? ולמה לא לקרוא היטב מה שאנשים כותבים?
מי הזכיר נקמה, למען ה'.
ומה שכתבתי לא המצאתי. [אבל כעת יצא לי החשק לטרוח להסביר יותר].
לטובת ישראל, והשאלה הגדולה תמיד היא מהי הטובה, ואיך, וכמה, ואיפה, ואין מי שיודע דעת עליון.
והלוא מורך ורבך אמר שאין טעם מובן לנו לשואה והיא מבחינתנו גזירת עליון שאין להבינה.

[צופה_ומביט]

הענין האחר בינתיים הוא ההעברה 'בברית ה"א ובאלתו' שהיא בפשטות התוכחה שהוזכרה קודם לכן. נמצא שהכל קשור יחד, ואין זה הפסק.

טוב, על פרשת בחוקותי יש לך הסבר?

[סגי נהור]

קראתי היטב את דבריך:

מדובר על עונש, על תוצאה, של קלקול וחורבן. הארץ והעולם מקיא את ישראל כשאינם כפי טבעם ותפקידם לעשות רצונו של מקום.

כשאתה אומר שהעונש הוא 'תוצאה', המשמעות היא שאתה מבקש לו סיבה אך לא תכלית. נראה לי שזאת הבנה סבירה והוגנת בדבריך כפי שניסחת אותם.
אם יצא החשק לטרוח באמת אין צורך לטרוח. לי מעיקרא אין שום חשק לטרוח לנהל דיון בנושא, וגם לא ראיתי פה בין הכותבים בר שיח שיצדיק את הטרחה.

[לייבעדיג יענקל]

בבחוקותי הרי כתובה ההמתקה בתוך הענין: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְדֹוָד:
ועיי"ש בהעמ"ד ובמשך חכמה.

[צופה_ומביט]

קראתי היטב את דבריך:

מדובר על עונש, על תוצאה, של קלקול וחורבן. הארץ והעולם מקיא את ישראל כשאינם כפי טבעם ותפקידם לעשות רצונו של מקום.

כשאתה אומר שהעונש הוא 'תוצאה', המשמעות היא שאתה מבקש לו סיבה אך לא תכלית. נראה לי שזאת הבנה סבירה והוגנת בדבריך כפי שניסחת אותם.
אם יצא החשק לטרוח באמת אין צורך לטרוח. לי מעיקרא אין שום חשק לטרוח לנהל דיון בנושא, וגם לא ראיתי פה בין הכותבים בר שיח שיצדיק את הטרחה.

"הבנה סבירה והוגנת" - שמקפיצה מיד את הפיוז של "רח"ל מהאי דעתא".
אשאיר זאת כך.


אגב, שיהיה ברור:
לא עלה על דעתי להיכנס לנושא השואה שעליו דיברו כאן. ולא נכנסתי אליו כלל.
התייחסתי רק לגישה הכללית, העקרונית, שהובאה כאן, שפורענות [או פורענות כה"ג] משמע "ניתוח", ומשכך יש לבחון הצלחה מיידית, ונשאר רק לדון מהי ההצלחה, וכו'.
הן הקביעה מהו המשל, והן הקביעה מה [צריך להיות] הנמשל, טעות בעיניי.

[צופה_ומביט]

בבחוקותי הרי כתובה ההמתקה בתוך הענין: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְדֹוָד:
ועיי"ש בהעמ"ד ובמשך חכמה.

מי דיבר על "המתקה". דיברו כאן על "ניתוח - שמצליח / לא מצליח".
שם כתוב רק - מה שכתוב בכל התנ"ך - שיש לקב"ה ברית ושבועה עם ישראל, ולא יחליפם ולא ימירם ולא ימאס אותם.
שלא יטעו לחשוב שמה שיבוא עליהם [המפורט בפרשה] פירושו שהוא עזב אותם, והם מעתה ככל גויי הארץ ח"ו.
אלא הוא ממשיך להיות אלוקי ישראל ומשגיח עליהם והכל בהשגחה פרטית ומקיים ומחיה את כלל ישראל בגלות ועמו אנכי בצרה וכו',
וסוף כל סוף יבואו/יביאם אל התכלית.
[והדברים ארוכים לבאר כל פרט מזה].

מה שבטוח לא כתוב שם: שמדובר ב"ניתוח" - ושצריך לחפש את ה"הצלחה" שלו [איזו?] באותו הדור.

[צופה_ומביט]

ראיתי עכשיו, ואולי הוא מעניין האשכול:

שו"ת חוות יאיר סו"ס קכה מצטט לשון הזהב [הגדרת החו"י] של מר אביו בספרו שמן המאור פרשת יתרו:

ומדי דברי בבריתות אשר כרת עמנו אלהינו על זאת התורה אשר הנחלנו באהבתו את אבותינו ובמעלותיה, אשר מלבד אשר היא מנחלת לנו האושר האמתי בבא אף כי בזה עץ חיים היא למחזיקים בה ובה מלכים ימלכו ולכל בשרם מרפא, והתורה נדרשת מכלל הן לאו כדפי' רש"י בכמה מקומות, ע"כ כל ראש לחלי וכל לבב דוי עד כי שחה לעפר נפשינו בגלות החל המר והרע בעונותינו וכופר בריתינו את מות שוט שוטף כי יעבור והיינו לו למרמס מדי עברו יקח כל מחמודינו קטיגוריא בת"ח קשה סילוקן יותר מחרבן ב"ה וצ"ח קללות, יש לדעת על מה אבדה הארץ על עזבינו את תורת אלהינו שהוא קשה יותר מכפירה ממש כמ"ש חז"ל הלואי אותי עזבו וכו' המאור שבה היה מחזירם למוטב.

וזאת לפנים בישראל היו מרבין ישיבות בכל הקהילות קדושות נאספות שמה כל העדרים כיתות בחורים ותלמידיהם ונערים אלו ניזונין מהספקה ואלו ניזונים מן התמחוי וקופה מחולקה והן מהדרין זה לזה בהלכה שמורה בכל וערוכה עד שהוסיפו חכמה וחריפות מגדיין נעשו תיישים בעלי קרניים מנגחים צפונה וימה מבארים כל תעלומה ונודע שמם בשערים רבנים מובהקים אדירים אלה הגבורים.

אבל חדשים מקרוב בא לערך מאה שנים לא פנו עוד ללמוד תורת אמת אלא שמו עיקר מגמתם ומחשבתן להעמיק בחריפות וקצתם אמרו חילוקים מזויפות לסרס ההלכה בשיטות מחולפות לומר המקשן לא הבין התרצן והתרצן לא עמד על דעת המקשין זה דרך לדרך זה ולזה נטה לדעת אחרת הלכו בהלכה אורחות עקלקלות וכן יעשו התלמידים המקשיבים יצעקו זה מול זו קול ברמה עד אשר לא נשאר בו נשמה אף כי גם שניהם כוונת דבריהם מהם נעלמה זה דרכם כסל למו כל אחד מעקש על דבריו להכריע את חבריו שלא בצדק ואמונה משיחים רק משאות שוא ומדוחים לשנות את הידועה מהפך סוגיית השמועה והרגל בזה נעשה טבע טרם שהא' פותח את פיו במשא ומתן של הלכה כ"ש טרם שיגמר דבריו ולא חצי דבר חבירו יענהו מרורות ישביעהו ובחרי וקצף גדול יסלקהו ועדיין לא הבין תחילת הדיבור וסופו לא שמע ישאג עד עב הענן ולא ידע מאי קאמרו רבנן ואפי' דבר עצמו אינו משכיל ולא בדעת ידבר אלא כסכל ומשוגע מוציא רע כמנוגע לא פגע ולא נגע וע"י כן רבתה המהומה ותגדל המלחמה ולא העלו מאומה וסוף דבר לבשה ההלכה אדרת ז"ר למען כיחש. נתנו כח לחיצונים עלה כלו קמשונים. ויש שהראו גם חריפתם בדרושים בקהל אנשים לבאר מאמרים קשים כסלעים וטרשים בהבלים ושיבושים על גבו חורשו חורשים יפתח ישדד תלמים בענינים עקומים מסבב מענין לענין דא מן דא שניין יעמיד עליו יסוד ובנין והכל שוא ותהו אבני בהו דברי שקר בלי שורש ועיקר קול"ע אל השער לעשו' חבל ויבוקש הדבר והנה הוא הבל, רק למלאות רצון השומעים במיתוק החריפו' משתעשעים אף כי לאמיתת הפירוש אינם מגיעין.

ולדעתי היה זה סיבה אבדון והריגת אלפים ורבבות מישראל וכו' וז"ל זוהר בראשית ת"ח ההוא דלאו ארחיה בארחי דאורייתא וחידש מילין דלא ידע על בוריין וכו' [ומתמן נפקת וקטלת כמה אלפין ורבוון] (הביאו הרב הגאון החסיד בשל"ה) ומעת הוסר העטרה והומתו שרי תורה בארץ פולין הבחירה היתה לבאר שורשה ועיקרה ונוסיף יגון על מכאוב ללא תורה וללא מורה כי הקהילות מתרשלים להחזיק בחורים וכו' (לא בקשתי להעתיק להלאה כי האריך בתוכחת מוסר על קצת עשירים מופלגים באשכנז שאינם נותנים עיניהם ליתן בנותיהם כזויות מחוטבות עם בית והון לבחורים חשובים בעלי תורה כ"ש שלא יחושו לייחוס רק לממון) וסיים בסופו וז"ל אבל מי שהוא בחור חריף ובקי ולמדן מופלג לא יחשבו למאומה והכל בדילין ממנו אין מאסף אותו הביתה להשיאו בתו ומלעיגים עליו לומר אין כחו אלא בפיו משמיע קול תורה גמרא גמור סחורת"א תהא מה תועלת בארשת שפתיו וזה האביון ע"כ יזקין כערער בערבה וכו'.

[באמונתו]

נדמה לי שבכ"ז, רב מילר זצ"ל עצמו, בספרו המופלא על ההיסטוריה היהודית (שלושה חלקים באנגלית), מסביר מאורעות אלו מעין ניתוח.
חורבן בית ראשון ריפא סופית את עם ישראל מעוון ע"ז, שמימי השופטים, דרך כל המלכים (רוב שנותיהם באר"י), כשלו בה.
חורבן בית שני, מחק כליל, כל הכתות המורדות והפורשות, שאפיינו דורותיהם בבית שני: צדוקים, בייתוסים וכו'
יכול להיות שמציין המשל של גיטין נו, ב: אמר ליה: אילו חבית של דבש ודרקון כרוך עליה, לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון? אישתיק... אין הספר ת"י כעת.
שוב מצאתי שהדברים מופיעים במספר מקומות, אף בספריו ושיחותיו המתורגמים לעברית ומצויים באוצר, ראה חלקם במצורף:

[השעיר החיי]

כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..

[באמונתו]

כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..

כרגיל אצל השעיר לעזאזל, העיקר זה לסתור דברי הרב מילר זצ"ל, לא משנה העובדות.
לפי: M. Avi-Yonah, The Jews under Roman and Byzantine Rule, Jerusalem 1984 p. 143

It (The Bar Kokhba revolt) was also among the key events to differentiate Christianity as a religion distinct from Judaism

[בברכה המשולשת]

בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה..

מתי?

[בברכה המשולשת]

יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית

לי זכור שכמה היסטוריונים (כמדומני שבעיקר פרופ' מנחם שטרן, הי"ד) חקרו את היחס של הרומאים ליהדות במהלך הדורות, והראו את האנטישמיות הרבה שהייתה אז, וגם חקיקה רבה נגד היהודים, בכל האופנים.
(זכורני שראיתי היסטוריון אחד, אינני זוכר אם זה שטרן או היסטוריון שפעל אחריו, שדיבר, בהשאלה, על תוכנית "הפתרון הסופי" של הרומאים, בימי החורבן ועד אחרי מרד בר כוכבא ואחריו. ונמצא שגם שלב זה של האשכול קשור לאשכול הכללי).

[מדין והייתם נקיים: נאמנים עלינו דברי חז"ל על הרומאים, ואינם צריכים חיזוק. ציינתי לדברי ההיסטוריונים רק כתשובה לטיעון בהודעה המצוטטת]

[פרנקל תאומים]

הגאון האדיר רבי לייב מאלין זצוק''ל, חודשים ספורים אחר הגיעו מגלות שנחאי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

[ספר יהלום]

כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..

השעיר מתיימר להחליט שתיאורי ר"א מילר זצ"ל מוטעים *כרגיל*, *הכל* לא נכון... וכל השומע יצחק לו.
(קצת ענווה ודרך ארץ כלפי גדולי הדור הקודם)

[עקביה]

באשכול אחר (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... b2#p840900) הגיב הרב הוה אמינא על מה שכתבתי כאן (viewtopic.php?f=51&t=53092&start=240#p661449)

אלה דבריו:

הוא השיב על פסוק מפורש - בקישור לדברים אחרים שהמשמעות העולה ממנו היא שזה פסוק פתטי או דמגוגי או מטאפורי ושאיננו יכולים בכלל להקיש משם למעשה. והעזתי לצאת להגנת כותב התורה, כפי שאני במיעוט השגותי קיבלתי מרבותי.
ולענ"ד אמירה שכל מה שכתוב בתורה פוקד עוון אבות על בנים וגו', ואפקוד עוונה עליה, ובחז"ל על כי תצא אש וגו' ונאכל הגדיש וכו', ועידנא דריתחא, ומאריך אפי' וגבי דילי', זה איזה אלוקים שמתרתח ומכניס עם נבוט על הראש של הילדים הטובים בגלל שלא שולט בעצמו וכו' - זה האלוקים שלי, ולא ידבר ככה. ואם הוא מצא לו תיאוריה של אלוהים נחמד שמאיים בתורה, ובנביאים, אבל האמת היא שהוא לא עושה שום דבר ממה שמאיים - זה מבחינתי אלוהים אחרים. מי אני ומה חיי - אבל לא המצאתי את הגישה הזאת, כך לימדונו בישיבות דורות ע"ג דורות בקבלה).

ובכן, אם אמרו חז"ל (כב.) התנאים מבלי עולם, שמורים הלכה מתוך משנתם, מה נאמר על המורים הלכה (כלומר לעניינינו, רוצים להבין את המציאות) היישר מתוך המקרא?
הלא כבר חז"ל עמדו על כך שהמציאות לא תמיד מסתדרת עם מה שכתוב בתורה, והקללות האמורות בה אינן מתקיימות, כגון:

איכה רבה (וילנא) פתיחתות
מצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על מאסה של תורה שנאמר על מה אבדה הארץ, על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן אלא על עזבם את תורתי,

או:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י
אמר לון אחאב וכי מי גדול ממי משה או יהושע. אמרין ליה משה אמר לון בתורתו של משה כתיב [דברים יא טז יז] השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם ומה כתיב בתריה וחרה אף ה' בכם ועצר השמים ולא יהיה מטר ולא הינחתי ע"ז בעולם שלא עבדתי אותה וכל טבן ונחמן דאית בעלמא אתון בדרי. מילוי דמשה לא קמן ומילוי דיהושע מקים. א"ל אליהו אם כדבריך חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי

כלומר, הקללה המפורשת בתורה לא התקיימה, ורק ההתרסה של אחאב וכוחו של אליהו הנביא הביאו עליהם את הפורענות.

או:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א
אבל דורו של אחאב עובדי ע"ז היו וע"י שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין

וכשההבטחות לטובה אינן מתקיימות:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לט עמוד ב
הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת, היכן טובת ימיו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה? אלא, למען ייטב לך - לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך - לעולם שכולו ארוך

וכמבואר שם, שפירוש זה התחדש בעקבות מעשה שהיה.

כלומר, הדברים האמורים בתורה מתקיימים, כביכול, ב"תנאי מעבדה", אבל במציאות פועלים עוד הרבה כוחות, ולכן אין אפשרות לנבא את העתיד ולא להבין את העבר ע"פ הכתוב בתורה, אלא אך ורק ע"י מה שגילה הקב"ה לעבדיו הנביאים.

זו חכמה קטנה מאד לפרש מאורעות מסוימים ע"פ פסוקים מסוימים בביטחון רב, ולגמגם מול מאורעות אחרים - מה תענו, בעלי מקרא, כאשר נבקש מכם להסביר את אסון מירון, את מותו המשונה של הרב פינקוס עם אשתו ובתו, את רצח תלמידי ישיבת חברון בתרפ"ט ועוד ועוד?

מובן שיש לחשוש ולהיזהר ממה שכתוב בתורה, אבל בשום אופן איננו יכולים לטעון טענת ברי על העבר מכח הכתוב בתורה. ולכן, כאשר יש סיבה טובה לחשוב שהשואה היא לא קיום פרשיות התוכחה (כפי שכתבתי בתגובה הנ"ל) יש לדון בה בכובד ראש, ולא לדחות אותה כלאחר יד.

[צופה_ומביט]

כהתחלה, וכבר נגעתי בזה באשכול ההוא, יש חילוק עצום בין אסונות פרטיים לאסונות לאומיים.
קל וחומר כשגם התועבות נעשות בקנה מידה לאומי, ובעיקר - על ידי ההנהגה הלאומית.
אם לא על זה לפחות נאמרו פרשיות התוכחה - אז על מה הן נאמרו?

מאריך אפיה וגבי דיליה, מאריך אפו עד ארבעה דורות / מילוי סאה, וכמובן משניתנה רשות למשחית וכו', וכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים, ובכלל דין העולם והמדינה והמקום והעיר לפי רובו ואז גם הצדיקים בסכנה [פנקסם מתבקר כבמקום סכנה], כל זה כמובן סוגיות עמוקות וחשובות, והלוואי יעלה בידינו בהן דבר ברור [והתחלת דבר היא מה שכתבתי בסוגריים מקודם]. וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה ג, ב שאין לנו מושג כיצד נערך חשבון הרוב ומה עומד כנגד מה ומה מכריע את מה בחשבון העוונות והזכויות. אבל להחליט משום כך שאין לנו שום מושג וכו' ופשוט למחוק מהתורה פרשיות שנאמרו לפחות על מציאות הנראית לעיניים כתואמת להן בדיוק, זה כבר קצה שני לא מוצדק לדעתי. וכי לחינם טרחו חז"ל והראשונים בליבון סוגיות אלה? והגם שלמרות כל הטורח עדיין הן עמומות מאד, אבל להתעלם מהעניין לגמרי גם זה אי אפשר.

ובכל מקרה, כפי שכתבתי באשכול ההוא לרב ונתנו ידידים: אני לא עסקתי בנושא עבור עניין חשבונות שמים, וכל שכן לא עבור עשיית תשובה על חזהו של השני. אלא עבור הסבר מדוע מוצדק לראות בהנהגת הערב רב הפושעת את סיבת הפורענות הלאומית דשנת תשפ"ד, וממילא לא להתפעל כלל [לא מוסרית וכל שכן לא מעשית] מדרישתם [הפושעת באותה מידה ומאותה סיבה ומקום וכמוסבר שם] שכעת [וכל שכן כחוק קבוע] מוכרחים אותנו בצבא בגלל פיקוח נפש.

[הוה אמינא]

נסיון להסיט את מה שכתבתי שם למחוזות שלא חלמתי, זה או דמגוגיה, או התעקשות. והאריכות שלך בדבר שלא נחלקתי עליו, לא באה אלא כדי "לבלבל את האוייב".
לילה טוב.

[עקביה]

ורק אח"כ לגבי מה שכתבתי על פסוק מפורש ועל עבירה ספציפית שאין עליו אפשרות להבין ב' פנים, אתה מפנה גם אותו לכאן ולשלל ההסברים וההיתכנויות והתיאוריות, העיקר לשלול דבר שבכלל לא עמד בספק.

נסיון להסיט את מה שכתבתי שם למחוזות שלא חלמתי, זה או דמגוגיה, או התעקשות. והאריכות שלך בדבר שלא נחלקתי עליו, לא באה אלא כדי "לבלבל את האוייב".
לילה טוב.

האם כוונתך לדברים האלה, שכתבת שם:

טפי הול"ל. בפרשת אחרי מות!
(לגבי פרשיות התוכחה, יש הרבה תוכחות, וכתוב גם בכלליות הרבה פעמים "אם לא תשמעו" וכו'. אבל בקריאת התורה של מנחה ביום כיפור כתוב בדיוק בדיוק מה יקרה בארץ ישראל[!!] אן יעברו על עבירה זו וזו[!!], ועבר שבוע וחצי, וזה קרה. אז איך אפשר לעצום את עין הדעת ולאבד את חוש הקריאה המינימלית ולהתבטא "אין מושג מה הסיבה" נגד פסוק מפורש??)

?

[הוה אמינא]

לאשכול על השואה דברי לא קשורים בשופו"א.

[עקביה]

אבל כשכן קורה בדיוק?! אתמהה. על יש להקשות בדוחק לא שמענו.
אלא אם כן באים בגישה מקדימה, שכל מה שכתוב - לא יהיה. מה שה' מתרה - לא יקרה.
ואם כן קרה בדיוק? צריכים להתחיל להתפלסף.

אני מבין שכוונתך לפסוק: ויקרא פרק יח, כח
וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם:

ובכן, להחליט שמה שקרה בשמיני עצרת תשפ"ד זו הקאת הארץ אותנו (כאשר קאה בזמנו את עמי הכנעני, או כגלות עשרת השבטים ולאחמ"כ גלות יהודה ובנימין) זו פרשנות אישית שאין בה טעם וריח.

אין שום סיבה לראות כך את האסון הנורא והאיום הזה. פוק חזי שעולם כמנהגו נוהג ומתהולל כאן בארץ. על איזו הקאת הארץ אתה מדבר?

[עקביה]

אם לא על זה לפחות נאמרו פרשיות התוכחה - אז על מה הן נאמרו?

אני מניח שהן נאמרו למי שאפשר לדבר איתו, ולא למי שאן מה לדבר איתו.

[צופה_ומביט]

אתה מניח.
שוין.

[עקביה]

הכוונה היא שזו סברא פשוטה.

[צופה_ומביט]

פשוטה לך.
וגם לשיטתך אתה מניח מה זה אין עם מי לדבר ואיך הקב"ה מדבר ומה ואיך משפיע, ומה הופך מישהו למי שכן אפשר לדבר איתו קצת יותר מקודם וכו'.
עכשיו זה כבר אתה שיורד לסוף דעתו של מקום ועושה חשבונות שמים.
הכל לאפוקי פרשיות מפורשות בתורה [סליחה, לא "לאפוקי", להפוך אותן למטאפורות או סודות התורה או מה שלא יהיה העיקר שאין לנו בהן שום השגה ולא מבינים את פירוש המילים והן לא הלכתא אפילו לא למשיחא].
שיהיה לך לבריאות, ובהצלחה עם סידור העניינים.
אם וכאשר תהיה לך משנה סדורה ומבוררת בזה, אשמח [באמת] לשמוע אותה.

[עקביה]

איני יודע מה מעכ"ת רוצה.
כתבתי דברים פשוטים.

ראה רמב"ן שהתוכחות נתקיימו בחורבן ראשון ושני.

[צופה_ומביט]

מכיר את הרמב"ן. והתורה נצחית.

[עקביה]

פשוט.

[לבי במערב]

מה נאמר על המורים הלכה (כלומר לעניינינו, רוצים להבין את המציאות) היישר מתוך המקרא?

['נדמה' לי שהדבר כרוך באותה האשמה עצמה שהטיח כלפֵּי כת"ר באשכול ההוא, וד"ב... לגופו של ענין:] ראה חגיגה י, רע"א.

[עקביה]

מה נאמר על המורים הלכה (כלומר לעניינינו, רוצים להבין את המציאות) היישר מתוך המקרא?

['נדמה' לי שהדבר כרוך באותה האשמה עצמה שהטיח כלפי כת"ר באשכול ההוא, וד"ב... לגופו של ענין:] ראה חגיגה י, רע"א.

איני זוכר במה האשמתי את מעכ"ת. אנא תן קישור. ההאשמה היחידה שאני זוכר שהאשמתי את מר היא בהקטנת הגופן, ובכך אני מאשים את כת"ר גם כעת. :)
ומה רואים בחגיגה?

[לבי במערב]

איני זוכר במה האשמתי את מעכ"ת. אנא תן קישור. ההאשמה היחידה שאני זוכר שהאשמתי את מר היא בהקטנת הגופן, ובכך אני מאשים את כת"ר גם כעת. :)

אחר בקשת המחילה על אי־הבהירות: כוונתי להאשמה שהטיח 'הוה אמינא' כלפי דבריו (הנכוחים) של כת"ר, שהיא־עצמה עולה 'יפה' (ושבע פעמים ככה) על המורים הלכה מתוך המקרא.

ומה רואים בחגיגה?

"כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום" ("שאין הוראה מדבר מקרא שהמשנה מפרשה סתימת התורה", רש"י).