עזריאל ברגר כתב:בספר שבת כהלכה הנ"ל שמסתמא הרחיב בזה כיד ה' הטובה עליו.
https://tablet.otzar.org/#/b/26971/p/14 ... 9839410010
מתחיל בעמוד 145, וממשיך גם אחרי עמוד 150 שכבר אינו פתוח בחינם...
עזריאל ברגר כתב:בספר שבת כהלכה הנ"ל שמסתמא הרחיב בזה כיד ה' הטובה עליו.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
רבים נוהגים להתפלל בשבת שלפני היארצייט את תפילת מוסף. אז מסתמא יש בה מעלה על שחרית.
ומאידך - שחרית היא "תדיר" לעומת מוסף, וגם יש בה מעלה של "זריזין מקדימין".
יוסף חיים אוהב ציון כתב:כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:נשאלתי בשבת אם מותר לשטוף ענבים לאכילה בתוך כלי שלהם שיש בו חורים והמים והפסולת יוצאים דרך החורים.
לא הבנתי מה יכול להיות בעיתי בזה אבל אחי שישב לצידי טען שזה בורר מדאורייתא מכיוון שהפסולת מופרדת בכלי.
האומנם?
אולי לא דאורייתא אלא דרבנן - כבורר בקנון ובתמחוי.
אבל יש כאן ברירה בכלי!
הכלי אינו כלי מיועד לברירה אפילו כקנון ותמחוי
זה כלי שמיועד להחזקת ענבים וצ"ע אם זה נחשב כלי.
כמו"כג צ"ע אם שטיפת ענבים נחשבת ברירת פסולת וכמ"ש הרב אליהו בעסער
זה לא ברירה בלח?
הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
רבים נוהגים להתפלל בשבת שלפני היארצייט את תפילת מוסף. אז מסתמא יש בה מעלה על שחרית.
ומאידך - שחרית היא "תדיר" לעומת מוסף, וגם יש בה מעלה של "זריזין מקדימין".
שבת שלפני היא"צ זהו מנהג בגלל שזה המשך למפטיר. והחיוב הוא לעלות לתורה, ונוהגין למפטיר בגלל שבברכת ההפטרה יש הענין של קדיש. וכל מי שעולה למפטיר בגלל שאינו מצוה כאחד הקרואים - כיון שעלה לא ירד, וזה כעין "פיצוי" שמצטרף לזה מוסף.
אבל ביא"צ שיש ענין בכל התפילות וכל הקדישין, אם יכול רק אחת מהתפילות וצריך לבחור, עדיף למנות איפה שיש יותר קדישין וברכו ולא רק חזרת הש"ץ.
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:אליהו בעסער כתב:נ''ל שמותר כמו שמותר לברור מים בכלי כיון שראויים לשתי' וכו' ואין איסור בורר במה שעוברים הלכלולך שבמסננת
חוששני שלא עיינת בסוגיית שטיפת פירות בשבת.
אני חושב שאין מקום לתגובות כמו "חוששני שלא עיינת"
אם מר יחושב שאינו צודק יסביר למה מהלכות שטיפת פירות בבסת עולה שאין זה דומה לסינון מים בכלי.
מתנצל. חשבתי שיש על זה דיון ארוך בשו"ע ונו"כ.
אבל בשו"ע (שיט,ח) קיצר בזה, וכנראה בספרים אחרים האריכו, ואיני זוכר את המקורות.
עושה חדשות כתב:שור נגח ג' פעמים, אמנם לטענת הבעלים אירע באמצע גם שראה ולא נגח וממילא אינו נעשה מועד, על מי מוטלת חובת ההוכחה? (והיינו האם העדות לעשות שור למועד צריכה להיות שלא זזה ידינו וכו'). ומכאן לוסתות, ראתה ג"פ בראש חודש, אבל היה ביניהם עוד ר"ח שאין ידוע אם ראתה בו או לא.
כדכד כתב:הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
רבים נוהגים להתפלל בשבת שלפני היארצייט את תפילת מוסף. אז מסתמא יש בה מעלה על שחרית.
ומאידך - שחרית היא "תדיר" לעומת מוסף, וגם יש בה מעלה של "זריזין מקדימין".
שבת שלפני היא"צ זהו מנהג בגלל שזה המשך למפטיר. והחיוב הוא לעלות לתורה, ונוהגין למפטיר בגלל שבברכת ההפטרה יש הענין של קדיש. וכל מי שעולה למפטיר בגלל שאינו מצוה כאחד הקרואים - כיון שעלה לא ירד, וזה כעין "פיצוי" שמצטרף לזה מוסף.
אבל ביא"צ שיש ענין בכל התפילות וכל הקדישין, אם יכול רק אחת מהתפילות וצריך לבחור, עדיף למנות איפה שיש יותר קדישין וברכו ולא רק חזרת הש"ץ.
לענ"ד התפילה בשבת שלפני היא"צ היא בגלל הנשמה היתירה שיש בשבת והיא"צ שלה הוא בשבת שטרם היא"צ.
הענין של מוסף לא קשור לזה שזה המשך של מפטיר שהוא ענין בפ,ע אלא שבמוסף מודגשת המעלה של הנשמה היתירה יותר מאשר בשחרית.
אמנם למעשה זה נכוןבשבת לפני היא"צ וביא"צ עצמו לכאורה אין ענין במוסף על פני שחרית
אבל לא הבנתי את ענין הקדישים.
בשחרית ובמוסף יש אותו מספר קדישים.
חצי קדיש לפני וקדיש תתקבל בסף.
איתן נוי כתב:כדכד כתב:הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
רבים נוהגים להתפלל בשבת שלפני היארצייט את תפילת מוסף. אז מסתמא יש בה מעלה על שחרית.
ומאידך - שחרית היא "תדיר" לעומת מוסף, וגם יש בה מעלה של "זריזין מקדימין".
שבת שלפני היא"צ זהו מנהג בגלל שזה המשך למפטיר. והחיוב הוא לעלות לתורה, ונוהגין למפטיר בגלל שבברכת ההפטרה יש הענין של קדיש. וכל מי שעולה למפטיר בגלל שאינו מצוה כאחד הקרואים - כיון שעלה לא ירד, וזה כעין "פיצוי" שמצטרף לזה מוסף.
אבל ביא"צ שיש ענין בכל התפילות וכל הקדישין, אם יכול רק אחת מהתפילות וצריך לבחור, עדיף למנות איפה שיש יותר קדישין וברכו ולא רק חזרת הש"ץ.
לענ"ד התפילה בשבת שלפני היא"צ היא בגלל הנשמה היתירה שיש בשבת והיא"צ שלה הוא בשבת שטרם היא"צ.
הענין של מוסף לא קשור לזה שזה המשך של מפטיר שהוא ענין בפ,ע אלא שבמוסף מודגשת המעלה של הנשמה היתירה יותר מאשר בשחרית.
אמנם למעשה זה נכוןבשבת לפני היא"צ וביא"צ עצמו לכאורה אין ענין במוסף על פני שחרית
אבל לא הבנתי את ענין הקדישים.
בשחרית ובמוסף יש אותו מספר קדישים.
חצי קדיש לפני וקדיש תתקבל בסף.
הרב דוד טהרני כתב לי שאין הבדל!
יוסף חיים אוהב ציון כתב:חכם איתן הבאתי לך מקור
ברשילא כתב:איתן נוי כתב:כדכד כתב:הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
רבים נוהגים להתפלל בשבת שלפני היארצייט את תפילת מוסף. אז מסתמא יש בה מעלה על שחרית.
ומאידך - שחרית היא "תדיר" לעומת מוסף, וגם יש בה מעלה של "זריזין מקדימין".
שבת שלפני היא"צ זהו מנהג בגלל שזה המשך למפטיר. והחיוב הוא לעלות לתורה, ונוהגין למפטיר בגלל שבברכת ההפטרה יש הענין של קדיש. וכל מי שעולה למפטיר בגלל שאינו מצוה כאחד הקרואים - כיון שעלה לא ירד, וזה כעין "פיצוי" שמצטרף לזה מוסף.
אבל ביא"צ שיש ענין בכל התפילות וכל הקדישין, אם יכול רק אחת מהתפילות וצריך לבחור, עדיף למנות איפה שיש יותר קדישין וברכו ולא רק חזרת הש"ץ.
לענ"ד התפילה בשבת שלפני היא"צ היא בגלל הנשמה היתירה שיש בשבת והיא"צ שלה הוא בשבת שטרם היא"צ.
הענין של מוסף לא קשור לזה שזה המשך של מפטיר שהוא ענין בפ,ע אלא שבמוסף מודגשת המעלה של הנשמה היתירה יותר מאשר בשחרית.
אמנם למעשה זה נכוןבשבת לפני היא"צ וביא"צ עצמו לכאורה אין ענין במוסף על פני שחרית
אבל לא הבנתי את ענין הקדישים.
בשחרית ובמוסף יש אותו מספר קדישים.
חצי קדיש לפני וקדיש תתקבל בסף.
הרב דוד טהרני כתב לי שאין הבדל!
היא"צ של הנשמה יתירה הוא במוצאי שבת שלפני יום הפטירה. (וכ"כ בגשר החיים, הטעם למה ניגשים במוצ"ש שלפני היא"צ).
איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:חכם איתן הבאתי לך מקור
איפה?
כדכד כתב:ברשילא כתב:איתן נוי כתב:כדכד כתב:הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עדיפות להתפלל ביארצייט שיצא בשבת,תפילת שחרית או מוסף?
רבים נוהגים להתפלל בשבת שלפני היארצייט את תפילת מוסף. אז מסתמא יש בה מעלה על שחרית.
ומאידך - שחרית היא "תדיר" לעומת מוסף, וגם יש בה מעלה של "זריזין מקדימין".
שבת שלפני היא"צ זהו מנהג בגלל שזה המשך למפטיר. והחיוב הוא לעלות לתורה, ונוהגין למפטיר בגלל שבברכת ההפטרה יש הענין של קדיש. וכל מי שעולה למפטיר בגלל שאינו מצוה כאחד הקרואים - כיון שעלה לא ירד, וזה כעין "פיצוי" שמצטרף לזה מוסף.
אבל ביא"צ שיש ענין בכל התפילות וכל הקדישין, אם יכול רק אחת מהתפילות וצריך לבחור, עדיף למנות איפה שיש יותר קדישין וברכו ולא רק חזרת הש"ץ.
לענ"ד התפילה בשבת שלפני היא"צ היא בגלל הנשמה היתירה שיש בשבת והיא"צ שלה הוא בשבת שטרם היא"צ.
הענין של מוסף לא קשור לזה שזה המשך של מפטיר שהוא ענין בפ,ע אלא שבמוסף מודגשת המעלה של הנשמה היתירה יותר מאשר בשחרית.
אמנם למעשה זה נכוןבשבת לפני היא"צ וביא"צ עצמו לכאורה אין ענין במוסף על פני שחרית
אבל לא הבנתי את ענין הקדישים.
בשחרית ובמוסף יש אותו מספר קדישים.
חצי קדיש לפני וקדיש תתקבל בסף.
הרב דוד טהרני כתב לי שאין הבדל!
היא"צ של הנשמה יתירה הוא במוצאי שבת שלפני יום הפטירה. (וכ"כ בגשר החיים, הטעם למה ניגשים במוצ"ש שלפני היא"צ).
יש מקורות לכך שהיא"צ של הנשמה היתירה הוא בשבת ושבגלל זה ניגשים בשבת שלפניהיא"צ
(ונפק"מ לשאלה דומה, אם יכול לגשת בשבת שלפני היא"צ או במוצ"ש מה עדיף)
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:סגי נהור כתב:ויש לדון אם עיבוי של אדי מים מהאוויר (כגון במזגנים המנטפים...) דינו כמים או כטל.
אם יש איזושהי נפקא מינה הלכתית ביניהם.
מעניין לבדוק באנציקלופדיה תלמודית ערך "טל", לראות הם דינו כמים לגבי מקוה וכדו', והאם יש איזשהו חילוק הלכתי בין טל למים.
לגבי שור המועד ראיתי בחי' ר"ר גרוזובסקי ב"ק סי' טז שלכאו' נחלקו בזה התוס' והנמוק"י, עי"ש.עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:שור נגח ג' פעמים, אמנם לטענת הבעלים אירע באמצע גם שראה ולא נגח וממילא אינו נעשה מועד, על מי מוטלת חובת ההוכחה? (והיינו האם העדות לעשות שור למועד צריכה להיות שלא זזה ידינו וכו'). ומכאן לוסתות, ראתה ג"פ בראש חודש, אבל היה ביניהם עוד ר"ח שאין ידוע אם ראתה בו או לא.
בפשטות חובת ההוכחה על הבעלים, דאלת"ה כמעט אין שום אפשרות למועד.
ודון מינה...
הרי ציינתי מקור במשנ"ב, נא לעיין.עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:האם מותר לקרוא קרי"ש כנגד זה, (ע"פ המבואר בסי' פג ס"ה ומשנ"ב).
לא עיינתי עתה, אבל אין זה כלי שמיועד להכיל בתוכו דברי טינוף, ואינו בחזקת מלוכלך.
ויש לעיין היטב.
יעקל כתב:איתן נוי כתב:אם תרצה אביא מקורות לכאן.
אשמח שתביא.
עכ"פ פחות מקובל בציבור... ממה שראיתי...
יעקל כתב:אם היבנתי טוב את דבריך, כאשר המחבר כותב ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים - הכוונה ל"מה שלומך", "איך שלומך"
כדכד כתב:האין מפורש בחז"ל שהותר משום פקוח נפש?
ונראה שזה לא בהכרח לענין זרות אלא לענין שבת. ויל"ע ואם אמצא לכאן או לכאן בעז"ה אביא.ילקוט שמעוני שמואל א רמז קל
נכיון שלא מצא שם כי אם לחם הפנים, אמר לו דוד תן לי שלא נמות ברעב שספק נפשות דוחה שבת
ר' יהודה אומר: כל מעשיהן בפנים [וכו']. אמר רבי אבהו בר כהנא, ושניהן מקרא אחד דרשו: והוא דרך חול אף כי היום יקדש בכלי, רבי יהודה סבר: בחול אשכחינהו דקא אפו ליה, אמר להו: דרך חול קא אפיתו ליה? אף כי היום יקדש בכלי, איפסיל ליה בלינה; רבי שמעון סבר: בשבת אשכחינהו דקא אפו ליה, אמר להו: לא דרך חול בעיתו למיעבדיה? מידי תנור מקדש? שלחן הוא דמקדש. ומי מצית אמרת דבשעת אפייה אשכחינהו? והכתיב: ויתן לו הכהן קודש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה'! אלא מאי דרך חול דקא אמר להו? הכי קא אמרו ליה: ליכא לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה', אמר להו: לא מיבעיא האי דכיון דנפק ליה ממעילה דרך חול הוא, אלא אפילו האיך נמי דהיום יקדש בכלי הבו לי' דליכול,
מסוכן הוא. ור' יהודה ור' שמעון בגמרא פליגי. דיקא נמי, דקתני: ר' שמעון אומר: לעולם הוי רגיל לומר: שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי, שמע מינה.
עזריאל ברגר כתב:במשך שנים רבות העדפתי כפי יכולתי להבדיל בעצמי, מעת שהתעורר לי ספק מסוים במנהגי הבדלה בעת ששומעים ממישהו אחר ועד שפשטתי את הספק
דרומי כתב:כל האיסור מי"ז תמוז הוא מנהג האשכנזים בלבד. השאלה צריכה להיות לגבי שבוע שחל בו ת"ב
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 237 אורחים