עקביה כתב:צופה_ומביט כתב:כל הזמן מדמים במשלים למצב נתון, ושוב חוזר הכשל גם במשל הזה, שמתעלם מהסיבה העיקרית לפורעניות, ונלאיתי לכפול שוב ושוב.
לי אין מושג מהי הסיבה העיקרית לפורענות, ואני משער שגם לך.
למה לשער? אני יודע מה כתוב בתורה בפרשיות התוכחה, וזה מספיק לי.
בטח כשהמציאות כל כך בולטת וברורה, ובקנה מידה "לאומי".
לפחות בגדר "עד שיוכח אחרת".
מרוב "לא יודעים חשבונות שמים לא יודעים חשבונות שמים" הפכנו את התורה לספר סיפורים.
וגם מי שמחליט להתעלם מזה, שיסתכל מבחינה בטחונית ומדינית נטו מה הסיבה העיקרית לפורענות.
ואם כבר, מקוצר הפנאי אנצל את ההודעה הזו לנקודה הבאה:
סינוואר ימח שמו ידע בדיוק מה הוא עושה. יסוד היסודות של הפרגרס הוא "היחיד". האינדיבידואל. והחופש שלו. (לא חירות אלא חופש). [מי שרוצה הרחבה וניתוח להפליא של העניין והשלכותיו שיקרא את ספרו של הרב זקס "מוסריות"]. הוא הערך העליון הגובר על הכל. על זהות, על לאום, על טובת הכלל, על מוסר, על חובות בכלל, על הכל בכל מכל. ה"אמת" הפ"מ הידועה ש"אין אמת" היא רק המצע לאבסולוטיות של "האינדיבידואל". מסירה מעליו כל מה שעוד יכול היה לרתום אותו, לכפות עליו, לגבור עליו, ולהיות חשוב ממנו.
בתהליך של הרבה זמן זו הנקודה העיקרית שמפלגת בין ימין לשמאל, בין שמרנים לפרוגרסיביים. הערכים השמרנים הם לא סתם שמרנים. הם שומרים על מה שעבד ועכ"פ על מה שממנו באנו ובזכותו אנחנו כאן מתוך הנחה שעד שיוכח אחרת זה עדיין עובד, ולשנות זה סיכון גדול שאינך יודע את ההשלכות שלו עד שיהיה מאוחר מדי - בעוד כמה דורות. והפרוגרסיבים דוהרים קדימה ומנפצים הכל לפי המחשבה העדכנית והטרנדית שקפצה להם בבטן היום בבוקר. כמה כיף ונוח. [ונובע מהאינדיבידואל ומחזק את האינדיבידואל].
החברה הערבית, הדתית, הקנאית, הלאומית, בעלת הזהות הברורה, והשמרנית לעילא - מוכנה להקריב חצי מהעם עבור אדמות, עבור אמונתם החולנית, עבור השנאה הקולקטיבית שלהם לעם אחר.
ומה צריך לעשות לעם היושב בציון כדי לפלג אותו בבת אחת כמו שמפלחים אבטיח בסכין?
לא לרצוח. אפילו לא לאנוס. סביב זה בוודאי יתאחדו שני הצדדים בישראל, כי יש כאן גם פגיעה בלאום וגם פגיעה ביחידים. שני הצדדים יסכימו על תגובה [אם כי כמובן הימין ידבר בשפה של ניצחון מוחלט וכיבוש ונקמה, והשמאל המבולבל יגמגם על לא מעורבים מסכנים וכו'. אבל עוד אפשר לחיות עם זה]. כל שכן כשהנרצחים והנאנסים הם מקיבוצי השמאל.
מה כן?
חטופים.
וכמה שיותר חטופים כאלה שאי אפשר להתעלם מהם, חפים מפשע ומסכנים: נשים, ילדים, תינוקות.
הרצח והאונס ביישובים יהיה רק כדי להמחיש ולצרוב בזיכרון ובדמיון מה עובר על החטופים, החטופות, הילדים.
באותו רגע שיש חטופים, ובכמות משמעותית, לא אחד, שעוד איכשהו הדעת מסירה מהתודעה, אלא מאתיים, ובתוכם הרבה נשים וצעירים
כל שכן כשהחטופים הללו - האזרחים שבהם - הם מקיבוצי השמאל.
אז אפשר להיות בטוח שהשמאל השולט במדינה בכל תחום יהפוך את המדינה, כפשוטו, כדי להחזיר אותם.
במחיר המדינה עצמה, במחיר הכל, להפסיק מלחמה, להחזיר אסירים, להתפרק לגמרי - העיקר להחזיר אותם.
למה?
כי זה הערך העליון: היחיד והחופש שלו.
אין כלל, אין לאום, אין קולקטיב, אין מדינה, אין שיקולים, אין חשיבה לטווח ארוך, אין סכנת פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהן, אין מוסריות של סיכון כל העם והצורך הדחוף במיגור האויב. אין צורך דחוף לשקם את התודעה הלאומית והמוראל שהם בסיס הכוח. אין שום דבר. יש רק יחידים שסובלים כרגע, וצריך לעשות הכל!!!! [כפשוטו] עכשיו!!!! [כפשוטו] כדי להחזיר אותם. אמוק, שחור בעיניים, טירוף וקצף מהפה: לעשות הכל!!!! עכשיו!!!! עכשיו!!!!
מי מדבר על התקשורת שכל כולה חיה מהעיוות הזה, ויוצרת אותו בדעת הקהל. [כשלוחת התעמולה והיח"צ של האקדמיה ומערכת הצרעת]. היא תנצל את כל הכוח החזותי והמילולי שלה כדי לקבוע את זה, ורק את זה, על סדר היום ובתודעה הציבורית. היא תקבע את השפה, את סולם הערכים, את סדר היום. היא תתן במה ותיקח במה. ובזמן מלחמה וחוסר ודאות כולם נצמדים אליה לקבל "מידע", ובמקום מידע הם יקבלו חינוך מחדש.
חטופים. מסכנים. חלשים.
להציב בצורה קיצונית ומוחלטת את האינדיבידואל מול המדינה והעם.
זה הסכין הכי מוחלט וודאי שאפשר לתקוע במדינה הזו, והוא בוודאות גמורה יפלג אותה = יחליש אותה, יפגע בתגובה, יפגע במלחמה, ייצור תקדים לעתיד היל"ת, יעכב את המלחמה ובינתיים יהיה לחץ בינ"ל, וכו' וכו'.
כי נקודת האינדיבידואל מול הקולקטיב [עם, חברה, לאום, מדינה] היא לב לבו של ההבדל בין ימין לשמאל, בין שמרנות לפרוגרס.
זו גאונות שטנית, ושטניות גאונית, שלמדה טוב טוב את הערכים של שני הצדדים במדינה, ויודעת בדיוק כיצד להשתמש בה, כשאתה שטן שמוכן ורוצה לעשות הכל ואין לך שום גבולות מוסריים.
נראה למישהו שחמאס חשב אי פעם שהוא יכול לנצח את ישראל בכוח צבאי? זו הרי בדיחה.
כל המחשבה שלו היא אך ורק לניתוח הפוליטיקה והחברה בישראל ובעולם, אין לו שום כלי אחר, והוא לא צריך שום כלי אחר. הוא עושה רק מה שמתאים עו מתכתב עם הפוליטיקה והחברה המערבית בכלל ובישראל בפרט, שהן הן הנשק שלו. כשהוא מהצד השני ניצב ברור והחלטי בערכים שלו, בזהות שלו, בלאומיות שלו, בתור כלל שמקריב יחידים למטרות הכלל. והוא יודע שהוא ינצח, כשאלה שני הצדדים אין שום משוואה אחרת.
קל וחומר מה שכבר אמרו רבים וטובים, ובדיוק מהסיבות הנ"ל: החמאס מגדיר ניצחון אחרת ממה שהעומדים מולו מגדירים ניצחון. וממילא הוא תמיד ינצח, והוא כבר עכשיו מנצח, ומבטיח בזה את הדור הבא ואת הפעולות הבאות היל"ת.
לאור כל זאת:
כשככה מנוהלת וממשיכה להתנהל המדינה הזו, על ידי - ורק על ידי - אותו פרוגרס מעוות [באקדמיה, במערכת הצרעת, בתקשורת, בפוליטיקה, ובצבא עצמו], וככה נראית ה"מלחמה" שלה וה"ניצחון" שלה, וכשהכל מתחיל ונגמר בעיוות הערכי הזה, בחוסר הערכים הזה, במלחמה הערכית הזו -
מישהו שפוי עוד רואה חובה ודרישה להצטרף למטחנת הבשר הזו? להיות בשר תותחים שלה? ועוד לאבד בדרך את ערכיו שלו, ולהיות עוד מוצב כבוש של הפרוגרס מהבחינה הערכית - שהיא לב לבו של כל הדבר הזה והיא יצרה את המצב הזה מלכתחילה?
מוקדש באהבה לכל מי שעדיין לא מבינים מה הסיבה העיקרית של הפורענות.