הודעהעל ידי ארי במסתרים » ו' אפריל 20, 2012 5:01 pm
א] ביין שנהיה קרח, דן בזה חד מגדולי הראשונים רבינו שמחה ב"ר שמואל ודבריו הובאו באריכות באור זרוע בע"ז סי' קסה ובשו"ת מהר"ם מרוטבורג סי' שיז, ובמהר"ח או"ז סי' ט', שהאריך מאוד בענין יין שנהיה קפוא, שלגבי טומאת משקין הדין הוא שאם אינו טופח ע"מ להטפיח בטל מתורת משקה עד שיימוחו, וכתב דה"ה לענין סתם יינם.
עוד טעם כתב האו"ז בשם ר' שמחה, שאין דרך ניסוך בכך.
והביא דיש מי שרצה לומר דעיקר איסור יין נסך ע"י שכשוך, "גם אני הייתי תופסו כך אבל אין בידי ראיה ברורה, ותו דבכל דוכתא מפיק להו תלמודא בלשון מגע".
הרי שכל הדרכים שהובאו בדבריכם הנ"ל כבר כיונו לסברות הראשונים ז"ל.
ונראה לי נפ"מ בין הדרכים, במקרה שהיין שנגלד יש בו טופח ע"מ להטפיח [כגון "ברד"] דלא בטל מתורת משקין , אבל מ"מ יתכן דכבר אין דרך ניסוך בכך. [ויש לעיין האם האי "ברד" לא נקפא לגמרי, או שהוא נקפא ורק במגעו באויר מתחמם בקלות, והנפק"מ אם כולו נחשב משקה או רק המשקה הטופח שהוא בעצם טיה שחזרה ונימוחה].
ועוד נפ"מ, אם הגוי התייחד עם יין קפוא, דאף דמצד מגע אין לאסור שאין דרך ניסוך בכך, מ"מ אולי יש לחוש שמא יחממו במיקרוגל כדי לנסכו ויחזור ויקפיאנו, אבל לפי הטעם שבטל מתורת משקה אין לחוש.
ב] עוד יש לומר נפ"מ, אם נימא דבחשב עליו למשקין יש לו תורת משקין, וע"ד המבואר בתוספתא טהרות פ"ג מ"ב ביין שנקרש ע"ש, ועי"ש באו"ז שהביא להקשות וכי גרע גלד משלג שלא היה עליו תורת משקה מעולם ואעפ"כ ע"י מחשבה מטמא טומאת אוכלין, כ"ש גלד , ואח"כ כתב דסתם יין שנגלד מחשבתו עליו שיהיה בו תורת משקה, והמשיך דא"א לעשות מקוה מגלד אפי' למ"ד דאפשר לעשות משלג. ואין דבריו מובנים דסותר את עצמו לכאורה, כמובן, ובאו"ז של מכון ירושלים כתבו דכנראה יש חיסרון בדבריו וכונתו דגליד עדיף משלג דלא נחתא ליה תורת טומאה גם בחשב למשקין. ולפי הפירוש שלהם שאני נגלד מנקרש, דבנקרש מבואר להדיא בהמשך האו"ז דבחשב למשקין יש בו משום מגע גוי, ודו"ק. [ועי' ביו"ד סי' רא סל"א שמותר לעשות מקוה משלג,ומים שקפאו, ועי' באג"מ או"ח ח"ב סמ"ב ויבי"א ח"י יו"ד סי"ט שנחלקו בקרח מלאכותי].
ודנו הפוסקים ביין קפוא, קרטיב ואיגלו ממיץ ענבים, אם דינו כאוכל או כמשקה, ואם ברכתו בפה"ג, ודימהו בבאר משה ח"א סי"א לשלג שחישב עליו למשקין, ולכאורה יש לדון אם באמת גם בזה גליד גרע משלג. ועי' באמת לאחיו הגאון בבצל החכמה ח"ג קטו שנכנס לחילוקים בזה.