הוה אמינא כתב:ואם קנתה רק את החצי שלתוך כף היד שיש בזה לבד שו"פ, אינה מקודשת?
עזריאל ברגר כתב:הוה אמינא כתב:ואם קנתה רק את החצי שלתוך כף היד שיש בזה לבד שו"פ, אינה מקודשת?
האם יש קנין לחצאין?!
סגי נהור כתב:מה גם שבדעת הכלה להתקדש ולהקנות נפשה בטבעת כולה.
צופה_ומביט כתב: לעיונא ופלפולא ורווחא דמילתא, דרוש וקבל שכר,
הוה אמינא כתב:סגי נהור כתב:מה גם שבדעת הכלה להתקדש ולהקנות נפשה בטבעת כולה.
בשלמא אם היה דעת המקדש לתת לה רק חצי, והיא סוברת שנתן לה כל הטבעת, אני מבין את הטעות שלה ואת השאלה איך יחולו הקידושין נגד דעתה.
אבל הרי הוא רוצה לתת לה לגמרי, וזה אכן יהיה שלה לגמרי, רק שאין להם ידיעה איך חל הקנין באותו רגע, ושמא זה יקנה לה רק לאחר זמן כשתחזיק בידה את הטבעת, או כשתגביה, ולא בשניה שהעדים רואים.
לכאו' אינם צריכים לדעת יותר מדי על אופני החלות וגמירות הדעת, כמו שאינם צריכים לדעת בכלל שיש אופנים שונים לכל קנין הגבהה משיכה יד וחצר וכו' וגדריהם המשתנים. המציאות הזאת שקבלה לעיני העדים שו"פ, ושקבלה בפועל טבעת כרצונה. זה מציאות ברורה. מה איכפת לן שכעת הקידושין חלו בלי שקנתה עדיין יותר מחצי.
קידושין ניתנו רק לת"ח ולמדנים??
הוה אמינא כתב:צופה_ומביט כתב: לעיונא ופלפולא ורווחא דמילתא, דרוש וקבל שכר,
או במילים אחרות:
העיונא והפלפולא אינם רק סתם לדרוש בעלמא, אלא הם הסברים ברובד העמוק איך באמת הדבר חל. אבל לא שהאדם הפועל צריך בשעת מעשה לדעת זאת להבינו או להתכוין אליו, יש כאן מעשה אנושי, וברובד העמוק דעת התורה איך זה חל. אולי בחינת ירדה תורה לסוף דעתו של אדם - מה מונח ע"פ הדינים בתוך "תת הכרה" של הפועל.
צופה_ומביט כתב:לא ברור לי לדברי מי הגבת. אבל אם אל דבריי, ובכן על זה גופא אמרתי שהכל לעיונא וכו', נסיון להבין ולהגדיר כדרכה של תורה, בפרט תורה דידן וכידוע. עד שלא אראה גאונים וראשונים שמתקשים בשאלה הזו - היא לא תצא אצלי מגדר זה.
סגי נהור כתב:אתה בעצם מציע שיש כאן שני דינים נפרדים. ישנו עצם הקנין, ולזה די בשו"פ, ויש מה שהאשה התרצתה והסכימה להתקדש בו, וזה אינו תלוי בקנין אלא בכוונת הבעל לנתינה ואפילו יהיה הקנין לאחר זמן.
אולי זה תירוץ טוב (שכדאי למצוא לו מקורות או ראיות),
עזריאל ברגר כתב:או שנאמר שמכיוון שהטבעת בשליטתה המוחלטת - שהיא יכולה לנתק את הטבעת אליה - זה גורם לקנין גמור, וכפי שמצאנו כעין זה בגיטין - בנותן גט לאשתו והיה קשור במשיחה וכו'.
עזריאל ברגר כתב:ואני שב ושואל: האם מצאנו קנין יד בחצי כלי?
עזריאל ברגר כתב:כדאי למצוא מקורות מפורשים.
אולי מהם (ובפרט מדיוקי לשונם) נרווה צמאוננו.
אמר אברהם כתב:גם אי קנין הגבהה מהני, יש פלוגתא גדולה [ובין הדנים בזה נמנים הסמ"ע ש"ך והט"ז], במקבל דבר באויר אי צריך להגביה, או סגי במה שידו כבר מוגבה, ואי אכן צריך הגבהה לכאורה לא מהני מה שהאשה מגבההת ידה משך הזמן, כיון שאין הכוונה אז לקנות, וא"כ נפל פיתא בבירא.
אמר אברהם כתב: שמלבד חידושו של הדברי מלכיאל אין שום קנין שעל ידה ניתן לומר שהטבעת אכן נקנית לכלה.
הוה אמינא כתב:מה רע בקנין יד?
ולולא חידוש הדברי מלכיאל אין קנין יד?
ואם קנתה רק את החצי שלתוך כף היד שיש בזה לבד שו"פ, אינה מקודשת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 337 אורחים