כנס אחוות התורה - רשמים

[זאב ערבות]

זה באמת מעניין אותי, לא קשור לגודל של קהילה, קשור לסוג של הנהגה.
מרתק אותי לדעת מה היא חושבת [וגם רבני עץ, ולא בקינטור ח''ו] שניתן וצריך לעשות.

מה היא חושבת ידוע מראש, ולפיה אין בכלל מקום למדינה וצריך לפרק אותה ולמסור על מגש של כסף לפלשתינאים שישלטו בה עד ביאת גואל צדק.

[אליסף]

לא נכון. זה בהחלט לא מה שיורה הרב שטרנבוך לחכי"ם.

[זאב ערבות]

אולי לא הוא אך האחרים כן, ואף הוא מתנגד למדינה כידוע והקצין בשנים האחרונות את עמדותיו בכדי לישר קו.

[טפח]

[וכמובן, שבמקום להודות לנציגים החרדיים על מה שכן הצליחו להשיג עד היום, אז משמיצים אותם על כשלונם, אבל שאלתי בעינה עומדת].

מסתבר שהצלחה בעיניך היא סיכול פעם אחר פעם של ההזדמנויות להגיע להסדר, כשעוד היה אפשר להשיג (יעויין לעיל). אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם.
בכל מגזר אחר הם היו נמלטים למקסיקו כדי שלא יעשו בהם שפטים. אבל הם יודעים היטב שלעולם לא יעמדו לפני משפט הציבור (אחד מחברי הכנסת החרדים, בן 72, מכהן בכנסת יותר ממחצית חייו...).

[אליסף]

[וכמובן, שבמקום להודות לנציגים החרדיים על מה שכן הצליחו להשיג עד היום, אז משמיצים אותם על כשלונם, אבל שאלתי בעינה עומדת].

מסתבר שהצלחה בעיניך היא סיכול פעם אחר פעם של ההזדמנויות להגיע להסדר, כשעוד היה אפשר להשיג (יעויין לעיל). אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם.
בכל מגזר אחר הם היו נמלטים למקסיקו כדי שלא יעשו בהם שפטים. אבל הם יודעים היטב שלעולם לא יעמדו לפני משפט הציבור (אחד מחברי הכנסת החרדים, בן 72, מכהן בכנסת יותר ממחצית חייו...).

נו ועל אותו אחד אמר מי שאמר שהוא הפרלמנטר הכי משופשף בכנסת. בבחינת 'מכם יבואו ויעידו'.
(אם כי יש לחשוד בכל מה שיוצא מפי אותו רשע שהוא למטרה אחרת מהאמת)

[אליסף]

תובנה שהפציעה לי בימים האחרונים: ארץ ישראל היא כעת זירת המאבק לזהותו ועתידו של עם ישראל. בארה"ב הרפורמים לא מפריעים לדתיים ולהיפך. אך בארץ מטבע הדברים, שאלת 'מהו יהודי' היא נושא שלא מסוגל לרדת מסדר היום הצבורי. אנו, זהותינו, עדיפויותינו וכל ההשלכות של זה מפריעים להם והם ממילא נאבקים בנו.
והדברים פשוטים בעצם.
זכורני שמורי הרב וולבה אמר שקירוב רחוקים בארץ יותר חשוב מאשר בחו"ל. כי בארץ אפשר להפוך את כל הישוב לתורה.
ולדברינו יש עוד סברה למה יותר חשוב כאן, כדי שאנו, בני היהדות הנאמנה, נוכל לשרוד כאן!

[זאב ערבות]

לא כעת אלא מאז ומתמיד, מכיוון שבחו"ל לא היה ליהודים אוטונומיה משלהם לעשות כרצונם. לעת עתה בארה"ב לא מפריעים אך יד המוסלמים והאנטישמיות גוברת ולא רחוק היום שחיי היהודים כאן יהפכו לבלתי נסבלים. מה הקשר בין שאלת מיהו יהודי לשאלת הגיוס? אם החרדים לא יכולים לשרוד בארץ שיעזבו, זה אמנם יהיה קשה אך בסופו של דבר מחויב המציאות. שמעתי שקנדה נותנת לכל מי שרוצה.

[לעולם יהיה אדם]

מה באמת האופציות העומדות לעשות עבור מניעת הגיוס?

סכנה של גיוס כלל לא עומדת על הפרק, הסכנה היא שלילת תקציב הישיבות והכוללים (שכבר החלה לפני כמה חודשים).
מה שאפשר לעשות, זה להעביר את החוק שנמצא עכשיו בוועדה, והוא ידחה את הביעה לפרק זמן מסוים.
מלבד זאת, אפשר להסתדר בלי התקצוב של המדינה.
אני לא מומחה לעניין כלכלת ישיבות, אבל להבנתי התמיכה הממשלתית היא בערך שליש מתקציב הישיבות והכוללים, לא חושב שעל זה יפול עולם התורה.
יתכן שהמלגה לאברכים תקטן, יתכן ששכר הלימוד בישיבות יעלה.
אני לא מזלזל בקושי, אבל אין צורך להרחיק עד סכנת גיוס.

בישיבות עיקר התקציב הוא למימון פנימייה ואוכל. יתכן שלאורך הזמן יעברו למתכונת של ישיבות ללא פנימייה ואוכל, כאשר כל בחור לומד בעירו ואוכל וישן בביתו, או שימצאו לו סידור בעיר אחרת אצל רובי משפחה וכדו'.
ככה זה ברוב הישיבות הקטנות ואני לא רואה אייך עולם התורה יפגע אם גם ישיבות גדולות ינהגו כך.

[אליסף]

תובנה שהפציעה לי בימים האחרונים: ארץ ישראל היא כעת זירת המאבק לזהותו ועתידו של עם ישראל. בארה"ב הרפורמים לא מפריעים לדתיים ולהיפך. אך בארץ מטבע הדברים, שאלת 'מהו יהודי' היא נושא שלא מסוגל לרדת מסדר היום הצבורי. אנו, זהותינו, עדיפויותינו וכל ההשלכות של זה מפריעים להם והם ממילא נאבקים בנו.
והדברים פשוטים בעצם.
זכורני שמורי הרב וולבה אמר שקירוב רחוקים בארץ יותר חשוב מאשר בחו"ל. כי בארץ אפשר להפוך את כל הישוב לתורה.
ולדברינו יש עוד סברה למה יותר חשוב כאן, כדי שאנו, בני היהדות הנאמנה, נוכל לשרוד כאן!

לא כעת אלא מאז ומתמיד, מכיוון שבחו"ל לא היה ליהודים אוטונומיה משלהם לעשות כרצונם. לעת עתה בארה"ב לא מפריעים אך יד המוסלמים והאנטישמיות גוברת ולא רחוק היום שחיי היהודים כאן יהפכו לבלתי נסבלים. מה הקשר בין שאלת מיהו יהודי לשאלת הגיוס? אם החרדים לא יכולים לשרוד בארץ שיעזבו, זה אמנם יהיה קשה אך בסופו של דבר מחויב המציאות. שמעתי שקנדה נותנת לכל מי שרוצה.

דייק בדברי. לא מיהו יהודי אלא מהו יהודי.

[זאב ערבות]

מבחינה מעשית זה היינו הך, אולי תוכל להסביר מה ההבדל במקרה זה בין מיהו למהו? ניתן בקלות להחליף ביניהם, אמנם שיגרת הלשון מיהו משמע יחוסו, אך גם ניתן להבין זאת כמו מהו.
ובקשר לדבריך "אנו, זהותינו, עדיפויותינו וכל ההשלכות של זה מפריעים להם והם ממילא נאבקים בנו", את אותו הדבר הם יכולים לומר, לנו יש עדיפויות ולהם יש עדיפויות והעדיפויות שלנו לא ממש מענינות אותם, בפרט שהם אינם מעונינים לממן את העדיפויות שלנו ולהלחם עבורינו. מבחינתם מן הסתם יתנו לנו לחיות את חיינו אם לא נדרוש תקציבים עבור הישיבות ונתרום משהו למאמץ הבטחוני, כמו איזה שירות קצר או שרות לאומי או משהו דומה, אך פטור בלא כלום קצת קשה להם לעכל. ובכלל, הלא כל ענין התקציבים זה רק מאילוצים קואליציונים שלולי הם לא היינו מקבלים פרוטה, וכעת שהתרגלנו לכך קשה בלי, צריך לדעת לחיות גם בלי תקציבים.

[לבי במערב]

צריך לדעת לחיות גם בלי תקציבים.

בענין התמיכה הממשלתית (ועוד) - יעוי' המוסג"ב: שלחן מנחם ח''ה

וכמובן, המטרה ה'נעלית' "לדעת לחיות גם בלי תקציבים" אינה דוחה ח"ו את פיקוח נפשו הרוחנית של ילד א' מישראל.

[זאב ערבות]

במשך אלפי שנים הסתדרו היהודים ללא עזרה ממשלתית או מלוכנית, יוכלו להתרגל גם הלאה, הבעיה שהתקציבים העלו את רמת המחיה במגזר החרדי ויש מה שנקרא שלטון ההרגל, ברגע שמתרגלים קשה בלי ואז זה נהפך לפיקוח נפש. ואם המדינה בה אתה חי מאיימת על הרוחניות שלך, תקיים לך לך מארצך, עבור חיי רווחה אתה מוכן למכור את הרוחניות שלך? לשם דוגמא התרגלו לקנות דירות ילד, לעשות חתונות שיחסית למה שתמיד היה הם פאר והדר עם תזמורות שעולות הון רב ובר עם משקאות ושמלות כלה שעולות הון רב והרשימה ארוכה וכמובן אי אפשר בלי כל מעדני השבת והפיצוחים וביגוד לילדים... בזמנו היית הולך עם מכנסיים מתטלאים, היום מי יעז להלביש את ילדו כך. לימוד התורה מחייב מסירות נפש (ובבקשה אל תאמרו תראו מי מדבר)

[טפח]

אי אפשר כמובן להתעלם מהעובדה שמי שמקשים על חקיקת חוק מוסכם אלו דווקא "החברים" מהליכוד והציונות הדתית. אלו שהסיעות החרדיות הלכו אחריהם בעיניים עצומות, העניקו להם את השלטון - והם מובילים אותנו עד לתהום אליו הידרדרנו.

זה גם המקום לזכור איך הגענו עד לנקודת השפל הזו. עם הקמת הממשלה, הסעיף המרכזי של הסיעות החרדיות בהסכם הקואליציוני היה חקיקת חוק גיוס שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות. ההסכמה הייתה חקיקת הגיוס קודם להעברת תקציב 2023.

בפועל, ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין דרשו וקיבלו מהחרדים הסכמה לוותר על החקיקה לטובת 'הרפורמה המשפטית'. הנציגים החרדים נגררו שוב ושוב, גם את מתווה הנשיא שהציג פתרון כולל לסוגיית הגיוס - הם דחו, וכך הגענו למצב בו אין חקיקה המסדירה את מעמד תלמידי הישיבות.

ייתכן בהחלט שגם אם הייתה חקיקה - השופטים היו פוסלים אותה, כפי שראינו בעבר, אך עדיין לא היינו בנקודה כה בעייתית הכוללת גזירות כלכליות קשות שכנראה לא היו מעזים להשית על ציבורים אחרים במדינה.

אז כן, גם הנציגים החרדים אשמים.

הם שכחו במשך חודשים ארוכים מה הייעוד שלהם בכנסת, למה נכנסו לממשלה. ולא, לא כדי לשבת במשרדי הממשלה ובוועדות הכנסת. לא כדי לשמור על כסאו של ראש הממשלה נתניהו ושלטון הליכוד (שכעת מסכן את עולם התורה) - אלא לדאוג לעולם התורה, למעמד תלמידי הישיבות, ואת זה הנציגים הכשילו בידיהם, לטובת רפורמת שדבר לא יצא ממנה, רק נזק.

- הגר"י כהן שליט"א, בעהמח"ס כיכר השבת.

[זאב ערבות]

אי אפשר כמובן להתעלם מהעובדה שמי שמקשים על חקיקת חוק מוסכם אלו דווקא "החברים" מהליכוד והציונות הדתית. אלו שהסיעות החרדיות הלכו אחריהם בעיניים עצומות, העניקו להם את השלטון - והם מובילים אותנו עד לתהום אליו הידרדרנו.

זה גם המקום לזכור איך הגענו עד לנקודת השפל הזו. עם הקמת הממשלה, הסעיף המרכזי של הסיעות החרדיות בהסכם הקואליציוני היה חקיקת חוק גיוס שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות. ההסכמה הייתה חקיקת הגיוס קודם להעברת תקציב 2023.

בפועל, ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין דרשו וקיבלו מהחרדים הסכמה לוותר על החקיקה לטובת 'הרפורמה המשפטית'. הנציגים החרדים נגררו שוב ושוב, גם את מתווה הנשיא שהציג פתרון כולל לסוגיית הגיוס - הם דחו, וכך הגענו למצב בו אין חקיקה המסדירה את מעמד תלמידי הישיבות.

ייתכן בהחלט שגם אם הייתה חקיקה - השופטים היו פוסלים אותה, כפי שראינו בעבר, אך עדיין לא היינו בנקודה כה בעייתית הכוללת גזירות כלכליות קשות שכנראה לא היו מעזים להשית על ציבורים אחרים במדינה.

אז כן, גם הנציגים החרדים אשמים.

הם שכחו במשך חודשים ארוכים מה הייעוד שלהם בכנסת, למה נכנסו לממשלה. ולא, לא כדי לשבת במשרדי הממשלה ובוועדות הכנסת. לא כדי לשמור על כסאו של ראש הממשלה נתניהו ושלטון הליכוד (שכעת מסכן את עולם התורה) - אלא לדאוג לעולם התורה, למעמד תלמידי הישיבות, ואת זה הנציגים הכשילו בידיהם, לטובת רפורמת שדבר לא יצא ממנה, רק נזק.

- הגר"י כהן שליט"א, בעהמח"ס כיכר השבת.

אין חדש תחת השמש, כבר לפני 45 שנה אמר לי אחד שבדרך כלל הנציגים בכנסת את טובת עצמם הם דורשים ולמראית עין עושים משהו למען הציבור, בעיקר מי שנהנה זה המפלגה

[לעשות רצונך]

מנסה להתמקד בדברים, לכסות 'טפח' ולגלות טפחיים.

לעצם הנושא:
אני מסכים שאין בעיה כל כך נוראה בשלילת התקציבים. אבל מה זה יועיל לצרת הגיוס של כל הנושרים, המתנדנדים וכו'. זאת אומרת, גם אם הציבור החרדי, כקולקטיב, אומר היום לממשלה ולבג''ץ, סיימנו איתכם, תקצצו לנו מה שאתם רוצים גם בישיבות וגם במעונות וגם בארנונה. האם יגוייסו פחות מ4800 בחורים בשנה? הרי יגוייסו בסופו של דבר הרבה יותר, לכאורה (אלא אם כן אני טועה, וזה מה שאני מנסה לברר), ויגוייסו בעיקר אלא שלא עומד בהם העוז 'לא לכרוע לבעל', והם יהיו בעיקר הנכדים של גפני ודרעי, [כמו שהלבלרים אוהבים להשמיץ] ושל אייזנבך ושל שישא, ושל מושקוביץ ושל קרליץ, ואחרים - כן יגוייסו.
אז מה הועלנו בדרך הזו?

שוב, אני באמת שואל, ועדיין לא קיבלתי כאן תשובה.
(ההרגשה שלי, שהתשובה היא, כשם שהשמאל הישראלי לא מעוניין בגיוס בחורי החרדים לצבא אלא בפירוק ממשלת נתניהו, כך גם מובילי המאבק כהעדה החרדית וכו', אינם מעוניינים באי גיוס (ח''ו, לא שמתכוונים שכן יתגייסו], אלא מעוניינים בלצעוק ולהמחיש כמה מדינת ישראל מסוכנת לחרדים, וככל שיהיה רע יותר לחרדים וכן יגייסו חרדים , אז יהיה טוב יותר לשיטה ולהשקפה).

לנושא החכי''ם החרדים:
אני לא מייצג שלהם, בטח לא של הנוכחים, ובוודאי שהם גם עשו כל מיני טעויות, והוליכו אותם שולל פעמים, אבל מכאן ועד הבוז שכותבים עליהם, ועד האמת, היא כמו מה שנכתב על הביביסטים ועל הקפלנסטים בשפה זולה ולא עניינית.
אחזור ואומר שוב ושוב. רק בזכות הנציגים החרדים של אגודת ישראל ושל דגל התורה וגם של ש''ס, הצליחה היהדות החרדית להגיע היום לאן שהגיעה!!!
בן גוריון מעולם לא ישב עם החזון איש והבטיח לו 400 בחורים, זה שקר מוחלט שכתוב שוב ושוב באתרים בשביל להגדיל את הגדולים שגדולים גם בלי זה, ולהקטין את ההשגים של החכים החרדיים.
רק הרי''מ לוין הצליח להשיג את זה מבן גוריון, ועל כך ספג קיתונות של בוז מהקנאים דאז, ורק בזכות זה מאז ועד היום יש בכלל את המושג הזה שלומדי תורה לא מתגייסים.
רק אגודת ישראל הצליחה כבר בשנים הראשונות לקום המדינה - ורק בזכות ישיבתה בממשלה, להגדיל את הכמות מ400 ל700 ואט אט לכל לומדי התורה, ועל ההצלחה הזו, היא זוכה לקבל השמצות עד היום למשל מראש ישיבה שבזכות שם המשפחה שלו מחזיק ישיבה שמבוססת על כספים מתורמים מחו''ל שחושבים שהוא 'תנא מלפני 200 שנה' בן אחר בן, וישמיץ 'היום' את אגוד''י 'אז' על כך ש.. לא עושים מספיק עבור הגיוס.
אותו תנא מלפני 200 שנה השמיץ גם את הרב שך והלב שמחה שהורו ללורנץ ולפרוש ולאברמוביץ להיכנס לממשלת בגין ושמאז התרחב ההסכם על בני ישיבות ורק בזכותם - בצורה שאין לה אח ורע... אבל שם המשפחה שלו מרשה לו להשמיץ....
מי הציל? החזון איש ובן גוריון. מי קלקל? הרימ לוין וגפני.

בושה.

והבושה הגדולה היא, שכביכול הם מגיעים להציל את 'הנכד שלך'... גפני ידאג לעצמו ו'הם' ידאגו לנכדים של המתנדנדים... שקרנים עלובים.

בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל השניה (תרפ"ז), עמדו כולם ובכו שאגודת ישראל צריכה לעשות יותר בשביל להשיג כסף לכל הישיבות (ואחר כך הוקמה קרן התורה כמדומני).
קם רבי חיים ישראל אייז, ואמר: בכנסיה הגדולה הראשונה (בתרפ"א), בימי ההרס אחרי מלחמת העולם הראשונה בכינו כולם שכל הילדים נסחפים אחרי החילונים ולא נותרו כלל בחורי ישיבה ובנות חרדיות, הצלנו את הדור, עצרנו את השטף, הקמנו מסגרות, עשינו גדולות ונצורות, ברוך השם שכעת אנו זועקים שאין לנו מספיק כסף להחזיק את הישיבות והמוסדות האלו....
וזה הסיפור של המדינה. הנציגים החרדיים, כן, גם דרעי המושמץ כל כך וגם גפני שהושמץ פה, וגם כל אלו שלא נאה לכתוב עליהם מילה טובה, הביאו במשך השנים כמויות הזויות של 63,000 לומדי תורה!!!! וזה מלבד הדור החרדי שקם כאן לשם ולתפארת, כן, בזכות התקציבים שאתם נהנים לזלזל בהם (אז מה אם הוא קנה קאדילאק...) נבנה כאן דור איכותי שאין בשום מקום בעולם!!! גם ליקוואד היא לא בני ברק ברמת החיים הרוחניים שבה, אז איך אתם לא מתביישים לזלזל בהם שוב ושוב?
נעשים טעויות וכל אחד שעושה - אז גם טועה. אבל מכאן ועד ההקצנה שעולם התורה נבנה בזכות 'הרב מפלוני והאדמור מאלמוני', והוא נהרס על ידי הנציגים - זוהי כפיות טובה במקרה הטוב, וכוונת הרס בזדון במקרה הבינוני.

[ישעיהו לוריא]

כל מילה.

ובכל אופן כמה תוספות:

1. כל הנציגים שהוזכרו בדבריך ורבים שלא הוזכרו, מלבד זאת שהם מושמצים שלא הועילו כלום ורק הרסו וכו', במקביל, הם תמיד מושמצים שהם לא צייתי לדעת תורה, הרב הגדול הזה לא החזיק מההוא, והרב שך לא רצה את ההוא, ורעהו היה בעבר מקורב והיום ממש לא מייצג כי סטה מדרך ההשקפה.

אם כן, אז את ההישגים הללו, לא רק שהם עשו ולא הגדולים, הם עשו זאת, על פי אותם משמיצים גופא, בלי אישור של גדולים, בלי תמיכתם, וממילא, ההשמצה עליהם היא בזויה משני הצדדים, ורשימת ההישגים שאותם אישי ציבור השיגו, וכתירת הכתרים על 'הגדולים' דווקא, אלו שלשיטתם הם לא היו מעורבים והעסקנים אפילו לא התייעצו עמהם, היא צבועה שבעתיים.

2. אני הק' רגיל לחלק את תקופות העסקנים והיהדות החרדית כולה - לשלוש תקופות עיקריות, ואני חושב שזאת נקודת החילוק, וכב' לא חייש לכך, כי כב' מדבר על התקפות הנטו"ק ופלג סולובייצ'יק, שהם בדרך כלל אותן התקפות, אפילו בלי שינוי האדרת. רק מצליחים כיום, כשהציבור החרדי גדול ושבע, לסחוף עליהם יותר ויותר ציבור שבע.
התקופה הראשונה - בערך עד ממשלת בגין - היהדות החרדית עמדה כעני בפתח, ביקשה חיי קיום מינמאליים כיהודי במדינה, דברים שאמנם נוגעים לפרהסיה ועצבנו הרבה חילוניים, אבל הכל הבינו שאין הם דורשים משהו 'לעצמם'.
הם 'קיבלו' כנראה הרבה פחות בהרבה מיחס החרדים במדינה - אבל הצילו את ערכי היהדות ככללם.
התקופה השניה - ממשלת בגין, החרדים נעשו מנכל"י המדינה, אבל את חלקם וחלוקתם לקחו בקומבינות, כגנבים בלילה. זה אמנם הרים עליהם הרבה יותר קול זעקה, פרוש, שפירא ודרעי (הישן) נחשבו כגנבים והוצגו בקריקטורות בסגנון גבלסי, אבל הציבור החרדי ככללו, טרם. לדעתי באופן ישיר - אז החל עניין בני הישיבות לעלות על הכותרות.

אם להמשיך ליתן ציונים: אז גם קיבלו כמעט כמו שמגיע לציבור החרדי, וגם הערכים טרם נפגעו - הרבה בזכות הממשלה המסורתית.

התקופה השלישית - הנוכחית. החרדים דורשים את חלקם במפגיע. סגנון ידוע של ראשי וועדות כספים ש'עוצרים' את תקציבי כל המדינה עד שתקציב הישיבות יוסדר. וכודו'. אתה יכול לראות את זה במכתבים למערכת של העיתונים כולם. 'מגיע לנו' - 'נעמוד על זכויותינו' ועוד. הן נכון. בהפגנות הגדולות והמאורגנות השלטים הם עדיין 'ד' הוא האלוקים' ו'אין אומתינו אומה אלא בתורתה' 'תנו לנו לחיות בארץ הזאת' - אבל בשיח הפוליטי העסקני, בשיח בעיתונים (ומיד אתייחס אליו) ובמכתבים למערכת המגלים ומלמדים את הלך הרוח ברחוב.

אז הגיעה הדרישה: ביקשתם שוויון. אתם חרדים אבל לא מטומטמים, בבקשה, תפרעו את השטר.

כמובן שזאת תזה כללית מידי, וצריך להביא הרבה משתנים ובמיוחד השינוי שחל ברחוב החילוני, בערכי המערב ובמשפטיזציה שהכניס לכאן אהרן ברק במלוא דורסנותה, שגרמה שאי אפשר באמצעים פרלמנטריים להעביר מה שהעברת בעבר אפילו בתקנה או בצעטאלאך תחת השולחן.

3. בתור דוגמא - בלי להתייחס לגופו של איש, אקח את הסופר החרדי משה גוטמן, ומאמרו החריף והעוקצני שהובא לעיל וכל כך שיבחו אותו. לדעתי, הוא הדוגמא הכי מובהקת לשינוי והתמורות שחלו בציבור החרדי (ולטעמי באופן ישיר לירידה בכוחו והשפעתו הסגוליים) אני מתייחס אליו דווקא משום שכתיבתו כה מוכשרת ושנונה, מקורית, ומכיוון ויש בו לא מעט מוטיבים סטראוטיפים. לא אל הפרסונה גופא.
הוא בן היישוב 'קוממיות', יישוב שהוקם בידי חרדים יוצאי הנח"ל החרדי - כמובן כולם מגוייסים ונטועים בהוויה הישראלית של השנים הראשונות, אבל חרדים עד קצהו של יו"ד. אז קראו לזה שומרי מצוות. המונח חרדים טרם יצא לאור כמעט. היו חרדי גרמניה...
החרדים אז לא חלמו ולא העזו לדבר על מדינה חרדית בתוך מדינה וכו', מה שאמש אמר שר בממשלת ישראל באותו רגע....אוי, האירוניה.
בני קוממיות, כשומרי מצוות, ביקשו קצת יותר מכסות מים וחלב לשמיטה, קצת התחשבות בשמירת שבת ואולי מקום להחביא את יוסלה שוכמכר...

בשנים האחרונות, מוביל משה מורג, שמו הספרותי של גוטמן, את כל השיח בעיתון המודיע הדורש ותובע החלפת שלטון בג"צ. הוא מעתיק את כל הכתבות של קלמן ליבסקינד ולפני זה של שמחה רוטמן, שדרשו שוויון וגיוון וכו'. וזה בכישרון רב ועצום אבל בניגוד מוחלט לגישה החרדית שנות דור למוסדות השלטון, של להציל את מה שניתן.
אני הקטן גם חושב שההפקרות והחוצפה של בתי המשפט - והכוח שהם צברו מול הפרלמנט, הוא בעוכרנו וכו', אבל השיג והשיח הזה, של שוויון של ניהול משותף של המדינה - מתאימים למגזר הסרוג - שאגב גם הוא משלם על כך במטבעות שונים, אבל כהחלטה מושכלת ולכתחילה, הרואה במדינה ראשית צמיחת גאולתנו והשירות בצבא, עם כל מגרעותיו הוא מצווה הכי קדושה וכו' וכו' ולצניעות אולי פעם נידרש אולי נוותר עליה ואולי רק כמה רבנים מקשישים ידברו עליה,
מכאן מגיעים למאמר שכל כך הרבה שיבחו אותו והזדהו עם תכניו, אבל לדעתי הוא מגיע מגישה שכל כולה חידוש ותמיהה, בלשון המעטה.

4.היו בודדים כאלו שמאז ומעולם רצו אסקלציה ובלאגן. מעטים ממש שטענו כך תמיד שאילו היו החרדים שוברים את הכלים מיד בתחילת המדינה, הכל היה נראה אחרת, והנה - כעת החרדים נזכרים להקים קרן הצלה... זה מופרך מכל כך הרבה בחינות והכי קשים הם אלו שתמיד לקחו מהמדינה כסף, או אפילו היו מחוברים בעטיניהם לשלטונות ולרשויות,וכשלקחו להם את הנציג, בעוולה וכו', או כעת כשהמדינה מפסיקה לתת, הם צועקים הרבי מסאטמאר צדק...

5. הן הדוברים שלנו והפנים של המגזר בתקשורת, וגם חלק מהנציגים, אינם ראויים להציג את היהדות החרדית ואת דרכה, בשעה שהם עצמם חיים ונושמים, בחוסר צניעות, בחוסר הגינות או מעולם לא ביקרו ברצינות בשערי בית המדרש.
נכון, שאי אפשר שר' מיכל יודא ליפקוביץ ייצג אותנו בכנסת, אבל לא פחות מופרך הם מאמרי מערכת בהמודיע ובהדרך נגד קשרי המשפחה בבג"צ והשחיתות החוגגת שם, ואז המועמדים לרבנות הראשית שם משפחתם הוא X, ולמועצות המקומיות שם משפחתם הוא Y. וופלוני שיצאו עסיקין על מוסדותיו ועסקיו מופיע בטלוויזיה ומסביר כמה לימוד התורה הרבה יותר קשה מחיים בצבא...

--------------------------
הוספתי כעת זאת גם כן:

6. אם בעיתונים החרדיים - בהמבשר מביא רק את לובשי השטריימל, בהמודיע רק את גולדקנופוף וביתד, רק את גפני עד ברוכי, ואף אחד! מבין שלושת העיתונים לא מביא את דברי זולתו מהמפלגה או תת הסיעה היריבה,
כנראה שהמצב לא כזה קשה והגזירה לא כל כך נוראה.
וכדי ביזיון.

בהמודיע גם לגבי המסע לחו"ל, זה נראה כאילו הרבי מויז'ניץ והגרמ"צ ברגמן בראש המסע, והאחרים, אם מוזכרים, מוזכרים בשוליים.
וכדי גיחוך.

[ישעיהו לוריא]

אחרי כל המלל, במשפט אחד:

אם העיתונות והנציגים החרדיים היו כל הזמן חרדים ודואגים לחיילים שמשרתים על חוסר צניעות, חילולי השבת בצבא ושינויי הערכים,
היו מציבים את זה על ראש סדר היום,
החילוניים היו נרתעים ומתחננים שהחרדים לא יבואו לצבא לעשות בו הדתה והחרדה. שבו בשקט מחוץ לצבא.

[צופה_ומביט]

וואו.

[טפח]

מצג זה הוא עוד יותר שגוי. ההוראה המפורשת לקראת 'חוק טל' היתה למצוא פתרון חד משמעי וארוך טווח, כדי שלא יעמדו החרדים כל כמה שנים במטווח. ניסו נסיונות אחדים, ובג"צ מסמס הכל במקצועיות. בשלהי ממשלת נתניהו הקודמת היתה הצעה מפתה על השולחן, כאשר כל הגדולים תמכו בה, אבל ברגע האחרון החליט ליצמן על דעת רבו להתנגד אליה. כבר אמרו אז שזאת תהיה בכיה לדורות, אבל וישמן ישורון ויבעט. בעקבות כך החליט נתניהו להפיל את הממשלה שנה לפני הזמן, הלכו לבחירות 5 פעמים ברציפות, ועכשיו אנחנו כאן.
כמעט שכחתי פרט נוסף: בסוף ממשלת לפיד, הציע זה האחרון את מתווה גנץ לגיוס חרדים, כמתנה ללא כל תמורה. זאת היתה הזדמנות פז, ובאורח פלא זאת היתה כמעט אותה הצעה מפתה שליצמן דחה, ומבחינה עניינית לא היתה סיבה לדחות אותה. הקואליציה הרופפת דאז הציעה לחרדים להעביר את החוק (כי בתוך הקואליציה לא היו מספיק אצבעות בעד). נתניהו איים וגם אמר שהוא יציע הצעה טובה יותר והחרדים התקפלו. בתבונתו הצליח נתניהו להוליך שולל את החרדים, והבטחתו שהוא יעביר את החוק עוד קודם כינון הממשלה הופרה ברגל גסה כצפוי, ומאז הוא דחה אותו באופייניות.

אני חושב שלא אחשב כאן כאחד שנזעק להגן על ליצמן או על רבו, אבל למען הדיוק חשוב לומר:
יתכן שההתנהלות הייתה כוחנית כמו הרבה פעמים, עם הצהרות מתלהמות וללא כיסוי, כרגיל, והתנהלות בסגנון זה, בפרט בנושא כה חשוב, הרסנית,
אבל הסיבה המרכזית לשלילת ההצעה,
הייתה ידיעה כמעט וודאית, כולל רמזים משופטי בג"צ ועוד אנשים שבאמת מחליטים, שהם לא יקבלו בשום אופן את המתווה ולא יכשירו את החוק משפטית.
אם כן, עלה חשש אמיתי, שכל הצעה בעתיד, תצטרך להתבסס על הסכמת החרדים הזו, וכמו להבדיל במו"מ מול אש"פ, כל הסכמה ישראלית, היוותה בסיס ראשוני לדיונים בהמשך, שעד הנה, ברור שצריכים לוותר.

את הדברים האלו שמעתי משליח ציבור בכנסת, שאף הוא רחוק לומר שמחפש להגן על האדמו"ר מגור ובטח לא על ליצמן, שאמר לי דברים אלו בשם אחד מזקני החברים במועצת, גדול בתורה, חשוב ביותר ומתון בהנהגתו ובניסוחיו.

קצת תמים מידי לחשוב, בהכירנו את בג"צ של השנים האחרונות, שיש בו רק אקטיביזם והיבריס, בלי התחכום, הראיה הרחבה והמזג והכישרון השיפוטי של אהרן ברק, שבגלל ש'כל הכנסת הסכימה - וודאי בג"צ יסכים'. להיפך.

ואז הגיעה ההצעה, שבשעתה נראתה אפשרית בהחלט, לחוקק 'חוק יסוד לימוד התורה', וכך, עם הסכמת הרוב המרכזי בכנסת, ייעקף בג"צ. חשבו, שלבג"צ יש יראה או חשש לפגוע בחוקי יסוד.
בינתיים, בג"צ דן בחוקי יסוד רבים כל כך וגם פסל מקצתם.

באותו ענין. צופה ומביט והשני, דיברתם הרבה על האם זה חוקי או לא חוקי, ודנתם רק מצד הכנסת והכללים הדמוקריטיים - פרלמנטריים.
צריך לזכור שבמדינת ישראל יש צלע נוספת, חזקה מכל צלע אחר לאין ערוך, שעליה ניתן לומר: גנב קטן עובר על החוק וכו'...שודד פיראטי משפטי - 'מפרשן' את החוק ומשחק בו כראות עיניו!

תזכורת נחמדה.

[ישעיהו לוריא]

אני לא יודע אם הבאת את התזכורת מדבריי, כראיה או חיזוק לדבריי הקודמים.
אבל, גם כעת, גם אמש, בג"צ שם כמה מטעני צד בפני כל פשרה עתידית.
ערך השוויון מעל הכל, כמובן כשזה לא כולל את הערבים.

מאחד מאויביו המושבעים של ליצמן שמעתי את מה שציטטתי לעיל.
נכון, ליצמן עשה זאת אולי מטעמים של היבריס וכוחנות, של וישמן ישורון ולא של קבלת החלטות סדורה ומושכלת, המתייעצת עם יתר גדולי ישראל, אבל עצם ההחלטה - לא היא שהביאתנו לעברי פי פחת אלא שלטונו הדורסני של בג"צ.

כן יכול להיות, שהבעיה התקשורתית והשיח בעניין לא היה מתרחש, אבל בהכירנו את התקשורת הישראלית הנוראה, לא יודע אם ליצמן אשם גם בזה.

[הפצת המעיינות]

דיווח:
מועצות גדולי התורה מכל הזרמים התכנסו אתמול בהרכבם המלא והחליטו פה אחד: כל הילדים החילוניים בארץ הקודש חייבים תיכף ומיד להשתתף ב'מתמידים'.
ילד שלא ישתתף לא! יקבל ארטיק.

[הוה אמינא]

דיווח:
מועצות גדולי התורה מכל הזרמים התכנסו אתמול בהרכבם המלא והחליטו פה אחד: כל הילדים החילוניים בארץ הקודש חייבים תיכף ומיד להשתתף ב'מתמידים'.
ילד שלא ישתתף לא! יקבל ארטיק.

אתה צודק.
התביישתי בשיתוף הפעולה של כל העיתונים עם אווירת ה"אסון" במה שבג"ץ קבע.
היה הרבה יותר חכם ונכון וצודק להתעלם, או להביא בידיעה זוטרה בעמ' 19 למטה.

לא היה אסון. לא השתנה כלום.
החכי"ם והעסקנים חייבים להלחם במישור שלהם, אבל במישור של הציבור שלנו? מה לנו ולפסיקה? מה התחדש. ידענו כבר שנים שהדיחוי לא חוקי. שאנחנו עריקים. על דעת כן.
מבחינת הציבור זו שאלה תיאורטית של הרשויות איך לסגנן את חוסר השירות,
[או כלשון ידידנו הרב צו"מ בסוגיא אחרת: "לעיונא ולפלפולא ולדרוש וקבל שכר"],
זה המצב, פה אנחנו.
שיסתדרו שינסחו, שיסכימו, או שלא.
חדש לא קרה תחת השמש.

[ארזי ביתר]

ידענו כבר שנים שהדיחוי לא חוקי. שאנחנו עריקים. על דעת כן.

לא נכון. כל עוד לא יצאה הכרזה רשמית על כך, לא נחשבו בני הישיבות לעריקים. בתקופת ממשלת לפיד ש"ט, לפני קצת יותר מעשור, אכן נחשבו בני הישיבות לעריקים לפרק זמן קצר, והיתה לזה משמעות.
רק כדי להבין. ברוב שנות קיום מדינת ישראל, בן ישיבה לא נחשב כעריק, אלא כדחוי שירות. ברגע שהוא נחשב כעריק, המשמעות של זה בעייתית מאוד. אמנם ברור לכולם שהמשטרה הצבאית לא הולכת לפשוט על היכלי הישיבות ולבצע מעצרים המוניים. אבל, נניח שבן ישיבה כזה עבר את הכביש באדום, ושוטר מעכב אותו ולוקח ממנו מספר זהות, באותו רגע השוטר חייב להביא אותו למעצר בתור 'עריק'. ויש לתת את הדעת ולהסב את תשומת לבם של בני הישיבות לעניין.

[הוה אמינא]

ידענו כבר שנים שהדיחוי לא חוקי. שאנחנו עריקים. על דעת כן.

לא נכון. כל עוד לא יצאה הכרזה רשמית על כך, לא נחשבו בני הישיבות לעריקים. בתקופת ממשלת לפיד ש"ט, לפני קצת יותר מעשור, אכן נחשבו בני הישיבות לעריקים לפרק זמן קצר, והיתה לזה משמעות.
רק כדי להבין. ברוב שנות קיום מדינת ישראל, בן ישיבה לא נחשב כעריק, אלא כדחוי שירות. ברגע שהוא נחשב כעריק, המשמעות של זה בעייתית מאוד. אמנם ברור לכולם שהמשטרה הצבאית לא הולכת לפשוט על היכלי הישיבות ולבצע מעצרים המוניים. אבל, נניח שבן ישיבה כזה עבר את הכביש באדום, ושוטר מעכב אותו ולוקח ממנו מספר זהות, באותו רגע השוטר חייב להביא אותו למעצר בתור 'עריק'. ויש לתת את הדעת ולהסב את תשומת לבם של בני הישיבות לעניין.

דבריך נכונים. ואודה שלא שמתי לבי לפרט זה. אז בהחלט כדאי שמשגיחים-קטנים או חונכים בישיבות יסבו את תשומת לב הבחורים לעניין הנ"ל.
תודה לי שבכותרות הראשיות בעיתונים זה לא כתוב,
מה שכן כתוב, נדמה כחידוש מפתיע נורא.
וזה בס"ה עוד מסמך בניירת, המוכרת והצפויה.

ואחדד עוד זווית: בית המשפט העליון בשבתו כבית הגבוה לצדק [אלוהי המדינה הכפרנית] סמכותו כבית משפט היא רק מול 2 צדדים הבאים לפניו. נדמה לי שלא הופיע אף בחור ישיבה בתור מוזמן כצד לדיון. ואילו סמכותו כבית גבוה ל"צדק" זה מול הרשויות השונות. לא מול אזרחים פרטיים ואישיים. כך שבתור בג"ץ אין היתכנות שהוזמן או הופיע אף בחור מלש"ב, וגם ההחלטה לא חלה על אף מלש"ב.
ההחלטות חלות על הרשויות, ש"הואיל" ואין חוק. ו"הואיל" ואין דיחוי חוקי. ו"הואיל" ואין גיוס. ו"הואיל" וכו'. דברים שכבר היו ידועים לכולם כאמור, לכן על הצבא לעשות כך, על משרד הדתות לא לעשות כך, וכו'. על הרשויות.
התוצאה שאין כסף לישיבות ולצעירי האברכים, מכמירה לב. זו שנאה. זה פשע. זו אפלייה.
גם ה"הואיל" שלהם לא שוויוני. [איפה הערבים בסיפור השוויון כללל האזרחים??]
זה גם נגד חוקי יסוד. [למחבלי נוחבא בכלא לא מונעים אוכל בסיסי בעלות גבוהה יותר].
אבל אני כעת מדבר על משקל ה"אסון" לציבור הלומדים.

כ"אסון" לא קרה כלום. ודאי וודאי שלא בהפתעה כזאת שמצדיקה כותרת ראשית.
ההחלטה שלהם עלינו כבני ישיבה אזרחיים לא חלה ולא שרירה - זהה לחלוטין להחלטה ההזויה המתוארת במשל שלא היה - שמועצגה"ת תחליט לא לתת קרטיבים לילדים חילונים.
אמרו - אז אמרו.

וכאמור, על העסקנים ודאי להלחם במישור העסקני. להסיר את ההשלכות של האמירה שלהם.

[באמונתו]

החלטת בג"ץ שקבע היום פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא, בהיעדר "מסגרת חוקית" שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי, לא פסחה על אתרי חדשות גדולים בעולם.

"בית המשפט העליון בישראל קבע כי חרדים חייבים לשרת בצבא. ההחלטה עלולה לגרום למחוקקים חרדים לפרוש מהקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולמוטט אותה" כך מדווח ה'וושינגטון פוסט'.

ה'ניו יורק טיימס' דיווח בדרמטיות: "בית המשפט העליון בישראל קבע כי על הצבא להתחיל לגייס תלמידי ישיבה חרדים. השופטים קבעו כי אין מסגרת חוקית להמשך הפטור הממושך בו השתמשו חרדים רבים כדי להימנע מגיוס לצבא. על רקע המלחמה בעזה, ההחלטה מאיימת לזעזע את הקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו התלויה במפלגות החרדיות".

הכותרת ברשת CNN זעקה: "בית המשפט העליון בישראל הורה לממשלה לגייס חרדים, מכה לנתניהו".

סוכנות הידיעות AP דיווחה: "החלטה שעלולה להוביל לקריסת קואליציית השלטון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעוד ישראל ממשיכה לנהל מלחמה בעזה".

סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה: "בית המשפט העליון בישראל קבע כי על הממשלה לגייס תלמידי ישיבה חרדים לצבא, החלטה שעלולה לזעזע את הקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקואליציה של נתניהו מסתמכת על שתי מפלגות חרדיות, הרואות בפטור גיוס את הדרך להתרחק מכור היתוך צבאי".

רשת NBC עדכנה: "הגברים החרדים בישראל חייבים לשרת בצבא, בית המשפט העליון פוסק החלטה שפוגעת בנתניהו".

רשת ABC כתבה: בית המשפט העליון בישראל קבע שהצבא חייב לגייס חרדים, פסק דין שעלול לפרק את הקואליציה של נתניהו".

גם הסעודים התעיינינו: ערוץ 'ערב ניוז' סיפר: "בית המשפט העליון בישראל קבע שהחרדים חייבים לשרת בצבא. החלטה שעלולה להוביל לקריסת קואליציית השלטון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעוד ישראל ממשיכה לנהל מלחמה בעזה".

גם ההודים מתעניינים, אתר 'דה הינדו' דיווח: "בית המשפט העליון בישראל קבע פה אחד כי על הצבא להתחיל לגייס גברים חרדים לשירות צבאי, החלטה שעלולה להוביל לקריסת הקואליציה השלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעוד ישראל ממשיכה לנהל מלחמה בעזה".

זאת כמובן רק דוגמית.
מסופקני אם מקום המדינה היה חילול ה' כזה.
לענ"ד, המדינה על סף סופה...
הלא תלמוד ערוך הוא (קידושין מ, א): אין מקיפין בחילול ה'.

[הוה אמינא]

זאת כמובן רק דוגמית.
מסופקני אם מקום המדינה היה חילול ה' כזה.
לענ"ד, המדינה על סף סופה...
הלא תלמוד ערוך הוא (קידושין מ, א): אין מקיפין בחילול ה'.

יורשה לי לנסות לחלוק על כב',
אני כן סבור שהמדינה הפסידה חלק עצום מהסיעתא דשמיא שלה, ומזכותה לקיום שהיה בהחלט על החזקת תורה ולומדיה.
חלק עדיין הם נותנים, ללומדים שפטורים מגיוס, אז כנראה המדינה לא תחרב לגמרי, אבל מי יודע אם מספיק זכות זאת כדי קיומה.
אבל למה חילול ה'?
מישהו מכל גויי הארצות, הכתבים או הקוראים, מבין מה זו תורה? ואת הענין שהחרדים הם עבדי ה' והבג"ץ נגד התורה ולומדיה?
הם בס"ה יודעים שיש מפלגות דחויי גיוס, שהמפלגות הללו כעת ניזוקו מהחלטת הבג"ץ.
והמפלגות הן מהקואליציה, ונתניהו אמור ליפול עקב כך.
אפילו את המשפט החוזר הזה הם מצטטים בלי שום הבנה של עצמם.
מה הקשר לדעתם בין נתניהו לבג"ץ? טוביה חטא וזיגוד מינגד?

[צופה_ומביט]

אני ראיתי בכל הציטוטים האלה רק דבר אחד: נתניהו, נתניהו, נתניהו, נתניהו, נתניהו...
זה מה שברור לכל העולם כולו - שהנושא הוא לא שום חוק גיוס, הנושא הוא הפלת ממשלת נתניהו.
ולפיד ימח שמו וזכרו וגנץ ויעלון ובנט וכל חבורת האפסים חדלי האישים מלאת הרעל הזו הם הוכחה חיה לזה, כידוע וכמפורסם.

[הוה אמינא]

מוכח שכל הכותרות הנ"ל בס"ה תפוצה רחבה מאורגנת של איזה פעיל "ברק-לפיד-קפלניסטים".

[זאב ערבות]

דברים שכתב מאן דהו:
כמה מגדולי א"י כעת במסע התרמה בקרב יהודי ארה"ב... יכולים להתווכח עם הממשלה צריכה לממן את הישיבות, אך אפילו אם היא לא מממנת זה לא פוטר את הציבור החרדי מחוקי המדינה ומההתחיבויות שכולם חייבים בהם, כמו גיוס חובה. ובנוסף, אף היא יהדות ארה"ב תחליף את תמיכת המדינה במלואה, זה עדיין לא פוטר מהחוק, משמע אי תלות כספית לא יוצר אוטונומיה לחרדים.
דבר נוסף, מענין לציין שלא קם קול זעקה לעזוב את הממשלה למרות האיומים שהיו קודם לכן פרט לאיזה קול ענות חלושה, והעובדה שלא מפילים את הממשלה היא פשוטה היא פרגמטיות, שכן אין כעת חלופה, אם הממשלה תיפול החלופה תהיה גרועה יותר, ויתכן ג"כ שהמפלגות שלנו הגיעו למסקנה שלא ניתן לקבל כל מה שרוצים, וכמובן הם כבר התרגלו להיות חלק מהשלטון והממשלה ולא מוכנים לוותר על כך למען האידיאלים למענם הם אמורים להלחם. פעם ההשתפות בתור חברי כנסת היה בכדי להציל מה שניתן להציל, כעת האידיאל הזה נשכח באופן מעשי שכן לא ממש מוכנים להלחם עבור כך במסירות נפש עד הסוף (כנראה שקשה להפרד מהמעמד, ממכונית השרד וממשרד מרווח בבנין הכנסת).

[טפח]

ולפיד ימח שמו וזכרו וגנץ ויעלון ובנט וכל חבורת האפסים חדלי האישים מלאת הרעל הזו הם הוכחה חיה לזה, כידוע וכמפורסם.

זה באמת לא בסדר שלפיד ימח שמו וזכרו ניסה בזמנו להעביר חוק לפטור את החרדים מן הגיוס, ללא כל תמורה, ורק הנציגים החרדים (שבתחילה פעלו מאחורי הקלעים בעד החוק) עצרו אותו בפקודת נתניהו.

[באמונתו]

זאת כמובן רק דוגמית.
מסופקני אם מקום המדינה היה חילול ה' כזה.
לענ"ד, המדינה על סף סופה...
הלא תלמוד ערוך הוא (קידושין מ, א): אין מקיפין בחילול ה'.

יורשה לי לנסות לחלוק על כב',
אני כן סבור שהמדינה הפסידה חלק עצום מהסיעתא דשמיא שלה, ומזכותה לקיום שהיה בהחלט על החזקת תורה ולומדיה.
חלק עדיין הם נותנים, ללומדים שפטורים מגיוס, אז כנראה המדינה לא תחרב לגמרי, אבל מי יודע אם מספיק זכות זאת כדי קיומה.
אבל למה חילול ה'?
מישהו מכל גויי הארצות, הכתבים או הקוראים, מבין מה זו תורה? ואת הענין שהחרדים הם עבדי ה' והבג"ץ נגד התורה ולומדיה?
הם בס"ה יודעים שיש מפלגות דחויי גיוס, שהמפלגות הללו כעת ניזוקו מהחלטת הבג"ץ.
והמפלגות הן מהקואליציה, ונתניהו אמור ליפול עקב כך.
אפילו את המשפט החוזר הזה הם מצטטים בלי שום הבנה של עצמם.
מה הקשר לדעתם בין נתניהו לבג"ץ? טוביה חטא וזיגוד מינגד?

תקרא לדוגמא בעיתון המפורסם בעולם: https://www.nytimes.com/2024/06/25/worl ... court.html ותראה התייחסות מודגשת מפורשת לערך לימוד התורה, העומד כ"י כאן לדיון, סלע המחלוקת, אשר בית משפט עליון היהודי - ישראלי, שולל לגמרי!
העולם מלא ביהודים רחוקים וקרובים למחצה לשליש ולרביע, לבד המון גויים, נוצרים ואחרים, אשר מכירים טוב מאוד, מהי יהדות ותורתה.

[זאב ערבות]

לא ניתן לקרוא למי שאינו מנוי, ואני מתפלא עליך שלא מצאת מקור יותר טוב מהניו יורק טיימס שידוע באנטישמיות הגלויה שלו, ושפרסם לפני כמה שנים כתבות נאצה נגד הציבור החרדי.

[לעולם יהיה אדם]

כמה מגדולי א"י כעת במסע התרמה בקרב יהודי ארה"ב... יכולים להתווכח עם הממשלה צריכה לממן את הישיבות, אך אפילו אם היא לא מממנת זה לא פוטר את הציבור החרדי מחוקי המדינה ומההתחיבויות שכולם חייבים בהם, כמו גיוס חובה.

מי אמר שכולם חייבים בגיוס לצבא?
לא זכור לי שהתחייבתי פעם להתגייס.

[זאב ערבות]

כמדומני שהחוק היבש אומר זאת.

[באמונתו]

חוקי המדינה?!
ויקרא רבה - פרשת בהר:

מיד ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר (דניאל ג, טז), אם למלכא למה נבוכדנצר ואם נבוכדנצר למה מלכא,
אלא כך אמרו לו אם בפיסין ובזימיונות ובגולגליות ובארנונות מלכא את, את מלכא עלינא,
אבל בדבר זה שאת אומר לנו עשו נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך, את וכלבא שוין עלינן כחדא.
נבו, נבח ככלבא. כד, נפיח ככדא. נצר, נצר כצרצרא. מיד נבח ככלבא נפח ככדא ונצר כצרצרא...

זה הכול אפילו בהנחה הטוענת שזאת אמנם מדינה.
החזו"א זצ"ל לדוגמא אמר, שזאת כלל לא מדינה, אלא משחק ילדים בעלמא: אחד מהילדים מחליט אני ראש ממשלה, השני אומר אני שר ביטחון, השלישי - רמטכ"ל, הרביעי - שופט עליון ... עיין המצורף. (מאידך, הגרי"ז זצ"ל אמר שהמדינה היא אפילו לא משחק ילדים. מחלוקת אפוא של מרנן רבותינו בדבר זה).

[ישעיהו לוריא]

חוקי המדינה?!
ויקרא רבה - פרשת בהר:

מיד ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר (דניאל ג, טז), אם למלכא למה נבוכדנצר ואם נבוכדנצר למה מלכא,
אלא כך אמרו לו אם בפיסין ובזימיונות ובגולגליות ובארנונות מלכא את, את מלכא עלינא,
אבל בדבר זה שאת אומר לנו עשו נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך, את וכלבא שוין עלינן כחדא.
נבו, נבח ככלבא. כד, נפיח ככדא. נצר, נצר כצרצרא. מיד נבח ככלבא נפח ככדא ונצר כצרצרא...

זה הכול אפילו בהנחה הטוענת שזאת אמנם מדינה.
החזו"א זצ"ל לדוגמא אמר, שזאת כלל לא מדינה, אלא משחק ילדים בעלמא: אחד מהילדים מחליט אני ראש ממשלה, השני אומר אני שר ביטחון, השלישי - רמטכ"ל, הרביעי - שופט עליון ... עיין המצורף. (מאידך, הגרי"ז זצ"ל אמר שהמדינה היא אפילו לא משחק ילדים. מחלוקת אפוא של מרנן רבותינו בדבר זה).

תמוה מאוד, אם בכלל היה.

[הוה אמינא]

חוקי המדינה?!
ויקרא רבה - פרשת בהר:

מיד ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר (דניאל ג, טז), אם למלכא למה נבוכדנצר ואם נבוכדנצר למה מלכא,
אלא כך אמרו לו אם בפיסין ובזימיונות ובגולגליות ובארנונות מלכא את, את מלכא עלינא,
אבל בדבר זה שאת אומר לנו עשו נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך, את וכלבא שוין עלינן כחדא.
נבו, נבח ככלבא. כד, נפיח ככדא. נצר, נצר כצרצרא. מיד נבח ככלבא נפח ככדא ונצר כצרצרא...

זה הכול אפילו בהנחה הטוענת שזאת אמנם מדינה.
החזו"א זצ"ל לדוגמא אמר, שזאת כלל לא מדינה, אלא משחק ילדים בעלמא: אחד מהילדים מחליט אני ראש ממשלה, השני אומר אני שר ביטחון, השלישי - רמטכ"ל, הרביעי - שופט עליון ... עיין המצורף. (מאידך, הגרי"ז זצ"ל אמר שהמדינה היא אפילו לא משחק ילדים. מחלוקת אפוא של מרנן רבותינו בדבר זה).

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות,
החזו"א אמר זאת בשנה הראשונה או השניה לקיום המדינה.
ההמשך של דיבוריו היה, שכמו מתי שנגמרת ההפסקה - נפתחת הדלת כל הילדים בורחים לכסאותיהם, כולל "ראש הממשלה". כן הדבר הזה.
עוד קצת זמן יתגלה שהכל דמיונות.
ע"כ בערך.
זה היה כנראה צפוי להתבטל תוך זמן קצר, לולא ניסים מחוץ לגדרי הטבע.
מסתבר שהחזו"א אם היה מגדיר את המדינה אחרי מלחמת ששת הימים לא היה קורא למדינה "משחק ילדים" כנ"ל.

[באמונתו]

חוקי המדינה?!
ויקרא רבה - פרשת בהר:

מיד ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר (דניאל ג, טז), אם למלכא למה נבוכדנצר ואם נבוכדנצר למה מלכא,
אלא כך אמרו לו אם בפיסין ובזימיונות ובגולגליות ובארנונות מלכא את, את מלכא עלינא,
אבל בדבר זה שאת אומר לנו עשו נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך, את וכלבא שוין עלינן כחדא.
נבו, נבח ככלבא. כד, נפיח ככדא. נצר, נצר כצרצרא. מיד נבח ככלבא נפח ככדא ונצר כצרצרא...

זה הכול אפילו בהנחה הטוענת שזאת אמנם מדינה.
החזו"א זצ"ל לדוגמא אמר, שזאת כלל לא מדינה, אלא משחק ילדים בעלמא: אחד מהילדים מחליט אני ראש ממשלה, השני אומר אני שר ביטחון, השלישי - רמטכ"ל, הרביעי - שופט עליון ... עיין המצורף. (מאידך, הגרי"ז זצ"ל אמר שהמדינה היא אפילו לא משחק ילדים. מחלוקת אפוא של מרנן רבותינו בדבר זה).

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות,
החזו"א אמר זאת בשנה הראשונה או השניה לקיום המדינה.
ההמשך של דיבוריו היה, שכמו מתי שנגמרת ההפסקה - נפתחת הדלת כל הילדים בורחים לכסאותיהם, כולל "ראש הממשלה". כן הדבר הזה.
עוד קצת זמן יתגלה שהכל דמיונות.
ע"כ בערך.
זה היה כנראה צפוי להתבטל תוך זמן קצר, לולא ניסים מחוץ לגדרי הטבע.
מסתבר שהחזו"א אם היה מגדיר את המדינה אחרי מלחמת ששת הימים לא היה קורא למדינה "משחק ילדים" כנ"ל.

לא חושב שמרן החזו"א זצ"ל היה מתרגש מהמדינה אחרי מלחמת ששת הימים...

[הוה אמינא]

ראית בדברי רמז להתרגשות?
ונקטתי את ששת הימים כנקודת זמן בעיקר, לא בגלל האירוע הצבאי.
המפה העולמית נראתה כבר שונה, מאת ה' היו דברים הפוכים מכל הגיון שא"א היה לצפות אפילו בעין חכם עדיף מנביא.
מסתמא היה מגדיר את החזון שונה ממה שהתבטא בשנה הראשונה או השניה למדינה.

[ישעיהו לוריא]

חוקי המדינה?!
ויקרא רבה - פרשת בהר:

מיד ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר (דניאל ג, טז), אם למלכא למה נבוכדנצר ואם נבוכדנצר למה מלכא,
אלא כך אמרו לו אם בפיסין ובזימיונות ובגולגליות ובארנונות מלכא את, את מלכא עלינא,
אבל בדבר זה שאת אומר לנו עשו נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך, את וכלבא שוין עלינן כחדא.
נבו, נבח ככלבא. כד, נפיח ככדא. נצר, נצר כצרצרא. מיד נבח ככלבא נפח ככדא ונצר כצרצרא...

זה הכול אפילו בהנחה הטוענת שזאת אמנם מדינה.
החזו"א זצ"ל לדוגמא אמר, שזאת כלל לא מדינה, אלא משחק ילדים בעלמא: אחד מהילדים מחליט אני ראש ממשלה, השני אומר אני שר ביטחון, השלישי - רמטכ"ל, הרביעי - שופט עליון ... עיין המצורף. (מאידך, הגרי"ז זצ"ל אמר שהמדינה היא אפילו לא משחק ילדים. מחלוקת אפוא של מרנן רבותינו בדבר זה).

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות,
החזו"א אמר זאת בשנה הראשונה או השניה לקיום המדינה.
ההמשך של דיבוריו היה, שכמו מתי שנגמרת ההפסקה - נפתחת הדלת כל הילדים בורחים לכסאותיהם, כולל "ראש הממשלה". כן הדבר הזה.
עוד קצת זמן יתגלה שהכל דמיונות.
ע"כ בערך.
זה היה כנראה צפוי להתבטל תוך זמן קצר, לולא ניסים מחוץ לגדרי הטבע.
מסתבר שהחזו"א אם היה מגדיר את המדינה אחרי מלחמת ששת הימים לא היה קורא למדינה "משחק ילדים" כנ"ל.

בכל פעם מביאים את החזו’’א כראיה לאותו דיון שאמר ’המדינה לא תשרוד שנה/שלוש/עשרים/שלושים, ובאשכול זה כעת, הובא להוכיח שאין לה דין של מדינה,
שהרי החזו’’א אמר שזה הכל משחק ילדים והיא לא תשרוד.
אההה, המציאות עצמה? נו טוב. היא מעשה ניסים של אחרי ששת הימים.

וכב’ אומר שאין מה להביא את דברי החזו’’א או פסק ההלכה של ראות עיני הדיין? גם אני חושב ככה, אלא שבכל פעם צצה איזו אמירה מתעדכנת של החזו’’א, ויש הששים עליה כאילו מצאנו שטיקל חז’’וא חדש בנגעים ואהלות, זאת למרות המציאות שלעיתים הפוכה.


(ולפי דעתי הוא לא נקב שום תאריך נבואי כמו שיש המנסים לטעון אלא טען שהמדינה לא תחזיק מעמד כלל, כפי שיש לי בשיחה שלו עם ר’ משה פרוש בתחילת תש’’ח כמדומני, וכפי שדרך הטבע כנראה מול כל האויבים, אלא שעיני ד’ אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה וריחם על בניו אהוביו, וגם התברר שהערבים היו באותה שעה אוסף חמולות עלוב למדיי ועוד ועוד דברי קורות הימים)