רבה הראשון של בני ברק.
א.
למלאת מאה שנה לייסוד העיר בני ברק נזכיר את רבה הראשון שכיהן בה משך שישה שנים ,סבל את סבלות השנים הראשונות ,את מצוקת הדלות השיממון החולות אבל גם את ביקוריו של האמרי אמת בביתו בביקורו בבני ברק. שהרי הוא האמרי אמת הוא זה שדירבנו לעלות לא"י והטיל עליו את המשימה והכתירו כרבה של העיר.
אף החזו"א בביקורו בירושלים עלה לבקרו בביתו בבתי וורשא באומרו שהוא בא לבקר את המרא דאתרא [ של בני ברק].
ב. בראשית-
עלייה ראשונה לא"י היתה של סבו כבר בתרל"ד - שגם הוא שמו ר אריה מרדכי רבינוביץ שהיה נכדו של היהודי הקדוש. ואת מושבו קבע בעיר העתיקה [ קיים עד היום , ברחוב בוני החומה 7].לאחר 11 שנים נפטר . נטמן בהר הזיתים אצל קברי שארי בשרו הנהו תרי אחים הרבנים הצדיקים אלעזר מנחם ויצחק דוד בידרמן מלעלוב, וזה נוסח מצבתו: “פ”נ הרב החסיד מוה“ר ארי' מרדכי בהרב הצדיק ר' יהושע אשר בהרב הקדוש יעקב יצחק זצללה”ה נפטר ג' לחודש תמוז תרמ“ה תנצב”ה".
[הם היו בניו של האדמו"ר השני, רבי משה בידרמן שהיה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה].
על הסבא רבי ארי' מרדכי ומשפחתו:
viewtopic.php?t=16434
ג.
בריסק וגור.
ר אריה מרדכי השני רבה של ב"ב זכה להיות בן בית או נכון יותר בן העלייה בביתו של ר חיים מבריסק.
היה זה בתרס"ה כשנאלץ לברוח מקארוב בגלל גזירת הגיוס של הרוסים, ור חיים מבריסק החביאו בעליית גגו משך כל שנת תרסה ,והיה משתעשע עימו בדברי תורה עד שהיה חשש מלשינות ונאלץ לברוח מבריסק.
מבריסק -לגור .
מבריסק הגיע לגור לביתו ולספרייתו של האמרי אמת שהכילה מעל 5000 אלפי ספרים.וארון ספרים הסתיר את עליית הגג בה הסתתר כשנה. מספרים שבלילות היו מזיזים את הארון והרבי והרב ישבו לשוחח בדברי תורה.
ד.
העלייה לא"י.
בתרפ"ג עלה עם משפחתו על שבעת ילדיו ובהגיעו לנמל יפו סירב לבקשת אנשי ירושלים לשכון עימם בנחת ובשלווה, והחליט ללכת למדבר של בני ברק. עם שמונה המשפחות הראשונות שהקימו את העיר.
ביתו של הרב היה בין הבתים הראשונים שנבנו בבני ברק ברחוב הראשונים וברחוב מינץ. ושם זכה לביקורי האמרי אמת והרב מבנדין והרב מסוקולב בתרפ"ד ושוב בתרפ"ז. תיאורים וסיפורים רבים על תקופה זו נמצאים בספרו של נינו צבי מרדכי רבינוביץ "רבה של בני ברק".
בלי הפסקות.
לאחר שש שנים עבר לירושלים לשכונת בתי וורשא בה כיהן כרב השכונה משך 26 שנים עד לפטירתו בתשט"ו. ומסופר שמשך מספר שנים היה הבעל קורא ובעל המקריא בישיבת שפת אמת, וכן בשבתות היה מתפלל קבוע בגור,
כאשר חלה חדל לבוא לגור ואז ציווה הרבי כי יקיימו מניין מיוחד לקריאת התורה ומוסף בבית המדרש למטה ללא הפסקה, כדי שהרב מב"ב יוכל לבוא לתפילות ולא יצטרך להתעכב עד לאחרי ההפסקה כמקובל בגור. ומציינים שמניין זה הוא היחיד במינו בבתהכ"נ של גור ומתקיים שם עד היום.
מקרה יוצא דופן.
מוכר היה כאיש רודף שלום ומרבה שלום בהליכותיו כמו גם בפסקיו לעגונות ולאביונים.
אולם כאשר הוציאו בירושלים את המודעה "כבוד ירושלים" ובה ביזו את הרבי מגור ומוסדותיו. עשה מעשה ויצא ללקט חתימות של הרבנים על גינוי המעשה, בין החותמים היו הר קוק,ר יו"ח זוננפלד,ר איסר ז, מלצר ר צבי פ, פרנק,ר משה קלירס ועוד, וכ"ז כדי להגן על כבוד רבו ועל פרסומו של "כתב פלסטר ... חיבור עצבים המכונה כבוד ירושלים.."
- צילום מסך 2024-06-18 035038.png (323.37 KiB) נצפה 1838 פעמים
תמונת הרב מויקי.
ספרו שערי אריה
בשנת תשי"ח הוציאו בניו את ספרו בשם שערי אריה:
https://tablet.otzar.org/#/book/155754/ ... /0/end/0/c
