יעקל כתב:מקור התחינה
אחד כתב:הראשון המזכיר תפילה זאת כלשוננו, הוא ר' שמחה מויטרי, תלמיד רש"י בסידורו הידוע "מחזור ויטרי"
יעקל כתב:מקור התחינה
אחד כתב:הראשון המזכיר תפילה זאת כלשוננו, הוא ר' שמחה מויטרי, תלמיד רש"י בסידורו הידוע "מחזור ויטרי"
יעקל כתב:ושאילה אחרונה בנושא : למה במזמורי ההלל לא מוזכר בית הלוי ?
עושה חדשות כתב:היכן יש הסבר למה ברכות 'ולמלשינים' 'ולירושלים' פותחות באות ו"ו החיבור?
עושה חדשות כתב:ולא זכיתי להבין פשט, וכי לא מצינו ברכות ארוכות שיש בהם קטעים קטעים שאינם מחוברים ע"י וא"ו? מה נענה לברכת חתנים "אשר ברא ששון ושמחה וכו' וכו' מהרה ה"א ישמע בערי יהודה", למה לא בעינן למימר "ומהרה"?
בברכה המשולשת כתב:היכן יש י"ג קדישים בתיקון?
לפי מה שראיתי בקריאי מועד יש פחות.
עזריאל ברגר כתב:עכשיו בדקתי בתיקון אשכנזי (לא חב"ד) שתחת ידי:
א. קדיש יתום בסוף התורה.
ב. קדיש יתום בסוף הנביאים.
ג. קדיש יתום בסוף הכתובים.
ד-ט. קדיש דרבנן בסוף כל סדר משניות.
י. קדיש דרבנן אחרי ספר יצירה.
יא. קדיש דרבנן אחרי קטעי הזוהר.
יב. קדיש דרבנן אחרי תרי"ג מצוות.
יג. קדיש דרבנן אחרי האידרא.
(ומה שכתבתי לעיל - טעות היתה בידי)
יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:עכשיו בדקתי בתיקון אשכנזי (לא חב"ד) שתחת ידי:
א. קדיש יתום בסוף התורה.
ב. קדיש יתום בסוף הנביאים.
ג. קדיש יתום בסוף הכתובים.
ד-ט. קדיש דרבנן בסוף כל סדר משניות.
י. קדיש דרבנן אחרי ספר יצירה.
יא. קדיש דרבנן אחרי קטעי הזוהר.
יב. קדיש דרבנן אחרי תרי"ג מצוות.
יג. קדיש דרבנן אחרי האידרא.
(ומה שכתבתי לעיל - טעות היתה בידי)
תודה. אז אשמח אם יש למאן דהו מקור לי"ג הקדישין האלה, ומקור שלא לאמרם (כמנהג חב"ד וכמה קהילות חסידים)
כמהים_ כתב:מנין י"ג קדישין (כמנין אח"ד) נזכר כבר בשל"ה, שכל סדר התיקון הנהוג אצל האשכנזים הוא ממנו (מסכת שבועות, נר מצוה).
סדר הקדישין שם הוא כמו שנזכר לעיל, חוץ מהאחרון, כי השל"ה אינו מזכיר לימוד האידרא, ובמקומו קוראים בסוף התיקון מגילת שיר השירים ואחריה קדיש.
במסתרים כתב:השאלה מסתמא להיפך, מי הוסיפו.
וכי הוא השינוי היחיד שמצאת בין שני הסידורים?
יעקל כתב:להניח
ואכן מנהג חב"ד לאמרו רק בשני וחמישי, ובסיום הסליחות דאלול וצום גדליה (ואיני יודע טעמו של הדבר).במסתרים כתב:מנהג אשכנז לאמרו בכל יום מאוחר מאד, כמדומה.
יעקל כתב:כמהים_ כתב:מנין י"ג קדישין (כמנין אח"ד) נזכר כבר בשל"ה, שכל סדר התיקון הנהוג אצל האשכנזים הוא ממנו (מסכת שבועות, נר מצוה).
סדר הקדישין שם הוא כמו שנזכר לעיל, חוץ מהאחרון, כי השל"ה אינו מזכיר לימוד האידרא, ובמקומו קוראים בסוף התיקון מגילת שיר השירים ואחריה קדיש.
לא עיינתי בשל"ה, אבל מושכל ראשון היה גם גם אפשר לומר י"ג קדישין כנגד י"ג מיה"ר, שהרי שבועות - יום דין שפע תורה המגיע לכל אחד ואחד הוא...
עזריאל ברגר כתב:ואכן מנהג חב"ד לאמרו רק בשני וחמישי, ובסיום הסליחות דאלול וצום גדליה (ואיני יודע טעמו של הדבר).במסתרים כתב:מנהג אשכנז לאמרו בכל יום מאוחר מאד, כמדומה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים