איש_ספר כתב:י"ג מידות! כך הופך מנהג
במסתרים כתב:איש_ספר כתב:י"ג מידות! כך הופך מנהג
[שמוזכר בשער הכוונות עם תפלת רבש"ע בנוסח אחר]
איש_ספר כתב:(כידוע ותערב כולל החתימה היה נאמר בצרפת ובאר"י בכל התפילות)
איש_ספר כתב: ז. בשעת נש"כ הכהנים מנגנים וכל הקהל כולו, רברביא עם זעיריא מטיבים את חלומותיהם. מה ענין יום טוב להטבת חלום, אטו משום שבני חו"ל אין להם נש"כ אלא ביו"ט, הוא טעם גם לבני אר"י?
כמהים_ כתב:איש_ספר כתב:(כידוע ותערב כולל החתימה היה נאמר בצרפת ובאר"י בכל התפילות)
כמדומה שבצרפת אמרוהו בחתימה "שאותך" רק בימים נוראים, ובכל יום נאמר בחתימה הרגילה דידן (וממילא גם בלא "ושם נעבדך).
[כך עכ"פ במחזור ויטרי (גולדשמידט) עמ' קיג, ולעומתו עמ' תשלד ותשעח; עץ חיים (לונדריש), עמ' צ וצז]
אור עולם כתב:אחר בקשת המחילה מראש,
ובאותיות קטנטנות שלא לבייש את מי שאין לו,
מתי יהיה אשכול של לימוד זכות ומציאת דברים יפים אצל אחרים?
הוה אמינא כתב:קריינא דאיגרתא!
ובענין הניגון של ותערב ושל אדיר אדירנו, שהשצי"ם טועים בניגון של ימים נוראים במקום של יו"ט.
בכלל שכחו שיש ניגון של יו"ט, זה חוסר תשומת לב שנהפך להרגל.
ובס"ה נקלט להם הניגון של ימים נוראים בגלל שאז התלהבו יותר.
אור עולם כתב:אחר בקשת המחילה מראש,
ובאותיות קטנטנות שלא לבייש את מי שאין לו,
מתי יהיה אשכול של לימוד זכות ומציאת דברים יפים אצל אחרים?
אשמח שתסביר האם יש בזה קצת טעם.איש_ספר כתב:ה. ותערב, כל הקהל שואג, כאילו ותערב הוא באיזה בחינה גבוה יותר מרצה. (כידוע ותערב כולל החתימה היה נאמר בצרפת ובאר"י בכל התפילות). וכל המנהג בקושי יש לו קשר לאר"י, שהרי א"א אותו אלא בשעת נש"כ, ובאר"י שנושאין כפים בכל יום אין לו כמעט טעם.
עושה חדשות כתב:אשמח שתסביר האם יש בזה קצת טעם.איש_ספר כתב:ה. ותערב, כל הקהל שואג, כאילו ותערב הוא באיזה בחינה גבוה יותר מרצה. (כידוע ותערב כולל החתימה היה נאמר בצרפת ובאר"י בכל התפילות). וכל המנהג בקושי יש לו קשר לאר"י, שהרי א"א אותו אלא בשעת נש"כ, ובאר"י שנושאין כפים בכל יום אין לו כמעט טעם.
אליסף כתב:לענין ברכת התורה, למה לא סומכים על ר' עקיבא איגר לכתחילה? דווקא בשבועות לא לומר ברכת התורה בעצמך??
איש_ספר כתב:התפללתי השנה במנין גדול וחשוב של בני תורה, וזה מה שצדה עיני.
א. לפני עלוה"ש כל הקהל עומד בחגיגיות המהולה בכובד ראש סביב התיבה, לשמוע קול ברכת אלוקי נשמה והמעביר שינה (חומרא של אחרונים). לפי המראה ישנה תחושה שתיכף תשמע דפיקה על הבימה ויחלו באמירת הפסוקים, עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר. יש לי הצעה יותר טובה. ברכת אלקי נשמה תיאמר אחר קריאת מגילת רות קודם קריה"ת, בפרק זמן זה מקיץ שליש מהקהל מתנומתו.
ב. קודם הקריאה מוכר הגבאי את העליות ושאר הכיבודים וביניהם הוא מכריז בדרמטיות: הוצאה והכנסה עם י"ג מידות! כך הופך מנהג מוזר ומאוחר לאחד מרגעי השיא בתפילת יום טוב. ובשעת האמירה עצמה, קולי קולות!
ג. כל הקהל לוחש בהתאמצות את התפילה האנונימית על לחם לאכול ובגד ללבוש וכו' וכו', ואילו בריך שמיה, נאמר בחטיפה כבכל השנה.
ד. מוסף. אדיר אדירנו בניגון ימים נוראים. מפני מה?
ה. ותערב, כל הקהל שואג, כאילו ותערב הוא באיזה בחינה גבוה יותר מרצה. (כידוע ותערב כולל החתימה היה נאמר בצרפת ובאר"י בכל התפילות). וכל המנהג בקושי יש לו קשר לאר"י, שהרי א"א אותו אלא בשעת נש"כ, ובאר"י שנושאין כפים בכל יום אין לו כמעט טעם.
ו. הש"ץ אומר ותערב בניגון ימים נוראים. ואין לזה טעם.
ז. בשעת נש"כ הכהנים מנגנים וכל הקהל כולו, רברביא עם זעיריא מטיבים את חלומותיהם. מה ענין יום טוב להטבת חלום, אטו משום שבני חו"ל אין להם נש"כ אלא ביו"ט, הוא טעם גם לבני אר"י?
מגדל כתב:איש_ספר כתב:התפללתי השנה במנין גדול וחשוב של בני תורה, וזה מה שצדה עיני.
א. לפני עלוה"ש כל הקהל עומד בחגיגיות המהולה בכובד ראש סביב התיבה, לשמוע קול ברכת אלוקי נשמה והמעביר שינה (חומרא של אחרונים). לפי המראה ישנה תחושה שתיכף תשמע דפיקה על הבימה ויחלו באמירת הפסוקים, עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר. יש לי הצעה יותר טובה. ברכת אלקי נשמה תיאמר אחר קריאת מגילת רות קודם קריה"ת, בפרק זמן זה מקיץ שליש מהקהל מתנומתו.
ב. קודם הקריאה מוכר הגבאי את העליות ושאר הכיבודים וביניהם הוא מכריז בדרמטיות: הוצאה והכנסה עם י"ג מידות! כך הופך מנהג מוזר ומאוחר לאחד מרגעי השיא בתפילת יום טוב. ובשעת האמירה עצמה, קולי קולות!
ג. כל הקהל לוחש בהתאמצות את התפילה האנונימית על לחם לאכול ובגד ללבוש וכו' וכו', ואילו בריך שמיה, נאמר בחטיפה כבכל השנה.
ד. מוסף. אדיר אדירנו בניגון ימים נוראים. מפני מה?
ה. ותערב, כל הקהל שואג, כאילו ותערב הוא באיזה בחינה גבוה יותר מרצה. (כידוע ותערב כולל החתימה היה נאמר בצרפת ובאר"י בכל התפילות). וכל המנהג בקושי יש לו קשר לאר"י, שהרי א"א אותו אלא בשעת נש"כ, ובאר"י שנושאין כפים בכל יום אין לו כמעט טעם.
ו. הש"ץ אומר ותערב בניגון ימים נוראים. ואין לזה טעם.
ז. בשעת נש"כ הכהנים מנגנים וכל הקהל כולו, רברביא עם זעיריא מטיבים את חלומותיהם. מה ענין יום טוב להטבת חלום, אטו משום שבני חו"ל אין להם נש"כ אלא ביו"ט, הוא טעם גם לבני אר"י?
תפילה אנונימית? הובאה ע"י האר"י במחזורו, אם כי אינני יודע האם כתבה או ציטטה ממקום אחר. כנ"ל לעניין י"ג מידות.
הן י"ג המידות והן התפילה שלאחריה נאמרות בהתעוררות אף בקהילות הספרדים, ודווקא מחמת מקורן.
מגדל כתב:אגב, כמדומני שהטעם לרוב מה שהזכרת חד הוא.
בעולם הישיבות שהיום מונהג בגישה של [כל האומר] אין לי אלא תורה [אפילו תורה אין לו], היהדות הנותרת היא מאוד צרה וחד גונית.
הכל זה רק תיירה, מההתחלה ועד הסוף דרך האמצע ומה שלפנים ומה שלאחור. ממילא גם את כל החגים מפרשים באופן זה.
אני זוכר איך בישיבת איתרי ראש הישיבה היה עומד וכל שנה מוסר מחדש את אותה הדרשה על דברי השל"ה שבשבועות נידונים על פירות האילן, שהוא עץ החיים, והוא התיירה, וממילא שבועות הוא יום הדין על התיירה. אולי מן התפיסה הזו נמשכת כל ההנהגה של ה wanna be ימים נוראים בין בניגונים בין בי"ג מידות.
(ואם כבר בישיבת איתרי ובעומד בראשה עסקינן,
בשלב כל שהוא הוא התחיל למסור שיחות בהשקפה, ובאזור תשרי כמדומני הפך אף את אחד מחגי תשרי לחג שכולו תיירה. שני בחורים נבונים שאלו אותו ב' שאלות.
א. אם אכן הכל הוא אך ורק תיירה מן ההתחלה ועד הסוף, מדוע אנו "מבזבזים" זמן בתפילות בימים הנוראים במקום להריץ את התפילה ולשבת ללמוד מכות דף ג' בעיון?
בהתחלה הוא ניסה להתחמק, ולבסוף תירץ בדוחק כי אע"פ שבאמת כך היה עדיף ע"פ האמת, מ"מ אנו נאלצים לעשות כן משום שיש לנו "מסורת" על זה.
ב. אם לשיטת רה"י בסוף משמעות כל החגים היא רק תיירה ואף באותה אבחנה צרה, מה טעם ניתנו חגים שונים עם שמות שונים וזכר למאורעות שונים?
על כך הוא כבר לא הצליח להשיב מלבד בגיחוכו המפורסם.)
איש_ספר כתב:מגדל כתב:איש_ספר כתב:התפללתי השנה במנין גדול וחשוב של בני תורה, וזה מה שצדה עיני.
א. לפני עלוה"ש כל הקהל עומד בחגיגיות המהולה בכובד ראש סביב התיבה, לשמוע קול ברכת אלוקי נשמה והמעביר שינה (חומרא של אחרונים). לפי המראה ישנה תחושה שתיכף תשמע דפיקה על הבימה ויחלו באמירת הפסוקים, עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר. יש לי הצעה יותר טובה. ברכת אלקי נשמה תיאמר אחר קריאת מגילת רות קודם קריה"ת, בפרק זמן זה מקיץ שליש מהקהל מתנומתו.
ב. קודם הקריאה מוכר הגבאי את העליות ושאר הכיבודים וביניהם הוא מכריז בדרמטיות: הוצאה והכנסה עם י"ג מידות! כך הופך מנהג מוזר ומאוחר לאחד מרגעי השיא בתפילת יום טוב. ובשעת האמירה עצמה, קולי קולות!
ג. כל הקהל לוחש בהתאמצות את התפילה האנונימית על לחם לאכול ובגד ללבוש וכו' וכו', ואילו בריך שמיה, נאמר בחטיפה כבכל השנה.
ד. מוסף. אדיר אדירנו בניגון ימים נוראים. מפני מה?
ה. ותערב, כל הקהל שואג, כאילו ותערב הוא באיזה בחינה גבוה יותר מרצה. (כידוע ותערב כולל החתימה היה נאמר בצרפת ובאר"י בכל התפילות). וכל המנהג בקושי יש לו קשר לאר"י, שהרי א"א אותו אלא בשעת נש"כ, ובאר"י שנושאין כפים בכל יום אין לו כמעט טעם.
ו. הש"ץ אומר ותערב בניגון ימים נוראים. ואין לזה טעם.
ז. בשעת נש"כ הכהנים מנגנים וכל הקהל כולו, רברביא עם זעיריא מטיבים את חלומותיהם. מה ענין יום טוב להטבת חלום, אטו משום שבני חו"ל אין להם נש"כ אלא ביו"ט, הוא טעם גם לבני אר"י?
תפילה אנונימית? הובאה ע"י האר"י במחזורו, אם כי אינני יודע האם כתבה או ציטטה ממקום אחר. כנ"ל לעניין י"ג מידות.
הן י"ג המידות והן התפילה שלאחריה נאמרות בהתעוררות אף בקהילות הספרדים, ודווקא מחמת מקורן.
כבר נזכר הכל למעלה.מגדל כתב:אגב, כמדומני שהטעם לרוב מה שהזכרת חד הוא.
בעולם הישיבות שהיום מונהג בגישה של [כל האומר] אין לי אלא תורה [אפילו תורה אין לו], היהדות הנותרת היא מאוד צרה וחד גונית.
הכל זה רק תיירה, מההתחלה ועד הסוף דרך האמצע ומה שלפנים ומה שלאחור. ממילא גם את כל החגים מפרשים באופן זה.
אני זוכר איך בישיבת איתרי ראש הישיבה היה עומד וכל שנה מוסר מחדש את אותה הדרשה על דברי השל"ה שבשבועות נידונים על פירות האילן, שהוא עץ החיים, והוא התיירה, וממילא שבועות הוא יום הדין על התיירה. אולי מן התפיסה הזו נמשכת כל ההנהגה של ה wanna be ימים נוראים בין בניגונים בין בי"ג מידות.
(ואם כבר בישיבת איתרי ובעומד בראשה עסקינן,
בשלב כל שהוא הוא התחיל למסור שיחות בהשקפה, ובאזור תשרי כמדומני הפך אף את אחד מחגי תשרי לחג שכולו תיירה. שני בחורים נבונים שאלו אותו ב' שאלות.
א. אם אכן הכל הוא אך ורק תיירה מן ההתחלה ועד הסוף, מדוע אנו "מבזבזים" זמן בתפילות בימים הנוראים במקום להריץ את התפילה ולשבת ללמוד מכות דף ג' בעיון?
בהתחלה הוא ניסה להתחמק, ולבסוף תירץ בדוחק כי אע"פ שבאמת כך היה עדיף ע"פ האמת, מ"מ אנו נאלצים לעשות כן משום שיש לנו "מסורת" על זה.
ב. אם לשיטת רה"י בסוף משמעות כל החגים היא רק תיירה ואף באותה אבחנה צרה, מה טעם ניתנו חגים שונים עם שמות שונים וזכר למאורעות שונים?
על כך הוא כבר לא הצליח להשיב מלבד בגיחוכו המפורסם.)
סגנון ירוד ודוחה.
מגדל כתב:א. אם אכן הכל הוא אך ורק תיירה מן ההתחלה ועד הסוף, מדוע אנו "מבזבזים" זמן בתפילות בימים הנוראים במקום להריץ את התפילה ולשבת ללמוד מכות דף ג' בעיון?
טפח כתב:מגדל כתב:א. אם אכן הכל הוא אך ורק תיירה מן ההתחלה ועד הסוף, מדוע אנו "מבזבזים" זמן בתפילות בימים הנוראים במקום להריץ את התפילה ולשבת ללמוד מכות דף ג' בעיון?
פלא שלא השים על לבו שזו שאלת הגמרא בשבת י ע"א.
צופה_ומביט כתב:כמוזכר לעיל, כל המועדים הם ימי דין. בפסח על התבואה, בסוכות [ובמיוחד בהוש"ר] על המים, ובשבועות על פירות האילן.
כמהים_ כתב:מה השייכות של "אדיר אדירנו" דוקא ליום דין?
איש_ספר כתב:שמעתי שמישהו כתב כאן שגם ההודעה איתה נפתח האשכול כתובה בסגנון ירוד ודוחה ושההודעה נמחקה.
ובכן, חשוב לי להבהיר כי ההודעה לא נמחקה על ידי ולא ידעתי על קיומה בכלל עד עתה.
לגופו של דבר, אני אכן לא מתכבד באשכול זה, וכפי שהעיר הרב אור עולם, רצוי להגביר שימוש במידת עין טובה ולא לבקר מומין. נחמתי כי עשיתיו.
ועדין, הלעג שלי היה מופנה כלפי מנהגים, שכל התהוותם הוא רק משום שהם עומדים במקום מאד שולי אצלינו, ולכן לפעמים הם מקבלים צורה מגוחכת. ואילו הכותב שמעלי מבקש להגחיך את יסוד המרכזי העומד בעולמם של חו"ר הישיבות, אין להם אלא תורה (וכסיפא דקרא גם תורה אין להם) וכל השקפתם על המועדים ומשמועתם, כולה מגוחכת ואווילית וכו' וכו'. וע"ז כתבתי שסגנון הדברים ירוד ודוחה. ומזה איני חוזר בי.
הוה אמינא כתב:עם ולמרות ועל אף אי הנעימות וחוסר הנימוס להביע מילים ישירות נגד אחד החברים, דומני שחיוב המחאה גובר ומכריע את הכף לחיוב ואין מנוס בשתיקה.
א"ס, טפי טובא הול"ל. הוא לא רק לועג לבסיס וליסוד, אלא מפנה בפומבי ופרהסיא ליצנות לועגת אישית נגד ראש ישיבה ת"ח עתיר זכויות ספציפי, החי או שמנוחתו בגנזי מרומים (תלוי בן כמה הלז), ומשתמש בפורומנו להביע את תסכולו, וחיסול חשבונותיו עם מי שכנראה עמד בדרכו בשנות הטיפשעשרה שלו.
כזה ירוד טרם היה פה מעולם.
צופה_ומביט כתב:כמהים_ כתב:מה השייכות של "אדיר אדירנו" דוקא ליום דין?
מה הכוונה אדיר בכלל, ומה תוכן האמירה הזו כולה?
"אדיר אדירנו, ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ".
בפשטות:
אדיר היינו מושל [בכ"מ בתנ"ך, וראה במפרשים שם בתהלים ח], והקב"ה מתגלה במיוחד כמלך ומושל ואדון בעולם בבואו לשפוט הארץ. שאז מתגלה שהכל תלוי בו, וכפי מה שיצא בדינו כך בדיוק יהיה בארץ באותה השנה, לא פחות ולא יותר.
לבוש סוף סימן תפח כתב:ומוסיף אדיר אדירנו. וכן בכל יום טוב מתפללים שיבא בן דוד ויהיה י״י מלך על כל הארץ כו׳. ובשבת אין אומרים אותו, דגמירא שלא יבא בן דוד בשבת (ובפוזנא וגלילותיה אומרים אדיר אדירנו אף בשבת)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים