שלום לכל חברי הפורום
למדתי וגם הרבה ראיתי, סגוליים בסוף פסוק או באתנחתא מקבל קמץ, למשל:
כֶסֶף (שייך לסגוליים), בסוף פסוק הופך ל כָּסֶף וכך גם רֶגֶל בא ל רָגֶל, ויש הרבה מאוד.
והנה ראיתי בפרשת במדבר, יסְעו הופך ל יסָעו למשל:
- כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֪ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם: פ (במדבר ב, 31)
[ויש עוד גם בס' שמות) יסְעו לדגליהם האות סמך נקוד בשוא.
ובסוף פסוק, הופך לקמץ, למשל:
(כב) אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ: (המדבר ט, 22)
כאן יש שניים יסָעו גם באתנחתא וגם בסוף פסוק.
והרי למדתי וגם ידעתי שמדובר בסגוליים חל המהפך ואם מצאתי גם בשוא שהופך לקמץ, אולי אבין יותר איפה אני טועה.
תודה רבה אלי בנאי - אשכולות