אם למקרא השלם מכת"י

[אם למקרא]

אם למקרא נשא 1.png (92.05 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא נשא 2.png (77.99 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא נשא 3.png (88.45 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא נשא 4.png (82.93 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא נשא 5.png (97.16 KiB) נצפה 4316 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא בהעלותך 1.png (87.52 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא בהעלותך 2.png (80.94 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא בהעלותך 3.png (98.45 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא בהעלותך 4.png (91.93 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא בהעלותך 5.png (80.9 KiB) נצפה 4316 פעמים

אם למקרא בהעלותך 6.png (35.22 KiB) נצפה 4316 פעמים

[במסתרים]

בפרשת תצוה כתבו על ונקדש שהוא בקמץ בברויאר, וליתא.

[מעט דבש]

אכן, וכמבואר כאן.

[במסתרים]

בפ' בהעלותך כתבו להפסיק מעט: כל היום ההוא, וכל הלילה.

וכהנה עוד.

מה המקור לזה? כאשר רצתה המסורת להפסיק נתנה פסיק. מנלן להוסיף הפסקות מדעתנו?

[כדכד]

מנלן להוסיף הפסקות? מדעתנו!
גם אם המסורה לא נתנה פסיק הרי שפשוט מסברא להפסיק שם.
לענ"ד אין כוונת ההפסקה שצריך להפסיק שם אלא בעיקר שלא תשתמע ההפסקה לאחר תיבת היום ואת תיבת ההוא יסמיכו ל"וכל הלילה" כפי שמתבקש מאופן נגון הטעמים המקובל

[אם למקרא]

אם למקרא - כי תשא1.png (100.42 KiB) נצפה 3849 פעמים

אם למקרא - כי תשא3.png (114.76 KiB) נצפה 3849 פעמים

אם למקרא - כי תשא2.png (99.67 KiB) נצפה 3849 פעמים

אם למקרא - כי תשא5.png (101.12 KiB) נצפה 3849 פעמים

אם למקרא - כי תשא4.png (94.04 KiB) נצפה 3849 פעמים

אם למקרא - כי תשא6.png (72.55 KiB) נצפה 3849 פעמים

אם למקרא - כי תשא7.png (85.47 KiB) נצפה 3849 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - אחרי1.png (87.84 KiB) נצפה 3032 פעמים

אם למקרא - אחרי2.png (99.19 KiB) נצפה 3032 פעמים

אם למקרא - אחרי3.png (80.84 KiB) נצפה 3032 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - קדושים1.png (90.37 KiB) נצפה 2913 פעמים

אם למקרא - קדושים2.png (97.63 KiB) נצפה 2913 פעמים

אם למקרא - קדושים3.png (84.7 KiB) נצפה 2913 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - בהר1.png (92.69 KiB) נצפה 2773 פעמים

אם למקרא - בהר2.png (114.75 KiB) נצפה 2773 פעמים

אם למקרא - בהר3.png (27.75 KiB) נצפה 2773 פעמים

[איש_ספר]

ומעניין לעניין באותו עניין, יש להעיר כי לפי אנשי מזרח אפשר להבין בפשטות את דרשת חז"ל בסוטה ל"ה ע"א על דברי המרגלים "לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו, אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דיברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו, אל תקרי ממנו אל ממנו, כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם". ועיין רש"י שם, אך לשיטת אנשי מזרח הדברים פשוטים, וכ"כ בהגהות חכמת מנוח לסוטה שם וזו כנראה כוונת תוס' בריש דבריו בערכין ט"ו ואכמ"ל.

עוד מדברי הס"ק בהסכמתו לקונטרס כללי הקריאה הנכונה ממהר"ר יוסף זליכה זצ"ל

הסכמה.jpg (81.48 KiB) נצפה 2726 פעמים

הדברים מחודשים.
מה שמשמיטים הדגש החזק, אין כאן איזה 'מנהג', אלא הוא חוסר דקדוק בעלמא.
ולמה לקבוע זאת ל'מנהג', שכאן מדגישים וכאן לא.
אם כבר שמים לב לדקדק, יש להדגיש את כל הדגשים כמשפטם.

הדר הוא לכל חסידיו

חזר בו.png (101.71 KiB) נצפה 2725 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - במדבר1.png (94.63 KiB) נצפה 2637 פעמים

אם למקרא - במדבר2.png (115.8 KiB) נצפה 2637 פעמים

אם למקרא - במדבר3.png (100.01 KiB) נצפה 2637 פעמים

אם למקרא - במדבר4.png (78.43 KiB) נצפה 2637 פעמים

[מעט דבש]

יש"כ לרב מעט דבש על דבריו הכללים והיסודיים, אכן דובר ע"כ שיש לעדכן את הספר לפי הכתר. במיוחד לאור זאת שדעתו של הס"ק היה שיש ללכת אחרי הניקוד שבכתר בכ"מ. יתכן שבשעת כתיבת הדברים לא היה לפניו עדיין את התנ"ך של ברויאר.

יש לציין שבפרשת במדבר (ג, כז) הכריע שלא כמיוחס לכתר ארם צובה.

[במסתרים]

קרוב למה שהערתי כבר, צ"ע בהוראה להפסיק בסוף הפסוק הראשון של ספר במדבר.
הטעמים הפסיקו באופן אחר וכל קריאתנו על פיהם.

[אהוד לב]

קרוב למה שהערתי כבר, צ"ע בהוראה להפסיק בסוף הפסוק הראשון של ספר במדבר.
הטעמים הפסיקו באופן אחר וכל קריאתנו על פיהם.

הגם שטעמי המקרא הפסיקו הפסקה עיקרית באתנחתא, וכדבריך, עם זאת בחצי השני של הפסוק שמתחיל במילים "באחד לחודש השני", ההפסקה העיקרית היא בטיפחא שלפני תיבת "לאמור", ועל כן ראוי להפסיק שם ולא לקרוא ברצף "מארץ מצרים לאמור".

[במסתרים]

ראוי להפסיק שם

לא יותר מבאתנחתא.
(קראת את ההוראה וטעמה?)

גם על ההפסק שלך בטפחא להיכר יש לדון, לפי שהוא נעשה ממילא ע"י הטעמים. ומ"ש בש"ע להפסיק בק"ש לפני על לבבך י"ל דהיינו כשקורא בלי טעמים, או שיזהר להפסיק על פיהם.

[אם למקרא]

אם למקרא - שלח1.png (80.43 KiB) נצפה 2448 פעמים

אם למקרא - שלח2.png (101.63 KiB) נצפה 2448 פעמים

אם למקרא - שלח3.png (82.86 KiB) נצפה 2448 פעמים

אם למקרא - שלח4.png (84.97 KiB) נצפה 2448 פעמים

אם למקרא - שלח5.png (94.29 KiB) נצפה 2448 פעמים

אם למקרא - שלח6.png (44.09 KiB) נצפה 2448 פעמים

[מעט דבש]

יג, לא - לגבי מילת 'ממנו', חזר בו הגרש"ד, ראה לעיל.

לגבי בן אשר ובן נפתלי - ראה כאן.

[במסתרים]

ועל יד הירדן - מה שהקשה על פירוש רש"י לכאורה לק"מ, כי גם אם "ועל יד" במשמעות 'אצל' נוהגים הטעמים לפי פשט התיבות: על, ידו של פלוני.

[אני ה"א - בשם שע"ת ליזהר בטפחא ב'אני'. כל רואה ישאל והלא כתוב 'כי אני ה"א' והטפחא בשם, וכבר נשמר מזה בעל שתי ידות (הובא בשל"ה מסכת תמיד):
לבד כשיבא מלת כי בתביר קודם לה, לפי שאי אפשר לטרחא לבא אחר תביר אם לא במאריך באמצע, עכ"ל.
מ"ש 'אי אפשר' אין כוונתו שלא יבוא כה"ג, כי מצינו 'נרות המערכה ואת-כל-כליה', אלא שבפסוק זה א"א, ולבאר יותר נצרכת הרחבה קצת.]

[אם למקרא]

אם למקרא - חוקת1.png (89.39 KiB) נצפה 2312 פעמים

אם למקרא - חוקת2.png (92.04 KiB) נצפה 2312 פעמים

אם למקרא - חוקת3.png (93.56 KiB) נצפה 2312 פעמים

אם למקרא - חוקת4.png (51.63 KiB) נצפה 2312 פעמים

[כמהים_]

אפשר שזו שאלת בורות, אך אין הבישן למד: מה המקור למש"כ שם שההפסקה אחרי פסק גדולה מההפסקה אחרי לגרמיה? מסברא, תמיד הנחתי שפסק מפסיק פחות מכל הטעמים המפסיקים, והא ראיה, שלעולם אינו בא אחר טעם מפסיק אלא רק אחר טעם מחבר.

[במסתרים]

לעולם אינו בא אחר טעם מפסיק אלא רק אחר טעם מחבר

מפני שטעם שמפסיק בעצם אינו צריך להפסק שני.

לא אחרי כל טעם מפסיק רגילים להפסיק (כגון פשטא), ואולי הנגינה עצמה מפסקת (אף שאין נשמע כ"כ לאזנינו), משא"כ בפסיק שכל ההפסק הוא בזמן.

[כמהים_]

מפני שטעם שמפסיק בעצם אינו צריך להפסק שני.

תינח אם אכן הפסקת הטעם גדולה מהפסקת הפסק, אבל אילו הפסקה הפסק גדולה מהפסקת הטעם, מ"ט לא יבוא פסק אחריו "להגדיל" ההפסקה (במקום שראוי לפסק)?
ומ"מ, אשמח למקורות לכאן או לכאן.

[במסתרים]

תינח אם אכן הפסקת הטעם גדולה מהפסקת הפסק, אבל אילו הפסקה הפסק גדולה מהפסקת הטעם, מ"ט לא יבוא פסק אחריו "להגדיל" ההפסקה (במקום שראוי לפסק)?
ומ"מ, אשמח למקורות לכאן או לכאן.

לא יעלה על הדעת.
פסיק בא אחרי משרת דווקא כי אין שם הפסק אבל לסיבה מן הסיבות (כבוד שם שמים, תיבות דומות, ולפעמים לפרש נגד הטעמים, ועוד) יש צורך בו.

אחרי מפסיק לא שייך ואין צורך להגדיל, ואם היה צורך היה בא טעם אחר.

מקורות אשאיר לאחרים. בלא"ה אין כללי הטעמים מסורים בידינו מסיני אלא נבנו ויוסדו על פי הנראה בתנ"ך, ודברים פשוטים אלה תוכל גם אתה להוציא בעיונך.

[אם למקרא]

אם למקרא - בלק1.png (77.75 KiB) נצפה 2183 פעמים

אם למקרא - בלק2.png (83.77 KiB) נצפה 2183 פעמים

אם למקרא - בלק3.png (102.51 KiB) נצפה 2183 פעמים

אם למקרא - בלק4.png (93.11 KiB) נצפה 2183 פעמים

אם למקרא - בלק5.png (69.47 KiB) נצפה 2183 פעמים

אם למקרא - בלק6.png (89.93 KiB) נצפה 2181 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - פינחס1.png (91.24 KiB) נצפה 2048 פעמים

אם למקרא - פינחס2.png (95.22 KiB) נצפה 2048 פעמים

אם למקרא - פינחס3.png (83.78 KiB) נצפה 2048 פעמים

אם למקרא - פינחס4.png (98.94 KiB) נצפה 2048 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - דברים1.png (90.35 KiB) נצפה 1807 פעמים

אם למקרא - דברים2.png (93.58 KiB) נצפה 1807 פעמים

אם למקרא - דברים3.png (100.81 KiB) נצפה 1807 פעמים

אם למקרא - דברים4.png (85.31 KiB) נצפה 1807 פעמים

אם למקרא - דברים5.png (72.68 KiB) נצפה 1807 פעמים

[מעט דבש]

דברים ב, כג
תִּתֶּן־לִ֖י
הגרש"ד כתב שהוא מלעיל, והעורך שליט"א העיר שבמלה 'תִּתֶּן' אין מתג.
וראה הרחבה על הנושא כאן.

[אם למקרא]

אם למקרא - ואתחנן1.png (84.96 KiB) נצפה 1021 פעמים

אם למקרא - ואתחנן2.png (88.87 KiB) נצפה 1021 פעמים

אם למקרא - ואתחנן3.png (93.02 KiB) נצפה 1021 פעמים

אם למקרא - ואתחנן4.png (105.43 KiB) נצפה 1021 פעמים

אם למקרא - ואתחנן5.png (107.28 KiB) נצפה 1021 פעמים

אם למקרא - ואתחנן6.png (86.26 KiB) נצפה 1021 פעמים

אם למקרא - ואתחנן7.png (61.74 KiB) נצפה 1021 פעמים

[מעט דבש]

בריש פרשת ואתחנן כתב ב'אם למקרא':

הנ' בפתח, כן כתב מסורת הקריאה, וכן כתב יהב"י ורוו"ה ומנחת כליל וברכר, וכן הוא בליסבון רמ"ג, ודותן וקורן והמיוחס לארם צובא. ורק לטריס ובעקבותיו ברויאר קמצו הנ'. ואחרי רבים להטות.

מה שכתב בסוף שברויאר הלך אחרי לטריס, אין הכונה לתנ"ך ברויאר המצוי כיום (מוסד הרב קוק, חורב, ו'כתר ירושלים'), ששם האות נ' בפתח (והיא היא המהדורה של 'מיוחס לארם צובא' שהזכיר ב'אם למקרא'), אלא הכונה לתנ"ך לטריס שהגיה ברויאר בשנת תשי"ח, כנזכר במכלול:

כבר בסוף שנות ה-תש"י הגיה הרב ברויאר את מהדורת התנ"ך הנפוצה שהכין לראשונה מאיר הלוי לטריס במאה השביעית לאלף השישי. ואולם דעתו לא הייתה נוחה מנוסח זה של המקרא, והוא החל לחקור לעומק את נוסח המקרא לקראת הכנת מהדורה חדשה של התנ"ך בהוצאת מוסד הרב קוק במסגרת מפעל דעת מקרא.

.

[אם למקרא]

אם למקרא - כי תצא1.png (81.94 KiB) נצפה 1017 פעמים

אם למקרא - כי תצא2.png (85.33 KiB) נצפה 1017 פעמים

אם למקרא - כי תצא3.png (90.56 KiB) נצפה 1017 פעמים

אם למקרא - כי תצא4.png (86.54 KiB) נצפה 1017 פעמים

אם למקרא - כי תצא5.png (85.37 KiB) נצפה 1017 פעמים

אם למקרא - כי תצא6.png (88.44 KiB) נצפה 1017 פעמים

אם למקרא - כי תצא7.png (72.97 KiB) נצפה 1017 פעמים

אם למקרא - כי תצא8.png (79.4 KiB) נצפה 1017 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - מטות1.png (79.97 KiB) נצפה 562 פעמים

אם למקרא - מטות2.png (102.21 KiB) נצפה 562 פעמים

אם למקרא - מטות3.png (98.28 KiB) נצפה 562 פעמים

אם למקרא - מטות4.png (86.51 KiB) נצפה 562 פעמים

אם למקרא - מטות5.png (71.39 KiB) נצפה 562 פעמים

[מעט דבש]

לא, ח - בענין שוא באות הראשונה מאותיות דומות ('חלליהם') ראה כאן שדעת הראשונים שהשוא נח, וכן מנהג התימנים עד היום (אלא אם כן יש מתג).

לא, מט - בענין 'ממנו', ראה לעיל.

[אם למקרא]

אם למקרא - מסעי1.png (120.83 KiB) נצפה 437 פעמים

אם למקרא - מסעי2.png (108.7 KiB) נצפה 437 פעמים

אם למקרא - מסעי3.png (110.8 KiB) נצפה 437 פעמים

אם למקרא - מסעי4.png (101.45 KiB) נצפה 437 פעמים

אם למקרא - מסעי5.png (42.01 KiB) נצפה 437 פעמים

[אהוד לב]

באם למקרא על פרשת מסעי פרק ל"ד פסוק ה' הביא דברי האבן עזרא על מילת "נחלה", ובדרך הראשונה ביאר מילת "נחלה" מלשון אחוזה, והביא דוגמה מפסוק "נחלה לישראל עמו", מתהילים קל"ה, י"ב. והנה הרבה יש להעמיק ולהבין בדברי הראשונים מדוע בבואם לפרש מילים הביאו דווקא דוגמאות מסוימות מהתנ"ך. וגם כאן, ראשית מדוע לא הביא דוגמאות מהתורה, כמו מפרשת מסעי "ולא תסב נחלה" (ל"ו, ז'). ושנית, באותו פסוק שהביא האבן עזרא, מוזכרת המילה "נחלה" ברישא של הפסוק "ונתן ארצם נחלה, נחלה לישראל עמו" אם כן למה הביא דווקא דוגמה מהסיפא.

ואולי יש לומר כך. על השאלה הראשונה, האבן עזרא כתב דבריו בתהלים פרק קכ"ד פסוק ג'. והפעם הראשונה לאחר מכן שכתובה המילה "נחלה" זה בתהלים פרק קל"ה פסוק י"ב, על כן הביא את הפסוק הזה הסמוך לפירושו ולא מהחומש. ולגבי השאלה השניה, אולי יש לומר שמכיוון שהאבן עזרא בא להראות דרכים שונות בהבנת המילה "נחלה" וכל הדרכים שונות זו מזו בניקוד שלהן או בהטעמה שלהן, העדיף לא להביא מהרישא של הפסוק "ונתן ארצם נחלה", כי שם המילה "נחלה" מוטעמת באתנחתא. וידוע שמילים שמוטעמות באתנחתא או בסוף פסוק לפעמים הניקוד שלהן משתנה (כמו מפתח לקמץ או מסגול לקמץ) ולפעמים ההטעמה שלהן משתנה (כמו מילת "אנוכי" שהיא מלרע אבל באתנחתא וסוף פסוק הופכת להיות מלעיל). לכן הביא את המילה "נחלה" שמופיעה בסיפא של הפסוק, ששם היא לא מוטעמת באתנחתא ואפשר להתבונן על הניקוד וההטעמה של המילה בלי השפעות אחרות.

[אם למקרא]

אם למקרא - ויקרא1.png (88.81 KiB) נצפה 389 פעמים

אם למקרא - ויקרא2.png (98.51 KiB) נצפה 389 פעמים

אם למקרא - ויקרא3.png (94.57 KiB) נצפה 389 פעמים

אם למקרא - ויקרא4.png (94.22 KiB) נצפה 389 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - צו1.png (90.74 KiB) נצפה 48 פעמים

אם למקרא - צו2.png (91.87 KiB) נצפה 48 פעמים

אם למקרא - צו3.png (95.32 KiB) נצפה 48 פעמים

אם למקרא - צו4.png (88.17 KiB) נצפה 48 פעמים