הרמב"ן לא מבאר מדוע המתין עד למחרת.
והנה, ראיתי במהדורת "מקראות גדולות" של עוז והדר קטע חדש ברמב"ן:
והנה שבו לאהליהם ועשו שמחה ומשתה ויום טוב ביום קבלת התורה ומשה כתב ביום ההוא בספר הברית כל מה שנצטווה, חוקים ומשפטים ותורות, ולקח הספר ההוא להיות בידו עד למחרת, כי לא היה באותו היום כדי לבנות המזבח ושתים עשרה מצבה ולעשות עולות ושלמים וכל המעשים הרבים ההם, ועוד שטוב ונכון הוא להמתין להם הברית עד למחר לתת להם עצה ומתון בדבר לדעת הישנם אוהבים לעשות כן בכל לבבם ובכל נפשם
קטע זה (ציטטתי רק את חלקו) לא נמצא במהדורת "המאור" ובנוסח בר-אילן.
אין אצלי כעת את מהדורת הרב שוועל, אבל משער שבר-אילן הסתמכו על הנוסח שלו.
בחיפוש באוצר לא מצאתי מי שציטט את הקטע הזה.
בהקדמת עוז והדר לא ראיתי שהתפארו במציאת קטע חדש בפירוש הרמב"ן לתורה.
ובכן, אודה למי שיבדוק במהדורות השונות של הרמב"ן האם הקטע הנ"ל נמצא שם.
