ספר אוצר רש"י למקרא ולתלמוד

[במסתרים]

ספר השרשים הוא עיקרי מאוד, אך בוודאי שגם בביאור על הנ"ך ובספר המכלול יש חידושים רבים.

הוא אשר אמרתי.
אפשר למצוא השלמות ע"פ דבריו במקומות אחרים אבל עיקר ורוב מה שיש לו לומר כבר כתב בשרשים.

[זאב ערבות]

ספר השרשים הוא עיקרי מאוד, אך בוודאי שגם בביאור על הנ"ך ובספר המכלול יש חידושים רבים.

הוא אשר אמרתי.
אפשר למצוא השלמות ע"פ דבריו במקומות אחרים אבל עיקר ורוב מה שיש לו לומר כבר כתב בשרשים.

ומן הסתם במהדורות החדשות כבר יציינו את ההבדלים

[משה לוי11]

[...]שוב, לו היה מביא את כל הציטוטים כלשונם ובמלואם מה היינו מרוויחים? היה צריך לעשות ספר בן כמה כרכים, והלא ספרי אור החיים ובפרט על החומש מצויים בכל בית, והעיקר זה לדעת היכן נמצאים הדברים, ודרך אגב אותו דבר ניתן לומר על ספר נשוא האשכול שמטרתו העקרית לציין את מראה המקום לדברים, הציטוט הוא רק תפאורה ובכל מקרה יש לבדוק במקור, אך ההבדל העיקרי בין פירושי האוה"ח ורש"י הוא שרש"י מקצר ביותר ואור החיים מאריך ביותר, לולי פירוש אור החיים במ"ג היה כל כרך דק בהרבה.

פשוט, וגם אני לא תכננתי לצטט הכל, ובמאמרים ארוכים קיצרתי.
בכל אופן נראה (מהקובץ ששלח) שלא הובאו ציונים ומקורות (בסוגריים או בהערות) לדברי חז"ל, וחבל.
שוב, מחילה אם אני טועה, אני כותב על פי המעט שראיתי ממה שכבודו העלה.

ומכיוון שאנו נמצאים באשכול על רש"י, הנה הערך האחרון מהספר מ'פתח של חיים' על שבחי רש"י

כמדו' ששכח לצרפו.

בכל אופן עד שיצרף, בס"ד מצורף מה שליקטנו על רש"י (ומסתמא יש עוד, כיוון שהגעתי בערך עד לשמות):
<רש"י> אדון המפרשים ואורם, רבינו שלמה ע"ה (הקדמה).
<רש"י> ורש"י פירש באופן אחר, ואלו ואלו דברי אלהים חיים (בראשית א כה).
<רש"י> וכפי זה נזרקה רוח־הקודש בדברי רש"י ז"ל (בראשית לא לט).
<רש"י> ורש"י ז"ל פירש... וקשה לדבריו (בראשית יח כא).
<רש"י> ורש"י ז"ל פירש... ופירושו ז"ל אין הדעת מסכמת עליו (בראשית כה כב).
<רש"י> ופירוש רש"י... והוא פירוש רחוק (בראשית לז ב)

[זאב ערבות]

שבחי רש"י מלוקט מספרי אוה"ח הקדוש
וכעת הוספתי קובץ בן 4 דפים עם ערכי ראשונים ואחרונים

[זאב ערבות]

.

[משה לוי11]

אוצר רש"י עם סיום יבמות וספר ויקרא (בקובץ הקודם שהועלה היה עד סוף מועד) כולל אלפי הוספות תיקונים והשלמות

ייש"כ גדול.
האם יש הערכה מתי תצא לאור עולם המהדורה השנייה אי"ה?

[משה לוי11]

אוצר רש"י עם סיום יבמות וספר ויקרא (בקובץ הקודם שהועלה היה עד סוף מועד) כולל אלפי הוספות תיקונים והשלמות

מצורף גם בקובץ PDF למעוניינים.

[זאב ערבות]

ייש"כ שהסבת, אך איני מבין מה ההבדל בין קובץ וורד לקובץ פדפ כשמדובר בטיוטת עבודה.
בכל אופן ייש"כ על יותר ממאה השגות הערות והוספות ששלחת שכמעט כולם משוקעות לאורך הספר, ובהזדמנות זו לכל אלו ששלחו ושולחם את הערותיהם שמצטרפים למאות רבות ומשבחים את הספר.
אמש קבלתי הערה קטנה מאחד מחברי הפורום הותיקים שבערך כחל המלים כוחלתכחל מחוברים, לאחר שהודיתי לו על התיקון שלח הודעה זו:
הטעות שמצאתי זה תוך כדי עיון בספר המדהים שלך.
מישהו ביקש ממני שאכתוב דעתי אודות תכלת וארגמן ותולעת שני. ופשוט דבר ראשון פתחתי את אוצר רש"י, על כל מובואותיו, ואח"כ את הרמב"ם ושוב את הערכים של אוצר רש"י. וגם ציטטתי לו משם.

[משה לוי11]

ייש"כ שהסבת, אך איני מבין מה ההבדל בין קובץ וורד לקובץ פדפ כשמדובר בטיוטת עבודה.

לענ"ד יותר נוח לקרוא PDF מאשר קובץ וורד (במיוחד כאן שיש הרבה סימנים בשביל העימוד [ונכון שהם קיימים גם ב־PDF אבל בכל זאת]).

[זאב ערבות]

מכיוון שאין חילוק בין חלקי הספר השונים (קרי, כותרות, דברי רש"י, הערות) השארתי את הסימנים כך שניתן להבדיל בין דברי רש"י לכל השאר. זה מפתח הסימנים:
* לפני כותרת (עוזר לחיפוש, למשל *לחם מפנה ישר לערך לחם ולא לאחד ממאות פעמים שלחם נזכר).
כשאין סימון כלשהו לפני קטע חדש - פירוש רש"י ולאחריו מראה מקום בסוגריים מרובעות
=לפני הערה
$א. $ב. וכו' לפני ערכי משנה של דברי רש"י בתוך הערך
@ לפני ערכי משנה שאין עליהם רש"י (או שלא מצאתי)
^א. ^ב. וכו' לפני שמות בערכים של שמות ומקומות שאין עליהם רש"י
+ לפני הערות כלליות בסוף ערכים המחולקים לערכי משנה.
מישהו שאל מתי תצא מהדורה שניה.... השאלה היותר טובה היא אם בכלל... עדיין מוקדם מדי לחשוב על מהדורה נוספת כשנותר להגיה את רוב נשים, נזיקין וקדשים (ונדה) וכמו כן צריךם לעשות את חישוב הכדאיות המסחרית. על המהדורה הקיימת יצאתי מופסד למעלה מעשרת אלפים דולר (מתוך 23000!). כמובן יש הרבה שמעונינים בספר היחודי הזה, אך מעטים מוכנים לשלם מחיר שיכסה את ההוצאות, כך שיהיה נחמד לסבסד את הספר אך עדיין לא הגעתי לכזו דרגא של עשירות ולא נראה שיש מישהו שמעוניין לתרום, כך שכעת זה בגדר של מחשבה טובה ותו לא.

[משה לוי11]

מכיוון שאין חילוק בין חלקי הספר השונים (קרי, כותרות, דברי רש"י, הערות) השארתי את הסימנים כך שניתן להבדיל בין דברי רש"י לכל השאר. זה מפתח הסימנים:
* לפני כותרת (עוזר לחיפוש, למשל *לחם מפנה ישר לערך לחם ולא לאחד ממאות פעמים שלחם נזכר).
כשאין סימון כלשהו לפני קטע חדש - פירוש רש"י ולאחריו מראה מקום בסוגריים מרובעות
=לפני הערה
$א. $ב. וכו' לפני ערכי משנה של דברי רש"י בתוך הערך
@ לפני ערכי משנה שאין עליהם רש"י (או שלא מצאתי)
^א. ^ב. וכו' לפני שמות בערכים של שמות ומקומות שאין עליהם רש"י
+ לפני הערות כלליות בסוף ערכים המחולקים לערכי משנה.

תודה רבה על הפירוט המועיל.

[משה לוי11]

מכיוון שאין חילוק בין חלקי הספר השונים (קרי, כותרות, דברי רש"י, הערות) השארתי את הסימנים כך שניתן להבדיל בין דברי רש"י לכל השאר. זה מפתח הסימנים:
מישהו שאל מתי תצא מהדורה שניה.... השאלה היותר טובה היא אם בכלל... עדיין מוקדם מדי לחשוב על מהדורה נוספת כשנותר להגיה את רוב נשים, נזיקין וקדשים (ונדה) וכמו כן צריךם לעשות את חישוב הכדאיות המסחרית. על המהדורה הקיימת יצאתי מופסד למעלה מעשרת אלפים דולר (מתוך 23000!). כמובן יש הרבה שמעונינים בספר היחודי הזה, אך מעטים מוכנים לשלם מחיר שיכסה את ההוצאות, כך שיהיה נחמד לסבסד את הספר אך עדיין לא הגעתי לכזו דרגא של עשירות ולא נראה שיש מישהו שמעוניין לתרום, כך שכעת זה בגדר של מחשבה טובה ותו לא.

כמה יעלה (בתיאוריה) ללא סבסוד?
(וזו באמת הבעיה בהוצאת ספר בלי סבסוד, שהרבה מהקונים לא קונים, ואז יצא שכרו [כלומר החזרת הוצאות ההדפסה] בהפסדו [כלומר שהרבה מהקונים לא יקנו כי הספר יקר).

[זאב ערבות]

כל כרך במהדורה הנוכחית עלה 23 דולר (עריכה והדפסה) פלוס כ1000 הובלה ומשלוח. משמע 24. אם אני מוכר למפיץ במחיר זה, בחנות יעלה 48. בשקלים בערך 180. במחיר כזה ימכר בכמויות קטנות ולא משנה כמה הספר חשוב, פשוט זה לא בהישג יד של אברך שבקושי גומר את החודש. מכיוון שמהדורה שניה (אם תהיה) תבוא בשני כרכים, המחיר יהיה גבוה בהרבה, משהו כמו 250 שקלים ויותר, כך שאיני רואה את כדאיות ההדפסה אלא אם כן יש סבסוד (לו הייתי רוטשילד הייתי מדפיס מאה אלף ומחלק חנם לכל אברך ותלמיד ישיבה).

[משה לוי11]

אשריך וטוב לך.
אולי כדאי לחשוב על הפצה דיגיטלית (בלי קשר להאם לגבות עליה כסף או לא) וכך יצטרך 'רק' לשלם עלויות העימוד (שאינם הרבה ביחס להדפסה)
אבל בוודאי שכדאי לנסות קודם לכן למצוא סבסוד בעה"י.
בכל אופן, גם אם יפיץ דיגיטלית, לענ"ד תמיד כדאי שיהיה גם מודפס (למעוניינים) – לפי הביקוש (כדי להחזיר את ההוצאה הכספית), כלומר לפי כמה עותקים כת"ר מעריך שימכר בוודאות (ויוצא בערך 280 ש"ח לב' הכרכים, כמ"ש).
אגב, כמה עותקים הודפסו מהמהדורה הראשונה (לכאו' 1000 לפי חישוב פשוט לפי מש"כ לעיל) וכמה [בערך] נמכרו, אם יורשה לי לשאול (אם אינו מעוניין לענות נא יתעלם).

[זאב ערבות]

אולי כדאי לחשוב על הפצה דיגיטלית (בלי קשר להאם לגבות עליה כסף או לא) וכך יצטרך 'רק' לשלם עלויות העימוד (שאינם הרבה ביחס להדפסה)
אבל בוודאי שכדאי לנסות קודם לכן למצוא סבסוד בעה"י.
בכל אופן, גם אם יפיץ דיגיטלית, לענ"ד תמיד כדאי שיהיה גם מודפס (למעוניינים) – לפי הביקוש (כדי להחזיר את ההוצאה הכספית), כלומר לפי כמה עותקים כת"ר מעריך שימכר בוודאות (ויוצא בערך 280 ש"ח לב' הכרכים, כמ"ש).
אגב, כמה עותקים הודפסו מהמהדורה הראשונה (לכאו' 1000 לפי חישוב פשוט לפי מש"כ לעיל) וכמה [בערך] נמכרו, אם יורשה לי לשאול (אם אינו מעוניין לענות נא יתעלם).

הספר מופץ דיגיטלית כבר עתה וכמדומני שנמצא ג"כ במהדורה החדשה של אוצר החכמה, ובקשר לסבסוד, ניסיתי למהדורה הראשונה ולא הלך (אמנם מישהו הבטיח אך ברגע האחרון נמלך ונתן רק כחמישית, לכן איני מעונין יותר לבטח בנדיבים ולשוטט בין הגבירים). כך שהעצה שלך שיהיה גם מודפס היא נאיבית. באשכול אחר דנו כמה עותקים של ספר כדאי להדפיס, לו הייתי יודע כמה ימכרו הייתי מדפיס בהתאם, אך איש אינו יכול לומר מראש כמה עותקים ימכור. מהמדורה הראשונה נמכרו 800 במשך שנתיים וחצי (בעיה נוספת היא הפצה, קשה מאוד למצוא מפיץ שמוכן לקחת ספר מסוג זה, עושים לך כאילו טובה אם לוקחים חמשים).

[משה לוי11]

לכן אמרתי שכדאי להדפיס כמה שכת"ר מעריך שימכר בוודאות (כמובן שיתכן שימכר יותר ואז יהיה חסר, אבל עדיף להדפיס מינימום שימכר מאשר לא להדפיס בכלל; וכל זאת בתנאי שהדפס מחזיר את הוצאות ההדפסה].
אגב, לא מצאתי את הספר באוצר החכמה אך משמע מדברי כת"ר שיכנס ב[עדכון ה]קרוב(?).

[זאב ערבות]

לכן אמרתי שכדאי להדפיס כמה שכת"ר מעריך שימכר בוודאות (כמובן שיתכן שימכר יותר ואז יהיה חסר, אבל עדיף להדפיס מינימום שימכר מאשר לא להדפיס בכלל; וכל זאת בתנאי שהדפס מחזיר את הוצאות ההדפסה].
אגב, לא מצאתי את הספר באוצר החכמה אך משמע מדברי כת"ר שיכנס ב[עדכון ה]קרוב(?).

כנראה אינך מבין בעניני מסחר וכלכלה. להדפיס ספר עולה כסף, ותלוי ביכולת הכספית של המחבר, ומכיוון שלא ניתן לדעת מראש כמה ספרים ימכרו בוודאות או שלא בוודאות, כל ההערכות שוות כקליפת השום, כל שאין כאן שום שאלה של עדיפויות, ואין שום ערבות שתוכל להחזיר את עלות ההדפסה ואלא אם כן יש מי שמסבסד את הספר, כמעט ואין מחבר שלא מפסיד מהעסק מכיוון שהמפיץ והחנות מרוויחים כפל ממה שמשלמים עבור הספר,ובכדי שהספר יהיה בהישג יד צריך למכור למפיץ בהפסד, כך שאפילו ימכרו כל העותקים יצא המחבר בהפסד. היחידים שמרוויחים זה המפיצים והחנויות

[משה לוי11]

דפח"ח.
[אך אם מדובר בספר שנמכר הרבה, למשל חומש, גמרא וגמרא מבוארת – לא סביר לענ"ד כלל שהמו"ל מפסיד כסף במכירתם. כל זה אני אומר מסברא.
פעם מאן דהו אמר לי שהחנויות לא מרוויחות הרבה מלמכור את 'שוטנשטיין' (איני יודע עד כמה הדברים נכונים, אך לא סביר שיאמר סתם).]

[זאב ערבות]

דפח"ח.
[אך אם מדובר בספר שנמכר הרבה, למשל חומש, גמרא וגמרא מבוארת – לא סביר לענ"ד כלל שהמו"ל מפסיד כסף במכירתם. כל זה אני אומר מסברא.
פעם מאן דהו אמר לי שהחנויות לא מרוויחות הרבה מלמכור את 'שוטנשטיין' (איני יודע עד כמה הדברים נכונים, אך לא סביר שיאמר סתם).]

לא סביר... לא סביר... תתפלא לשמוע כמה דברים לא סבירים אומרים אנשים (הקשבת פעם לחברי כנסת?). כמובן חומש וגמרות זה ספרים שבד"כ נמכרים הרבה ובד"כ עומדים מאחריהם הוצאות כגון עוז והדר שבין השאר יש להם תומכים, כגון מהדורת פרידמן וכדומה, ואינך יכול לדמותם לאדם פרטי שמוציא ספר, אלא אם כן הוא מפורסם וידוע לרבים כגון הרב אביגדר נבנצל. וכמה החנויות מרוויחות לאחר ניכוי הוצאות איני יודע אך אני כן יודע שהרווחים שלהם הם כ30 עד 35 אחוז ממה שדורש המפיץ (הדורש אף הוא כ20 עד 25 אחוז ממה שדורש המחבר).

[זאב ערבות]

.

[קו ירוק]

טוב עין הוא יבורך.
תזכה להשלים המלאכה, ולהתחיל בישוב הדעת עוד ספרים אחרים ולסיימם.

בפעם הקודמת העלית בוורד. מה קרה הפעם?

[זאב ערבות]

מהדורה זו כוללת הגהת מועד נשים וכל התנ"ך עפ"י מ"ג ארטסקרול. לכל מי שיש מהדורה קודמת ראוי להחליפה בזו שכן תוקנו כאן בין השאר כמה שגיאות חמורות, בפרט בשמות תנאים ואמוראים, וכן נוספו אלפי פירושים ועשרות אלפי תיקונים ועוד.
(אם מישהו מעוניין בקובץ פדפ, יכול להוריד ולהמיר ולהעלותו כאן לתועלת אחרים).

[רציני]

בערך גרמא.
הובא הרשב"ם שמבאר הבדל בין גרמא לגרמי. [יש עוד שיטות בראשונים כמפורסם]. אולם בדעת רש"י יש הסוברים (רמב"ן ש"ך חו"מ שפו ס"ק ד שאין חילוק בין גרמא לגרמי. ובענין דקדוק הלשון בין גרמא לגרמי עיין בסמ"ע שם סוף ס"ק א.

[זאב ערבות]

בערך גרמא.
הובא הרשב"ם שמבאר הבדל בין גרמא לגרמי. [יש עוד שיטות בראשונים כמפורסם]. אולם בדעת רש"י יש הסוברים (רמב"ן ש"ך חו"מ שפו ס"ק ד שאין חילוק בין גרמא לגרמי. ובענין דקדוק הלשון בין גרמא לגרמי עיין בסמ"ע שם סוף ס"ק א.

תוקן כדלהלן
*גְּרָמָא (ב)
מצוה שהזמן גְּרָמָא - שהזמן גורם לה שתבוא (כלומר הסיבה שגורמת לדבר) [קדושין כט.].
גרמא בנזקין פטור, דאמחשבה לא מחייבינן ליה [גיטין נג.].
=גרמא משמע תוצאה בלתי ישירה של מעשה, כגון במלאכות שבת (גרמא שרי), או בנזיקין (גרמא בנזיקין פטור). הרשב"ם בב"ב (צד ע"א ד"ה נותן) מבאר שבגרמא ההיזק ניכר אבל אינו עושה אותו בידים אלא גורם עכשיו שיבא היזק ממילא לאחר זמן, אבל דינא דגרמי בידים הוא מזיק אלא שאין ההיזק ניכר. הש"ך (חו"מ שפו ס"ק ד) מבאר שהרמב"ן (בחידושיו לב"ב כב ע"א ד"ה זאת אומרת) סובר בדעת רש"י שאין חילוק בין גרמא לגרמי, אך הוא סובר שיש חילוק ביניהם (עיי"ש בסמ"ע סוף סק"א את ההבדל בניקוד המלים).אנכי סבותי (ש"א כג כב) ת"י אנא גרמית. עיין בערוך ערך גרם ג. ראה: ביצה כז ע"ב ד"ה אין לי. לשון הכרעה - ע"ע: גירומים.