"זקני כהונה ולויה" - מהו?

[חד ברנש]

במשנה ובמקומות נוספים בדברי חז"ל נזכרו כמה פעמים "זקני כהונה" ולפעמים גם "זקני כהונה ולויה".
מה טיבם של 'זקני' אלו? במה זה תלוי?
בגיל? בחכמה?

[דרומי]

פשוט שבגיל. וראה במס' מדות פ"א מ"ח על אופן השינה שלהם בבית המוקד.

שוב ראיתי בתפארת ישראל שם שלמד אחרת.

[חד ברנש]

מניין כה פשוט לך?
חיפשתי הרבה ולא מצאתי שמישהו מתייחס לזה.
ואם מדובר בגיל, מהו הגיל? מבן חמשים שנה (אז פוסקים מהעבודה) או גיל אחר?

[אליהו חיים]

מניין כה פשוט לך?
חיפשתי הרבה ולא מצאתי שמישהו מתייחס לזה.
ואם מדובר בגיל, מהו הגיל? מבן חמשים שנה (אז פוסקים מהעבודה) או גיל אחר?

רק במשכן פסקו הלויים בגיל חמשים ולא בשילה ובבית עולמים כמפורש בברייתא חולין כ"ד א'. [ונראה דוחק לומר דהשם זיקנה יהא תלוי בגיל עבודה במשכן כמו שלענין קטני עבודה לא קשור עם גיל 30 שנה לדורות].
ואף בזמן המשכן לא משמע דזה גיל זקן דעי' בסוטה ל"ז א' לענין נתינת הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל ראב"י אומר זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה ר' יאשיה אומר כל הראוי לשרת למטה והשאר למעלה וברש"י הראוי לשרת לשאת את הארון דהיינן מבן שלשים עד בן חמשים, משמע דאין זה גיל זקנה.

[בברכה המשולשת]

תמיד חשבתי שזקני זה - חכמי.

[שמואל דוד]

במשנה ובמקומות נוספים בדברי חז"ל נזכרו כמה פעמים "זקני כהונה" ולפעמים גם "זקני כהונה ולויה".
מה טיבם של 'זקני' אלו? במה זה תלוי?
בגיל? בחכמה?

ספר עץ יהודה:

IMG_5085.jpeg (827.88 KiB) נצפה 824 פעמים

[טור תלגא]

ואף בזמן המשכן לא משמע דזה גיל זקן דעי' בסוטה ל"ז א' לענין נתינת הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל ראב"י אומר זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה ר' יאשיה אומר כל הראוי לשרת למטה והשאר למעלה וברש"י הראוי לשרת לשאת את הארון דהיינן מבן שלשים עד בן חמשים, משמע דאין זה גיל זקנה.

מהרש"א סוטה לז.

וק"ק למ"ד לעיל זקני כהונה ולויה היו למטה הא בההוא קרא מפורש שנושאי ארון הם ולא זקנים שפסולים לעבודת משא מבן נ' וצ"ל אליביה דלפי אותה שעה ע"פ הדבור היו אז נושאי ארון זקני כהונה ולויה וק"ל

[חד ברנש]

תודה לכולם.

טור תלגא,
למהרש"א זה ציין 'עץ יהודה' דלעיל, וגם הוסיף לציין לעיון יעקב, סוטה שם.
את ההפניות למהרש"א ולעיון יעקב ראיתי גם בספר 'דף על דף' לסוטה שם.
אבל זהו? כאן זה מתחיל ונגמר? משונה.

'זקני כהונה' נזכרו גם במשנת יומא, בנוגע ללימוד סדר העבודה של יוהכ"פ,
וכאן מצאנו בכמה פיוטי סדרי עבודה קדומים, שכינו את 'זקני כהונה' אלו בשם 'חכמי כהונה' וכדומה.
משמע שהבינו, שזקנה אין כאן, חכמה יש כאן.

[אברהם שרייבר]

גדליהו אלון דן בתואר 'זקנים' בספרו "תולדות היהודים בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד", עמודים 110/111

[טור תלגא]

תודה לכולם.

טור תלגא,
למהרש"א זה ציין 'עץ יהודה' דלעיל, וגם הוסיף לציין לעיון יעקב, סוטה שם.
את ההפניות למהרש"א ולעיון יעקב ראיתי גם בספר 'דף על דף' לסוטה שם.
אבל זהו? כאן זה מתחיל ונגמר? משונה.

נכון לא שמתי לב, בחסדי דוד פי' כהעיון יעקב.

[אברהם שרייבר]

במשנה ובמקומות נוספים בדברי חז"ל נזכרו כמה פעמים "זקני כהונה" ולפעמים גם "זקני כהונה ולויה".
מה טיבם של 'זקני' אלו? במה זה תלוי?
בגיל? בחכמה?

ספר עץ יהודה:

IMG_5085.jpeg

שייך לזה גם מילת presbyterio ביוונית πρεσβυτέριον