להפסיד ספירת העומר בציבור בשביל לומר לשם יחוד

[מחשב מסלול]

האם להפסיד ספירת העומר בציבור בשביל לומר לשם יחוד

[יוצר אור]

הגדלת עשה להוסיף אף אמירת 'לשם יחוד', ונראה דבזה ודאי עדיף דעת הנוב"י שלא לאומרו בשביל ברב עם.

[כולל יונגערמאן]

חידוש נפלא

לפי זה המאריך בתפילתו עד הרבה אחרי שהציבור הלכו, עדיין נחשב שספר בציבור 'כיון שהיה באותו מעמד'? (הרי לא קאמר שמכיון שאומר לשם יחוד ומדבר מענין הספירה בשעה שהציבור סופרים זה נחשב לספירה בציבור, אלא פשוט מכיון שנכח שם).

[עושה חדשות]

כוונתו מסתמא כעין ד' הפר"ח בסי' נט.

[HaimL]

איזו מעלה ישנה בספה"ע בציבור, מלבד ברוב עם הדרת מלך, דשייך בכל המצוות.

[מחשב מסלול]

לענ"ד לא נראה לי שהכוונה כמו שפירש אותו כולל יונגרמאן, יותר נראה שכיון שהתחיל להתעסק בענין הספירה בשעה שהציבור ספרו - נחשב שמתחילה עד סוף הכל נעשה איתם. ולדברי היונגרמאן יוצא, שאדם שאכל ופטפט בחדר אחד עם ציבור שסופרים העומר, ואחרי שעתיים יספור הוא את העומר, גם ייחשב לו לספירה בציבור, שהרי הוא 'נכח' בשעה שציבור ספרו ונחה רוחם עליו עד השקיעה למחרת... והפר"ח ממש לא קשור כאן. ומה שדקדק ה'כולל יונגרמאן' יש לדחות בפשיטות שהגרשז"א דיבר בקיצור ולכן לא הזכיר כל מה שרצה 'כולל יונגרמאן' בדקדוקו.
לכן אני אומר, שאם מדובר אצל ספרדים או חסידים, והנידון הוא הלשם ייחוד הארוך של הבא"ח (שבזה לא שייך המחלוקת עם הנוב"י כיון שאין העיקר אמירת הלשם ייחוד אלא התפילה), וכן שמעתי בשם הגר"מ מאזוז שבזה אמרינן עדיף הידור מצוה מברוב עם, בק"ו, שהרי זריזין מקדימין קודם לברוב עם, והידור מצוה עדיף מזריזין מקדימין (כלומר מוטב לעכב המצוה כדי להדר בה) נמצא שהידור מצוה עדיף על הכל. אך אני הקטן מצאתי לזה דחיות (לא דחיות מוכרחות, אלא דחיות בדרך דחייה בעלמא) ודעות חלוקות. ואם מדובר על מנין אשכנז אז כאן נכנס גם הויכוח של הנוב"י. וה'יוצר אור' כנראה לא ראו עיניך מאורות מימיך, מי הוא לחלוק על הגרשז"א או להכריע בינו ובין הנוב"י.

[מחשב מסלול]

הגדלת עשה להוסיף אף אמירת 'לשם יחוד', ונראה דבזה ודאי עדיף דעת הנוב"י שלא לאומרו בשביל ברב עם.

אגב אולי באמת לא נכון להכניס כאן את הנוב"י, הרי הגרשז"א מדבר על נוסח הנני מוכן ומזומן ולא על נוסח לשם יחוד.
ודבר נוסף, המקור הוא ''כתבי תלמידים'' האם משם ניתן לעשות דיוקים? ("הרי לא קאמר...")
בסך הכל צריך לפרש את המילה כיון 'שהוא' עכ"פ באותו מעמד, על ענין האמירה ולא על האדם עצמו

[כדכד]

איזו מעלה ישנה בספה"ע בציבור, מלבד ברוב עם הדרת מלך, דשייך בכל המצוות.

גם אני התפלאתי
אבל ראיתי גם בפסקי תשובות על סימן תפט' שכתב דלכתחילה יש לאמרו בציבור (ראיתי בסוף הסימן שציין שכתב כן בראש הסימן אבל לא עינתי במקור ולא ראיתי מה מקורו ונמוקו)

[בשער המלך]

גם אני התפלאתי
אבל ראיתי גם בפסקי תשובות על סימן תפט' שכתב דלכתחילה יש לאמרו בציבור (ראיתי בסוף הסימן שציין שכתב כן בראש הסימן אבל לא עינתי במקור ולא ראיתי מה מקורו ונמוקו)

עי' באר היטב סימן תפ"ט סק"כ שכתב בשם השל"ה זה לשונו - במקום שיש חבורה שמתפללין מעריב בזמנו ראוי להתחבר להם בימי הספירה כי אז
מצוה גוררת מצוה ק"ש בזמנו וספירה בציבור

[קרית מלך]

איזו מעלה ישנה בספה"ע בציבור, מלבד ברוב עם הדרת מלך, דשייך בכל המצוות.

גם אני התפלאתי
אבל ראיתי גם בפסקי תשובות על סימן תפט' שכתב דלכתחילה יש לאמרו בציבור (ראיתי בסוף הסימן שציין שכתב כן בראש הסימן אבל לא עינתי במקור ולא ראיתי מה מקורו ונמוקו)

לפני זמן ראיתי שכתבו בזה דהטעם לאמרו בציבור כמו שקיימו מצות קרבן העומר בציבור. ויל"ע אם שייך גם למצות ספירה.

[רציני]

האם להפסיד ספירת העומר בציבור בשביל לומר לשם יחוד

ובספרי זמנינו כתבו והעירו על חידוש הגרשז"א:
לדוגמא:
א. תשובות והנהגות חלק ז סימן סא אות א.
ב. גם אני אודך תשובות הרב חיים שלום סגל א עמוד קסט.
ג. מקדש ישראל א-ב עמוד מה.
ד. ילקוט יוסף מהדורה חדשה ספירת העומר שבועות עמוד קכב.