◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[חיימקה]

בסדר רב עמרם גאון ז"ל מהדורת ווארשא תרכ"ה דף נט ע"א.

ייש"כ.
ההערות הן מהרב אברהם יעב"ץ. וכפי עדות אחיו, זאב יעב"ץ, היה ת"ח מופלג.

163858_128.jpeg (251.25 KiB) נצפה 4066 פעמים

[613מצו]

בספרו "טהרת המים" חכם אברהם בן נחמן הכהן מפנה לספר "שומר אמונים" במערכת הה"א אות צ"ג. על איזה ספר הוא מדבר?

2024-05-05 11_38_28-אוצר החכמה.png (113.07 KiB) נצפה 3980 פעמים

[יהודה בן יעקב]

בספרו "טהרת המים" חכם אברהם בן נחמן הכהן מפנה לספר "שומר אמונים" במערכת הה"א אות צ"ג. על איזה ספר הוא מדבר?

2024-05-05 11_38_28-אוצר החכמה.png

הוא מצטט מספר 'לב חיים' ח"ב, ושם הוא מביא מהרב בעל 'השומר אמת' בקו"א לספרו ויקרא אברהם (אות סא)

[613מצו]

בספרו "טהרת המים" חכם אברהם בן נחמן הכהן מפנה לספר "שומר אמונים" במערכת הה"א אות צ"ג. על איזה ספר הוא מדבר?

2024-05-05 11_38_28-אוצר החכמה.png

הוא מצטט מספר 'לב חיים' ח"ב, ושם הוא מביא מהרב בעל 'השומר אמת' בקו"א לספרו ויקרא אברהם (אות סא)

יישר כחך. עכשיו מובן למה הספר "שומר אמונים" לא היה לפניו :)

[יוסף חיים אוהב ציון]

בספרו "טהרת המים" חכם אברהם בן נחמן הכהן מפנה לספר "שומר אמונים" במערכת הה"א אות צ"ג. על איזה ספר הוא מדבר?

2024-05-05 11_38_28-אוצר החכמה.png

הוא מצטט מספר 'לב חיים' ח"ב, ושם הוא מביא מהרב בעל 'השומר אמת' בקו"א לספרו ויקרא אברהם (אות סא)

יישר כחך. עכשיו מובן למה הספר "שומר אמונים" לא היה לפניו :)

אגב יש שומר אמונים אירגס שהיה לפניו.

[גיורא בשמי שמיא]

בספר שירי קודש להר' דוד סעדון מובא מ'הרב חזה התנופה, הביאו הרב אורח צדיקים'
שני הספרים לא נמצאים (ככל אשר עלו בחיפושי) באוצר.
האם ידוע לאי מי מיהו הרב 'חזה התנופה'? ומיהו הרב 'אורח צדיקים'?

[מה שנכון נכון]

בספר שירי קודש להר' דוד סעדון מובא מ'הרב חזה התנופה, הביאו הרב אורח צדיקים'
שני הספרים לא נמצאים (ככל אשר עלו בחיפושי) באוצר.
האם ידוע לאי מי מיהו הרב 'חזה התנופה'? ומיהו הרב 'אורח צדיקים'?

ארח צדיקים נמצא בספר ארחות חיים על משלי, ג'רבא תרע"ד. ישנו באוצר ובה"ב. ע"ש אות א.
במקום חזה התנופה צ"ל תנופה חיים (לר"ח פלאג'י).

[באתי רק להעיר]

בחידושי מהרי"ט לרבי יוסף מטראני עמ"ס שבת דף ד ע"א בד"ה והא דכתבו התוס', כותב: הקשה מהרי"ט נר"ו.
מישהו מחכמי הפורום הנכבדים יודע אולי מי הוא מהרי"ט הלז?
יש לציין שהוא מביא ממנו גם בחי' לדף כו ע"ב בד"ה והא דמהדר, וכן לדף כז ע"א בד"ה אלא הא. אבל בחי' לשאר המסכתות (קידושין וכתובות) לא נזכר כלל.
לכאורה צריך לחפש אצל בני דורו, שהרי מזכירו בברכת החיים ('נר"ו').
יישר כח למסייעים!

[אליהו חיים]

בחידושי מהרי"ט לרבי יוסף מטראני עמ"ס שבת דף ד ע"א בד"ה והא דכתבו התוס', כותב: הקשה מהרי"ט נר"ו.
מישהו מחכמי הפורום הנכבדים יודע אולי מי הוא מהרי"ט הלז?
יש לציין שהוא מביא ממנו גם בחי' לדף כו ע"ב בד"ה והא דמהדר, וכן לדף כז ע"א בד"ה אלא הא. אבל בחי' לשאר המסכתות (קידושין וכתובות) לא נזכר כלל.
לכאורה צריך לחפש אצל בני דורו, שהרי מזכירו בברכת החיים ('נר"ו').
יישר כח למסייעים!

כנראה רבינו יוסף טיאטצק מגדולי דורו של הב"י שהשם הגדולים מעיד עליו שהיה ראוי לחבר ספר הב"י והיה לו מגיד מן השמים ע"ד שהיה למרן הב"י [ולכן המהרי"ט מטראני מכונה בפי הקדמונים מהרימ"ט להכיר דמכוונים אליו] (מבוא לס' פורת יוסף, דפוס ירושלים תש"ס).

[מה שנכון נכון]

בחידושי מהרי"ט לרבי יוסף מטראני עמ"ס שבת דף ד ע"א בד"ה והא דכתבו התוס', כותב: הקשה מהרי"ט נר"ו.
מישהו מחכמי הפורום הנכבדים יודע אולי מי הוא מהרי"ט הלז?
יש לציין שהוא מביא ממנו גם בחי' לדף כו ע"ב בד"ה והא דמהדר, וכן לדף כז ע"א בד"ה אלא הא. אבל בחי' לשאר המסכתות (קידושין וכתובות) לא נזכר כלל.
לכאורה צריך לחפש אצל בני דורו, שהרי מזכירו בברכת החיים ('נר"ו').
יישר כח למסייעים!

כנראה רבינו יוסף טיאטצק מגדולי דורו של הב"י שהשם הגדולים מעיד עליו שהיה ראוי לחבר ספר הב"י והיה לו מגיד מן השמים ע"ד שהיה למרן הב"י [ולכן המהרי"ט מטראני מכונה בפי הקדמונים מהרימ"ט להכיר דמכוונים אליו] (מבוא לס' פורת יוסף, דפוס ירושלים תש"ס).

ר"י טיטצאק נפטר כעשרים שנה לפני שר"י מטראני נולד.
אולי הוא ר' יו"ט ן' יעיש הנז' כ"פ בתשובותיו (וראה מבוא למהדו"ח לחי' מהרי"ט עמ' 11).

[הוד_והדר]

הר"י יעבץ מביא בפירושו על תהלים:

ושמעתי מהחכם ה"ר שמואל בחור


האם ידוע למישהו חכם בשם זה [כמובן שזה אינו מי שמובא בתוספות ב"ק יבמות ונדה]

[ושא_נס]

במסכת בכורות דפוס פפד"א תנ"ט בשמות הפועלים:
"ועל ידי הפרעסין ציהר יששכר בן כהר"ר זעלקי בן ר' ליב ר' חיים ב"ש מק"ק פראג הבירה".
א. מה הוא ר"ת "ב"ש"?
ב. האם ר' ליב הוא בנו של ר' חיים, או שר' ליב ור' חיים הם אותו האדם?
(ר' יששכר הנזכר מצוי כפועל גם במסכת עירובין דפוס ברלין ופפד"א תע"ו בצורה זו: "ועל ידי הפועל במלאכת הקודש דרוקר יששכר בן כהר"ר זעלקי ז"ל מק"ק פראג הבירה הדר ק"ק פפ"ד [פרנקפורט דאדרה] ולע"ע בקק"ב [בק"ק ברלין]". וגם במדרש רבה דפוס פפד"א תצ"ב מגילות דף פד ע"ב: "על ידי הפועל העוסק במלאכת הקודש הפרעסין ציהר יששכר בן כהר"ר זעלקי ר"ל ר"ח [ר' ליב ר' חיים] ב"ש ז"ל מפראג הדר לע"ע פה ק"ק פ"פ דאדרה". ומן הסתם הוא מצוי בעוד כמה מקומות בדפוסי התלמוד וכדומה אשר טרם העתקתים).
**
בנוסף במדרש רבה דפוס פפד"א תצ"ב הנזכר:
"על ידי הפועל במלאכת הקודש הדרוקר יצחק אייזק בן כמר אלי' ז"ל מק"ק ראגשנא הגליל[!] פוזנא".
כיצד נקראת כהיום העיר/עיירה ראגשנא?
תודה רבה

[רציני]

במסכת בכורות דפוס פפד"א תנ"ט בשמות הפועלים:
"ועל ידי הפרעסין ציהר יששכר בן כהר"ר זעלקי בן ר' ליב ר' חיים ב"ש מק"ק פראג הבירה".
א. מה הוא ר"ת "ב"ש"?
ב. האם ר' ליב הוא בנו של ר' חיים, או שר' ליב ור' חיים הם אותו האדם?
(ר' יששכר הנזכר מצוי כפועל גם במסכת עירובין דפוס ברלין ופפד"א תע"ו בצורה זו: "ועל ידי הפועל במלאכת הקודש דרוקר יששכר בן כהר"ר זעלקי ז"ל מק"ק פראג הבירה הדר ק"ק פפ"ד [פרנקפורט דאדרה] ולע"ע בקק"ב [בק"ק ברלין]". וגם במדרש רבה דפוס פפד"א תצ"ב מגילות דף פד ע"ב: "על ידי הפועל העוסק במלאכת הקודש הפרעסין ציהר יששכר בן כהר"ר זעלקי ר"ל ר"ח [ר' ליב ר' חיים] ב"ש ז"ל מפראג הדר לע"ע פה ק"ק פ"פ דאדרה". ומן הסתם הוא מצוי בעוד כמה מקומות בדפוסי התלמוד וכדומה אשר טרם העתקתים).
**
בנוסף במדרש רבה דפוס פפד"א תצ"ב הנזכר:
"על ידי הפועל במלאכת הקודש הדרוקר יצחק אייזק בן כמר אלי' ז"ל מק"ק ראגשנא הגליל[!] פוזנא".
כיצד נקראת כהיום העיר/עיירה ראגשנא?
תודה רבה

על ה'ב"ש'.
היה שם משפחה כזה. כתוב בספר שמות המשפחה בישראל עמוד 40 שזה אצל יוצאי פראג, ושזה על שם 'בת שבע'.
עיין לדוגמא: עלי זכרון סג עמוד כו המרומם הר"ר חיים ב"ש./ וכן משפחות ק"ק פראג עמוד 131 רחל בת חיים ב"ש./ פנקס קהל וירונא ב עמוד 392 נתן ב"ש מאיר ב"ש.

על ר' ליב ר' חיים
עיין במשפחות ק"ק פראג עמוד 63 בגאשלר כתוב: תל"ח מנחם, בונא בת האל' מו' זעלקי - אשת הקצין ר' ליב ר"ח ב"ש.
וצ"ע.

[יהודה בן יעקב]

על ר' ליב ר' חיים
עיין במשפחות ק"ק פראג עמוד 63 בגאשלר כתוב: תל"ח מנחם, בונא בת האל' מו' זעלקי - אשת הקצין ר' ליב ר"ח ב"ש.
וצ"ע.

לא הבנתי מה הצ"ע
לבונא ובעלה ר' ליב (בן ר' חיים ב"ש) היה בן זעלקי (הקרוי ע"ש אביה), ובנו יששכר היה הפועל בהדפסת הש"ס בשנת תנ"ט.

[רציני]

על ר' ליב ר' חיים
עיין במשפחות ק"ק פראג עמוד 63 בגאשלר כתוב: תל"ח מנחם, בונא בת האל' מו' זעלקי - אשת הקצין ר' ליב ר"ח ב"ש.
וצ"ע.

לא הבנתי מה הצ"ע
לבונא ובעלה ר' ליב (בן ר' חיים ב"ש) היה בן זעלקי (הקרוי ע"ש אביה), ובנו יששכר היה הפועל בהדפסת הש"ס בשנת תנ"ט.

שעוד מקום שלא כתוב ר' ליב בן ר' חיים. נראה שזה לא סתם טעות סופר. אולם צריך עיון.

[מיללער]

בס' ראשית ביכורים עמ"ס בכורות (למהר"א וויינבערג זצוק"ל) לדף מה: בד"ה בגמ' והנושא נשים בעבירה, מביא תשו' חת"ס בליקוטים סי' י"ב בשם שו"ת ר"א מזרחי סי' נ"ט דכהן שנושא נשים בעבירה פסול מדינא לעבוד עבודה כ"ז שהוא נשוי בה ויש לו שם חלל מה"ת, והא דאמרינן בגמ' דהוא אינו מתחלל היינו שאינו נשאר בחילולו דיש לו תקנה לגרשה עיי"ש - ומסיים ע"ז הראשית ביכורים "וכן מפורש בפי' המשניות להרמב"ם עיי"ש" ובסוגריים (במהדורת י-ם תשס"ו) ציינו "פ"ג מ"ז".

במס' בכורות פ"ג משנה ז' לא נמצא בכלל דבר מזה, וחשבתי שיש כאן טעות סופר והכוונה לפרק ז' משנה ז' והוא המשנה דהנושא נשים בעבירה, אבל לא מצאתי שם בפיהמ"ש שיתייחס לענין חילול הכהן.

[מה שנכון נכון]

בס' ראשית ביכורים עמ"ס בכורות (למהר"א וויינבערג זצוק"ל) לדף מה: בד"ה בגמ' והנושא נשים בעבירה, מביא תשו' חת"ס בליקוטים סי' י"ב בשם שו"ת ר"א מזרחי סי' נ"ט דכהן שנושא נשים בעבירה פסול מדינא לעבוד עבודה כ"ז שהוא נשוי בה ויש לו שם חלל מה"ת, והא דאמרינן בגמ' דהוא אינו מתחלל היינו שאינו נשאר בחילולו דיש לו תקנה לגרשה עיי"ש - ומסיים ע"ז הראשית ביכורים "וכן מפורש בפי' המשניות להרמב"ם עיי"ש" ובסוגריים (במהדורת י-ם תשס"ו) ציינו "פ"ג מ"ז".

במס' בכורות פ"ג משנה ז' לא נמצא בכלל דבר מזה, וחשבתי שיש כאן טעות סופר והכוונה לפרק ז' משנה ז' והוא המשנה דהנושא נשים בעבירה, אבל לא מצאתי שם בפיהמ"ש שיתייחס לענין חילול הכהן.

במהדורה הישנה של הראשית בכורים "פ"ג דסוטה מ"ז". ואכן איתא שם.

[מיללער]

בס' ראשית ביכורים עמ"ס בכורות (למהר"א וויינבערג זצוק"ל) לדף מה: בד"ה בגמ' והנושא נשים בעבירה, מביא תשו' חת"ס בליקוטים סי' י"ב בשם שו"ת ר"א מזרחי סי' נ"ט דכהן שנושא נשים בעבירה פסול מדינא לעבוד עבודה כ"ז שהוא נשוי בה ויש לו שם חלל מה"ת, והא דאמרינן בגמ' דהוא אינו מתחלל היינו שאינו נשאר בחילולו דיש לו תקנה לגרשה עיי"ש - ומסיים ע"ז הראשית ביכורים "וכן מפורש בפי' המשניות להרמב"ם עיי"ש" ובסוגריים (במהדורת י-ם תשס"ו) ציינו "פ"ג מ"ז".

במס' בכורות פ"ג משנה ז' לא נמצא בכלל דבר מזה, וחשבתי שיש כאן טעות סופר והכוונה לפרק ז' משנה ז' והוא המשנה דהנושא נשים בעבירה, אבל לא מצאתי שם בפיהמ"ש שיתייחס לענין חילול הכהן.

במהדורה הישנה של הראשית בכורים "פ"ג דסוטה מ"ז". ואכן איתא שם.

יישר כחכם!

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש מהדרין שהדיו שבה כותבים את האותיות יהיה מונח בכלי נאה של קריסטל וכדומה. כן הביא בנט"ג משם משנת אברהם. היכן המשנת אברהם?

[מה שנכון נכון]

יש מהדרין שהדיו שבה כותבים את האותיות יהיה מונח בכלי נאה של קריסטל וכדומה. כן הביא בנט"ג משם משנת אברהם. היכן המשנת אברהם?

צויין שם לסי' א, ולא מצאתי לא שם ולא בסי' טו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש מהדרין שהדיו שבה כותבים את האותיות יהיה מונח בכלי נאה של קריסטל וכדומה. כן הביא בנט"ג משם משנת אברהם. היכן המשנת אברהם?

צויין שם לסי' א, ולא מצאתי לא שם ולא בסי' טו.

בקיצור המצאה.

[מה שנכון נכון]

בקיצור המצאה.

אולי צריך לחפש יותר. אפשר לשאול אותו.

[חיס]

בקיצור המצאה.

אולי צריך לחפש יותר. אפשר לשאול אותו.

לא חייב להיות המצאה יש מקור קדום...

בספר קול סופרים בשם גאון וקדוש (איני יודע מיהו) (סימן ד' הלכה טז)

וזה לשונו" כלים הנצרכים להסופר יראה שיהיה נאה ומהודרים כי הידור מצוה.

אולי המקור (וזה הגאון וקדוש) בספר חסידים אות קכ"ט : כבר ה' מהונך אתה קונה ארגז לשמור כסף וזהב,

יותר יש לך לקנות ארגז "נאה" להצניע ספריך ותפילין.

[מה שנכון נכון]

לא חייב להיות המצאה יש מקור קדום...

בספר קול סופרים בשם גאון וקדוש (איני יודע מיהו) (סימן ד' הלכה טז)

וזה לשונו" כלים הנצרכים להסופר יראה שיהיה נאה ומהודרים כי הידור מצוה.

אולי המקור (וזה הגאון וקדוש) בספר חסידים אות קכ"ט : כבר ה' מהונך אתה קונה ארגז לשמור כסף וזהב,

יותר יש לך לקנות ארגז "נאה" להצניע ספריך ותפילין.

לע"ע הוא לכל היותר המצאה קדומה (וגם היא לא בהרבה שנים).
הס"ח לא שייך לכאן. בדיו אין שום קדושה, אפי' לא כתשמישי מצוה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בקיצור המצאה.

אולי צריך לחפש יותר. אפשר לשאול אותו.

הוא נגרר אחרי הנט"ג.

[הוד_והדר]

במשנת אברהם רק ראיתי שכותב על הקולמוס מכיון שיש לו קצת קדושה יש ענין זה אלי ואנוהו על זה

[מקוה]

בסוף ספר מזוזות מלכים על הל' מזוזה מהגאון ר' משה צבי לאנדא ע"ה דומ"ץ קליינווארדיין ומח"ס שלחן מלכים ועוד, נדפס קונטרס הוספות ע"י המדפיס מחדש בשנת תשל"ג בעילום שם ובתחילת הקונטרס מופיע הסכמה מהעד"ח להמו"ל ושמו נכתב בר"ת הרה"ג ר' צ כ , יש מישהו יודע מי הוא זה?

Screenshot 2024-05-23 222002.jpg (80.86 KiB) נצפה 3351 פעמים

[הוד_והדר]

בסוף ספר מזוזות מלכים על הל' מזוזה מהגאון ר' משה צבי לאנדא ע"ה דומ"ץ קליינווארדיין ומח"ס שלחן מלכים ועוד, נדפס קונטרס הוספות ע"י המדפיס מחדש בשנת תשל"ג בעילום שם ובתחילת הקונטרס מופיע הסכמה מהעד"ח להמו"ל ושמו נכתב בר"ת הרה"ג ר' צ כ , יש מישהו יודע מי הוא זה?

Screenshot 2024-05-23 222002.jpg

צבי כהנא סופר סת"ם בירושלים, הוציא לאור כמה ספרי ליקוטים בעניני סת"ם

[במסתרים]

ואין להפסיק כלל בין ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד כמו שאין להפסיק בין ה' אלקיכם לאמת, כן משמע בפסקי תוס'

איה מקומו?

[מה שנכון נכון]

ואין להפסיק כלל בין ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד כמו שאין להפסיק בין ה' אלקיכם לאמת, כן משמע בפסקי תוס'

איה מקומו?

צפונות יח.

[יוצא פוניבז']

מתוך הערות לסידור רשב"נ, בענין תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים.
מהו ספר רנ"ג הנזכר כאן? לא מצאתי בספר של אברמסון (עמ' 514!) שום שייכות לכאן. יתכן שהכוונה לספר אחר?

הערות.png (28.47 KiB) נצפה 3149 פעמים

[מרא דאתרא]

בספר אוצר המנהגים ביאלא עמוד נ מביא מספר גליא רזא בזה״ל ״ראי׳ יפה לאינון דנהגין לכרוך הציצית באצבע קמיצה להיות יד כהה מקושטת בתרין, אצבעיה בתפילין דאיהו רצועה באצבע צרדה, ובאצבע הסמוכה אליה דאיהו אצבע של קמיצה״.
ולפום ריהטא לא מצאתי כדוגמתו בכל הספר.

[במסתרים]

גליא רזא

יש הוצאה חדשה מכ"י ואולי שם תמצאנו.

[מקוה]

בסוף ספר מזוזות מלכים על הל' מזוזה מהגאון ר' משה צבי לאנדא ע"ה דומ"ץ קליינווארדיין ומח"ס שלחן מלכים ועוד, נדפס קונטרס הוספות ע"י המדפיס מחדש בשנת תשל"ג בעילום שם ובתחילת הקונטרס מופיע הסכמה מהעד"ח להמו"ל ושמו נכתב בר"ת הרה"ג ר' צ כ , יש מישהו יודע מי הוא זה?

Screenshot 2024-05-23 222002.jpg

צבי כהנא סופר סת"ם בירושלים, הוציא לאור כמה ספרי ליקוטים בעניני סת"ם

יישר כח,
האם יש סיבה ולמה המשפחה מחקה אותו כשהם הדפיסו אותו ?

[איקטורין]

בה"ל סי' תרכ"ח: וראיתי מי שמסתפק לרבא דס"ל טעם פסול סוכה שלמעלה מעשרים הוא משום דדירת עראי בעינן דוקא ולמעלה מעשרים אין יכול לעשותה עראי בענינינו אי מותר לבנותה תוך כ' מגגה של תחתונה אחרי שהיא גבוה יותר מעשרים מן הארץ? ולענ"ד פשוט דשרי דהא איתא בגמרא ופוסקים דיוכל לבנות הסוכה אפילו במחיצות של ברזל דהוא קבוע אלא דצותה התורה שיבנה הסוכה בגובה באופן שתהיה יכולה להתקיים ע"י מחיצת עראי ושיערו חכמים שהוא רק עד עשרים אמה, וה"נ בענינינו הרי הסוכה העליונה שהיא פחותה מעשרים ובה הוא רוצה לקיים מצות סוכה יכולה להתקיים ע"י דפנות עראי דהיינו מגגה של תחתונה ולמעלה עד סככה היה יכול לבנות עראי. וכן מוכח מספר בכורי יעקב שסובר כן לדינא, אך לא ביאר טעמו.
יש היודע מיהו?

[רציני]

בה"ל סי' תרכ"ח: וראיתי מי שמסתפק לרבא דס"ל טעם פסול סוכה שלמעלה מעשרים הוא משום דדירת עראי בעינן דוקא ולמעלה מעשרים אין יכול לעשותה עראי בענינינו אי מותר לבנותה תוך כ' מגגה של תחתונה אחרי שהיא גבוה יותר מעשרים מן הארץ? ולענ"ד פשוט דשרי דהא איתא בגמרא ופוסקים דיוכל לבנות הסוכה אפילו במחיצות של ברזל דהוא קבוע אלא דצותה התורה שיבנה הסוכה בגובה באופן שתהיה יכולה להתקיים ע"י מחיצת עראי ושיערו חכמים שהוא רק עד עשרים אמה, וה"נ בענינינו הרי הסוכה העליונה שהיא פחותה מעשרים ובה הוא רוצה לקיים מצות סוכה יכולה להתקיים ע"י דפנות עראי דהיינו מגגה של תחתונה ולמעלה עד סככה היה יכול לבנות עראי. וכן מוכח מספר בכורי יעקב שסובר כן לדינא, אך לא ביאר טעמו.
יש היודע מיהו?

כמו שכתבו במקום אחר הרבה מקורות של המשנה ברורה הם מהפתחי עולם ומטעמי השלחן. בדקתי שם והוא דן בזה אבל לא כל כך כמו ספק. עיין שם.

[איקטורין]

בה"ל סי' תרכ"ח: וראיתי מי שמסתפק לרבא דס"ל טעם פסול סוכה שלמעלה מעשרים הוא משום דדירת עראי בעינן דוקא ולמעלה מעשרים אין יכול לעשותה עראי בענינינו אי מותר לבנותה תוך כ' מגגה של תחתונה אחרי שהיא גבוה יותר מעשרים מן הארץ? ולענ"ד פשוט דשרי דהא איתא בגמרא ופוסקים דיוכל לבנות הסוכה אפילו במחיצות של ברזל דהוא קבוע אלא דצותה התורה שיבנה הסוכה בגובה באופן שתהיה יכולה להתקיים ע"י מחיצת עראי ושיערו חכמים שהוא רק עד עשרים אמה, וה"נ בענינינו הרי הסוכה העליונה שהיא פחותה מעשרים ובה הוא רוצה לקיים מצות סוכה יכולה להתקיים ע"י דפנות עראי דהיינו מגגה של תחתונה ולמעלה עד סככה היה יכול לבנות עראי. וכן מוכח מספר בכורי יעקב שסובר כן לדינא, אך לא ביאר טעמו.
יש היודע מיהו?

כמו שכתבו במקום אחר הרבה מקורות של המשנה ברורה הם מהפתחי עולם ומטעמי השלחן. בדקתי שם והוא דן בזה אבל לא כל כך כמו ספק. עיין שם.

תודה רבה, ייתכן בהחלט.

[ושא_נס]

ייש"כ להחכם המכונה רציני אודות מענהו גבי משפחת ב"ש מפראג ויתר דבריו דלעיל.
**
תוספות גיטין פרק הזורק דף עז עמוד א
דין ודברים אין לי על שדה זו לא אמר כלום - כל הני לישני לא מהני כלום משום דמדין ודברים ומעסק ידיו ורגליו סליק נפשיה ולא מגופה דשדה כדאמרינן בפ"ב דכריתות (דף כד:) והא דמהני גבי עבד אין לי עסק בך לא כמו שמפרש ר"ת דזכו ביה שמיא דא"כ היכי מייתי ראיה לקמן בפ"ב (דף פה.) דבאשה מהני הרי את לעצמך מק"ו מעבד אלא היינו טעמא דאין לי עסק בך משמע אלא תהא לעצמך וזה לא שייך בשדה.

במסכת גיטין דפוס שונצינו רמ"ח [דף 104 ע"א], וכן בדפוס פיזארו רע"ט [דף 91 ע"א], וכן בדפוס ויניציאה רפ"א, וכן בדפוס ויניציאה רפ"ו, וכן בדפוס ויניציאה שאחריו, וכן בדפוס ויניציאה ש"י יושטיניאן, וכן בדפוס קאנסקי וואלי ש"ך דף קד ע"א, הדיבור הנזכר אינו, לפחות לא במקומו בדף עז סוף ע"א בין ד"ה וכדרב לד"ה ידה.

בדפוס בסיליאה של"ט הדיבור הנזכר מצוי בתוספות במקומו בלא סוגריים ובלא הערה בגליון שהוא הוספה וכיוצא.

השאלה היא האם באחד הדפוסים הנזכרים עד דפוס קאנסקי וואלי הדיבור הנזכר נדפס במקום אחר, או שהוא נשמט לחלוטין בדפוסים הנזכרים. וכמו כן על פי מה נוסף דיבור זה בדפוס בסיליאה (בהנחה ובו נוסף דיבור זה לראשונה).

באתי לכל זה יען מצאתי באחד מדפוסי ויניציאה של בומבירג השלמה בכ"י של דיבור התוספות הנזכר.

יישר כוח

[ספרים וועלט]

ראיתי מציינים לספר צפנת פענח (להגאון הרוגוצ'ובי זצ"ל) חלק "מילואים" דף וכו', לאיזה חלק הכוונה? או באיזה חלק נמצא המילואים?

[מה שנכון נכון]

ראיתי מציינים לספר צפנת פענח (להגאון הרוגוצ'ובי זצ"ל) חלק "מילואים" דף וכו', לאיזה חלק הכוונה? או באיזה חלק נמצא המילואים?

קונ' ההשלמה.