ספירת העומר לפני עלינו או אחרי

[מחולת המחנים]

הנה ישנם חילוקי מנהגים בענין מתי אומרים ספירת העומר, בקהילות אשכנז ובני הישיבות נוהגים לספור מיד לאחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח, ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח, אמנם במקהלות החסידים ראיתי שיש הנוהגים לספור לפני עלינו, וישם כאלו הנוהגים קודם לומר קדיש יתום אחרי עלינו ואח"כ לספור ספירת העומר כמנהג הספרדים.

האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

[יאיר]

הנה ישנם חילוקי מנהגים בענין מתי אומרים ספירת העומר, בקהילות אשכנז ובני הישיבות נוהגים לספור מיד לאחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח, ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח, אמנם במקהלות החסידים ראיתי שיש הנוהגים לספור לפני עלינו, וישם כאלו הנוהגים קודם לומר קדיש יתום אחרי עלינו ואח"כ לספור ספירת העומר כמנהג הספרדים.

האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

לא כולם.

[בברכה המשולשת]

יעויין באזור אליהו שדעת אדוננו הגר"א לספור אחרי עלינו

[דניאל]

הנושא נידון מעט בפורום בית המדרש
viewtopic.php?f=17&t=13201

[סגן אלוף]

פעם ראיתי בשיעורי הגרי"ד מבוסטון שתלה חילוקי המנהגים בחקירה אם חכמים תקנו את הספירה כחלק מתפילת מעריב, וכידוע הנידון אם אפשר לספור מפלג המנחה, אשמח מאד אם מישהו יעלה את הדברים.

[שייך]

נמצא בספר הררי קדם מועדים ב'

[מה שנכון נכון]

נמצא בספר הררי קדם מועדים ב'

הררי קדם.GIF (30.82 KiB) נצפה 8871 פעמים

החקירה שם היא בשיכות עלינו לתפילה ולא בשיכותה לספה"ע.

[הא לחמא עניא]

הנה ישנם חילוקי מנהגים בענין מתי אומרים ספירת העומר, בקהילות אשכנז ובני הישיבות נוהגים לספור מיד לאחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח, ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח, אמנם במקהלות החסידים ראיתי שיש הנוהגים לספור לפני עלינו, וישם כאלו הנוהגים קודם לומר קדיש יתום אחרי עלינו ואח"כ לספור ספירת העומר כמנהג הספרדים.
האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

אלו שאומרים אחר עלינו הוא לא מטעם תדיר ושאינו תדיר??
כי עלינו הוא יותר תדיר מספירת העומר!

[נהר שלום]

הנה ישנם חילוקי מנהגים בענין מתי אומרים ספירת העומר, בקהילות אשכנז ובני הישיבות נוהגים לספור מיד לאחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח, ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח, אמנם במקהלות החסידים ראיתי שיש הנוהגים לספור לפני עלינו, וישם כאלו הנוהגים קודם לומר קדיש יתום אחרי עלינו ואח"כ לספור ספירת העומר כמנהג הספרדים.

האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

עיין בחזון עובדיה יו"ט עמוד רלה שהביא ראיה מרב האי גאון לספור מיד לאחר קדיש תתקבל.

[טברייני]

א. ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח.
ב. האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

א. הרבה הרבה ספרדים נוהגים לספור אחרי קדיש תתקבל.
ב. יש ענין של זריזים, ולכן מקדימים את הספירה לשיר המעלות ועלינו.
ועוד, יש ענין של אנשים שיוצאים מביהכנ"ס קודם עלינו, וכדי שלא ישכחו מקדימים.
(בשנה שעברה האריך בנושא זה הגר"י יוסף שליט"א בבית מרן מי שימצאנו יועיל מאוד.)

[יונת אלם]

מנהג מענין יש בבית המדרש לתורת א"י בפ"ת שהונהג ע"י הגה"צ רבי יצחק קאץ זצ"ל חניך טעלז וחברון, בליל שבת ויו"ט בלבד ספירת העומר אחרי עלינו בסיום התפילה.
מענין מה מקורו?

[בסתר המדריגה]

ב'צאנז נהגו לספור קודם עלינו וכמדומה שנתנו טעם משום תמימות תהיינה לספר מיד בתחילת הלילה

[טברייני]

ב'צאנז נהגו לספור קודם עלינו וכמדומה שנתנו טעם משום תמימות תהיינה לספר מיד בתחילת הלילה

אכן ראיתי היום מי שכתב לספור מוקדם ככל האפשר משום תמימות (ולכאו' מה שלא סופרים קודם מעריב הוא משום תדיר (או שמתחילים קודם צאת דכו"ע)).

[הא לחמא עניא]

יש מביאים בשם הבעל התניא זיע"א שמיום ל"ג בעומר ואילך יש להזהר לספור ספירת העומר לפני חצות הלילה, לפי שלאחר מכן כבר עולה השחר בארצות הצפון.

[דנני]

מנהג מענין יש בבית המדרש לתורת א"י בפ"ת שהונהג ע"י הגה"צ רבי יצחק קאץ זצ"ל חניך טעלז וחברון, בליל שבת ויו"ט בלבד ספירת העומר אחרי עלינו בסיום התפילה.
מענין מה מקורו?

התפללו מעריב מוקדם כנהוג וממתינים לצאת הכוכבים יותר ודאי.

[יונת אלם]

למה רק בשבת ויו"ט?

[מיכאל וויינשטאק]

ב'צאנז נהגו לספור קודם עלינו וכמדומה שנתנו טעם משום תמימות תהיינה לספר מיד בתחילת הלילה

אכן ראיתי היום מי שכתב לספור מוקדם ככל האפשר משום תמימות (ולכאו' מה שלא סופרים קודם מעריב הוא משום תדיר (או שמתחילים קודם צאת דכו"ע)).

כן כתוב בתוס' מנחות ורא''ש ור''ן בפסחים או טשו''ע תפ''ט

[עושה חדשות]

יש מביאים בשם הבעל התניא זיע"א שמיום ל"ג בעומר ואילך יש להזהר לספור ספירת העומר לפני חצות הלילה, לפי שלאחר מכן כבר עולה השחר בארצות הצפון.

סידור הרב, עם הגהה מהצ"צ;

בליל שני של פסח מתחילין לספור ספירת העומר תיכף אחר תפלת ערבית אך יש מי שאומר שהבא בסוד ה' יש לספור אחר שגמר כל הסדר בח"ל והמקדים לברך ולספור מיד אחר התפלה מוקדם לברכה [דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב הדבר שישכח מלספור או שיספור אחר חצות. (ע"כ הגה"ה מסדור אדמו"ר בעל צ"צ ז"ל)]. ואם שכח ולא ספר בלילה סופר ביום בלא ברכה כנודע וזמן התחלת עמוד השחר מח"י אייר ואילך במדינות אלו הצפוניות הוא בחצות הלילה לכך אין לספור אחר חצות אלא בלא ברכה וזמן זה של ע"ה נמשך כך עד י"ז בתמוז ועד בכלל ולכן משהגיע חצות ליל י"ז בתמוז אסור לאכול

נראה שרק ביום יח באייר עלוה"ש כבר בחצות, ואעפ"כ הצ"צ מזהיר גם בליל שני של פסח לספור קודם חצות.
כבר האריכו בזה (ראה למשל 'ויגד משה' פסח סי' לד), שמא כוונתו כמו המשנה הראשונה בברכות להרחיק מן העבירה, או כי גם לפני י"ח באייר עלוה"ש קרוב מאד לחצות ואיכא למיחש.
עכ"פ, מהי המציאות שם ברוסיה באמצע ניסן, עלוה"ש כבר קרוב לחצות?

[במסתרים]

עלות השחר

עיין בספר המובא כאן עמוד מח ועמוד קא, ומסתמא דיברו עליו עוד

[אריה הכהן]

המ''ב בסי' תפט' מבאר טעם מדוע סופרים לפני עלינו, כל כמה דאיכא לאקדומי מקדמינן.

[מה שנכון נכון]

עיין בחזון עובדיה יו"ט עמוד רלה שהביא ראיה מרב האי גאון לספור מיד לאחר קדיש תתקבל.

אין משם שום ראיה, כי בזמנו לא היו אומרים עלינו בסוף התפלה.

[כולל יונגערמאן]

יתכן שיש גם חשבון בספירה אחר עלינו להמתין קצת על אלו שלא הספיקו עדיין לגמור את התפילה

[בשער המלך]

בדרך כלל במקומות שאומרים קודם עלינו אומרים קדיש יתום בין עלינו לספירה ואח"כ עוד פעם אחר ספירה
משא"כ במקומות שאומרים ספירה קודם עלינו אין קדיש יתום בין ספירה לעלינו.
האם יש לזה טעם?

[עזריאל ברגר]

אצלנו בחב"ד הספירה קודם עלינו, והטעם שאין מוסיפים קדיש - מובן בפשיטות, כמנהגנו תמיד להיזהר מלהרבות בקדישים, ובפרט נזהרים משני קדישים רצופים זהים (ששניהם ק"י או שניהם קדיש דרבנן וכדו'), כמבואר בארוכה בשער הכולל (כמדומני בפרק שעוסק בסיום תפילת שחרית).

[בשער המלך]

אצלנו בחב"ד הספירה קודם עלינו, והטעם שאין מוסיפים קדיש - מובן בפשיטות, כמנהגנו תמיד להיזהר מלהרבות בקדישים, ובפרט נזהרים משני קדישים רצופים זהים (ששניהם ק"י או שניהם קדיש דרבנן וכדו'), כמבואר בארוכה בשער הכולל (כמדומני בפרק שעוסק בסיום תפילת שחרית).

כמובן כן המנהג אצלכם וכמדומה גם ראש חודש בין שיר של יום לברכו נפשי [שיש שכן אומרים ב"פ קדיש]
אבל השאלה שלי הוא למה רק אלו שאומרים עלינו קודם אומרים ב"פ קדיש משא"כ אלו שאומרים ספירה קודם לא אומרים ב"פ קדיש
דאם אחר ספירה לבד הוא די לומר עליו קדיש אז למה מי שאומר קודם ספירה לא יאמר קדיש אחריו ואח"כ עלינו

[כולי האי]

השבוע התפללתי במקום נוסח אשכנז שסופרים בדרך כלל לפני עלינו. ובמוצאי שבת היה דין ודברים האם לספור קודם ויתן לך מיד אחר קדיש או אחר ויתן לך קודם עלינו.

[במסתרים]

עיין בחזון עובדיה יו"ט עמוד רלה שהביא ראיה מרב האי גאון לספור מיד לאחר קדיש תתקבל.

אין משם שום ראיה, כי בזמנו לא היו אומרים עלינו בסוף התפלה.

כתוב בארחות חיים כיון שישבו בקדושה דסדרא לא הטריחום לעמוד במוצ"ש.
וצ"ב, עד מה הם יושבים שם? לא הלכו לבתיהם מיד אח"כ?