במגילה (ל"א.) איתא שבפסח מפטירין בפסח גלגל, ופירש רש"י (על פי הגהות הב"ח) שהוא ביהושע "בעת ההיא", דהיינו פרק ה מפסוק ב. וכן פסק בשו"ע או"ח סימן תפ"ח סעיף ג'.
אמנם במחזורים וכן בתיקוני קוראים מופיע מנהג להוסיף בתחילת הקריאה שלושה פסוקים מיהושע פרק ג' (פסוקים ה עד ז). וכן נראה מתוס' במגילה דף כ"ד עמוד א ד"ה ואם היו (זה לשונו - "ויש שם ג' פסוקים עד 'בעת ההיא' ").
וקצת היה נראה תמוה בעיני, כי נראה לי שזו ההפטרה היחידה שמוסיפים פסוקים לפני עיקר ההפטרה ומדלגים אח"כ לעיקר ההפטרה (הוספת פסוקים בדילוג בסוף ההפטרה נפוץ יותר, הפטרת ויצא, יתרו, צו מנחה דיום הכיפורים ועוד)
אמנם המשנה ברורה שם הביא בשם חק יעקב מנהג זה, אך לשון החק יעקב הוא "ואנו. מתחילין 'ויאמר יהושע אל העם התקדשו', וכן הוא במחזורים, עד 'אין יוצא ואין בא' ". ומדבריו משמע שלא היו מוסיפים ג' פסוקים ואחר כך מדלגים, אלא קוראין ביהושע מפרק ג' פסוק ה עד פרק ו' פסוק א' ברצף. וכן ראיתי בספר מנהגות וורמייזא (מכון ירושלים, עמוד רל"ד) "ומפטירין ביהושע סימן ג' ומתחילין 'ויאמר יהושע אל העם התקדשו' עד 'אין יוצא ואין בא' ". ואפשר גם להעמיס אולי מנהג זה בדברי התוס' שם במגילה כ"ד. על כל פנים לפי זה יוצא אמנם הפטרה ארוכה במיוחד (53 פסוקים) אך אין תוספת פסוקים בתחילה ואחר כך דילוג.
ואיש ספר הפנה אותי לדברי ההגהה בביאור מלאכת שלמה על משניות מגילה (פרק ד' משנה ד' ד"ה ואם היו) שנראה שמביא את שני המנהגים.
כל מי שיש לו להוסיף על עניין זה יבורך מפי עליון.
הפטרת א' דפסח
Re: הפטרת א' דפסח
המלאכת שלמה לא הביא שני מנהגים, אלא פשוט לא הכיר את מנהג ההפטרה של בני אשכנז וצרפת (שהרי מוצאו מתימן, ושם המנהג לקרוא מפרק ד פסוק כד, עד פרק ה פסוק יב), ולכן לא הבין את כוונת התוס' (מגילה כד.) שכתבו:
ועל זה כתב במלאכת שלמה:
ושוב ראה את המנהג בחומשי אשכנז, והבין את כוונת התוס':
ולעצם הענין, עיינתי באנציקלופדיה תלמודית ברשימת ההפטרות (מצ"ב), ולא מצאתי שם מנהג לקרוא ברצף מפרק ג פסוק ה עד סוף ההפטרה של 'בעת ההיא' (את המנהג להוסיף פסוקים לפני ההפטרה הביאו בהערה 49, אם כי יש שם טעות, שלא ציינו את מספר הפרק בנביא).
וגם בקהילות שנהגו להוסיף פסוקים אלו, מוסיפים רק אותם בלבד, ולא את כל הרצף עד 'בעת ההיא'.
ולשון החק יעקב ומנהגות וורמייזא לא נראה שהכונה לקרוא הכל ברצף, אלא כוונתם רק לציין היכן מתחילים והיכן מסיימים, ולא ציינו את מקום הדילוג באמצע (והרי החק יעקב מתייחס למנהג קיים, ואנו רואים במחזורים שבתקופתו שהמנהג היה לדלג). וראה כיוצ"ב ברשימה המצ"ב הערה 19.
"ואם היו שלשתן של שלש פרשיות קורין אחד אחד - קשיא על מה שאנו מתרגמין ויאמר יהושע אל העם התקדשו (יהושע ג,ה) ויש שם ג' פסוקים עד בעת ההיא ומקרין אותן למתרגם שלשתן ביחד ואף על פי שיש פרשה בסוף שני פסוקים"
ועל זה כתב במלאכת שלמה:
בעניות דעתי אם אין טעות לא ידענא מאי קאמרי. ועוד ששלשים ושבעה פסוקים אני רואה עד בעת ההיא.
ושוב ראה את המנהג בחומשי אשכנז, והבין את כוונת התוס':
אח"כ ראיתי שיש חומשים בהפטרות שכתוב בהן שיש נוהגין להתחיל ההפטרה של יום טוב ראשון של פסח מויאמר יהושע אל העם התקדשו וקורין ג"כ פסוק שלאחריו שהוא ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר ואח"כ קוראין ג"כ פסוק שלאחריהם דהיינו ויאמר ה' אל יהושע היום הזה ואח"כ מדלגין לבעת ההיא ודקדקתי בספר יהושע שהשני פסוקים הראשונים מן השלשה הללו הם פרשה בפני עצמה והפסוק השלישי הוא תחלת פרשה אחרת והיינו דקאמרי שיש פרשה לסוף שני פסוקים פי' לסוף שני פסוקים מן השלשה.
ולעצם הענין, עיינתי באנציקלופדיה תלמודית ברשימת ההפטרות (מצ"ב), ולא מצאתי שם מנהג לקרוא ברצף מפרק ג פסוק ה עד סוף ההפטרה של 'בעת ההיא' (את המנהג להוסיף פסוקים לפני ההפטרה הביאו בהערה 49, אם כי יש שם טעות, שלא ציינו את מספר הפרק בנביא).
וגם בקהילות שנהגו להוסיף פסוקים אלו, מוסיפים רק אותם בלבד, ולא את כל הרצף עד 'בעת ההיא'.
ולשון החק יעקב ומנהגות וורמייזא לא נראה שהכונה לקרוא הכל ברצף, אלא כוונתם רק לציין היכן מתחילים והיכן מסיימים, ולא ציינו את מקום הדילוג באמצע (והרי החק יעקב מתייחס למנהג קיים, ואנו רואים במחזורים שבתקופתו שהמנהג היה לדלג). וראה כיוצ"ב ברשימה המצ"ב הערה 19.
Re: הפטרת א' דפסח
ייש"כ למעט דבש.
בתחילה היה תמוה בעיניי דבריו "ולשון החק יעקב ומנהגות וורמייזא לא נראה שהכונה לקרוא הכל ברצף, אלא כוונתם רק לציין היכן מתחילים והיכן מסיימים, ולא ציינו את מקום הדילוג באמצע", כיצד ייתכן שלא יציינו שיש דילוג. אבל אחר כך הסתכלתי במנהגות וורמייזא בנוגע להפטרת יום א' דשבועות, ששם המנהג לקרות ביחזקאל בפרק א' עד פסוק כ"ח (סוף הפרק) ולדלג לפרק ג' פסוק י"ב ולהוסיף פסוק אחד (ותישאני רוח וכו'). ואף על פי כן זה לשונו שם (מכון ירושלים, עמוד רנח) "ומפטירין ביחזקאל סימן א' 'ויהי בשלושים שנה' עד 'ברוך כבוד ה' ממקומו' (סימן ג')", וגם כאן לא ציין שיש דילוג משמעותי באמצע. הרי כדבריו.
ואחרי כל הנ"ל, עדיין מדובר בתופעה ייחודית שמוסיפים פסוקים בתחילת קריאת ההפטרה, לפני עיקר ההפטרה, ומדלגים אחר כך לעיקר ההפטרה.
בתחילה היה תמוה בעיניי דבריו "ולשון החק יעקב ומנהגות וורמייזא לא נראה שהכונה לקרוא הכל ברצף, אלא כוונתם רק לציין היכן מתחילים והיכן מסיימים, ולא ציינו את מקום הדילוג באמצע", כיצד ייתכן שלא יציינו שיש דילוג. אבל אחר כך הסתכלתי במנהגות וורמייזא בנוגע להפטרת יום א' דשבועות, ששם המנהג לקרות ביחזקאל בפרק א' עד פסוק כ"ח (סוף הפרק) ולדלג לפרק ג' פסוק י"ב ולהוסיף פסוק אחד (ותישאני רוח וכו'). ואף על פי כן זה לשונו שם (מכון ירושלים, עמוד רנח) "ומפטירין ביחזקאל סימן א' 'ויהי בשלושים שנה' עד 'ברוך כבוד ה' ממקומו' (סימן ג')", וגם כאן לא ציין שיש דילוג משמעותי באמצע. הרי כדבריו.
ואחרי כל הנ"ל, עדיין מדובר בתופעה ייחודית שמוסיפים פסוקים בתחילת קריאת ההפטרה, לפני עיקר ההפטרה, ומדלגים אחר כך לעיקר ההפטרה.
Re: הפטרת א' דפסח
לשון הלבוש (תפח, ג) לגבי הפטרת יום א' דפסח:
וודאי אין כונתו לקרוא מפרק ג פסוק ה עד פרק ו פסוק כז.
אלא רק ציין את הפסוק הראשון ואת הפסוק האחרון, ולא ציין את הדילוגים שבאמצע.
ומפטיר ביהושע מן 'ויאמר יהושע' עד 'ויהי ה' את יהושע'
וודאי אין כונתו לקרוא מפרק ג פסוק ה עד פרק ו פסוק כז.
אלא רק ציין את הפסוק הראשון ואת הפסוק האחרון, ולא ציין את הדילוגים שבאמצע.
Re: הפטרת א' דפסח
וכעת ראיתי בספר ליקוטי מהרי"ח חלק ג' שכתב בזה הלשון "ועיין בח"י שאנו מתחילין 'ויאמר יהושע אל העם התקדשו' וכן הוא במהרי"ל ובלבוש ובמחזור ויטרי. והוא קפיטל ג' פסוק ה'. ולכאורה משמע שאומר משם ואילך כסדר. אך בסידור ר"ע כתב שמפטיר ביהושע 'בעת ההיא' ומוסיף בתחילה שני פסוקים, 'ויאמר יהושע התקדשו', 'ויאמר יהושע אל הכהנים', עיין שם".
Re: הפטרת א' דפסח
שערי ימי הפסח לגר"י טשזנר, מילואים ו, עמ' שי
- שערי ימי הפסח מילואים ו עמ' שי - הפטרת ראשון של פסח.png (69.76 KiB) נצפה 391 פעמים
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 95 אורחים