◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' דצמבר 20, 2023 12:15 am

כנראה הולנדי [=ממדינת הולנד]

יוסף חיים אוהב ציון

י. אברהם כתב:כנראה הולנדי [=ממדינת הולנד]

אמת. עיין ספר תורת הקנאות עמ' סח.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ד' דצמבר 20, 2023 7:15 pm

כנראה ערבית קדומה, אשמח לתרגום.
בויקרא רבה פרש' והוא ישקיט, השותים במזרקי יין, רבנן אמרי בכוסות שיש להן זרבוביות.
צאל דאל הכא מברו לה מן הא אל אפתעאל מתל הזדמנתון ואשרק במזרקי מן ויזרק על המזבח ולדלך סמי מזרק למא ירשבה אל דם האל אל נאטר בעת יזורבו נצמתו (איוב ו יז).

עמוס התקועי

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים או בית חרושת שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

אברהם שרייבר

עמוס התקועי כתב:נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' פברואר 23, 2024 2:58 pm

עמוס התקועי כתב:נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים או בית חרושת שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

כמו שכבר אמרתי לך באישי, ומאיזה טעם פיספסת על העיקר, בשו"ת מילי דאבות להר' משה ליב צילץ [השמטות לח"א סי' לז] איתא:

החמאה מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם כתיקון חז"ל, המה הולכים אנה ואנה בכפרים להמציא להם טרף לביתם, ואינם אפי' יוצאים ונכנסים, ועל ידי זה רבים קונים החמאה מן הנכרים באומרם שכיון שאין חילוק בין החמאה של השוואגין לחמאה נכרים, והשוואגין המה מייקרים השער, לכך קונים מיד הנכרי...שכיח מאוד בשוואגין תערובות כלי האיסור שלהם והדחתן ביורה רותחת עם כלי החלב, וכמעט קשה להשומרים למנעם מזה היות השוואגין במקום דירת הנכרים ומשרתיהם.

הרי שברור שה'שוואגין' השם שמות סוג אנשים, שהיה כעין משגיחים שהלכו ודרו בהחלבן של הנכרים כדי שיהיה 'כשר'. וכל מה שעלינו לחקור הוא רק מקור מוצא המילה הלזה.

ו'תקנות מדינת מעהרין' מצוי באוצר:

: 696_82.png (187 KiB) נצפה 2567 פעמים

וברור שהכוונה שכל זכות שיש לישראל לעשות איזה מסחר, או מכס או יין שרף או להיות שוואגין, אין לאחד לדבר אל המושל לקפח פרנסתו. וכל מה שמבואר מזה הוא שהזכות להות 'שוואגין' היה תחת פיקוח הממשלה. ומה שכתב המו"ל שם 'יין שוואגין', ולא כתב שום דבר בההערה הוא השערה גרידא.

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' פברואר 23, 2024 2:59 pm

אברהם שרייבר כתב:
עמוס התקועי כתב:נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

האם אמרת כן מאיזה ידיעה בשפות? או השערה בעלמא הוא?
כי לפי מה שכתבתי לעיל אינו מסתבר.

אברהם שרייבר

תורת המן כתב:
אברהם שרייבר כתב:
עמוס התקועי כתב:נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

האם אמרת כן מאיזה ידיעה בשפות? או השערה בעלמא הוא?
כי לפי מה שכתבתי לעיל אינו מסתבר.

אם לא ידעתי לא העזתי לכתוב...
בדר"כ שוואגין פי' כמש"כ, אבל בני"ד קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין",
והעתקתי לך מספר תקנת מעהרין, על הנושא.
סימן רח

: שוואגין1.PNG (123.3 KiB) נצפה 2557 פעמים

והערה מסוף הספר

: שוואגין1-0.PNG (82.13 KiB) נצפה 2557 פעמים

המשך סימן רח

: שוואגין2.PNG (185.03 KiB) נצפה 2557 פעמים

סימן רנט, בסימן זו קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין", והמהדיר מתרגם זאת ל"יין שוואגין"

: שוואגין3.PNG (71.72 KiB) נצפה 2557 פעמים

עמוס התקועי

תורת המן כתב:
עמוס התקועי כתב:נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים או בית חרושת שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

כמו שכבר אמרתי לך באישי, ומאיזה טעם פיספסת על העיקר, בשו"ת מילי דאבות להר' משה ליב צילץ [השמטות לח"א סי' לז] איתא:
החמאה מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם כתיקון חז"ל, המה הולכים אנה ואנה בכפרים להמציא להם טרף לביתם, ואינם אפי' יוצאים ונכנסים, ועל ידי זה רבים קונים החמאה מן הנכרים באומרם שכיון שאין חילוק בין החמאה של השוואגין לחמאה נכרים, והשוואגין המה מייקרים השער, לכך קונים מיד הנכרי...שכיח מאוד בשוואגין תערובות כלי האיסור שלהם והדחתן ביורה רותחת עם כלי החלב, וכמעט קשה להשומרים למנעם מזה היות השוואגין במקום דירת הנכרים ומשרתיהם.

הרי שברור שה'שוואגין' השם שמות סוג אנשים, שהיה כעין משגיחים שהלכו ודרו בהחלבן של הנכרים כדי שיהיה 'כשר'. וכל מה שעלינו לחקור הוא רק מקור מוצא המילה הלזה.

עם כל הכבוד, אני לא חושב ששוואגין הוא סוג של אנשים או עובדים, מהמשך הסימן שם מבואר שהוא מקום או בית חרושת (וכן משמע משאר מקורות המזכירים השוואגין), ומסתברים דברי המהדיר הנ"ל שהוא משק חלב או משהו דומה לזה (וכעת לא הצלחתי לברר מקור מוצא המילה הזו, ומאיזה שפה).
ומ"ש במילי דאבות בריש הסימן שם "החמאה מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם כתיקון חז"ל, המה הולכים אנה ואנה בכפרים להמציא להם טרף לביתם", אולי יש שם חסרון מילים וצ"ל "החמאה מהשוואגין הלוקחים אותם [הישראלים] מהחצירות מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם..." וקאי על הישראלים העובדים בשוואגין, לא שהשוואגין עצמן "הולכים אנה ואנה" כמו שהבנת.
גם יתכן שיש לזה שתי משמעויות (א - משק חלב, ב - אנשים העובדים בשוואג), כך שאין צורך להגיה כלום.

עמוס התקועי

אחר החיפוש מצאתי
https://benyehuda.org/read/47168
שה'שוייג' או 'שווייגין' בלשון אשכנז הוא מה שהיו קורין באוקריינה 'מילכיקער', כלומר 'מחלבה' (ובאנגלית dairy). וכמהדיר הנ"ל.
וסמך לזה נמצא באיסור והיתר שער מה אות ה "וכן ישראל ההולך לגבן בבית הנכרי שקורין שוויג בלשון אשכנז".

ובפב"י הנ"ל יש משמעות ש'שווייגערין' הם האנשים העובדים בשווייג. ואולי לזה התכוון המילי דאבות, כהשערתי דלעיל.

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' פברואר 23, 2024 5:51 pm

עמוס התקועי כתב:אחר החיפוש מצאתי
https://benyehuda.org/read/47168
שה'שוייג' או 'שווייגין' בלשון אשכנז הוא מה שהיו קורין באוקריינה 'מילכיקער', כלומר 'מחלבה' (ובאנגלית dairy). וכמהדיר הנ"ל.
וסמך לזה נמצא באיסור והיתר שער מה אות ה "וכן ישראל ההולך לגבן בבית הנכרי שקורין שוויג בלשון אשכנז".

ובפב"י הנ"ל יש משמעות ש'שווייגערין' הם האנשים העובדים בשווייג. ואולי לזה התכוון המילי דאבות.

וכמו שכבר מצא מעכ"ת, כן הוא במילונים גרמניים ומשמעותו kase-machen ר"ל עשיית גבינה. כאן

ונראה ברור מהקשר דברי המילי דאבות, וכן משאר המקורות הנ"ל, דאף שכן הוא מקור המילה, בפי היהודים היה נקראים היהודים חבירהם 'השוויגען', כיון שעבדו שם, הם הנקראים שוויגען, ונעשה לשמם, משא"כ הנכרים היו נכרים שעובדים בהשוויג.

אברהם שרייבר

בספר הר המור מתייחס הג"ר מרדכי בנעט להשומרים בשוואגין

: שוואגין4.PNG (46.58 KiB) נצפה 2540 פעמים

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' פברואר 23, 2024 5:56 pm

אברהם שרייבר כתב:
תורת המן כתב:
אברהם שרייבר כתב:
עמוס התקועי כתב:נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

האם אמרת כן מאיזה ידיעה בשפות? או השערה בעלמא הוא?
כי לפי מה שכתבתי לעיל אינו מסתבר.

אם לא ידעתי לא העזתי לכתוב...
בדר"כ שוואגין פי' כמש"כ, אבל בני"ד קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין",
והעתקתי לך מספר תקנת מעהרין, על הנושא.
סימן רח
שוואגין1.PNG

והערה מסוף הספר
שוואגין1-0.PNG

המשך סימן רח
שוואגין2.PNG

סימן רנט, בסימן זו קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין", והמהדיר מתרגם זאת ל"יין שוואגין"
שוואגין3.PNG

ייש"כ. בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

עמוס התקועי

תורת המן כתב:
אברהם שרייבר כתב:
תורת המן כתב:
אברהם שרייבר כתב:
עמוס התקועי כתב:נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

ייש"כ. בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' פברואר 23, 2024 9:14 pm

עמוס התקועי כתב:
תורת המן כתב:בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

כמבואר בר"ת בסוף הספר [עמ' 302] זוג' הכוונה לספר זה:

: זוג.png (29.42 KiB) נצפה 2523 פעמים

ושם נתברר ששקר עינה בו:

: mehren.png (38.29 KiB) נצפה 2523 פעמים

הרי שתרגם שוואגין schweizer, ויי"ש תרגם brandiwein. ולא כתב לא דבר ולא חצי דבר על schweizer-wein.
רק כנ"ל, כן דרך החוקרים כשאינם יודעים, ממציאים דברים.

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' פברואר 23, 2024 9:26 pm

תורת המן כתב:
עמוס התקועי כתב:
תורת המן כתב:בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

כמבואר בר"ת בסוף הספר [עמ' 302] זוג' הכוונה לספר זה:
זוג.png

ושם נתברר ששקר עינה בו:
mehren.png

הרי שתרגם שוואגין schweizer, ויי"ש תרגם brandiwein. ולא כתב לא דבר ולא חצי דבר על schweizer-wein.
רק כנ"ל, כן דרך החוקרים כשאינם יודעים, ממציאים דברים.

ועפ"ז נתברר מקור הך מילה כי Schweizer גם ביום בגרמנית משמעו 'איש משוויץ', ומשמעו ג"כ 'חלבן'. לפי ויקפדיה זה היה משום שהאנשים משוויץ בגרמניה בדרך כלל היה חלבנים.
וכנראה schweigen הוא לשון עלגים של מילה זו. גם היום בגרמנית לפי Collins dictionary המילה schwaiger משמעו 'חלבן הדר בהרים'. כנראה האנשים שלא היה אצל הישוב דברו בלשון עלגים, ולכן היה קוראים עצמן כך.

עמוס התקועי

תורת המן כתב:
עמוס התקועי כתב:
תורת המן כתב:בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

כמבואר בר"ת בסוף הספר [עמ' 302] זוג' הכוונה לספר זה:
ושם נתברר ששקר עינה בו:
הרי שתרגם שוואגין schweizer, ויי"ש תרגם brandiwein. ולא כתב לא דבר ולא חצי דבר על schweizer-wein.
רק כנ"ל, כן דרך החוקרים כשאינם יודעים, ממציאים דברים.

צדקת, הוא לא חקר כהוגן. המקף (=) הוא כנראה מה שהטעתו.

רק שלא הבנתי על מה יצא הקצף על "החוקרים". בכל מערכת יש רע וטוב, יש כאלה שממציאים דברים, ויש כאלה יסודיים שעושים חקירה מעולה. היילפרין כנראה הוא לא אחד מהם

איקטורין · הודעהעל ידי **איקטורין** » א' פברואר 25, 2024 3:13 am

ושמעתי מספרים בשם הרה"ק מלובלין זצ"ל שאמר שצריך לאכול בליל שבת קודש יוהך באנדליך קויליטש במרק, והוא רמז על השם יב"ק שהוא ר"ת י'והך ב'אנדליך ק'ויליטש והם ג' שמות הוי"ה אדנ"י אהי"ה.
אבן ישראל להגאון רבי ישראל ברוך ברוין זצ"ל ח"ב, עמ' לו. [מגיליון עלים לתרופה, תצווה תשפ"ד]

צופה_ומביט

מרק [עוף], קטניות, חלה.

והכוונה משמע לערב קטניות [כמו חומוס/ארבעס או שעועית שעשויה כארבעס וכיו"ב] וחתיכות חלה במרק.
והרבה נוהגין כן... לא יודע אם מטעם הרה"ק מלובלין או מטעם הבאנדלעך והקויליטש בתוך היויך... [ולהעיר מקלי הבישול ובישול אחר אפיה בכלי שני רותח וכו'].

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' מרץ 20, 2024 8:13 pm

בפי' רש"י ובית מדרשו לקרובץ כתוב: וקורין לאוט להנחת הפושעים ולכפר(ולכפרה?)
יש לי השערה ש"לאוט" הוא מילה בלועזית, אולי laut
האם ידוע למישהו אם זה נכון?

מחשב מסלול · הודעהעל ידי **מחשב מסלול** » ב' מאי 13, 2024 6:46 pm

מובא בספר ארץ צבי (קוזיגלוב) פ' בחוקותי מה שסיפר בעל האבני נזר ז"ל חתן הרה"ק אדמו"ר מקאצק זצוק"ל. ועובדא הכי הוי בימי עלומיו נחלש פעם האבני נזר ז"ל והי' חולה מאוד והזהירו אותו הרופאים אסור לו לעיין בלימודו בימי חוליו כי יסתכן ח"ו ואסרו עליו לימוד בעיון והביט בספר בחינת עולם. פעם בא חותנו הקדוש מקאצק ז"ל לבקרו וראהו מסתכל בספר הנ"ל ואמר לו וואס טוט דען דער בחינת עולם ער איז מהבל די וועלט וואס קומט ארויס דער שכל פארשטייט דאס הונדערט מאהל דאס פלייש וויל דאך אבער אזוי נישט ווערן א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן עכלה"ט.
ובזה ניתן להבין לשון הגמרא בעירובין נד כי לוית חן הם לראשך וגו' ולכל בשרו מרפא חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא, והיינו כנ"ל א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן, ואולי זהו שרמז לו חמיו האדמו"ר מקאצק זצוק"ל שלימוד גמרא היא סגולה גם לחיצוניות של הגוף וע"כ חש בכל גופו יעסוק בתורה שגם בשרו נעשה מתוקן ע"י לימוד גמרא וזה יהי' לו רפואה.

אני ישמח שמישהו יתרגם את זה המילים באידיש ברמה שיהיה אפשרי להדפיס את הדברים בספר
בתודה מראש

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ב' מאי 13, 2024 6:55 pm

מחשב מסלול כתב:מובא בספר ארץ צבי (קוזיגלוב) פ' בחוקותי מה שסיפר בעל האבני נזר ז"ל חתן הרה"ק אדמו"ר מקאצק זצוק"ל. ועובדא הכי הוי בימי עלומיו נחלש פעם האבני נזר ז"ל והי' חולה מאוד והזהירו אותו הרופאים אסור לו לעיין בלימודו בימי חוליו כי יסתכן ח"ו ואסרו עליו לימוד בעיון והביט בספר בחינת עולם. פעם בא חותנו הקדוש מקאצק ז"ל לבקרו וראהו מסתכל בספר הנ"ל ואמר לו וואס טוט דען דער בחינת עולם ער איז מהבל די וועלט וואס קומט ארויס דער שכל פארשטייט דאס הונדערט מאהל דאס פלייש וויל דאך אבער אזוי נישט ווערן א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן עכלה"ט.
מה קורה כשלומדים 'בחינת עולם'? ספר זה מראה לאדם שהעולם הוא הבל, מה יוצא מזה? שמבין את זה בשכלו [מאה פעמים], אבל זה לא נכנס בבשר האדם, משא"כ כשלומדים דף גמרא, זה נכנס היטב גם בבשר האדם.
ובזה ניתן להבין לשון הגמרא בעירובין נד כי לוית חן הם לראשך וגו' ולכל בשרו מרפא חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא, והיינו כנ"ל א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן, ואולי זהו שרמז לו חמיו האדמו"ר מקאצק זצוק"ל שלימוד גמרא היא סגולה גם לחיצוניות של הגוף וע"כ חש בכל גופו יעסוק בתורה שגם בשרו נעשה מתוקן ע"י לימוד גמרא וזה יהי' לו רפואה.

אני ישמח שמישהו יתרגם את זה המילים באידיש ברמה שיהיה אפשרי להדפיס את הדברים בספר
בתודה מראש

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ב' מאי 13, 2024 8:42 pm

זה עיבוד מסוים של מה שכתוב, השאלה אם לא כדאי לתרגם יותר צמוד למילים.
כגון:

וואס טוט דען דער בחינת עולם ער איז מהבל די וועלט וואס קומט ארויס דער שכל פארשטייט דאס הונדערט מאהל דאס פלייש וויל דאך אבער אזוי נישט ווערן א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן

מה עושה הבחינת עולם? הוא מהבל את העולם. מה התוצאה / מה יוצא? (מזה) [או בניחותא: מה שיוצא], השכל מבין זאת מאה פעמים, אבל הבשר אינו רוצה להיות כזה. דף גמרא עושה שגם הבשר יהיה כזה.

ויתכן שצודק התרגום שבהודעה שאחריי:
מה הרי עושה...

עריכה:
תיקנתי את התרגום לגבי הבשר משום שהתרגום בהודעה שאחריי צודק.
את החלק של "הרי" השארתי כמות שהוא, כי צוטט גם להלן וחודד עוד.

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ב' מאי 13, 2024 8:46 pm

אברהם שרייבר כתב:
מחשב מסלול כתב:מובא בספר ארץ צבי (קוזיגלוב) פ' בחוקותי מה שסיפר בעל האבני נזר ז"ל חתן הרה"ק אדמו"ר מקאצק זצוק"ל. ועובדא הכי הוי בימי עלומיו נחלש פעם האבני נזר ז"ל והי' חולה מאוד והזהירו אותו הרופאים אסור לו לעיין בלימודו בימי חוליו כי יסתכן ח"ו ואסרו עליו לימוד בעיון והביט בספר בחינת עולם. פעם בא חותנו הקדוש מקאצק ז"ל לבקרו וראהו מסתכל בספר הנ"ל ואמר לו וואס טוט דען דער בחינת עולם ער איז מהבל די וועלט וואס קומט ארויס דער שכל פארשטייט דאס הונדערט מאהל דאס פלייש וויל דאך אבער אזוי נישט ווערן א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן עכלה"ט.
מה הרי עושה הבחינת עולם? הוא מהבל העולם, מה יוצא? השכל מבין את זה מאה פעמים, אבל הבשר הרי אינו רוצה להעשות כך, משא"כ דף גמרא פועל גם על הבשר
מה קורה כשלומדים 'בחינת עולם'? ספר זה מראה לאדם שהעולם הוא הבל, מה יוצא מזה? שמבין את זה בשכלו [מאה פעמים], אבל זה לא נכנס בבשר האדם, משא"כ כשלומדים דף גמרא, זה נכנס היטב גם בבשר האדם.
ובזה ניתן להבין לשון הגמרא בעירובין נד כי לוית חן הם לראשך וגו' ולכל בשרו מרפא חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא, והיינו כנ"ל א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן, ואולי זהו שרמז לו חמיו האדמו"ר מקאצק זצוק"ל שלימוד גמרא היא סגולה גם לחיצוניות של הגוף וע"כ חש בכל גופו יעסוק בתורה שגם בשרו נעשה מתוקן ע"י לימוד גמרא וזה יהי' לו רפואה.

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ב' מאי 13, 2024 8:59 pm

צופה_ומביט כתב:ויתכן שצודק התרגום שבהודעה שאחריי:
מה הרי עושה...

וכי מה עושה...

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ב' מאי 13, 2024 9:17 pm

מחשב מסלול כתב:מובא בספר ארץ צבי (קוזיגלוב) פ' בחוקותי מה שסיפר בעל האבני נזר ז"ל חתן הרה"ק אדמו"ר מקאצק זצוק"ל. ועובדא הכי הוי בימי עלומיו נחלש פעם האבני נזר ז"ל והי' חולה מאוד והזהירו אותו הרופאים אסור לו לעיין בלימודו בימי חוליו כי יסתכן ח"ו ואסרו עליו לימוד בעיון והביט בספר בחינת עולם. פעם בא חותנו הקדוש מקאצק ז"ל לבקרו וראהו מסתכל בספר הנ"ל ואמר לו וואס טוט דען דער בחינת עולם ער איז מהבל די וועלט וואס קומט ארויס דער שכל פארשטייט דאס הונדערט מאהל דאס פלייש וויל דאך אבער אזוי נישט ווערן א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן עכלה"ט.
ובזה ניתן להבין לשון הגמרא בעירובין נד כי לוית חן הם לראשך וגו' ולכל בשרו מרפא חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא, והיינו כנ"ל א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי ווערן, ואולי זהו שרמז לו חמיו האדמו"ר מקאצק זצוק"ל שלימוד גמרא היא סגולה גם לחיצוניות של הגוף וע"כ חש בכל גופו יעסוק בתורה שגם בשרו נעשה מתוקן ע"י לימוד גמרא וזה יהי' לו רפואה.

אני ישמח שמישהו יתרגם את זה המילים באידיש ברמה שיהיה אפשרי להדפיס את הדברים בספר
בתודה מראש

שלא מן העניין...

הרה"ק רבי בונם מפרשיסחא זי"ע העיד על עצמו שבגלגול הראשון הוא זה שחיבר הספר מבחר הפנינים, המיוחס לרבי ידעי' הפניני הבדרשי, מחבר גם הבחינת עולם, וכאן רואים שתלמידו הרה"ק מקאצק ביטל כוחו של הספר, האם יתכן שסבר שזה לא מיוחס לרבו, או ...?

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ב' מאי 13, 2024 9:20 pm

מאי קשיא, אדרבה, הא קמן שהוצרך לבוא שוב בגלגול והפעם להיות לא פילוסוף אלא מקובל וחסיד.

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ב' מאי 13, 2024 9:25 pm

צופה_ומביט כתב:מאי קשיא, אדרבה, הא קמן שהוצרך לבוא שוב בגלגול והפעם להיות לא פילוסוף אלא מקובל וחסיד.

טוויסט נחמד...

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ב' מאי 13, 2024 9:29 pm

לא יודע מה כוונתך, כוונתי פשוטה:
מה שייך להקשות ולהביא ראיה מחיים השניים שלו לחיים הראשונים שלו, כאשר החילוק וההפרש ביניהם פשוט וברור ניכר וידוע [ובכלל זה גם הגורמים מהמקום והזמן].

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ב' מאי 13, 2024 9:41 pm

במחר הפנינים מהדורת פיוטרקוב תרע"א משוה ומקביל המהדיר ומחבר הביאור רב פנינים לתורתו של הר"ר בונם לדברי בעל המחבר...

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ב' מאי 13, 2024 9:44 pm

שיהיה לו לבריאות.

ואני מניח שאין לו הסכמה של הקאצקער לרעיון הזה, נכון?

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ב' מאי 13, 2024 9:51 pm

צופה_ומביט כתב:שיהיה לו לבריאות.

ואני מניח שאין לו הסכמה של הקאצקער לרעיון הזה, נכון?

נכון... אין לו הסכמות בכלל...

איקטורין · הודעהעל ידי **איקטורין** » ג' מאי 14, 2024 3:13 pm

כתב המג"א סו"ס רכ"ג: "מעורות של בהמה - אפי' טמאה כגון פי"א בל"א".
לאיזו בהמה כוונתו?

ברשילא · הודעהעל ידי **ברשילא** » ה' מאי 23, 2024 11:13 pm

מתוך הספר "דברי מנחם" לר' דוב מנחם רגנשברג, כמה ביטויים בלע"ז (אולי אידיש, אולי רוסית?) - מה תרגומם?

וכמו שדנין בדיני דמלכותא דארעא, שאם אין השוכר משלם שכר הדירה שאז יזכה המשכיר בדין על השוכר, ומשיג עליו פסק דין הנקרא עקסמיסיע[=צו פינוי?] להוציאו בעל כרחו מביתו ע"י הקאמארניק.

ובאמת, נוכל להסביר הענין הזה על פי דמיון מאנשי הצבא, שעל פי חוק המדינה מוטל על כל איש ואיש מאנשי הצבא לעבוד כך וכך שנה. ובאם בתוך זמן עבודתו שמה יחטא ויענש לאיספאזארנע-באטאליאן איזה זמן, אזי אין הזמן הזה שהוא באיספאזארנע-באטאליאן נחשב לו בתור החוב שהוטל עליו מתחילה לעבוד מצד איש צבא, ועליו להשלים שוב את חוק וזמן שהוטל עליו בתור איש מאנשי הצבא, ויעבוד אח"כ עוד יותר משאר חבריו שנכנסו לאנשי הצבא עמו ביחד, מצד שעליו להשלים מה שהחסיר מהעבודה את הזמן שהיה באיספאזארנע-באטאליאן. כן, באם אחד מאנשי הצבא חטא ונענש בתפיסה לישב איזה זמן בבית האסורים שנה או יותר, אזי לא יחשב זמן הזה בתוך ובכלל שני העבודה שהוטלו עליו מתחילה.
[="באטאלייאן" - זה גדוד, חֵיל, אבל מה זה "איספאזארנע"?]

ברשילא · הודעהעל ידי **ברשילא** » ה' מאי 23, 2024 11:45 pm

לע"ע נענתי באישית בזה"ל:
exmisia = פינוי
komornik = פְּקִיד הוֹצָאָה לְפוֹעָל

איספאזארנע באטאליאן
אולי הפירוש "מכבי האש", כי אש בפולנית היא pożarna, וגדוד = batalion
ואולי גדוד האש בצבא הוא משהו אחר?

אם כן נותר פיענוח המילה: איספאזארנע באטאליאן

אברהם שרייבר

ברשילא כתב:מתוך הספר "דברי מנחם" לר' דוב מנחם רגנשברג, כמה ביטויים בלע"ז (אולי אידיש, אולי רוסית?) - מה תרגומם?

וכמו שדנין בדיני דמלכותא דארעא, שאם אין השוכר משלם שכר הדירה שאז יזכה המשכיר בדין על השוכר, ומשיג עליו פסק דין הנקרא עקסמיסיע[=צו פינוי?] להוציאו בעל כרחו מביתו ע"י הקאמארניק.

ובאמת, נוכל להסביר הענין הזה על פי דמיון מאנשי הצבא, שעל פי חוק המדינה מוטל על כל איש ואיש מאנשי הצבא לעבוד כך וכך שנה. ובאם בתוך זמן עבודתו שמה יחטא ויענש לאיספאזארנע-באטאליאן איזה זמן, אזי אין הזמן הזה שהוא באיספאזארנע-באטאליאן נחשב לו בתור החוב שהוטל עליו מתחילה לעבוד מצד איש צבא, ועליו להשלים שוב את חוק וזמן שהוטל עליו בתור איש מאנשי הצבא, ויעבוד אח"כ עוד יותר משאר חבריו שנכנסו לאנשי הצבא עמו ביחד, מצד שעליו להשלים מה שהחסיר מהעבודה את הזמן שהיה באיספאזארנע-באטאליאן. כן, באם אחד מאנשי הצבא חטא ונענש בתפיסה לישב איזה זמן בבית האסורים שנה או יותר, אזי לא יחשב זמן הזה בתוך ובכלל שני העבודה שהוטלו עליו מתחילה.
[="באטאלייאן" - זה גדוד, חֵיל, אבל מה זה "איספאזארנע"?]

נכון עקסמיסיע - צו פינוי
קאמארניק - מפקח, משגיח
איספאזארנע - נ"ל שהכוונה пажарна (פז'רנה), מכבי אש, גדוד מכבי אש

שני חכמים (?) התנבאו בסגנון דומה...

ברשילא · הודעהעל ידי **ברשילא** » ו' מאי 24, 2024 12:12 am

על פי שניים עדים יקום דבר.
ישר כח!!!

מחשב מסלול · הודעהעל ידי **מחשב מסלול** » ה' מאי 30, 2024 11:02 am

א. עוד אמר. ללמוד גמרא בחול קודם אור היום הוא בחי' ג"ע התחתון ובשבת קודם אור היום הוא בחי' ג"ע העליון. איר זאלט לערנין א דף גמרא בעיון בשבת קודם התפלה וואלט דער נשמת איין אנדער פנים גיהאט:

ב. גמרא לשון גומרי. א"א מו"ר ז"ל אמר איין האלבער עמוד גמרא איז באיי מיר דער גרעסטער מוסר ספר:

בבקשה אם אפשר לתרגם הכי מקצועי

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ה' מאי 30, 2024 5:43 pm

מחשב מסלול כתב:א. עוד אמר. ללמוד גמרא בחול קודם אור היום הוא בחי' ג"ע התחתון ובשבת קודם אור היום הוא בחי' ג"ע העליון. איר זאלט לערנין א דף גמרא בעיון בשבת קודם התפלה וואלט דער נשמת איין אנדער פנים גיהאט:

ב. גמרא לשון גומרי. א"א מו"ר ז"ל אמר איין האלבער עמוד גמרא איז באיי מיר דער גרעסטער מוסר ספר:

בבקשה אם אפשר לתרגם הכי מקצועי

א. אם הייתם לומדים דף גמרא בעיון בשבת קודם התפלה, היה לנשמת צורה אחרת.
ב. חצי עמוד גמרא הוא הספר מוסר הגדול ביותר בשבילי.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' מאי 30, 2024 10:53 pm

יבנה כתב:ב. חצי עמוד גמרא הוא הספר מוסר הגדול ביותר בשבילי.

אות ב הייתי מתרגם:

חצי עמוד גמרא הוא אצלי הספר מוסר הכי גדול.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר