בשבועות אומר: 'חג העצרת זמן מתן תורתינו'. אבל רבינו יהודה אומר: 'זמן הבאת ביכורים'. וכן על הכוס. שהרי הבאת ביכורים הובא כדכתיב: "ויום הבכורים" וגו', ולא נזכר מתן תורה על החג כלל. ואפילו לר' יוסי דאמר בז' בסיון ניתנה תורה, מכל מקום, חג השבועות היה עושה בו' בסיון, כדכתיב: וממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום', ואם כן, איך יאמר בו לדידיה 'זמן מתן תורתינו'.
חד ברנש כתב:השאלה כיצד אומרים "זמן מתן תורתינו" ידועה גם ידועה, ומזמן הראשונים (למשל, בדרשות ר"י אבן שועיב וחבריו),
ואני שאלתי על המנהג לומר "זמן הבאת ביכורים", שמעולם לא שמעתי.
HaimL כתב:אכן תמוה שתיקנו לומר זמן מ"ת, דאינו מפורש בקרא, ושבקו מקראות מפורשים וביום הביכורים וגו'
עזריאל ברגר כתב:HaimL כתב:אכן תמוה שתיקנו לומר זמן מ"ת, דאינו מפורש בקרא, ושבקו מקראות מפורשים וביום הביכורים וגו'
איידי דאתא מדרשא חביבא ליה.
חד ברנש כתב:מצאתי כתוב:בשבועות אומר: 'חג העצרת זמן מתן תורתינו'. אבל רבינו יהודה אומר: 'זמן הבאת ביכורים'. וכן על הכוס. שהרי הבאת ביכורים הובא כדכתיב: "ויום הבכורים" וגו', ולא נזכר מתן תורה על החג כלל. ואפילו לר' יוסי דאמר בז' בסיון ניתנה תורה, מכל מקום, חג השבועות היה עושה בו' בסיון, כדכתיב: וממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום', ואם כן, איך יאמר בו לדידיה 'זמן מתן תורתינו'.
מישהו מכיר כזו שיטה?
(לא חיפשתי באוצר)
צופה_ומביט כתב:...
אִיךְ-מֶיְין כתב:במאמר שהובא כאן כתוב שלא הביאו ביכורים בשבועות עצמו כיון שהוא יו"ט, הנה שתה"ל שהוא ביכורי החיטה כן הביאו בשבועות, אבל שאר הביכורים ודאי שלא הביאו כיון שבחג השבועות אין שום פרי בשל משבעת המינים על העץ שיוכלו להביא ממנו ביכורים...
האם היה ממה להביא ביכורים בחג השבועות?
צופה_ומביט כתב:יש סברה פשוטה שחג השבועות קשור למתן תורה = שמתן תורה הוא [עוד] סיבה לחג, כי הוא אחד ממערכת ג' הרגלים, האמצעי שבהם. והראשון והאחרון קשורים להדיא ליציאת מצרים. הראשון פסח אין קשור ממנו, ואף שגם הוא קשור לעונת השנה שמור את חודש האביב מנמקת התורה אפילו את זה כי בו יצאת ממצרים. חג סוכות הוא בצאת השנה, תקופת השנה, חג האסיף - ועכ"ז הישיבה בסוכה שעל שמה כל החג היא כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים. ורק החג שבאמצע לא יהיה קשור כלל ליצי"מ אלא לקציר? אין בזה שום הגיון כלל. [ועוד שהוא חג של יום אחד, ואם היה על הקציר כמו על האסיף מדוע אינו שבעה ימים. אבל אם קשור למאורעות יצי"מ מובן, שיצי"מ התמשכה עד קרי"ס, ובסוכות ישבו זמן ממושך, אבל מתן תורה היה מעמד ביום אחד].
יתירה מזו: היה אפשר לומר ששבועות וסוכות הם על השלמת יצי"מ וברית ביה"ב = מתנת ארץ ישראל. אבל ברגע שסוכות שהוא האחרון בסדר הרגלים - הוא על נסי המדבר, ולהלכה נפסק ענני כבוד, א"כ שבועות שלפניו צריך להיות על משהו שבין יצי"מ לנסי המדבר. והכי פשוט הוא מתן תורה - שאכן היה באותו תאריך או בסמוך לו יום אחד.
ועוד נרמז הדבר בתורה, בפרשת ראה:
שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה. ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ג לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. ד וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר. ה לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ו כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. ז וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. יב וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.
מה יש כאן בפרשה? אריכות על פסח ובפירוש כי בו יצאת ממצרים. וספירת העומר, ושבועות - ואזהרה לשמור את כל החוקים האלה כי עבד היית במצרים.
מה הקשר של ספירת העומר ושבועות ליציאת מצרים?
עיין רש"י אב"ע ורמב"ן.
אבל יש גם לומר שנרמז כאן שגם שבועות קשור ליציאת מצרים. במה? כי בו נתנה התורה שעבור קבלתה יצאו ממצרים, [בסדר של: יציאה ממצרים - קבלת התורה - הליכה במדבר - ירושת ארץ ישראל].
וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית וגו' . מלמד שכל שנוהגים בעצרת, נוהגים בפסח וחג. או אף כל שנוהגים בפסח וחג נוהגים בעצרת, תלמוד לומר "האלה". אלה נוהגים בעצרת, ואין מצה סוכה לולב ושבעה נוהגים בעצרת.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים