מה שנכון נכון כתב:לדכלל.
תודה !
צריך לעיין שם ולהבין דברי הכותב.
מה שנכון נכון כתב:לדכלל.
ועי' ל' ?..ריש כלל פה ? סוף דין דלק'
התיבות שבסוגר מרובע זו השערה שלי לפי הענין וקצת לפי רושם האותיות אבל לא מוחלטבש"ע סי' סט סעי' י"ו ?? [מתיר] אף בכלי [חרס]
בש"ע סי' סט סעי' י"ו משמע אף בכל כלי.
צופה_ומביט כתב:ההגהה השניה לענ"ד:בש"ע סי' סט סעי' י"ו משמע אף בכל כלי.
והוא דעת הי"א שם, "ויש אומרים שאפילו בצונן אסור להשתמש בו בלא הדחה", ולא אמר "אם הוא כלי חרס".
ואכן עיין בש"ך שם שציין על דברי השו"ע הללו: ובת"ח כלל י"ח ד"ח פסק דבכלי חרס אסור להשתמש לכתחלה בלא הדחה ובשאר כלים מותר וכן פסק מהרש"ל פכ"ה סי' ס' .
אגב, צ"ב מדוע הכתב בהגהות אלה חפוז כ"כ, בניגוד לקודמות שהיה מסודר ומהוקצע [ועד כדי השלמת ריבוע שורה באות יתירה].
עיין בתוה"א ובמנ"י ס"ק י שמדבריהם עולה שיש סתירה בפסיקות רבנו בין מה שהחמיר כאן בכלי חרס מנוקב ואילו לעיל כלל יא דין ז הקל. ומכורח הקושיה לענ"ד צריך לחלק כך. בשימוש בקערה צוננת שמניח בה דבר רותח דגם בקערת איסור גמור אינו אוסר אלא כדי קליפה בזה הקל רבנו לסמוך על המקילים, ואילו כאן מיירי שהכניסו ליורה רותחת שהוא כלי ראשון ומפליט לאסור את כולו בזה חש למחמירים.
איש_ספר כתב:ולסיפא, משום שהגהות אלו נכתבו בחלק הפנימי של הספר וכנראה שהיה תפור כמו שנראה מנקביו.
חיים סופר כתב:בכת"י הנ"ל
הא דלא מייתי הש"ס האי ברייתא הכא להקשות על ???
חיים סופר כתב:דאכילה זו לאו מכח הקנין הוא. משא"כ לקנות בהם ומכ"ש בדמים.
משא"כ בתחילת ה?? אין חלוק??? לומר לקנות לכתחילה
איש_ספר כתב:מה שנכון נכון כתב:לדכלל.
תודה !
צריך לעיין שם ולהבין דברי הכותב.
פי האתון כתב:חיים סופר כתב:?
רצה
נפלא מאד!צופה_ומביט כתב:בהגהה הראשונה בתחילתה הכוונה לכאורה להקשות סתירה מהכתוב כאן להקל אפילו בכלי מנוקב שהשתמש בו רותח אפילו היה כלי חרס, לריש כלל פה, עיי"ש מה שהביא הרמ"א מהאו"ה שמחמיר בכלי חרס מנוקב שהשתמש בו רותח, ובמפרשים שהקשו סתירה זו.
ולכן חשבתי שכתוב כאן: וצ"ע ריש כלל פה.
אבל הכיתוב בשורה הראשונה לא מסתדר [וצע"ף?]
כמו"כ גם אם כתוב וע"ע [ועע"ף?].
מפתה לראות שם את הר"ת כ"כ [כמו כן, כתב כן] אבל לא הצלחתי להולמו.
ואולי כתוב כאן: וצע"ק ל- ריש כלל פה. [והק' נראה כמו ן' לדוחק המקום והכתיבה בסמוך לתפר הפנימי]
אי נמי אולי כתוב כאן: ועי' עו' [הקצה הימני של הע' השניה התחבר עם הי' של ועי', והקו מעל עו' התארך כמו בשאר ההגהות בעמוד זה. הגם שעל פניו נראה כמו אות ולא כמו קו, אולי לדוחק הכתיבה יצא לו כן].
כלומר: ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה
לגבי ההמשך:
בוודאות מתחיל "וב...", וכמעט בטוח "ובכ...".
ואולי "ובכגון" האות שאחרי הכ' מזכירה קצת את הג' שכתב בהגהה לעיל "הסמ"ג", ובהתחשב בקושי לכתוב בצד זה של העמוד ובין השורות.
ואפשר שזו תשובתו לסתירה הנ"ל:
דמה שהיקל כאן הרמ"א [אף בכלי חרס] כוונתו בכגון סוף הדין הבא, דהיינו שהקדירה צוננת ומניח בה דבר רותח. משא"כ חם למטה או שניהם חמים, בזה פסק בריש כלל פה להחמיר [בכלי חרס] גם במנוקב.
ובאמת ראיתי בתורת חטאת הוצאת מוה"ק שכך יישב המהדיר נגיד אליעזר [גלינסקי] בכלל פה את הסתירה, וזה לשונו שם בהערה ג:עיין בתוה"א ובמנ"י ס"ק י שמדבריהם עולה שיש סתירה בפסיקות רבנו בין מה שהחמיר כאן בכלי חרס מנוקב ואילו לעיל כלל יא דין ז הקל. ומכורח הקושיה לענ"ד צריך לחלק כך. בשימוש בקערה צוננת שמניח בה דבר רותח דגם בקערת איסור גמור אינו אוסר אלא כדי קליפה בזה הקל רבנו לסמוך על המקילים, ואילו כאן מיירי שהכניסו ליורה רותחת שהוא כלי ראשון ומפליט לאסור את כולו בזה חש למחמירים.
ואם כנים הדברים - אזי יש לבשרו שכיוון לדעת גדולים.
הצעה זו שיש כאן תירוץ לקושיה באוקימתא של "ובכגון" מתאימה להצעה לעיל "ועיין עוד", כי אם הקשה מתחילה צ"ע היה צריך לכתוב לפני התירוץ איזו מילת קישור, למשל וי"ל וכיו"ב.
אמנם מצורת האותיות [גודלן וחוזקן] והכתיבה [צורתה הכללית] דומה שהחלק השני [מ"ובכגון"] לא נכתב ביחד עם החלק הראשון, אלא לאחר זמן. ואולי אחר העיון תירץ כן.
וא"כ יש אפשרות שכתוב כאן:
ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן]
אי נמי:
[פתח בקושיה] וצע"ק ל- ריש כלל פה [ולאחר זמן תירץ אותה (אף שלא כתב מילת קישור כגון וצ"ל או ויל"ש - לדוחק המקום)] ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן].
יש דוחק ברהיטת הלשון בכל מקרה, אבל אולי להכרח הקיצור כתב כך. [ובפרט אם נכתבה הגהה זו בשני חלקים בשני זמנים כנ"ל].
לאור ה"ובכגון" אפשר לחשוב גם בכיוונים שמראש ניסח את ההגהה לומר שכאן חלוק מריש כלל פה, ואינו כמו שם, [לדוגמה (הגם שלא זה מה שכתוב): ולא דמי ל- ריש כלל פה], ולפענח את השורה הראשונה בהתאם, באם אפשרי.
ע"כ מה שהגיעה ידי לע"ע בס"ד.
ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן]
ליתא אלא לענין צלי' איתמר התם
איש_ספר כתב:זה באמת נראה שיש שם כתב ע"ג כתב אבל בסוף כתובועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן]
ואע"פ שהר"ן כתב דמדאו' אסורין סתמא משמע דלית ליה תקנתא ומסיק דטעמא שאין הדם מפלי'ט...
איש_ספר כתב:שוב תודה לרב המופלא צו"מ
וזו הגהה קשה - עד בלתי אפשרית - לקריאה במיוחד.ואע"פ שהר"ן כתב דמדאו' אסורין סתמא משמע דלית ליה תקנתא ומסיק דטעמא שאין הדם מפלי'ט...
שאין המלח מפליט אלא דם המובלע באברים מעצמן אבל דם הבא ממקום אחר אין המלח מפליטו
שאין המלח מפליט דם דאתא מעלמא
י"ל [או צ"ל, או א"ל - איכא למימר] היינו [= הכא מיירי] כשכבר פלט דם אברים ע"י מליחתו שנמלח כבר אבל אין...
צופה_ומביט כתב:זה לשון הר"ן שם (חולין מא: מדפי הרי"ף ד"ה דגים]:שאין המלח מפליט אלא דם המובלע באברים מעצמן אבל דם הבא ממקום אחר אין המלח מפליטו
ועל פי זה - ולפי הקריאה בעיון בס"ד - יש לפענח כאן [אחר ההתחלה שכתב כבר הרב אי"ס עד "דטעמא"]:שאין המלח מפליט דם דאתא מעלמא
עד כאן הקושיה. ומכאן מתחיל התירוץ [חלקו פענח היטב ולהתפעל הרב בעל התפארת, חלקו קשה מאד לקרוא, ועכ"ז אציע על פי השרידים אשר אנכי קורא]:י"ל [או צ"ל, או א"ל - איכא למימר] היינו [= הכא מיירי] כשכבר פלט דם אברים ע"י מליחתו שנמלח כבר אבל אין...
ועיין בנגיד אליעזר שם.
ע"כ יכולני לקדם לע"ע בס"ד.
איש_ספר כתב:שוב תודה לרב המופלא צו"מ
וזו הגהה קשה - עד בלתי אפשרית - לקריאה במיוחד.ואע"פ שהר"ן כתב דמדאו' אסורין סתמא משמע דלית ליה תקנתא ומסיק דטעמא שאין הדם מפלי'ט...
איש_ספר כתב:גם לעיל דין ו' לא כתב כן... הארוך עצמו
חיים סופר כתב:דאכילה זו לאו מכח הקנין הוא. משא"כ לקנות בהם ומכ"ש בדמים.
משא"כ בתחילת ה?? אין חלוק??? לומר לקנות לכתחילה
צופה_ומביט כתב:איש_ספר כתב:גם לעיל דין ו' לא כתב כן... הארוך עצמו
לכאורה כצ"ל.
לע"ע אני רואה כאן לכאורה כך:
ואין...[כן?] דעת...
כמ"ש בארוך שם.
גם לעיל דין ו' לא
כתב/כתוב כן... הארוך עצמו.
חיים סופר כתב:??? מע"כ הדר"?
[משמע ?] דעת הסוברים דם ביצים איסו' דאוריי', כתב כן ועי'? דהא מחמירי' לעי' בביצה אינו אלא בספק
613מצו כתב:אשמח בעזרת המומחים בפענוח המילים בין "ואחר כך אומ'" ו"הללויה".
מה שנכון נכון כתב:613מצו כתב:אשמח בעזרת המומחים בפענוח המילים בין "ואחר כך אומ'" ו"הללויה".
אא"א סס"ס. אמן וסלה ג"פ.
613מצו כתב:פירוש התפילות כ"י פריס 772:
לפי וידר בהתגבשות התפילה, יש לקרוא "וניתקן כנגד 'האדרת והאמונה' שכך נמצא בספר רקמר שנכתב בכתיבת מלאכים ש'האדרת והאמונה' שיר שלהם."
מגדל כתב:613מצו כתב:פירוש התפילות כ"י פריס 772:
לפי וידר בהתגבשות התפילה, יש לקרוא "וניתקן כנגד 'האדרת והאמונה' שכך נמצא בספר רקמר שנכתב בכתיבת מלאכים ש'האדרת והאמונה' שיר שלהם."
במבט ראשון אף אני קראתי רקמה, אלא שאז השוותי לשאר אותיות ה' שבכתיבת הסופר, ונוכחתי כי אי אפשר לומר כן.
בכתב היד שכיחות מחיקות, כגון באות ב' ד"שנכתב" ומ' ד"והאמונה" ועוד. אינני יודע איזו אותה נמחקה שם. שים לב שבאות כ' למשל נהג הסופר לעשות גג, וגג כזה ליתא כאן. יתכן שמדובר בצ' עם גג קלוש כמו ב"נמצא", ובקיצור, קשה לדעת מהמעט ששלחת. אנא צרף עמוד שלום בכתיבת הסופר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים