משה לוי11 כתב:ספר השרשים הוא עיקרי מאוד, אך בוודאי שגם בביאור על הנ"ך ובספר המכלול יש חידושים רבים.
הוא אשר אמרתי.
אפשר למצוא השלמות ע"פ דבריו במקומות אחרים אבל עיקר ורוב מה שיש לו לומר כבר כתב בשרשים.
משה לוי11 כתב:ספר השרשים הוא עיקרי מאוד, אך בוודאי שגם בביאור על הנ"ך ובספר המכלול יש חידושים רבים.
במסתרים כתב:משה לוי11 כתב:ספר השרשים הוא עיקרי מאוד, אך בוודאי שגם בביאור על הנ"ך ובספר המכלול יש חידושים רבים.
הוא אשר אמרתי.
אפשר למצוא השלמות ע"פ דבריו במקומות אחרים אבל עיקר ורוב מה שיש לו לומר כבר כתב בשרשים.
זאב ערבות כתב:[...]שוב, לו היה מביא את כל הציטוטים כלשונם ובמלואם מה היינו מרוויחים? היה צריך לעשות ספר בן כמה כרכים, והלא ספרי אור החיים ובפרט על החומש מצויים בכל בית, והעיקר זה לדעת היכן נמצאים הדברים, ודרך אגב אותו דבר ניתן לומר על ספר נשוא האשכול שמטרתו העקרית לציין את מראה המקום לדברים, הציטוט הוא רק תפאורה ובכל מקרה יש לבדוק במקור, אך ההבדל העיקרי בין פירושי האוה"ח ורש"י הוא שרש"י מקצר ביותר ואור החיים מאריך ביותר, לולי פירוש אור החיים במ"ג היה כל כרך דק בהרבה.
זאב ערבות כתב:ומכיוון שאנו נמצאים באשכול על רש"י, הנה הערך האחרון מהספר מ'פתח של חיים' על שבחי רש"י
זאב ערבות כתב:אוצר רש"י עם סיום יבמות וספר ויקרא (בקובץ הקודם שהועלה היה עד סוף מועד) כולל אלפי הוספות תיקונים והשלמות
זאב ערבות כתב:אוצר רש"י עם סיום יבמות וספר ויקרא (בקובץ הקודם שהועלה היה עד סוף מועד) כולל אלפי הוספות תיקונים והשלמות
זאב ערבות כתב:ייש"כ שהסבת, אך איני מבין מה ההבדל בין קובץ וורד לקובץ פדפ כשמדובר בטיוטת עבודה.
זאב ערבות כתב:מכיוון שאין חילוק בין חלקי הספר השונים (קרי, כותרות, דברי רש"י, הערות) השארתי את הסימנים כך שניתן להבדיל בין דברי רש"י לכל השאר. זה מפתח הסימנים:
* לפני כותרת (עוזר לחיפוש, למשל *לחם מפנה ישר לערך לחם ולא לאחד ממאות פעמים שלחם נזכר).
כשאין סימון כלשהו לפני קטע חדש - פירוש רש"י ולאחריו מראה מקום בסוגריים מרובעות
=לפני הערה
$א. $ב. וכו' לפני ערכי משנה של דברי רש"י בתוך הערך
@ לפני ערכי משנה שאין עליהם רש"י (או שלא מצאתי)
^א. ^ב. וכו' לפני שמות בערכים של שמות ומקומות שאין עליהם רש"י
+ לפני הערות כלליות בסוף ערכים המחולקים לערכי משנה.
זאב ערבות כתב:מכיוון שאין חילוק בין חלקי הספר השונים (קרי, כותרות, דברי רש"י, הערות) השארתי את הסימנים כך שניתן להבדיל בין דברי רש"י לכל השאר. זה מפתח הסימנים:
מישהו שאל מתי תצא מהדורה שניה.... השאלה היותר טובה היא אם בכלל... עדיין מוקדם מדי לחשוב על מהדורה נוספת כשנותר להגיה את רוב נשים, נזיקין וקדשים (ונדה) וכמו כן צריךם לעשות את חישוב הכדאיות המסחרית. על המהדורה הקיימת יצאתי מופסד למעלה מעשרת אלפים דולר (מתוך 23000!). כמובן יש הרבה שמעונינים בספר היחודי הזה, אך מעטים מוכנים לשלם מחיר שיכסה את ההוצאות, כך שיהיה נחמד לסבסד את הספר אך עדיין לא הגעתי לכזו דרגא של עשירות ולא נראה שיש מישהו שמעוניין לתרום, כך שכעת זה בגדר של מחשבה טובה ותו לא.
משה לוי11 כתב:אולי כדאי לחשוב על הפצה דיגיטלית (בלי קשר להאם לגבות עליה כסף או לא) וכך יצטרך 'רק' לשלם עלויות העימוד (שאינם הרבה ביחס להדפסה)
אבל בוודאי שכדאי לנסות קודם לכן למצוא סבסוד בעה"י.
בכל אופן, גם אם יפיץ דיגיטלית, לענ"ד תמיד כדאי שיהיה גם מודפס (למעוניינים) – לפי הביקוש (כדי להחזיר את ההוצאה הכספית), כלומר לפי כמה עותקים כת"ר מעריך שימכר בוודאות (ויוצא בערך 280 ש"ח לב' הכרכים, כמ"ש).
אגב, כמה עותקים הודפסו מהמהדורה הראשונה (לכאו' 1000 לפי חישוב פשוט לפי מש"כ לעיל) וכמה [בערך] נמכרו, אם יורשה לי לשאול (אם אינו מעוניין לענות נא יתעלם).
משה לוי11 כתב:לכן אמרתי שכדאי להדפיס כמה שכת"ר מעריך שימכר בוודאות (כמובן שיתכן שימכר יותר ואז יהיה חסר, אבל עדיף להדפיס מינימום שימכר מאשר לא להדפיס בכלל; וכל זאת בתנאי שהדפס מחזיר את הוצאות ההדפסה].
אגב, לא מצאתי את הספר באוצר החכמה אך משמע מדברי כת"ר שיכנס ב[עדכון ה]קרוב(?).
משה לוי11 כתב:דפח"ח.
[אך אם מדובר בספר שנמכר הרבה, למשל חומש, גמרא וגמרא מבוארת – לא סביר לענ"ד כלל שהמו"ל מפסיד כסף במכירתם. כל זה אני אומר מסברא.
פעם מאן דהו אמר לי שהחנויות לא מרוויחות הרבה מלמכור את 'שוטנשטיין' (איני יודע עד כמה הדברים נכונים, אך לא סביר שיאמר סתם).]
רציני כתב:בערך גרמא.
הובא הרשב"ם שמבאר הבדל בין גרמא לגרמי. [יש עוד שיטות בראשונים כמפורסם]. אולם בדעת רש"י יש הסוברים (רמב"ן ש"ך חו"מ שפו ס"ק ד שאין חילוק בין גרמא לגרמי. ובענין דקדוק הלשון בין גרמא לגרמי עיין בסמ"ע שם סוף ס"ק א.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 98 אורחים