עלידוקר כתב:https://tablet.otzar.org/#/b/676775/p/1/t/1714658926469/fs/0/start/0/end/0/c
כאן בלוח "עתים לבינה" לקהילות חו"ל הוא מביא שמנהג אשכנז העיקרי היא להפטיר פעמיים ב"הלוא". קצת תמוה.
איש_ספר כתב:ב. אכן כל הנימוקים שכתבת, כ"ז אכניס בשאלה, האם מדובר במנהג מחושב או בהליכה אחר חומשים 'מוטעים'.
ג. 'בירושלים לא רצו', ע"ז גופא אנחנו תמהים. זה לא נוסח שמתאים לבעלי הלכה. וא"צ לבאר יותר. (מזכיר למרות ששונה לגמרי, מנהג שלא לקרוא תוכחות לגמרי, וידוע משלו של הח"ח בבה"ל (אולי המשל היחיד בכל המשנה ברורה) סי' תכ"ח ד"ה בפסוקים). איך החזו"א למשל היה מגיב על מנהג כזה...?
שמש כתב:פה טוען הכותב שמנהג ישיבת חברון לכפול הלא כבני ואף מגדיל לטעון שהגר''ש דבליצקי במכתבו בהנאמן החיל מנהג זה גם על פ''ת...
תח"י כ"י ר' מרדכי ויספיש זצ"ל [מרחוב דבורה הנביאה 5 ב"ב, נפטר לפני בערך 12 שנים]
מכולל חזו"א, בר הלכה דקדקן עד לסוף הדקות
למכירו אי"צ להכביר, ואם לאו לא יועיל.
הוא רשם "לזכרון" שבשנת... [כמדו' תשג, וצ"ע בכ"י] הכריז ברבים בהיכל "חברון" הר"י מרן הגר"י סרנא ששאל למעשה את ה'מקור חיימער-רב' שהכריע "ובני ישראל יוצאין ביד רמ"א", נגד הכתוב בלוח, וכן נהג בחברון ע"פ הוראה זו.
[כמובן הכוונה לאדמו"ז הגרב"י לוין זצ"ל, שכיהן ברבנות בירושת"ו מתרצ"ז ועד תשמ"ט, שהוראותיו היו בדרך כלל ע"פ מרן החזון איש]
====
פלוריש כתב:סיכום שיעור של הרב אלחנן סמט
מעט דבש כתב:ב'רמזי ההפטרות' שבסוף פירוש הרוקח על התורה (הוצאת קלוגמן) 'הלא כבני כושיים' לאחרי, ו'התשפוט' לקדושים.
(מהדורת ורשא תרל"ה אינה לפני, ולא בדקתי שם).
מעט דבש כתב:יישר כח גדול לרב 'איש ספר' על התוכן הרב שהעלה לנו מאוצרות הגרש"ד זצ"ל.
בענין דעת הגרשז"א, כאן (עמ' 1, מס' 8) הובא בשמו (הרב משה לינדר, בשם הגרא"ד אויערבאך, בשם אביו) שדעתו כגרימ"ט ('התשפוט' לאחרי, 'הלא כבני' לקדושים).
אבל כנראה השתבשה השמועה, כי בעדויות אחרות על המנהג בשערי חסד (כאן, וכאן - ושם גם הרב שילה רפאל בשמו) מובא שהגרשז"א עקרונית הורה כרמ"א ('הלא כבני' לאחרי, 'התשפוט' לקדושים), אלא שאמר שבמקומו של הגרי"מ חרל"פ בשערי חסד יש לנהוג כמוהו, לקרוא בשתי השבתות 'הלא כבני'.
בן ירושלים כתב:איש_ספר כתב:מעט דבש כתב:יישר כח גדול לרב 'איש ספר' על התוכן הרב שהעלה לנו מאוצרות הגרש"ד זצ"ל.
בענין דעת הגרשז"א, כאן (עמ' 1, מס' 8) הובא בשמו (הרב משה לינדר, בשם הגרא"ד אויערבאך, בשם אביו) שדעתו כגרימ"ט ('התשפוט' לאחרי, 'הלא כבני' לקדושים).
אבל כנראה השתבשה השמועה, כי בעדויות אחרות על המנהג בשערי חסד (כאן, וכאן - ושם גם הרב שילה רפאל בשמו) מובא שהגרשז"א עקרונית הורה כרמ"א ('הלא כבני' לאחרי, 'התשפוט' לקדושים), אלא שאמר שבמקומו של הגרי"מ חרל"פ בשערי חסד יש לנהוג כמוהו, לקרוא בשתי השבתות 'הלא כבני'.
בענין דעת הגרשז"א, אין כ"כ בהירות. הכל מודים שהוא שלל את מנהג ההכפלה, אבל לא יודעים אם היתה לו עמדה איך לנהוג, כרימ"ט או כרמ"א.
בישי' קו"ת בתשנ"ז קראו כבלוח, בעל הקורא (שלא היה הקבוע משום שר' וורמסר ז"ל לא רצה לקרוא התשפוט) יודע שהיה זה ע"פ הוראת הגרשז"א, אבל בדיעבד התברר שהוא זוכר רק שהגרשז"א הורה שלא להכפיל. שמעתי שבלוח של ר"מ גנוט יש צילום מכתב מר"ש סופר מהמודיע תשנ"ז ושם הוא כותב בשם הרב נויבירט זצ"ל שגם הוא לא יודע אם כרמ"א או כלוח. ר' י"ז שוב רב בית הכנסת אנשי ירושלים (ונכד הרש"פ פראנק) ומי שהיה מקורב לרשז"א, שאל השנה את ר' עזריאל אויערבך וגם זה השיב בסגנון דומה, שכל שהוא יודע שאביו התנגד להכפיל, אבל לא זכר מעבר לזה. בפועל עשו שם בכל המניינים כלוח וקראו התשפוט לאחרי. (לדברי ר' עזריאל, גם ההוראה של ר"ש רפאל לא מכרעת, כי יתכן שהדו"ד בין אביו לשואלים, היה סביב מנהג ההכפלה, ובזה היה נחרץ, ולגבי ההמשך לא הביע עמדה ונתן לשואל לעשות כרצונו). גם בני רא"ד אויערבך המצוטט בדו"ח של אייזנבך לא יודעים דבר מאביהם. (בטבריה עשה בנו בבית מדרשו רא"י כרמ"א, בירושלים עשה בנו רא"ל בבית מדרשו בהר נוף כבלוח).
עוד שמעתי, שבלוח תשפ"ד של רמ"ג, יש צילום מעיתון באידיש ושם כותב ר' חיים בנימין יאדלר (בן דודו של הפ"ב) ומספר על בתי כנסיות ותיקין שקראו כבלוח בזמן מהרש"ס ומפרט את שמותיהם, וזה חיזוק לעדותו של הרימ"ט.
עלידוקר כתב:"והסביר הרב קוק כי 'כל הוויכוח בזה הוא לכתחילה, אך בדיעבד יוצאים ידי חובה בהפטרה שיש בה מעניין ב' הפרשיות. אך אם קרא הפטרה שאין בה מעניין הפרשה, אינו יוצא ידי חובה אף בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא בברכה'"
בני ברקי כתב:האם יש בתי כנסת שעשו השנה (תשפ"ד) כלוח והפטירו "התשפוט"?
איש_ספר כתב:הרה"ג רי"ז שוב רב בית הכנסת 'אנשי ירושלים' במודיעין עילית (ונכד הרש"פ פראנק) ומי שהיה מקורב לרשז"א, שאל השנה את ר' עזריאל אויערבך וגם זה השיב בסגנון דומה, שכל שהוא יודע שאביו התנגד להכפיל, אבל לא זכר מעבר לזה. בפועל עשו שם בכל המניינים כלוח וקראו התשפוט לאחרי. (לדברי ר' עזריאל, גם ההוראה של ר"ש רפאל לא מכרעת, כי יתכן שהדו"ד בין אביו לשואלים, היה סביב מנהג ההכפלה, ובזה היה נחרץ, ולגבי ההמשך לא הביע עמדה ונתן לשואל לעשות כרצונו). גם בני רא"ד אויערבך המצוטט בדו"ח של אייזנבך לא יודעים דבר מאביהם. (בטבריה עשה בנו בבית מדרשו רא"י כרמ"א, בירושלים עשה בנו רא"ל בבית מדרשו בהר נוף כבלוח).
בשנת תשנ"ז שפרשיות אח"ק נקראו בנפרד, הפטירו במנין בבית הרב אליעזרוב שליט"א - בפר' אחרי: "התשפוט", ובפר' קדושים: "הלא כבני", ואמר הרב, שכך הוא מנהג ירושלים, וכך נהגו בבית הגרצ"פ ז"ל.
ברשילא כתב:מרשימות הרב אריאל ריין זצ"ל, שהתפלל שנים רבות (גם כש"ץ בימים נוראים), במנין אצל הגאון ר' דוב אליעזרוב זצ"ל, רבה של שכונת קטמון בירושלים:בשנת תשנ"ז שפרשיות אח"ק נקראו בנפרד, הפטירו במנין בבית הרב אליעזרוב שליט"א - בפר' אחרי: "התשפוט", ובפר' קדושים: "הלא כבני", ואמר הרב, שכך הוא מנהג ירושלים, וכך נהגו בבית הגרצ"פ ז"ל.
ככל הידוע, זו עדות יחידה על מנהגו של הגרצ"פ פרנק זצ"ל, והיא מתפרסמת כאן לראשונה.
מעט דבש כתב:בני ברקי כתב:האם יש בתי כנסת שעשו השנה (תשפ"ד) כלוח והפטירו "התשפוט"?איש_ספר כתב:הרה"ג רי"ז שוב רב בית הכנסת 'אנשי ירושלים' במודיעין עילית (ונכד הרש"פ פראנק) ומי שהיה מקורב לרשז"א, שאל השנה את ר' עזריאל אויערבך וגם זה השיב בסגנון דומה, שכל שהוא יודע שאביו התנגד להכפיל, אבל לא זכר מעבר לזה. בפועל עשו שם בכל המניינים כלוח וקראו התשפוט לאחרי. (לדברי ר' עזריאל, גם ההוראה של ר"ש רפאל לא מכרעת, כי יתכן שהדו"ד בין אביו לשואלים, היה סביב מנהג ההכפלה, ובזה היה נחרץ, ולגבי ההמשך לא הביע עמדה ונתן לשואל לעשות כרצונו). גם בני רא"ד אויערבך המצוטט בדו"ח של אייזנבך לא יודעים דבר מאביהם. (בטבריה עשה בנו בבית מדרשו רא"י כרמ"א, בירושלים עשה בנו רא"ל בבית מדרשו בהר נוף כבלוח).
איש_ספר כתב:נער אחד הגיע לבר מצוה בין פרשת אחרי מות לקדושים, אביו נמנה על מתפלל ישיבת הגרמ"ד, והוא ביקש להכין עם בנו את קריאת ההפטורה. הוא עיין כה וכה וראה שיש קצת מבוכה איזה הפטורה קוראים בפרשה זו ואיזה לפרשה אחרת, ושלח לשאול אצל חכמי בריסק מה נהגו בזה (מיום שעלה מרן הגרי"ז לארץ היה כן בשנת תש"ג ושוב בשנת תש"ו ואח"כ אצל בניו בשנת תש"ל ותשל"ג ותשנ"ז). זה שלח לפלוני ופלוני גלגל לפלמוני, עד שנתברר שאין יודעים כיצד נהגו. ולא זו בלבד אלא שבאותו שעה לאף לא ידעו כיצד ינהגו. ביאושו החליט האבא כי ההפטרה שהוא יכין לבנו תהיה הלא כבני כושיים, ולמתי שיקראוה, אז יעלה בנו למפטיר. אכן מכיון שגם בשעת הדפסת ההזמנה, טרם הוחלט אימתי יקראוה, נכתב בהזמנה בסגנון זה: העליה לתורה בש"ק שקוראים בה הפטרת הכ"כ...
מעט דבש כתב:
הערות:
א. רבי אייזיק טירנא בספרו בשלשה מקומות (בהקדמה, במנהג שבת עמ' כד, ובמנהג כל השנה עמ' קסט) טרח לבאר שהמנהג להפטיר ב'אחרי' התשפוט הוא טעות, ושיש לתקן זאת; אחריו הרמ"א (תכח, ח) טרח להביאו בדרכי משה, ובשו"ע; החזו"א שלח את הגר"ש גריינמן לצאת נגד הגרימ"ט ב'התבונה' (שבט תש"ד).
ולמה נטפל הכותב ב'לקראת שבת' דוקא ל'לוח ההלכות והמנהגים' שיצא נגד מנהג זה?
ובכלל, מה רצה שיעשה בעל הלוח? שיתעלם מהנידון? וכי אין זה מתפקידו של לוח זה להביא סקירה מלאה של הענין? ואין זה מתפקידו לכתוב לבסוף מה ההכרעה למעשה?
ב. הראיה מדברי הלבוש, היא רק לשיטת הלבוש, אבל אין אנו נוקטים להלכה כלבוש (כמו שכתב במשנה ברורה תכח, כו - "שנתפשט המנהג בכל הקהלות כהרמ"א בזה"), וא"כ כוונת המרדכי (מגילה תתלא) אינה כהסבר הלבוש (שלדבריו אין שינוי משאר פרשיות מחוברות שמפטירין באחרונה), אלא כוונתו שבשונה מכל פרשיות מחוברות שמפטירין באחרונה, באחרי וקדושים אין מפטירין בשל אחרונה, אלא בשל ראשונה שהיא 'הלא כבני כושיים'. ולפי"ז מבואר מתוך דברי המרדכי שהפטרת אחרי היא 'הלא כבני', וכמו שכתב הרמ"א בדרכי משה, ואין ראיה מדברי הראשונים שלא היה אכפת להם להפוך, כדברי הכותב.
ב. לא הבנתי ההשוואה לפרשת פקודי. שם לא מבטלים את מנהג אשכנז לקרוא 'ותשלם', אלא מוסיפים לפניו פרק נוסף של 'ויעש חירום'. בפרשיות אחרי - קדושים מבטלים את ההפטרה של שבוע זה למנהג אשכנז.
..לכך העיקר שייך כושים לאחרי והתשפוט לקדושים, וא"כ אף אם הציבור עשו כדעת הלבוש (*) להפטיר אז התשפוט, מ"מ בשביל זה אין לעזוב בפ' קדושים העיקר כדעת רוב הפוסקים להפטיר התשפוט. ואין זה תרתי דסתרי אהדדי, דכמה הפטורת נפטרין שני פעמים, כגון 'רני ושמחי' בשבת חנוכה ובפ' בהעלותך, 'עני' סוערה' בפ' נח ובנחמתא, והיינו אם שייך לענינא יכול להפטיר קפיטל אחד שני פעמים. כן ה"נ אף אם החזיקו דהתשפוט שייך לפ' אחרי, מ"מ יתכן להיות דשייך לפ' קדושים ג"כ, ואם הוי מענינא יתכן להפטיר אחד שני פעמים, לכך אין לעזוב עתה דעת רוב הפוסקים ולהחזיק בדרך המועט, רק יפטירו כדעת רוב הפוסקים להפטיר 'התשפוט', ואין זה סתרי אהדדי כיון דיתכן דשייך לשניהם, בפרט דהעיקר דשייך לפ' קדושים ופ' אחרי והפטורת כבני כושים הוי מעוות לא יוכל לתקן. כן נראה לפענ"ד נכון וברור בזה, ואין פנאי לעיין בזה יותר.
באופן כללי אני הק' מסכים עם דבריך, ובכל זאת.מעט דבש כתב:א. אני מבין שהכותב סבור, שאילולי 'לוח ההלכות והמנהגים', כולם היו נוהגים כ'לוח ארץ ישראל' של הגרי"מ טוקצ'ינסקי, ולא היה מתעורר כלל הנידון, ואם כן, 'לוח ההלכות והמנהגים' רק גורם "לאשוויי לשיטה זו (-של הגרימ"ט) כטעות, וליצור חילוקי מנהגים ומבוכה רבתי בעיה"ק ירושלים עצמה" (כלשון הכותב).
אבל זה אינו, יש רבים שמודעים לנושא גם ללא 'לוח ההלכות והמנהגים', והפולמוס בזה ידוע גם ממקורות אחרים, ויש גם רבים שזוכרים את הנידון משנת תשנ"ז (ולפניה). וגם בחומשים המצויים כיום, כמדומה שברובם הוא שלא כלוח א"י, אלא 'הלא כבני כושיים' לאחרי, ו'התשפוט' לקדושים - כרמ"א.
כך שאדרבא, 'לוח ההלכות והמנהגים' רק מסיר את המבוכה - מבהיר את הענין, מסביר את הנידון, וכותב את הכרעתו.
ו'לוח ההלכות והמנהגים' עצמו אינו סוף פסוק לכל סדרי התפילות הקריאות וההפטרות, אלא מיועד לבני תורה המעוניינים להרחיב את הדברים, ולדעת בכל דבר את הדעות השונות, ולבסוף גם את דעת עורכי הלוח. איני סבור שמישהו רואה בלוח איזו סמכות סופית, אלא לכל היותר דעה חשובה. ודוקא היות שרואים שעורכיו מודעים לדעות השונות, דעתם נחשבת יותר (ואציין שאין לי שום קשר ללוח או לעורכיו).
בשיעור שמסר בנושא, הדגיש הגרב"צ (-קוק) עד כמה דעתו של מרן הגרי"ש הייתה נחרצת בנדון, וכאשר סיפר לו כי בעל הקורא בבית מדרשו של גאב"ד העדה החרדית הגרז"ר בענגיס זצוק"ל העיד שקרא בשתי השבתות 'הלא כבני כושיים', הגיב מרן הגרי"ש: "כך הייתה דרכו של הרב בנגיס שלא להתווכח, וכיון שביקשו לקרוא כך, הניח להם".
מעט דבש כתב:מסכים עם כל דבריך.בשיעור שמסר בנושא, הדגיש הגרב"צ (-קוק) עד כמה דעתו של מרן הגרי"ש הייתה נחרצת בנדון, וכאשר סיפר לו כי בעל הקורא בבית מדרשו של גאב"ד העדה החרדית הגרז"ר בענגיס זצוק"ל העיד שקרא בשתי השבתות 'הלא כבני כושיים', הגיב מרן הגרי"ש: "כך הייתה דרכו של הרב בנגיס שלא להתווכח, וכיון שביקשו לקרוא כך, הניח להם".
https://www.bhol.co.il/news/1661698
על עצם העדות אני מעט מסופק כיון שהרב ריין בשנת תשנ"ז כבר גר בבית וגן, ולא הלך ברגליו עד לקטמון. מאוד יכול להיות (מתאים מאוד להרב ריין...) שבמוצאי השבת בירר מה קראו "במנין שלו" אצל רבו, כך שהסיפור אכן הגיוני מאוד.ברשילא כתב:מרשימות הרב אריאל ריין זצ"ל, שהתפלל שנים רבות (גם כש"ץ בימים נוראים), במנין אצל הגאון ר' דוב אליעזרוב זצ"ל, רבה של שכונת קטמון בירושלים:בשנת תשנ"ז שפרשיות אח"ק נקראו בנפרד, הפטירו במנין בבית הרב אליעזרוב שליט"א - בפר' אחרי: "התשפוט", ובפר' קדושים: "הלא כבני", ואמר הרב, שכך הוא מנהג ירושלים, וכך נהגו בבית הגרצ"פ ז"ל.
ככל הידוע, זו עדות יחידה על מנהגו של הגרצ"פ פרנק זצ"ל, והיא מתפרסמת כאן לראשונה.
שילה צבי כתב:בעניין דברי הגרי"ד בעניין. נכדו הרב משה ליכטנשטיין אמר לי שאין ראיה מדברי הגרי"ד בשיעוריו ובדרשותיו שבהכרח הוא נהג כך בפועל. ועל כן שאלתי האם למישהו יש ידיעה מה עשו/ עושים השנה בבית הכנסת רמב"ם בבוסטון, או לחלופין דרכי התקשרות למי שכן יודע.
מעט דבש כתב:האם רצונך לומר, שגם אם מותר להפטיר ב'הודע את ירושלים את תועבותיה' (יחזקאל טז), עדיין אסור להפטיר ב'התשפוט התשפוט את עיר הדמים' (יחזקאל כב)?
כי זאת לא טען איש מעולם. הנידון היה אם לפי רבי אליעזר (מגילה כה:) שאוסר להפטיר ביחזקאל טז, סובר כן גם לגבי יחזקאל כב (נחלקו בזה המטה משה סימן תנד, והלבוש סימן תצג - בהג"ה לסעיף ד), אבל לומר שרק ביחזקאל כב אסור, זה ליכא מאן דס"ל הכי.
מעט דבש כתב:כמדומה שכל כה"ג הוה ליה לגמ' (מגילה כה:) לפרושי.
והרי במעשה העגל השני פירשו בגמ' (שם) בדיוק מאיזה פסוק עד איזה פסוק לא מתרגמים.
הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־ה' וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכׇל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃
וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃
וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר ה' אלוקיך׃
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 651 אורחים
