מוזכר גם במכתבו של סבי שבלוח דבר בעתו הנז"ל, ומשם ל'לוח ההלכות והמנהגים' (זלזניק)(!) לצד הערה שב'לוח ווילנא' עליו מתבסס במידה ידועה לוח הרימ"ט, לא נכפלה הפטרת הכ"כ ולא נתהפך הסדר כרימ"ט, אלא כרמ"א. הבאתי בעבר רשימה של סבי על הפטרת שמות וגם שם נזכר מנהג מיוחד לאיזו עיירה בליטא.הקיק כתב:לא ראיתי שהוזכר שהרי"ד סולוביצ'יק מארה"ב מעיד שכבר בליטא היו קהילות שנהגו לקרוא בשתי השבתות הלא כבני כושיים:
איש_ספר כתב:הבאתי בעבר רשימה של סבי על הפטרת שמות וגם שם נזכר מנהג מיוחד לאיזו עיירה בליטא.
איש_ספר כתב:ואגב כך, הנה מכתב מאביו ר' יונה זצ"ל, המשבח את מאמרו של ר"ש סופר הנז"ל (שהופיע קודם בהמודיע יום ו' כ"ה ניסן תש"ל עמ' ד*). ר' יונה כותב שהיה ראוי להפנות אל המאמר בערך באנצ"ת אלא שנמנענו כך משום עקרון שלא להזכיר עיתונים.
*יש לי את גזיר העיתון ולא דקדקתי אם הוא שווה למאמר שבמוריה. אין לי אפשרות לסרוק בשל גודלו. יבורך המעלה את המאמר מתוך מאגר העיתונות.
הוגה ומעיין כתב:הוגה ומעיין כתב:מעניינת העדות של הרב אייזנבאך שבקלויז הגדול של חסידי באיאן בירושלים הפטירו "הלדרוש" (כדעת הרמב"ם וכמנהג חב"ד). בד"כ אין נוהגים בבאיאן כמנהגי חב"ד, ואולי עשו כן מחמת הבעיה שב"התשפוט".
בלוח המנהגים של חסידי באיאן - "הליכות יום" - נכתב להפטיר באחרי הלא כבני, ובקדושים התשפוט, כדעת הרמ"א. אך נראה שעורכי הלוח לא מודעים כלל לפולמוס, ובד"כ אין דעתם של זקני החסידים והבקיאים במנהגים נוחה מלוח זה.
דיברתי עם הרה"ח ר' מוטל גרומן, האחראי על תחום המנהגים בקלויז הגדול של חסידי באיאן בירושלים, ואמר שבתשנ"ז קראו בפרשת קדושים התשפוט, כדברי הרמ"א, על פי הוראת הגה"ח ר' הרש'ל שרייבר ישלח ה' דברו וירפאהו.
והרי זו הכחשה לעדות הרב אייזנבאך, עד כמה שהיא מתעדת את מנהגי בתי הכנסת בשנת תשנ"ז כפי שנראה ממנה.
מעט דבש כתב:כדאי להעלות גם את גזיר העיתון בו מופיע המכתב הבא (לקחתי מלוח 'דבר בעתו', שהעתיק מ'בירור הלכה' או"ח תכח):
הלבן כתב:בסדר ההפטרות במנהגי חב"ד, כפי שנרשמו על ידי הרבי זי"ע:
אחרי מות: הלא כבני כושיים גו'
קדושים: ויהי דבר ה' גו' - הלדרוש אותי אתם באים גו'.
דרומי כתב:הרב עזריאל, דבריך טעות הם. ומה הקשר בין זה שקוראים ביחיד את ההפטרה לקריאתה בציבור. וכמה באמת קוראים לעצמם ביחיד...
וראיה פשוטה מההפטרה של פרשת ראה כשחל בר"ח אלול שמשלימים אותה בפרשת כי תצא.
לגבי מנהג חב"ד בנושא הנידון מצו"ב דברים שהעליתי בחכתי
...ואני מנחם רוח אחרת עמי מחמת 'וערבה' ולקיים מנהג אבותינו שהיא תורה ושמשו גדולי הדור, ורואה אני את דבריהם, ואומר אני כשחל י"ד בניסן להיות בשבת שאי אפשר להפטיר 'אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי' (ירמיהו ז, לא) ביום שחיטת הפסח, משום דכתיב 'בְּמוֹעֲדוֹ' (במדבר ט, ב), וא"א להפטיר ביום שחיטת הפסח 'גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה' (ירמיהו ז, כט) בשבת שהוא ערב הפסח, ולהפיל לבן של ישראל עולי רגלים.
מן הדרום כתב:האם בכל הנידון כאן, יש לדעתכם הבדל בין ירושלים לשאר הארץ [בלי להכנס לענין ב"ב והחזו"א]?
איש_ספר כתב:אגב במספר 15 נרשם כי את מנהג ההכפלה הביא הגרי"י פישר מנייטן'ס שול. בע"פ שמעתי ממנו כי הגריי"פ היה הבעל קורא בנייטן'ס שול, ובגין שפרסם מאמר חדו"ת בכרם ציון של הגרצ"פ, הורידוהו מן התיבה !
איש_ספר כתב:עוד תצלום גלויה של סבי שקבלתי מרייי"א הנזכר. רקע כתיבתה הוא פולמוס הפטרת צו הנדירה, עולותיכם ספו וגו'. הכותב הציע איזו הצעה שכנראה היא הכפלת הפטרה, וגלל כן מתייחס סבי לנוהגים להכפיל באחמו"ק בזח"ג. (כ"ז בגדר אפשר. הכותב לא זוכר את פרטי ההצעה ואולי יש כאן נבון דבר שיבין יותר מתוך הדברים).מעט דבש כתב:מתוך הענין נראה שהנושא הוא כך:
------
• הפטרת 'אחרי' ו'קדושים' כשהן נפרדות
אלו תורף דברי ר' מרדכי גנוט (המודיע, כה בתמוז תשנו): שנת תשנז היא שנה מעוברת, בה נפרדות פרשיות אחרי וקדושים. ברוב השנים המעוברות אין מפטירים באחת הפרשיות הללו את הפטרתה המקורית (בגלל שבת הגדול, ערב ראש חדש אייר, או ראש חודש אייר), ואז, לרוב הדעות, מפטירים בחברתה (גם אם היא פרשת קדושים), את הפטרת אחרי (הלא כבני כושיים), ולא את הפטרת קדושים (התשפוט).
גם בשנים פשוטות בהן מחוברות שתי הפרשיות הללו, אין מפטירין את הפטרת קדושים (התשפוט), שהיא הפטרת הפרשה השניה (האחרונה), כפי שנוהגים בכל שבת כזו, בה נקראות שתי הפרשיות יחד.
אך קיימת קביעות נדירה, בהן שתי הפרשיות הללו פנויות להפטרותיהן המקוריות, וחילוקי מנהגים פורצים ועולים, כגון, אם קוראים שוב את הלא כבני כושיים.
אודה, אפוא, לכל מי שימסור לידי מה הפטירו בקהילתו - בהוראת בר סמכא - בשנים תשל, תשלג (שקביעותה זחג, כמו בשנת תשנז), בשבת פרשת קדושים, ג באייר. עד כאן תורף דבריו.
בבית הכנסת הגר"א שבשכונת שערי חסד, שם התפלל ר' שלמה זלמן אוירבאך, הפטירו בשנים תשל ותשלג, בשתי השבתות בהלא כבני כושיים, וכן נהג רי"מ חרל"פ, רבה של שכונה זו. כך מעיד ר' שלמה סופר, ה'בעל קורא' בבית הכנסת הנ"ל, במכתבו שנתפרסם ביתד נאמן, ב באייר תשנז. הוא גם הוסיף, שלדעת רי"ש אלישיב יש לנהוג כמשמעות דברי הרמ"א (או"ח, סו"ס תכח), ובפרשת אחרי להפטיר הלא כבני כושיים, ובפרשת קדושים - התשפוט.
עוד בענין זה, ראה: ר' בנימין יהושע זילבר, בירור הלכה, קמא, או"ח, סי' תכח; מאמרו של ר' שלמה סופר, מוריה, ב, חוברת ה-ו (אייר-סיון תשל), עמ' נז-סג; לוח דבר בעתו לשנת תשנז, עמ' ???; <מחבר?>, בין פסח לשבועות, עמ' <???>; ר' יוסף איתן, 'למהלך הפטרות אחרי מות וקדושים בשנת תשנז', הצופה, כה בניסן תשנז, עמ' 7.
אין שם חדשות. הודפסו שם לפי סדר כרונולוגי, מאמרי ר' מיכל ובנו ר' ניסן, השגת ר' מאיר סטלביץ, מכתבו של ר' שמריהו גריינימן, מאמרו של סבי בהנאמן מאמרו של ר"ש סופר במוריה ותשו' רי"י פישר מאבן ישראל.חד ברנש כתב: לשאלת ההפטרות בפרשיות אלו הוקדשה כמחציתו גליון סא (אייר תשעד) של 'מבקשי תורה'.
איש_ספר כתב:במספר 15 נרשם כי את מנהג ההכפלה הביא הגרי"י פישר מנייטן'ס שול.
איש_ספר כתב:(כותב הרשימה נתן תק"ע לגבאי של א"א במ"ב שיסתום הדברים ברמיזה...)
פלוריש כתב:איש_ספר כתב:אגב במספר 15 נרשם כי את מנהג ההכפלה הביא הגרי"י פישר מנייטן'ס שול. בע"פ שמעתי ממנו כי הגריי"פ היה הבעל קורא בנייטן'ס שול, ובגין שפרסם מאמר חדו"ת בכרם ציון של הגרצ"פ, הורידוהו מן התיבה !
אבל הוא הרי למד בכולל בני ציון, האם לפרסם מאמר גרוע יותר מללמוד שם?
מן הדרום כתב:האם בכל הנידון כאן, יש לדעתכם הבדל בין ירושלים לשאר הארץ [בלי להכנס לענין ב"ב והחזו"א]?
מעט דבש כתב:א. לא נראה ששינוי המנהג מהרמ"א הפריע לחזו"א, אלא השינוי מכללי הפסיקה, שעל פי מנהג לא מבוסס, ולא ברור שנעשה על פי חכמים, דוחים רמ"א מפורש.
ב. בחומשים רבים מופיעה הפטרת 'התשפוט' לפרשת אחרי ו'הלא כבני כושייים' לקדושים. וכבר במנהגי רבי אייזיק טירנא (בהקדמה, ובמנהג שבת עמ' כד, ובמנהג כל השנה עמ' קסט) מעיר על כך, וכתב שהיא טעות, וכדמשמע מהמרדכי (מגילה תתלא). אבל בכתבי אשכנזיים רבים מופיעה הפטרה זו לקדושים, וכן נראה מספר הפרדס (עמ' שנג), וכן מבואר להדיא בלקט יושר (עמ' 52), שכך נהג בעל תרומת הדשן. כך שנראה שבאמת היו שני מנהגים מקבילים באשכנז, כמו שכתב בגיליון 'תורת הקורא' הערה א (והפטרת 'התשפוט' לאחרי היא גם מנהג הספרדים).
מה שכתוב בלוח ארץ ישראל ('התשפוט' לאחרי ו'הלא כבני כושיים' לקדושים), מתבסס על עדויות של בעלי קריאה, כך כתבו הגרימ"ט ובנו. השאלה היא האם נעשה על פי חכמים, כטענת הגרימ"ט, ואז אפשר לומר שהסיבה היא משום שבתחלה התפללו עם הספרדים, ונהגו כמותם. או שלא נעשה על פי חכמים, אלא שבעלי הקריאה קראו את מה שהיה לפניהם בחומש, וכאמור בחומשים רבים מופיע כך.
ג. בירושלים לא רצו להפטיר ב'הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ', וחיפשו הפטרה אחרת. באופן טבעי יקחו את ההפטרה אותה מפטירים ברוב השנים בפרשיות אלו, שהיא ודאי שייכת לפרשיות אלו (והאמת שלפרשת קדושים יכלו להפטיר ב'הלדרוש' כמנהג הספרדים, אבל יתכן שבתחלה הפטירו 'התשפוט' לאחרי, וחיפשו הפטרה לאחרי, ושם לא הכירו מנהג להפטיר 'הלדרוש').
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים
