איש_ספר כתב:כל אוכלי שרויה באשר הם, מכירים את המבוכה בענין ברכת מצה מטוגנת, שאם טיגון כבישול ברכתה מזונות ואין בה קביעות סעודה ואם אינו כבישול ברכתה המוציא וברהמ"ז.
לפני איזה שנים נהגתי בעצמי להניח המצות בקערה ולערות עליהם מים רותחים מן הקומקום, וכך לבשלם קודם טיגונם. לכאורה באופן זה יצאנו מבית הספק וברכת המצה מזונות לדברי הכל. אלא שעדין יש ב' שאלות.
א. האם צריך לבשל את המצות כשהן מפוררות לפחות מכזית או שאפשר לבשלן שלימות ואח"כ לפוררן?! זכור לי שיש ע"ז חזו"א.
ב. עירוי אף שאינו פוסק אינו נחשב בישול אלא לחומרא, וא"כ אין כאן בישול לדברי הכל. האם י"ס שכיון שפת היא מקלי הבישול לענין שבת הוא הדין לענין הלכות ברכות?!
צולניק כתב:לענין הספק הראשון, בבה"ל הביא מהפמ"ג להסתפק בזה.
ש. ספראי כתב:החזו"א באו"ח סימן כ"ו
מצה מטוגנת שעליה הנדון אין בה כזית, הנידון היה, אם טיגון אינו כבישול, ואנו רוצים לקבל ברכת מזונות על שום הבישול שקודם הטיגון, אם צריך שבשעת הבישול לא יהיה בתערובת כזית.ש. ספראי כתב:אם תטגן אותן כשיש בהן כזית, תברך המוציא. עי' משנ"ב קס"ח סקנ"ו.
האם זה לא אפשר מבחינה פרקטית?
(אני לא יודע, כא' שלא אוכל שרויה...).
עזריאל ברגר כתב:ולהעיר מריבוי הדעות בשיעור כזית - הן ביחס בין כזית לביצה, והן בשאלת ה"משקל או נפח", ופעמים רבות יהיו החתיכות באופן שיש מחלוקת, וד"ל.
עזריאל ברגר כתב:ולהעיר מריבוי הדעות בשיעור כזית - הן ביחס בין כזית לביצה, והן בשאלת ה"משקל או נפח", ופעמים רבות יהיו החתיכות באופן שיש מחלוקת, וד"ל.
צורב מתחיל כתב:עזריאל ברגר כתב:ולהעיר מריבוי הדעות בשיעור כזית - הן ביחס בין כזית לביצה, והן בשאלת ה"משקל או נפח", ופעמים רבות יהיו החתיכות באופן שיש מחלוקת, וד"ל.
איני מבין, תוכל אולי לבאר כוונתך?
יאיר1 כתב:בענין זה.
האם יש טעם לנוהגים - לברך על מצה המוציא, ואוכל מעט מצה, ואחר כך אוכל מצה בריי לשובע, ומברך המוציא.
אח"כ ראיתי שגם אם מערה רותחין על פירורין פחות מכזית עדיין נשארו ב' ספיקות.איש_ספר כתב:כל אוכלי שרויה באשר הם, מכירים את המבוכה בענין ברכת מצה מטוגנת, שאם טיגון כבישול ברכתה מזונות ואין בה קביעות סעודה ואם אינו כבישול ברכתה המוציא וברהמ"ז.
לפני איזה שנים נהגתי בעצמי להניח המצות בקערה ולערות עליהם מים רותחים מן הקומקום, וכך לבשלם קודם טיגונם. לכאורה באופן זה יצאנו מבית הספק וברכת המצה מזונות לדברי הכל.
משנה ברורה סימן קסח ס"ק נב
(נב) אם נתבשל וכו' - היינו שנתן הלחם בכלי ראשון כשעמד על האש או עכ"פ שהיה היד סולדת בו אבל בכלי שני [מז] לא חשיב בישול ודינו כמו באופן השני דאם יש בו תואר לחם מברך המוציא אף בפחות מכזית [ודוקא אם לא נתלבן המים ע"י הלחם אבל אם נתלבן המים כדרך שמצוי כשנשרה פת במים חמין מבואר בסי"א דעי"ז נחשב הפת כאין בו תואר לחם] ואם הניח הפירורין בקערה ועירה עליהם רותחין מכלי ראשון כתבו האחרונים דספק הוא אם יש לו דין בישול או לא וע"כ אם אין בפירורין כזית ויש בו תואר לחם יברך על פת אחר תחלה:
לחם שנתבשל ונמוח ואין בו כזית אף דאיכא עלי' תוריתא דנהמא בטל, וקובעין עליו סעודה בלא בה"מ, ונראה דדוקא שנתבשל שיעור בישול או כמב"ד אבל הוחלטו ברותחין וסלקן מיד לא נפקו מתורת לחם,
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים