ושא_נס כתב:האם הפיוט המצורף פה מוכר ומתועד? האקרוסטיכון שלו הוא ר' שמואל ב"ר יונה באנדי.
לפום ריהטא הפיוט הזה נדפס על דף בודד, ואינו כחלק מספר בפני עצמו.
יישר כוח.
לפי מה שמצאתי, הפיוט נדפס בסידור עבודת ישראל.
אני מעתיקה מידע. ראו בחלק העברי למטה. לא בדקתי בפנים.
https://www.virtualjudaica.com/Listing/ ... lheim-1868עבודת ישראל - נוסח אשכנז - Liturgy - Avot
Title (English) Siddur Avodat Yisrael
Title (Hebrew) עבודת ישראל - נוסח אשכנז
Note First Edition - Liturgy - Avot
Author Seligman Isaac Baer
City Roedelheim
Publication Date 1868
Description
Physical Description
First edition, XX, 740; 86, [2] pp. quarto 245:165 mm., wide margins, light age staining. A very good copy bound in recent cloth over boards, rubbed
Detail Description
Siddur Avodat Yisrael is an unusually comprehensive prayer book, nusah Ashkenaz, containing prayers for the entire year with commentaries and halakhot by Seligman Isaac Baer. The volume begins with an engraved half title-page. Based on early commentators, earlier works and manscripts, based on the words of Hazal in the oral Torah and Tikkun Tefilah which has variant nusahot. In addition to these commentaries there are several additional works explicating the siddur, as well as all pertinent halakhot for all the prayers and occasions. The siddur covers all prayers recited throughout the year, on special occasions, laws of mourning, piyyutim, yozrot, and detailed halakhot related to the siddur’s subject matter.
Seligman Isaac Baer, (1825–1897), Hebrew grammarian, masorah scholar, and liturgist. Born at Mosbach (Baden, Germany). He may be regarded as a follower of Wolf Heidenheim, thought it seems the two never met. At the age of 19 he turned to masoretic studies. Franz Delitzsch was impressed by Baer's scholarly approach and together they published the Psalms with masorah (1860) followed by most of the other books of the Bible with masorah texts. Delitzsch prefaced each book with a Latin introduction (except the last two which appeared after his death, i.e., Jeremiah in 1890 and Kings in 1895). These masoretic editions were compiled by Baer from manuscripts representing the variants of the masorah of Ben Asher, Ben Naphtali, and other masorah texts. All his life, Baer remained in the humble position of a teacher in the Jewish community school at Biebrich (Rhineland), but on the initiative of Delitzsch he was awarded an honorary Ph.D. by the University of Leipzig (1876). Baer's masoretic Bible edition was generally regarded as a genuine rendition of the traditional masorah text although it also evoked some criticism, notably by C. D. Ginsburg and E. Kautzsch. Baer's masorah text was printed in the widely accepted Vilna edition of the rabbinic Bible (Mikra'ot Gedolot). In addition to Torat Emet he also wrote a book on the secondary accent, the meteg (Die Methegsetzung, 1867); and published Ben Asher's Dikdukei Te'amim (together with H.L. Strack, 1879) and Zwei alte Thorarollen aus Arabien (1870).
Baer's greatest achievement lay in the field of liturgy. His many editions of liturgical texts, in which he followed the example and standards set by Heidenheim, were not only a scholarly feat but added dignity and decorum to Orthodox synagogue services throughout Western Europe, where his editions gained great popularity. The most important of these is his Avodat Yisrael prayer book with a scholarly commentary Yakhin Lashon (1868, several times reprinted, the latest in 1937) which has been accepted as the standard prayer book text by most subsequent editions of the siddur. Besides this major work, Baer edited: Selihot, Kinot, Seder ha-Berakhot (1858), a handbook for mourners, cemetery use, etc., in three versions (Toze'ot Hayyim, 1862; Sefer Gemilut Hasadim, 1880; Derekh la-Hayyim, 1926); Tikkun ha-Sofer ve-ha-Kore, a handbook for scribes and readers of the Torah (1875); a prayer book Tefillat Yesharim (18765, with prayers in German at the end; these also appeared separately as Kol Bat Ziyyon, 18753); Piyyutim (1874); Divrei ha-Berit, circumcision service (1874). Most of these texts are accompanied by a German translation, and some are in two versions for the western and eastern Ashkenazi rites. These handsome little books ran into several editions and were reprinted after World War II.
Baer's only venture into the realm of practical halakhah, a handbook for shohatim (Zivhei Zedek, 1857, with a Yiddish translation; 1862 with a German one), was severely criticized by S. B. Bamberger, chiefly on the grounds that Baer was not an ordained rabbi. Baer also edited Sefer Yesod ha-Yirah (Kobez al Jad, 11 (1895), 1–29).
Hebrew Description
סדר עבודת ישראל : כולל התפלות והברכות לכל השנה ... עם סדר הפרשיות והמעמדות והיוצרות לשבתות, והסליחות לתעניות, והוספות נאות אחרות. ועליהן באור שמו יכין לשון, לבאר היטב את כל דרכיהן. הכל מחובר ומסודר כהלכתו ומוגה ... על ידי יצחק בן אריה יוסף דוב,
שני שערים. השער השני מפורט.
סידור כמנהג אשכנז. צויינו השינויים בין מנהג אשכנז המזרחי, המערבי ומנהג פולין. הפיוטים (הושענות, סליחות לשני וחמישי ושני ולתעניות, יוצרות וזולתות וכו’ לשבתות מיוחדות) כמנהג אשכנז.
במקביל נדפסה מהדורה ובה הפיוטים כמנהג פולין.
סידור עשיר בתוכנו. עם הלכות רבות (חלקן בגרמנית, באותיות צו"ר), מגלת אנטיוכוס ("מגלה יונית"), פרשיות, מעמדות ופרק שירה. הנוסח מוגה לפי כתבי יד וספרי דפוס קדומים רבים.
עמ’ XX-XVII: שני שירים לשבת. הראשון מאת ר’ שמואל באנדי, רב במגנצא. פותח: שביעי קדשת חמדת הימים (אוצר השירה והפיוט, א, עמ’ 309 מס’ 1812). השני מאת ר’ נפתלי הירץ שייאר, אב"ד מגנצא. פותח: אשירה ואזמרה לא-ל אדיר ונורא (שם, ד, עמ’ 117, מס’ 2107 א).
88 עמ’, עם שער מיוחד: ספר תהלים. מנוקד ומוטעם על נכון ומוגה ... על פי המסורות הברורות ותורות הנגינות, ומסודר לימי השבוע ... על ידי יצחק בן אריה יוסף דוב ...
References
Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 # 000319727; EJ