מקראות גדולות - איזו מהדורה עדיפה

[איש וילנא]

מישהו מכיר את המקראות גדולות של הוצאת חורב?
נראה שעשו עבודה טובה

[דוב גרין]

שמעתי שהמאור מתכונןן להוציא הנך מחדש [הבנתי שעל התורה כבר הוציא חדש]
מישהו יודע מה השיפורים שעשה אם בכלל

לפי תקדימי העבר, אין מה להתרגש.

הגיע לידי המהדורא החדשה, ובדקתי חלק מהטעויות שהעירו עליהם כאן (ובאשכול אחר) וראיתי שתיקנו.

[עניו כמשה]

יפה מאוד בשורה טובה מאוד [הרבה הטעויות בדקתם?]

[דוב גרין]

לא.
אם אחד יכול להביא דוגמאות אוכל לבדוק עוד.

[הארי החי]

לא.
אם אחד יכול להביא דוגמאות אוכל לבדוק עוד.

האם גם 'צורת הדף' שלו שונה מהישן או שרק תיקנו טעויות? האם מישהו יכול להעלות דוגמא

[י. אברהם]

הורדתי פעם
דוגמאות של טעויות במקרא, בתרגום, ברש"י, ברמב"ן, במצודות, במנחת ש"י, מראי מקומות ופענוח בטעות.

תנ''ך המאור.pdf

(2.03 MiB) הורד 136 פעמים

[י. אברהם]

אלו דברי א' שכתב ב'אידישע וועלט' לפני שנים, בתרגום ללשה"ק:

היות שעבדתי בעבר בהגהה, ויש לי ב"ה חוש חריף בזה, הנני מוצא הרבה טעויות שיתכן שאחרים לא ישימו אליהם לב.
למדתי כמה שנים בחומש של המאור. הסט חומשים שלי יש בו מן הסתם מאות אם לא אלפי הגהות.

התקשרתי עם המאור להודיע להם, אבל עשה רושם כאילו הם לא מעוניינים בזה... אפילו נתתי להם דוגמאות בפרשת בראשית (שלכאורה מעט אנשים תופסים, לדוגמא בדף לד - התחלפו הכותרות "רשב"ם" ו"ספורנו") אבל הם אמרו שהמגיהים שלהם מתקנים לבד את הטעויות, ומוחל טובות...

אף התיקונים שהם עצמם תיקנו, לפעמים אינם נכונים כיון שלא למדו היטב. היות שאנחנו כעת לפני פורים אביא דוגמא ממגילת אסתר:

על פסוק (ג, ז) בחודש הראשון הוא חודש ניסן וגו' הפיל פור הוא הגורל, כותב האבן עזרא "הפיל פור, זאת המלה פרסית ופירושה גורל, והנה זה הפך הוא חודש ניסן". הפירוש בדבריו הוא, שבפסוק יש פעמיים מילים זרות שהפסוק עצמו מסבירם בלשון הקודש, "ניסן" ו"פור", אבל זה כתוב בצורה הפוכה. בחודש הראשון (הסבר) הוא חודש ניסן (מלה זרה, שמות החדשים עלו מבבל עלו) – הפיל פור (מלה זרה, פרסית) הוא הגורל (הסבר). זה מה שאומר האבן עזרא, "הפיל פור, זאת המלה פרסית, ופירושו גורל, (דהיינו שהפסוק עצמו מפרש לנו אח"כ, שפירושו גורל), והנה זה הפך הוא חודש ניסן, (דשם כתוב ההסבר לפני המלה זרה).

כעת בא נפתח חומש המאור, כתוב שם כך מתוקן: "הפיל פור, זאת המלה פרסית ופירושה גורל. [הוא חודש אדר], והנה זה הפך הוא חודש ניסן". שאין לזה שום הסבר, ובמקום לעזור להבין דבריו, זה רק מבלבל.

אני כותב זאת רק לדוגמא, אחד מני הרבה, שהתיקון עצמו צריך תיקון גדול...

[י. אברהם]

מספר עיונים ברש"י - תשס"ט - "שגיאותיו של חומש המאור"

ספר עיונים ברש''י.pdf

(3.63 MiB) הורד 143 פעמים

[הארי החי]

הרושם שקיבלתי מקופיא הוא שאע"פ שבתורה אין הרבה טעויות משמעותיות, מ"מ בנ"ך [ולאחרונה עסקתי בתהילים] הטעויות רבו מספור... כנראה שבגלל מיעוט העוסקים בנ"ך לא איכפ"ל כ"כ..

[עניו כמשה]

הרושם שקיבלתי מקופיא הוא שאע"פ שבתורה אין הרבה טעויות משמעותיות, מ"מ בנ"ך [ולאחרונה עסקתי בתהילים] הטעויות רבו מספור... כנראה שבגלל מיעוט העוסקים בנ"ך לא איכפ"ל כ"כ..

על ההוצאה החדשה אתה מדבר?

[הארי החי]

הרושם שקיבלתי מקופיא הוא שאע"פ שבתורה אין הרבה טעויות משמעותיות, מ"מ בנ"ך [ולאחרונה עסקתי בתהילים] הטעויות רבו מספור... כנראה שבגלל מיעוט העוסקים בנ"ך לא איכפ"ל כ"כ..

על ההוצאה החדשה אתה מדבר?

לא - על הישנה

[גבול ים]

מי יודע מה הסיבה שלא הדפיסו במגילות את המנחת שי ? והאם הדבר תוקן במהדורא החדשה

[זאב ערבות]

מי יודע מה הסיבה שלא הדפיסו במגילות את המנחת שי ? והאם הדבר תוקן במהדורא החדשה

במ"ג ארטסקרול יש מנחת שי בחמש מגילות

[זאב ערבות]

כתבתי בעבר:

רד''ק.docx

והן בארטסקרול והן בעוז והדר, הסתמכו על מק"ג דפו"ר על חשבון הדפוסים הישנים וכתה"י של הרד"ק.
אבל במק"ג הכתר נכתב נכון.

ברשימת המפרשים למהדורת ארטסקרול כתוב שעפ"י דפוס ראשון ועם הוספת קטעים מכ"י... ומוגה עפ"י שלשה כתבי יד מדויקים.
מנין לך שהסתמכו על דפו"ר על חשבון הדפוסים הישנים? איזה דפוסים ישנים קדמו לדפוס ראשון? לעומת זאת הכתר לא לקחו כלל בחשבון דפו"ר.

[זאב ערבות]

בזמן האחרון הושלמו (כמעט) 3 סטים של מקראות גדולות, הכתר, ארטסקרול ועוז והדר. הם מתווספות למהדורת המאור שהושלמה לפני למעלה מעשרים שנה. אלה המהדורות שלפי מיטב ידיעתי נערכו והוגהו מחדש ולא סתם סריקה כשאר המהדורות בשוק. לכל אחת מעלות וחסרונות, אך בשורה תחתונה, לו היה כעת מבצע מיוחד עקב המצב, סט שלם נניח במאה שקל, והייתם יכולים לבחור רק באחת מן המהדורות, באיזו מהדורה הייתם בוחרים וכמובן מדוע.

זו השאלה שנשאלה בפתיחת האשכול. כעת לאחר כמה שנים בהם עברתי על כל ספרי הנ"ך במהדורת ארטסקרול פסוק פסוק בפירוש רש"י, והשוויתי במקרים רבים למהדורת הכתר ומהדורת אור לישרים (עוז והדר), ניתן לומר שמהדורת ארטסקרול היא המדויקת והמדעית יותר על פי "המסור והמקובל" לנו מדור דור, ואין כמעט פסוק שלא הגיהו בו (בפירוש רש"י). מהדורת אור לישרים קרובה מאוד במידת הדיוק אם כי היא פחות מדעית. מהדורת הכתר היא בעייתית מכיוון שמסתמכת רק על כת"י, ולעתים קרובות הנוסח שבחרו בו אינו מובן (ואולי אף נראה מאולץ), העובדה שלא ניקדו את המפרשים היא חסרון גדול. מהדורת המאור בזמנו היתה המהדורה הטובה ביותר אך נדחקת לקרן זוית למרות שכעת הוציאו מהדורה חדשה עם המלבי"ם על הדף, לא נראה שהגיהו את הטעויות הרבות אצלם. היתרון היחיד שלה הוא המחיר. שוב, הדברים מתיחסים רק לפירוש רש"י, אך סביר להניח שכך ג"כ בשאר המפרשים.

[א איד]

ככל הזכור לי (ואינו תח"י כעת), ארטסקרול השתמשו (עכ"פ גם) במק"ג דפו"ר, ואילו פי' הרד"ק נדפס כבר כמ"פ לפנ"ז. בקובץ שהעליתי, צוינו מספר דפוסים שקדמו להדפסת המק"ג.

[א איד]

ברשימת המפרשים למהדורת ארטסקרול כתוב שעפ"י דפוס ראשון ועם הוספת קטעים מכ"י... ומוגה עפ"י שלשה כתבי יד מדויקים.
מנין לך שהסתמכו על דפו"ר על חשבון הדפוסים הישנים? איזה דפוסים ישנים קדמו לדפוס ראשון? לעומת זאת הכתר לא לקחו כלל בחשבון דפו"ר.

(בהמשך לתגובה הקודמת).
נראה שכלל לא קראת את הכתוב בקובץ שהעליתי, ולכן לא הבנת על מה נסובו דבריי.

[זאב ערבות]

אמנם דברי התיחסו לפירש"י, אך גם בקשר לרד"ק מובא שעל פי מ" ג ויניציה רע"ח עם הוספות מכ" י ודפוסים ראשונים ומוגה עפ"י שני כתבי יד, כך שאיני מבין מה תלונתך עליהם

[א איד]

שוב: דבריי נסובו על המקרה המובא בקובץ שהעליתי, במקרה זה העדיפו את הנוסח (המוטעה) המופיע במק"ג דפו"ר, מאשר את הנוסח המופיע בדפוסים הקודמים של פי' הרד"ק.

[זאב ערבות]

שוב: דבריי נסובו על המקרה המובא בקובץ שהעליתי, במקרה זה העדיפו את הנוסח (המוטעה) המופיע במק"ג דפו"ר, מאשר את הנוסח המופיע בדפוסים הקודמים של פי' הרד"ק.

בעקבות דבריך פתחתי באקראי בתהלים בפרק נ"א פסוק טז-יז, בשני פסוקים אלו בלבד יש כבר כמה וכמה שינויים וניתן לראות בבירור שארטסקרול לא עשו מעשה קוף בעלמא בהשוואה למ"ג הרגילים ובשני פסוקים אלו יש מספר שינויים ניכרים בינם לבין הכתר. איני יודע אם השינויים הם בעלי משמעות ממדרגה ראשונה אך אלו שינויים, וכעת נותרה השאלה איזו מהדורה יותר מדוייקת וקרובה למה שהוציא הרד"ק מתחת ידו. הבעיה עם שתי המהדורות שבשניהם אין מקור לשינויים או הסבר על מה התבססו בהחלטתם להעדיף נוסח אחד על משנהו.
הצילום העליון הוא מארטסקרול

[א איד]

האשכול עוסק בעיקר במק"ג על נ"ך, ולא התייחסו למק"ג על התורה.
בפירש"י עה"ת במק"ג של עוז והדר (ושאר חומשיהם שראיתי), נשארו (אפילו) רבים משיבושי־המילים של הצנזור, כ"עבודת אלילים" ו"עובד כוכבים".
זאת למרות שלטענתם הגיהו ע"פ מהדורת ברלינר תרס"ה, שם כמובן שיבושים אלו לא קיימים.
[יתכן ולרוב הכותבים הוא מילתא דפשיטא, ולכן לא צוין].

[מעט דבש]

עוז והדר כמעט לא נגעו בנוסח רש"י עה"ת.

[א איד]

ייש"כ. האם שאר הראשונים במק"ג עה"ת כן מוגהים?

[משה לוי11]

ברצוני לציין שני יתרונות גדולים מאוד במהדורת 'הכתר' שלא ראיתי שצויינו לעיל,
א. במק"ג הכתר הדגישו את כל המילים שהפרשן מצטט מהפסוק, ובכך נקל לזהות את פירושו בתוך הפסוק (בדומה ל"ביאור משולב"),
דבר זה עוזר מאוד להבחנה בין דברי הפרשן לבין הפסוק, ועוזר יותר להבין את פירושו (עוז והדר עשו זאת בהוצאה של "אור החיים" המבואר, וחבל שלא המשיכו בדרך זו)
בשאר המהדורות הדגישו בעיקר את הד"ה, ופעמים רבות לא הדגישו את הציטוטים לאחמ"כ, וחבל מאוד (גם לא ארטסקרול).

ב. יתרון נוסף הוא פיסוק ערוך ומתוקן, פיסקו את דברי הפרשנים עם הוספת נקודתיים, קו מפריד להסבר ועוד ועוד (זו ההוצאה היחידה שראיתי עם פיסוק נאה).


לענ"ד החיסרון העיקרי שלהם הוא חוסר של חלק מהפרשנים המסורתיים, לדוגמה המצודות.

[זאב ערבות]

בארטסקרול יש מרכאות בציטוט הפסוקים וזה לכאורה עדיף שכן ריבוי פונטים שונים מבלבל וכפי שהעירו במקום אחר על הדגשת דברים בעוז והדר בתוך התוספות (ובנוסף, זה לא מכפר על החסרונות שבכתר שהם יותר משמעותיים מהיתרון של הדגשת הפסוקים).
גם ארטסקרול פיסקו פיסוק נאה ומעניין שאתה מזכיר את המהדורה ולא שמת לב לכך.
ובקשר לחסרון הופעת מפרשים מסורתיים כגון המצודות, לו היית קורא את ההקדמה היית מבין שהם רק מביאים ראשונים.

[משה לוי11]

זאב ערבות: בארטסקרול יש מרכאות בציטוט הפסוקים וזה לכאורה עדיף שכן ריבוי פונטים שונים מבלבל וכפי שהעירו במקום אחר על הדגשת דברים בעוז והדר בתוך התוספות (ובנוסף, זה לא מכפר על החסרונות שבכתר שהם יותר משמעותיים מהיתרון של הדגשת הפסוקים).
גם ארטסקרול פיסקו פיסוק נאה ומעניין שאתה מזכיר את המהדורה ולא שמת לב לכך.

א. לא מדובר על ריבוי פונטים אלא על הדגשה של מילות הפסוק (למעשה, ב'הכתר' וב'ארטסקרול' הפונט העיקרי הוא הדסה).
מה גם שארטסקרול לא הוסיפו מירכאות בכל מקום, ורב הנסתר על הנגלה. לענ"ד פשוט שהדגשה עדיפה על מירכאות.
ההדגשה לא מפריעה לקריאה; אדרבא, עוזרת היא להבחנה בין דברי הפרשן לציטוטיו מהפסוקים.
בנוסף על זאת, פעמים רבות הפרשן מצטט פסוקים ממקומות אחרים, ולכן כדאי לשמור את המירכאות לסימון פסוקים אלו (כמו שנעשה ב'הכתר').

ב. מחיר כרך בודד הוא כ־140 ש"ח, ולכן מצופה מהם שיהיה פיסוק יותר מקצועי;
מה גם שהם מתיימרים ומודיעים בריש גלי (כמה עמודים לאחר השער): "פיסוק מלא", ורחוק מזה.
אין כוונתי לומר שלא פיסקו, אלא ברצוני לומר שהפיסוק רחוק מאוד מלהיות מושלם.
[לדוגמה, כמה וכמה פעמים לא הוסיפו נקודתיים אחרי "אמר" וכדו', וזה גרם לדו־משמעות (הייתי מביא דוגמאות, אך הכרך שיש לי בהוצאתם [ישעיה] אינו לידי כעת, ואולי באמת כדאי היה שאגיב לאחר שאוכל להביא דוגמאות. בל"נ אצרף דוג' בהמשך).]
חוסר פיסוק ברמה, נוסף על חוסר הדגשה של הפסוקים, נותן טעם לפגם.

(ובנוסף, זה לא מכפר על החסרונות שבכתר שהם יותר משמעותיים מהיתרון של הדגשת הפסוקים [א"ה: ופיסוק נאה ומתקבל]).

מסתמא כוונתו לנוסח[?], ואם כן יש לומר "חיסרון".

ובקשר לחסרון הופעת מפרשים מסורתיים כגון המצודות, לו היית קורא את ההקדמה היית מבין שהם רק מביאים ראשונים.

קראתי את רובה, וידוע, אך עדיין ראוי לציין שחיסרון (תרתי משמע) של פרשן כמו המצודות הוא מורגש.

[זאב ערבות]

כעת מונח לפני הפסוק הראשון הישעיה בכתר ובארטסקרול (ארט בקיצור), ואיני מבין על מה אתה מדבר.
בכתר ציטוט הפסוק מודגש באות גדולה וכהה, אך בארטסקרול (דברי מכוונים בפרט לפירוש רש"י) הביאור בכתב רש"י וציטוט הפסוקים בכתב מרובע באות מוגדלת ומובלט אף הוא! אך הבט וראה לדוגמא (בצילום המצורף), במהדורת הכתר בשורה המתחילה כשם שאמר, בסוף השורה יש ציטוט של הפסוק ולא מדגישים! ואילו בארטסקרול לא שכחו להדגיש, כך שכל טענתך נגדם בענין הדגשת הפסוק יורדת, ואדרבא, מהדורת הכתר רשלנית לא רק בכך אלא בדברים רבים נוספים כגון ציטוט פסוקים והכפלת פירושים (כפי שכבר הבאתי במקום אחר ואיני זוכר היכן). נכון גם בארטסקרול יש טעויות, אך עברתי על כל הספרים (בפירוש רש"י) של התנ"ך ומספרם יחסית מועט ביותר יחסית לכתר, ובנוסף, במהדורת הכתר לא הוציאו אף מהדורה מתוקנת, לעומת זאת ארט מתקנים מהדפסה להדפסה.
בקשר לטענתך שבספר העולה 140 שקל הפיסוק צריך להיות יותר מקצועי, בכתר אין כלל פיסוק ומחיר כל כרך יותר גבוה מאשר ארטסקרול, ובקשר למקצועיות, אין ולא יהיה תנ"ך מ"ג מושלם, זה פשוט דבר בלתי אפשרי, לא רק מפני ריבוי השיטות והדעות לגבי מכלול נושאים כגון מהו הניקוד הנכון, הטעמים, הגעיות ועוד ועוד שאין בהם תמימות דעים, ואף על נוסח המפרשים שכל אחד משתמש בכתבי יד שונים ויש לו קריטריונים שונים להבאת הנוסח.
נכון, יש מקומות בארט שיש פיסוק חסר אך אין זה מורה על רשלנות כללית. והאם בכתר הפיסוק מושלם?
בקיצור, לכל מהדורה יש יתרונות וחסרונות ואתה צריך להחליט מהם החסרונות הפחות מפריעים לך ומהם היתרונות היותר חשובות, אם חשוב לך שיהיה מצודות אז תקנה מ"ג עם מצודות, אך אל לך לומר שזה חסרון, חסרון זה כשאתה לא מקבל את מה שהם אמורים לתת לך, אך במקרה הזה יש להם קריטריונים ברורים, כמו הקריטריון שהם משתמשים רק בנוסח כתב יד ולא בשום מהדורת דפוס, זה חסרון גדול ובולט מאוד אך גם בזה אין לבא אליהם בטענות.
ולסיכום, אם אתה מעוניין במ"ג המושלם, תשנס מתניך ותשכור צוות של כמאה ת"ח מבינים, וגם כך מסופקני אם תצליח ויבואו וימצאו פגמים בעבודתך.

[משה לוי11]

במהדורת הכתר לא הוציאו אף מהדורה מתוקנת, לעומת זאת ארט מתקנים מהדפסה להדפסה.

דפח"ח; אכן זה אומר דורשני.

בכתר אין כלל פיסוק

שמא טעות סופר היא? הרי ניתן לראות (לדוג' בצילום שכת"ר העלה לעיל) ללא צל של ספק שיש פיסוק מעולה בכתר, שהושקע בו מאמץ רב.
בכל אופן, אני עדיין עומד על דעתי שהפיסוק בכתר הרבה יותר טוב משל ארט' (ואכן גם הראשון אינו מושלם, אך לא רחוק מזה).
וכן בעניין ההדגשות, אמנם כת"ר נתן דופי מוצדק גם בכתר, אך בכל זאת - בעניין ההדגשות הם עולים על ארט' (אם ירצה אביא דוגמאות למכביר עוד כמה ימים בל"נ; ואף דברי עצמו נסובו על פירש"י דווקא, ומכלל הן אתה שומע לאו).

מחיר כל כרך [של הכתר] יותר גבוה מאשר ארטסקרול

אינו אמת; באתר של אוני' בר־אילן מחיר כרך גדול(!) של 'הכתר' הוא 126 ש"ח (לאחר הנחה. במקור: 140);
כרך של המהדורה המוקטנת (שגודלו דומה לכרך של ארט') – 99 ש"ח (כנ"ל, במקור: 110),
לעומת זאת, מחיר כרך של ארט' הוא 140 ש"ח (באתר של 'ספרי אור החיים'. אא"כ רוכשים סט ואז מחירו כ־120 ש"ח, אך מסתמא גם אצל הכתר ניתן לרכוש סט ולהוזיל את המחיר אף יותר).

אגב, לעניין הנוסח, לא התעמקתי בנושא אך נראה מדבריו שארט' עולה על כולנה בעניין זה; ואכן זוהי מעלה גדולה.

אין ולא יהיה תנ"ך מ"ג מושלם, זה פשוט דבר בלתי אפשרי [...] ולסיכום, אם אתה מעוניין במ"ג המושלם, תשנס מתניך ותשכור צוות של כמאה ת"ח מבינים,
וגם כך מסופקני אם תצליח - ויבואו וימצאו פגמים בעבודתך.

וראוי להוסיף דברי כת"ר באיזהו מקומן:

לו היתה מהדורה מושלמת, כל המתחרים היו נעלמים; לכל מהדורה יש יתרונות וחסרונות (והדבר נכון בש"ס ובמ"ג וברמב"ם וכו')
וכל אחד צריך לעשות חישוב מה סדר העדיפויות שלו, אא"כ יש לו תקציב ומקום ליותר ממהדורה אחת, כך שלא ניתן לייעץ.

אגב, מה דעתך על מק"ג עוז והדר [בשיתוף עם אור לישרים]?

[זאב ערבות]

התכוונתי לומר שבכתר ניקוד, וניקוד בהרבה יותר חשוב מפיסוק, בפרט שהרבה פעמים תמצא שינויים בפיסוק אך בניקוד לא כ"כ הרבה (יחסית) שכן כללי הדקדוק הרבה יותר חזקים מכללי הפיסוק, ודרך אגב יש מהדורת ש"ס טוביא'ס מנוקדת, ואמר לי המו"ל טוביה, ששאל את הגריש"א האם גם לפסק, וענה לו בשום פנים ואופן! (איני יודע אם אלו היו ממש המלים אך זו היתה כוונתו), והשערתי מפני שבהרבה מקרים ניתן לפסק כך או כך ומי לחש למהדורת הכתר או ארטסקרול שכך הוא הפיסוק הנכון? ואתה כותב שיש בכתר פיסוק מעולה, ומדוע אינך סבור שאף בארטסקרול הפיסוק מעולה? נחכה לדוגמאות, ואז נראה לך דוגמאות להיפך.
אך אחסוך לך את הטרחא מכיוון שהפיסוק וההדגשות הם לא העיקר, אלא הנוסח של המקרא והפירושים, והדיוק שלהם, ופעם הייתי משתמש בכתר אך הפסקתי מכיוון שהטעויות שםמכל הסוגים צורמות, וכבר כתבתי שארטסקרול הם מהדורה חרדית ואילו הכתר מדעית... עיין בפירוש הרשב"ם בתחילתו.
ובקשר למחיר, איני מתמצא במחירים בארץ, אך כאן כל כרך של הכתר 25 דולר ואף פעם אין הנחה, לעומת זאת ארטסקרול תלוי בעובי הכרך בין 19 ל23 דולר (תהלים שהוא הכרך הגדול ביותר) וכל כמה חדשים יש מבצע לפעמים עד 30 אחוז הנחה, ועוד הבדל גדול, הכתר חילקו כמה ספרים לשניםם, כך שלמשל בראשית עולה כאן 50 דולר, ואילו ארטסקרול כל ספר הוא יחידה אחת! הבדל משמעותי ביותר (דרך אגב, איכות הכריכה והניר של הכתר ירוד לעומת ארטסקרול), ועוד פרט, ארטסקרול נדפס בארה"ב, והמסים על ספרים המיובאים לארץ גבוה ביותר, דבר שמיקר את הספרים של ארטסקרול, אך כאן המסים הם יחסית אפסיים, ואל תשכח שצריך לשלם עבור המשלוח, לדוגמא את הספר אוצר רש"י 350 עותקים עלה לי 900 דולר, כלומר 2.5 דולר לספר.
ולסיום מהדורת עוז והדר אף היא מהדורה טובה ביותר, וכל פעם שיש איזה ספק אני נעזר בה, אך כפי שציינתי קבלתי רשות מארטסקרול להשתמש במהדורתם ללא הגבלה ולכן היא מהדורת היסוד אצלי.

[משה לוי11]

התכוונתי לומר שבכתר ניקוד, וניקוד בהרבה יותר חשוב מפיסוק, בפרט שהרבה פעמים תמצא שינויים בפיסוק אך בניקוד לא כ"כ הרבה (יחסית) שכן כללי הדקדוק הרבה יותר חזקים מכללי הפיסוק, ודרך אגב יש מהדורת ש"ס טוביא'ס מנוקדת, ואמר לי המו"ל טוביה, ששאל את הגריש"א האם גם לפסק, וענה לו בשום פנים ואופן! (איני יודע אם אלו היו ממש המלים אך זו היתה כוונתו), והשערתי מפני שבהרבה מקרים ניתן לפסק כך או כך ומי לחש למהדורת הכתר או ארטסקרול שכך הוא הפיסוק הנכון? ואתה כותב שיש בכתר פיסוק מעולה, ומדוע אינך סבור שאף בארטסקרול הפיסוק מעולה? נחכה לדוגמאות, ואז נראה לך דוגמאות להיפך.
ובקשר למחיר, איני מתמצא במחירים בארץ, אך כאן כל כרך של הכתר 25 דולר ואף פעם אין הנחה, לעומת זאת ארטסקרול תלוי בעובי הכרך בין 19 ל23 דולר (תהלים שהוא הכרך הגדול ביותר) וכל כמה חדשים יש מבצע לפעמים עד 30 אחוז הנחה [...] הבדל משמעותי ביותר (דרך אגב, איכות הכריכה והניר של הכתר ירוד לעומת ארטסקרול), ועוד פרט, ארטסקרול נדפס בארה"ב, והמסים על ספרים המיובאים לארץ גבוה ביותר, דבר שמיקר את הספרים של ארטסקרול, אך כאן המסים הם יחסית אפסיים, ואל תשכח שצריך לשלם עבור המשלוח, לדוגמא את הספר אוצר רש"י 350 עותקים עלה לי 900 דולר, כלומר 2.5 דולר לספר.
ולסיום מהדורת עוז והדר אף היא מהדורה טובה ביותר, וכל פעם שיש איזה ספק אני נעזר בה, אך כפי שציינתי קבלתי רשות מארטסקרול להשתמש במהדורתם ללא הגבלה ולכן היא מהדורת היסוד אצלי.

ייש"כ. הופתעתי לשמוע שהמחיר בארץ לכרך ארט' הוא כפול מבארה"ב.

לגבי עדיפות הניקוד על הפיסוק, האמת שפעם יצא לי לשמוע מישהו שדווקא התרעם מעט על הניקוד, בטענה שהניקוד מכריח קריאה של המילה בצורה ספציפית [א"ה אם כי גם בפיסוק אך פחות לכאו', כיוון שרוב הפעמים ברור היכן מתחיל ומסתיים חלק מסויים במשפט].עכ"ד.
אמנם כללי הניקוד חזקים הרבה מכללי הפיסוק, בלי ספק, אך כיוון שכללי הפיסוק אינם "מפסקים" כל מילה ומילה אלא בעיקר חלקים במשפט - פחות סיכוי שתיפול בהם טעות (חוסר דיוקים כן, למשל 'פסיק' במקום 'נקודה ופסיק' מצוי מאוד, אבל טעות גדולה כמו שימַת נקודה במקום פסיק [במצבים מסויימים] לא כ"כ מצוי).

אם כבר מדברים על הנושא, לענ"ד הטעות הכי גדולה בפיסוק אצל הרבה הוצאות וספרי קודש חרדים היא שימַת פסיק במקום נקודתיים,
כאילו סימן־הפיסוק הזה אינו קיים והשתכח (שלא לדבר על סימן שאלה),
במיוחד אחרי מילים כמו "אמר" וכדו', הרבה פעמים מוסיפים פסיק, ואין היגיון להחלטה זו, כבר עדיף לא להוסיף כלום מאשר פסיק [כמו שבאמת חלק עושים].
באופן כללי נראה שיש איזושהי "סלידה" מנקודתיים.
אגב, פעם שלחתי חיבור לידיד ת"ח גדול מאוד (שהוציא לאור לפני כשנתיים ספר שמהדורתו הראשונה אזלה מהשוק תוך חודש) כדי לשמוע הערות והארות, וכתב לי בין השיטין שנקודתיים זה מיושן. עכ"ד.

כמעט ולא תמצא נקודתיים בספרי עוז והדר; למשל בש"ס המנוקד שלהם, הכולל פיסוק, נקודתיים אינו בנמצא, וזו תמיהה רבתי.
מצורף כאן שתי דוגמאות (בבחינת שתיים מני אלף) ממסכת ברכות בש"ס המפוסק והמנוקד שלהם, כדי להראות נכונות הדברים

הימנעות מכוונת מנקודתיים.png (11.94 KiB) נצפה 1313 פעמים

‏‏הימנעות מכוונת מסימן שאלה - עותק.png (38.11 KiB) נצפה 1313 פעמים

כדי להראות עד כמה לעיתים נקודתיים זה מוכרח ומועיל, מצורף קטע קצר בלי פיסוק מ'תנא דבי אליהו' (רבה, פ"א):
"פעם אחת הייתי מהלך בכרך גדול שבעולם והיתה שם תשחורת [-בולשת]
בא אלי חָבַר [-כומר (הערוך)] אחד ואמר לי סופר אתה
אמרתי לו משהו".
ללא פיסוק, הקורא מסתפק לכמה שניות אם הכוונה היא שאליהו הנביא אמר לכומר איזה דבר־חכמה, "משהו", או שאליהו עונה לכומר: אני יודע מעט.
ברור שניתן להבין שהאחרון הוא הנכון, אך נקודתיים חוסכות את כל החשיבה המיותרת הזו (בלי סימן שאלה גם לא מובן [במחשבה ראשונית] אם דברי ה'חבר' הם שאלה או קביעה). בעזרת נקודתיים ניתן לדעת היכן מתחיל הציטוט\המאמר, וזה מועיל.
ויש לשבח מאוד את הפיסוק של ארטסקרול בביאורם הנודע "שוטנשטיין", שהוא ברמה גבוהה.

ועוד הבדל גדול, הכתר חילקו כמה ספרים לשניים, כך שלמשל בראשית עולה כאן 50 דולר, ואילו ארטסקרול כל ספר הוא יחידה אחת!

באמת אחד היתרונות של ארט' הוא שהרבה ספרים כללו אותם בכרך אחד,
האמת היא שכשהשוויתי בין המהדורות שמחתי לראות שהמהדורה של עוז והדר על ישעיה עולה 80 שקלים בלבד - ואז הבנתי שזה רק חלק א (מתוך שלושה[!]).

עיין בפירוש הרשב"ם בתחילתו.

אכן. אגב, הערה קטנה בעניין זה, האמת שהתגובה של ארט' בעניין די מפתיעה ומסתמא כבודו מכירה.
תחילת המכתב הוא "מראשית הדברים נבהיר כי הוצאת ארטסקרול מכבדת באופן מוחלט וללא פשרות את חז"ל והמפרשים הקלאסיים. איננו מצנזרים אותם.
כל אחד ממילותיהם הוא קדוש, ומעולם לא שלחנו ידינו לשנות את כתביהם הקדושים" וזה כבר אינו אמת. וראו עוד כאן.https://did.li/bdJTY

[משה לוי11]

טעון הסבר בבקשה

עיין ערך "ושננתם"; שו"ע המאור.

[משה לוי11]

האות של אורטסקול איננה אות יפה
הדסה, זה סתם אות (פונט) מודרנית לא חגיגית.
טיפוגרפיה זה לא משהו שקונים בשקל.. ולספרי קודש החגיגיות משרה אוירה של כובד ראש. גם איננו פונט נוח יותר.
אבל נכון כ"א וטעמו. לאנשי חו"ל שרגילים לאות לא עברית, זה הפריע פחות..

לענ"ד פונט הדסה הוא מאוד יפה, נעים ונוח מאוד לקריאה (ואינני מ'אנשי חו"ל'), ולאחרונה הוא מתפשט כאש בשדה־קוצים.

ולא שלהם.

פשוט שהוא לא שלהם; לא ידוע לי על הוצאה (חוץ מ'קורן') שעיצבה גופן מיוחד בשביל ספריה.

[זאב ערבות]

כמדומני שארטסקרול חידשו את הפונט שלהם במקצת. בקשר לנקודותיים וסימן שאלה נכתב כאן במקומות אחרים, ובקשר לרשב"ם הנושא כבר נדוש בארוכה, והטעות היחידה של ארטסקרול שכתבו בהקדמת המהדורה הראשונה עפ"י מהדורת רוזין ולאחר הביקורת שקיבלו שינו את המינוח וכבר הובא כאן בפורום.
ושורה תחתונה. אין מהדורה מושלמת ולכן למי שיש תקציב ומקום יקנה את כולם, ולמי שאין יקנה את זו שעונה על הצרכים שלו וזה דבר שמשתנה מקונה לקונה לפי הבנתו. למשל לרוב הציבור החרדי השמטת הרשב"ם לא מעלה ולא מוריד ואף לא מודעים לדבר

[משה לוי11]

כמדומני שארטסקרול חידשו את הפונט שלהם במקצת.

אכן, טעות שלי.
פעם באמת תמהתי על זה למה הלמ"ד אצלם שונה מהלמ"ד בפונט הדסה הקלאסי, חשבתי אולי יש להם גרסה שונה אך לא דמיינתי שהם שינו את העיצוב בעצמם.
אם כי באמת השינוי הוא יחסית שולי, כמ"ש.

בקשר לנקודותיים וסימן שאלה נכתב כאן במקומות אחרים, ובקשר לרשב"ם הנושא כבר נדוש בארוכה, והטעות היחידה של ארטסקרול - שכתבו בהקדמת המהדורה הראשונה עפ"י מהדורת רוזין ולאחר הביקורת שקיבלו שינו את המינוח וכבר הובא כאן בפורום.
ושורה תחתונה. אין מהדורה מושלמת ולכן למי שיש תקציב ומקום יקנה את כולם, ולמי שאין יקנה את זו שעונה על הצרכים שלו וזה דבר שמשתנה מקונה לקונה לפי הבנתו. למשל לרוב הציבור החרדי השמטת הרשב"ם לא מעלה ולא מוריד ואף לא מודעים לדבר

תודה רבה. דפח"ח.

[זאב ערבות]

פורסם באשכול לזכר ר' שמעיה גרינבוים:
בסוף שנותיו, התחיל להגיד שיעורים בנ"ך, בשיעור זה השקיע שעות רבות ורוב עמל להכין עצמו מראש, וכדרכו בביאור הפסוקים בבהירות נפלא בעומק הפשט וליישר דרך בהבנת הכתובים עפ"י הבנת חז"ל והראשונים, ויהי בלמדו ספר דניאל [כמדומני] הוא אחז מאוד מפירוש אבן יחיא, ועוד איזה ראשון [לא זכור לי בדיוק איזה], שני הפירושים הנ"ל נדפסו בתנ"ך החדש הוצאת ארטסקרול, והיה מביא את הנ"ך הוצאת ארטסרול לביהמ"ד סאטמאר..., הקיצור, אירע מקרה עם סקריק פלוני שלא היה נראה לו שגאון כרבי שמעיה משתמש ב'ארטסקרול' בביהמ"ד סאטמאר... הלך והטמין את הספר ...., למחרת כשהגיע ר' שמעיה להגיד השיעור, חפש את ספרו ולא מצא...., הוא לא נרתע כלל, וכדרכו פתח את שיעורו ואמר, מעיד אני לפניכם ששום פסול לא נמצא בנ"ך הזה... הראשונים שהדפיסו בה כמתכונתם, לא הוסיפו ולא גרעו ...., ותאמינו לי בזאת, כי הלא הם הקאנקורענט שלי [ארטסקרול שבהדפסת המשניות שלהם, האמור להיות המתחרה עם פירוש 'סיעתא דשמיא...] ואני מגיד לפניכם שלא נמצא שום פסול בנ"ך שלהם...

[בינה להבין]

(עוז והדר עשו זאת בהוצאה של "אור החיים" המבואר, וחבל שלא המשיכו בדרך זו)

בעוז והדר מק"ג עה'ת עשו כן בכל המפרשים