כידוע בפסח נתחדש דבר שלא קיים בשאר מצוות התורה של חומרות מיוחדות, יסודו של דבר מגיע מהגמ' של חמץ בפסח אוסר במשהו ואח''כ בעיקר מחכמי אשכנז אשר מחמירים בדינים אשר מקילים בהם כל השנה כדוגמת נותן טעם לפגם וחוזר וניעור וכדו'
בעקבות זה נשתרש מנהג משונה של חומרות בחששות רחוקים כמו למשל מה שנהוג ברבים מבתי ישראל להתרחק מאכילת מוצרים מתועשים בפסח שמא נכנס איזה פירור או אף בשתייה שלא שייך פירורים ואף ללא מגע יד אדם ואף לח בלח אינו חוזר וניעור חוששים חששות רחוקים מאוד ששמא אחד מהמרכיבים הוא חמץ ומשום מה לא סומכים בזה על ההשגחה שסומכים עליה כל השנה בהלכות טריפות חלב ודם
ואילו היה מדובר בסתם יום היה ניחא שמי שמעוניין לסגף עצמו כדי להתרחק מאיסור אשריו (גם בזה לדון מדברי התוס' על מחמיר ברוב ויש לחלק ואין כאן המקום) אך מדובר בשבעת ימי הפסח שנצטוונו על שמחת חג שהיא מדאו' ומנהג זה מבטל בהרבה שמחה זו והתמיהה רבה איך אפשר לבטל בידיים מצווה מדאו' בשביל חששות רחוקים (שברובם גם חששות לחוזר וניעור שהוא דרבנן) שלא מצינו בפוסקים???