שאלת תם יש בפי שמנקרת בראשי כבר מספר שנים
האם אחר כל הנקיונות והעבודות והטירחות המרובות והחומרות המופרזות באמת שייך להינצל מאכילת חמץ במשהו בפסח
כי הנה כשנצייר לעצמנו את מצב הדברים נבוא לתמונה שבה הדבר כמעט בלתי אפשרי ונניח כאן כמה דוגמאות
ברוב בתי ישראל מסיימים את הכנת המטבח כמה ימים לפני פסח ובימים אלו מן המנע שילד שבפיו או בידו פירור חמץ לא יכנס או ידבר בפני המטבח ומפיו יצא פירור וההמשך ברור
כמובן וכמובן שבעניין האוכל שמשעת צאתו מהמפעל סרה השגחת הכשרות ממנו ואין שום דרך לדעת שמההובלה דרך החנות ועד שהגיע לביתכם לא היה מישהו ליד עם חמץ או שהרוח נשאה איזה פירור
והעניין הוא לא רק ילדים אלא גם מבוגרים שלא מן הנמנע שבפיהם נשאר איזה פירור וגם לאחר שניקו עצמם עדיין בגשתם אל האוכל הם דיברו תוך כדי ונפלט איזה פירור
ועוד ועוד דוגמאות שקצרה היריעה מלפרט וכל אחד יעלה זאת בדמיונו הכול כיד השם הטובה עליו
ושאלתי האם באמת נגזר עלינו מן שמיא לאכול איזה שהוא פירור חמץ בפסח רח''ל?!
או דלמא נאמר שהאדם מחויב רק עם הפריטים הסגורים שקנה ולשוטפם היטב ולאכול מתוך זה עם בגדים שג''כ לא היו בחמץ זה לא שמענו או שנחויב לבשל את כל האוכל מלפני פסח ג''כ לא שמענו ובפרט שביבש זה גם לא יעזור
וכאן נכנסים אנו לכמה אפשרויות שיכולות להוציאנו מסבך זה חדא דהוי מתעסק אך בזה יש את הנושא הידוע לגבי שרצים בדגים שכידוע תשובתו של רע''א שבאמת זה מתעסק וזה הוכחה לדבריו שמתעסק אסור אך מי שלא מסכים עם כך שמתעסק אסור צריך להסביר שזה לא מתעסק דהרי כתוב בשו''ע שצריך בדיקה בדגים או כל מיני תשובות אחרות שגם כאן יהיו שייכים לכאורה.
אפשרות נוספת להגיד שבאמת אה''נ רק זה יהיה אונס וכל עבודתנו זה לצמצם המכשול אך לפי זה מדוע באמת לא נתחייב לעשות הכול כפי שפירטתי לעיל
האם באמת יש לדבר יישוב או שזה דבר שעלינו להשלים איתו ח''ו?!