הודעהעל ידי אבי-העזרי » ב' אפריל 15, 2024 10:52 pm
השלחן ערוך אינו פוסק, רק מכריע. ורובו ככולו ספיקות.
וגם פסיקותיו אינן משלו, אלא מהראשונים, (וכמ"ש בב"י בעצמו שלא בא להכריע מסברא).
גם ספר הטור, אינו שיטה אחת אלא ליקוט מהרבה ראשונים.
הרמב"ם לעומת זאת הוא עצמאי לחלוטין, והוא שיטה אחת מראשו עד סופו, ואף לא מזכיר שיטה נגדית.
כמו"כ הרמב"ם ע"פ רוב אינו משתף בפסיקותיו חששות של ראשונים מאוחרים, אלא את פסקי התלמוד וחז"ל (והגאונים).
משא"כ שאר המחברים, שהרבה פעמים עירבו בפסק סברא נוספת. (כלומר עיקר הדין הוא..., אבל בגלל ש... יש לאסור).
זה בהצטרף לכל האמור, נותנים ללומד את הכר הנרחב לעשות "לומדות" באותה שיטה, ולהבין מה היתה דעתו הוא בהבנת הגמ' דייקא, ומה יוצא לפי דבריו בסוגיא גופה.