הודעהעל ידי י. אברהם » ב' מרץ 11, 2024 11:07 am
יוצר לפ' שקלים
עמ' א
למשולי עפר ואפר.
ולא פי' מנלן דנמשלו ישראל לעפר ואפר. ועי' לקמן עמ' מה 'מספר עפרים', ובפי' כתב שנמשלו לעפר שנא' מי מנה עפר יעקב (ואולי אפר דנקט לאו דוקא אלא ליופי החרוז, ועי' חולין פח: דמצינו אפר שקרוי עפר).
עמ' יא
בקץ זה. בזמן זה. ובהע' סח הקליר משתמש במילת קץ גם בהוראה של זמן מסויים.
וכן בפיוט 'אלים' בתפילת טל עמ' עט, עד קץ לחיכת שור. וכן לקמן עמ' קח, בקץ אשר נכמר ויחי'
עמ' יד
שנא' (במדבר כג, כא) ותרועת מלך בו לשון ריעות ולשון חיבור.
וכן פירש רש"י שם.
מוסף לפ' שקלים
עמ' מב
אור פניך עלינו. כמו אבני נזר מתנוססות וכו' אף כאן נסה כמו הצהיר והאירה.
עי' כל זה גם בפיוט 'ארשה' בתפילת טל עמ' יט, וע"ש צ' מתחלפת בס' וכו'.
שם
ובצדק הגה. בשעה שאני הוגה וכו' ואומר.
ומש"כ רש"י ביהושע א, ח דלשון הגיון הוא בלב, היינו דוקא בלשון תורה כמש"כ שם.
עמ' מג
דעו דרשו. 'לשמך' עולה אותה כופר כמו שהוא חרות ומפורש בו.
כנראה דכוונתו למאי דכתיב כופר נפשו לה', והיינו לשם ה'.
עמ' מה
ובכס והדום. בסוף הדיבור "וכן באיש כופר נפשו וכן בקרבני לחמי".
כוונתו דבמדרש שם מדבר גם מפסוקים אלו ע"ש.
נערך לאחרונה על ידי
י. אברהם ב ו' מרץ 15, 2024 1:03 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.