זמן מנחה גדולה וקטנה וזמן התמיד

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי לשאול:

יל"ע:
תמיד נשחט כל השנה בשמונה וחצי, וקרב בתשע וחצי.
הכי מוקדם, ער"פ שחל בער"ש: נשחט שש וחצי, וקרב בשבע וחצי
[משנה פסחים, ה, א].

מדוע זמן מנחה גדולה קבעו לפי זמן השחיטה,
וזמן מנחה קטנה לפי זמן ההקרבה?

[חיפשתי אם יש על זה אשכול ולא מצאתי]

[מגדל]

נתבקשתי לשאול:

יל"ע:
תמיד נשחט כל השנה בשמונה וחצי, וקרב בתשע וחצי.
הכי מוקדם, ער"פ שחל בער"ש: נשחט שש וחצי, וקרב בשבע וחצי
[משנה פסחים, ה, א].

מדוע זמן מנחה גדולה קבעו לפי זמן השחיטה,
וזמן מנחה קטנה לפי זמן ההקרבה?

[חיפשתי אם יש על זה אשכול ולא מצאתי]

סברת כרס:
תפילות כנגד תמידים תיקנום. עיקר הקרבן הקרבתו, ולכן לכתחילה אין להתפלל אלא מנחה קטנה. בשעת הדחק אפשר להקדים ולהתפלל מנחה גדולה כעפש"ב, וכחלק מן הדחק מתפללים כבר משעת השחיטה.
ובקיצור: אם זמן מנחה גדולה הוא דיעבד המתאפשר מן הדחק, למה להגביל את ההקלה רק לפרט אחד?

[מגדל]

וכמדומני שלכך כיוון המאירי ביומא כח:

כבר ביארנו במקומו שאע"פ שמצוה מן התורה להתפלל מ"מ
ענין התפלות וקביעות זמניהם אינו מן התורה וחכמים התקינו
ענינם כנגד התמידין שחרית כנגד תמיד של שחר ומנחה כנגד
תמיד של בין הערבים ומוסף כנגד קרבן מוסף וערבית כנגד
איברי תמיד של בין הערבים שמתאכלין כל הלילה ומתוך שהיה
התמיד קרב בכל יום בתשע ומחצה תקנו זמנה בשיעור זה והיא
הנקראת מנחה קטנה ומתוך שאם חל ערב פסח בערב שבת
מתוך שאין צליית הפסח עד לאחר התמיד וכן שאין צלייתו דוחה
שבת היו צריכים למהר התמיד והיה נשחט בשש ומחצה וקרב
בשבע ומחצה ומתוך כך אמרו ברכות כ"ו ב' שהמתפלל משש
ומחצה ומעלה יצא ומזמן זה ולמעלה הגיע זמן חובה והיא
הנקראת מנחה גדולה:

[חיימקה]

לח"מ פ"ג מתפילה ה"ב: וא"ת אמאי בשאר כל הימים אזלינן בתר הקרבה שקרב בתשע שעות ומחצה ולהכי מתחלת משם מנחה קטנה ובערב פסח אזלינן בתר השחיטה דנשחט משש שעות ומחצה ומשום הכי אמרינן דמשם מתחלת זמן מנחה גדולה והוי לן למיזל בתר הקרבה דקרב בז' שעות ומחצה כי היכי דאזלינן בתר מנחה קטנה או גבי מנחה קטנה הוי לן למיזל בתר השחיטה דנשחט בח' ומחצה כמו גבי גדולה. וי"א דהיינו טעמא דאזלינן בתר שחיטה דבערבי פסחים משום דאי אפשר להיות השחיטה קודם דתמיד אינו נשחט אלא משש שעות ומחצה ולמעלה אבל גבי מנחה קטנה היכי אזלינן בתר שחיטה דנשחט בח' שעות ומחצה הא השחיטה יכול להיות קודם וא"כ ראוי למיזל טפי בתר הקרבה דהוי גמר המעשה:

[הארי החי]

ז"ל השנות אליהו בברכות פ"ד: ומה שקראו לאותה תפלה מנחה, נראה מהכא שזמנה בשעת זמן מנחת תמיד של בין הערבים, ולפ"ז מתורץ מ"ש שזמנה בשעת שחיטת התמיד של מנחה קטנה בט' ומחצה דאז לאו זמן הקרבת התמיד כי הקרבת התמיד הי' מח' ומחצה עד ט' ומחצה וגם הא אמרו שזמן מנחה גדולה מו' ומחצה שאז הוא זמן שחיטת התמיד, ומנחה קטנה שאמרו לזמן של סוף הקרבתו והיינו שלא אמרו תפלת המנחה בזמן הקרבת התמיד אלא להקרבת המנחה והקרבת המנחה היה אחר הקרבת התמיד דהיינו ט' ומחצה.

ומה שקבעו זמן תפלת השחר משהאיר היום כמ"ש הרא"ש שאז הוא זמן שחיטת התמיד ותפלת המנחה קבעו בשעת הקרבת המנחה ולא בשחיטת התמיד היינו משני (אצ"ל משום) שכתוב ייראוך עם שמש וקאי על ב' תפלות אלו כמו שכתב בגמ', ותפלות כנגד תמידין תקנו ותמיד היינו עם כל מה ששייך לו לכך בבוקר שהיו צריכים להקדים כל מה שיכול כדי שיהיה עם השמש קבעוה בזמן שחיטת התמיד שאז הוא התחלת התמיד, אבל בלילה שהיו צריכין לאחר כל מה שיכול כדי שיהיה עם שמש קבעוה בזמן הקרבת המנחה שהוא סוף התמיד, אבל בשעת הדחק יכולין להתפלל בזמן מנחה גדולה שהוא זמן שחיטה שאז הוא זמן התחלת התמיד. עכ"ל



ובדרך אגב, ידוע מהגר"ח ברלין [כמדו' שנזכר בלוח לאר"י ומסתמא כבר קדמוהו בזה] שבער"פ אפשר להתפלל מנחה מזמן מנחה גדולה לכתחילה כיון שלפעמים בער"פ הקריבו תמיד של בין הערבים בו' ומחצה. ולכאו' לפ"ד הגר"א הנ"ל דתפלת המנחה תליא בזמן הקרבת מנחת התמיד א"כ גם בער"פ לא נוכל להתפלל לפני ז' ומחצה.

[בברכה המשולשת]

תודה רבה לכל הרבנים שליט"א!

[מגדל]

לח"מ פ"ג מתפילה ה"ב: וא"ת אמאי בשאר כל הימים אזלינן בתר הקרבה שקרב בתשע שעות ומחצה ולהכי מתחלת משם מנחה קטנה ובערב פסח אזלינן בתר השחיטה דנשחט משש שעות ומחצה ומשום הכי אמרינן דמשם מתחלת זמן מנחה גדולה והוי לן למיזל בתר הקרבה דקרב בז' שעות ומחצה כי היכי דאזלינן בתר מנחה קטנה או גבי מנחה קטנה הוי לן למיזל בתר השחיטה דנשחט בח' ומחצה כמו גבי גדולה. וי"א דהיינו טעמא דאזלינן בתר שחיטה דבערבי פסחים משום דאי אפשר להיות השחיטה קודם דתמיד אינו נשחט אלא משש שעות ומחצה ולמעלה אבל גבי מנחה קטנה היכי אזלינן בתר שחיטה דנשחט בח' שעות ומחצה הא השחיטה יכול להיות קודם וא"כ ראוי למיזל טפי בתר הקרבה דהוי גמר המעשה:

ישר כח.