שידוכים וזיווגים

[כן מסתבר]

בהדי כבשי דרחמנא למה לך?

אכן.
ומטעם זה איני אומר לרווק שדחיית שידוכו היא מהשמים, וזה לטובה, וכך רצון ה’, וזה מקרב את השידוך האמיתי וכו’ וכו’.

:)

[כן מסתבר]

בהדי כבשי דרחמנא למה לך?

בדרך הלצה לכבוד חודש אדר הקרב ובא..:

המשפט הוצא מהקשרו המקורי, בו הוא נאמר ע”י ישעיה הנביא לחזקיהו המלך, לאמר, עליך להתחתן עם אשה שידוע לך בוודאות כי ייצאו ממכם בנים רשעים, ולא לעשות חשבונות שמים ולמנוע נישואין.

:)

[כדכד]

לא בנים פסולים אלא בנים רשעים
חוץ מזה ההקשר המקורי הוא שאין להתעסק בחשבונות שמים ולזה הבדיוק הכוונה גם כאן

[כן מסתבר]

1. תיקנתי
2. וכדאמרן

[זאב ערבות]

מהספר ר' ועלוול (ר' זאב איידלמן) דער איידל מאן עמ' 199

[עובדיה חן]

ד"א משהו מכיר שדכן \שדכנית לבני 30 פלוס

[אבי-העזרי]

ד"א משהו מכיר שדכן \שדכנית לבני 30 פלוס

שמעתי/ראיתי פרסומים של שדכן ככה"נ בשם "חלילי" או משהו כזה,
וזכורני שמטפל גם בגיל המבוגר.
עכ"פ: אני מכיר מורה חרדיה שמתעסקת עם בנות מבוגרות, אם זה רלוונטי, צור קשר באישי.

[עובדיה חן]

שמעתי/ראיתי פרסומים של שדכן ככה"נ בשם "חלילי" או משהו כזה,

חלילי לא רלוונטי

[אחרון התלמידים]

בס"ד
באופן כללי העניין תמוה מאוד.
איך כ"כ הרבה טוב וחסד וצדקה יש בציבור שלנו, בכל נושא ונושא. ותחום זה כמעט הוא באדישות מוחלטת.
ישנם דברים שאינם בידינו כעניינים רפואיים ה"י.
אמר החכם מכל אדם 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת'. אבל הדרך שמגיעים בימינו לזיווג הוא בצניעות ובדרך התורה, הוא ע"י הצעות שמעבירים זה לזה.

היכן בין אדם לחבירו? למה צריך לשמע דרשות של כל מיני רעיונות על בין אדם לחבירו, וכזה נושא כואב, בעל תופעה רחבה כל כך, זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת.
היכן ההסברה הציבורית? מודע לא שמעתי מעולם דרשן שידבר על כך? אתה מכיר מעוכב או מעוכב זיווג, תחשוב רק כמה דקות, אתה נשוי? תדבר עם רעייתך, את מי אתם מכירים, אפשר להציע. הרי את מי שאינך מכיר, אינך יכול להציע. מדובר 'בחיפוש' במחשב בלבד. אולי בכמה טלפונים זה הכל.
מה זה דורש? מה הקושי? אולי אי נעימות שאיננה קייימת.

זה דורש טיפ טיפה עירנות לכאב של האחר. זה הכל. קצת מידות טובות קצת בין אדם לחבירו באמת.
אומר את אשר עם ליבי: כאשר אני רואה מודעה של סגולה/ישועה לזיוון הגון, לבי הומה מכעס, זה מה שיש לציבור שלנו לומר? תתן כסף ונדאג לך לסגולה?

ואנא, אין תפקידנו להוכיח ובודאי לא להאשים את הבחור או הבחורה הבוגרת, תפקידנו לסייע. וזאת איננו עושים.

וגם קצת קשה לי המו"מ בין החו"ר דכאן. זה הנושא? מה לומר לרווק? דברי עידוד או תוכחה וכו', הנושא הוא איך לעזור איך לחפש בשבילו זיווג ההגון לו. על כך צריך לדון במקום נכבד זה.

[דרומי]

אתה כותב כאילו הרווק או הרווקה רק מחכים שיציעו להם... זה לא בדיוק ככה.

יש הרבה שניסו להתעסק בנושא, והתגובות המשונות שקיבלו מהרווק/ה או מההורים הרחיקו מהם כל חשק להמשיך ולעסוק בנושא.

בהחלט חלק גדול מהענין הוא התנהלותם של הרווק או הרווקה עצמם, עד כמה הם פתוחים ומוכנים לשמוע וכו' וכו'.

האשמות קולקטיביות לא יעזרו בוודאי.

[צופה_ומביט]

גם לא הבנתי את עצם ההנחה של הרב אחה"ת שאנשים לא עושים כך.
ברור שחושבים, והרבה, ברור שמכירים כל מיני משפחות ואנשים, אבל שידוכים זה לא נעליים, לומר למישהו שיש חנות ברחוב פלוני. זה לחפש משהו מתאים, והמבחר לא תמיד גדול, ומצוי שפשוט לא מוצאים רעיון שנראה מתאים.
דוקא סגולות וזכויות בדוקות ומנוסות הן משהו אמיתי שיכול לעזור, כי בדרך לשידוך יש כ"כ הרבה גורמים וקשיים, אישיים והתאמתיים, קשה זיווגן כקריעת ים סוף לא נאמר בבדיחותא, שמה שבאמת צריך הוא סייעתא דשמיא וזכויות, מה' אשה לאיש וה' הוא שמסלק את המניעות מכל הסוגים ועושה נסים ונפלאות של זיווגן.

[זאב ערבות]

בס"ד
באופן כללי העניין תמוה מאוד.
איך כ"כ הרבה טוב וחסד וצדקה יש בציבור שלנו, בכל נושא ונושא. ותחום זה כמעט הוא באדישות מוחלטת.
ישנם דברים שאינם בידינו כעניינים רפואיים ה"י.
אמר החכם מכל אדם 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת'. אבל הדרך שמגיעים בימינו לזיווג הוא בצניעות ובדרך התורה, הוא ע"י הצעות שמעבירים זה לזה.

היכן בין אדם לחבירו? למה צריך לשמע דרשות של כל מיני רעיונות על בין אדם לחבירו, וכזה נושא כואב, בעל תופעה רחבה כל כך, זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת.
היכן ההסברה הציבורית? מודע לא שמעתי מעולם דרשן שידבר על כך? אתה מכיר מעוכב או מעוכב זיווג, תחשוב רק כמה דקות, אתה נשוי? תדבר עם רעייתך, את מי אתם מכירים, אפשר להציע. הרי את מי שאינך מכיר, אינך יכול להציע. מדובר 'בחיפוש' במחשב בלבד. אולי בכמה טלפונים זה הכל.
מה זה דורש? מה הקושי? אולי אי נעימות שאיננה קייימת.

זה דורש טיפ טיפה עירנות לכאב של האחר. זה הכל. קצת מידות טובות קצת בין אדם לחבירו באמת.
אומר את אשר עם ליבי: כאשר אני רואה מודעה של סגולה/ישועה לזיוון הגון, לבי הומה מכעס, זה מה שיש לציבור שלנו לומר? תתן כסף ונדאג לך לסגולה?

ואנא, אין תפקידנו להוכיח ובודאי לא להאשים את הבחור או הבחורה הבוגרת, תפקידנו לסייע. וזאת איננו עושים.

וגם קצת קשה לי המו"מ בין החו"ר דכאן. זה הנושא? מה לומר לרווק? דברי עידוד או תוכחה וכו', הנושא הוא איך לעזור איך לחפש בשבילו זיווג ההגון לו. על כך צריך לדון במקום נכבד זה.

מנין לך שיש אדישות בנושא, ועוד כמעט אדישות מוחלטת? בכל יום משדכים בציבור החרדי ברחבי העולם אלפי שידוכים, אמנם לא כולם יוצאים אל הפועל אדישות מנין לך?
מדוע ענינים רפואיים אינם בידינו? שאיש לא ידע מצרות אך כאשר יש בעיה מבררים מי הרופא היותר מומחה ובית החולים היותר משובח, הלא כן? אמנם יש סיפורים שהולכים לרב הזה והזה ובזכות הברכה נתרפאו, אך צריך להיות באמת בעל בטחון חזק לסמוך על כך.
ושוב אתה חוזר על עצמך שתופעה זו זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת... על מה אתה סח? מי מתעלם? אנשים מבררים ומטלפנים ודורשים וחוקרים וחברים מציעים הצעות ועוד ועוד. אמנם מי שיושב בטל ומחכה שיתקשרו אליו מן הסתם לא יקבל הרבה הצעות (כל מה שכתוב כאן הן לבחורים הן לבחורות).
ושוב בשלישית אתה חוזר שתפקידינו לסייע ואיננו עושים זאת... בקיצור למי אתה מפנה את התרעומת שלך? אולי אתה שייך לחוג ששם אכן כך מתנהלים הענינים בחוסר איכפתיות?
האשכול הזה מסתובב כבר 11 שנה, ושידוכים כבר נעשו מאז אדם הראשון, וב"ה רוב הציבור משתדך במוקדם או במאוחר, אלא מאי, יש מעוכבי שידוך, ולכל מעוכב/מעוכבת שידוך יש בד"כ סיבה כלשהי, אלא מאי ברוב המקרים לא יודעים מה הסיבה, והמעוכבים לא יודו בכך, לדוגמא, בעיות רפואיות, אשיות לא סימפטית, מראה דוחה (או כל מום אחר), פגם משפחה, בעיות פסיכולוגיות, בררנות, ועוד ועוד ועוד. תסנן את כל הבעיות, ולא ישארו הרבה מעוכבי שידוך שממש ממש אין עמם שום בעיה כלשהי. אז מה עושים כשיש בעיה? ראשית צריך להודות שיש בעיה ואז כמובן לחפש שידוך שגם בו יש בעיה כלשהיא, כלומר במלים קצרות, צריך להתפשר שלא כל האנשים נוצרו שווים. מי שאינו מוכן לרדת מדרישותיו - שלא יבוא בתלונות וקטרוגים שיש אדישות וחוסר איכפתיות וכו' וכו'
ועוד דבר קטן, היום כל בחור חושב שהוא גדול הדור הבא כשזה מגיע לשידוכים ורוצה "סידור מלא" ולפחות כמו ששאר חבריו שכבר השתדכו קבלו, ואם אינו מקבל הצעות לפי כבודו הוא נעשה ממורמר ואינו מעלה בדעתו שמא אינו בדיוק מתאים לתואר מרן, וכך עובר לו הזמן והוא מתבגר ונעשה יותר ויותר ממורמר. ואצל הבחורות גם הם רוצות את המרן אך לא יכולות לאפשר לעצמן את תג המחיר שהבחור דורש אך לא מוותרות אולי בכל זאת איזה מרן לא בררן יופיע שמסתפק במועט ועד שמספיקות לקלוט שמרנן מעטים הם בדרך כלל התבגרו במקצת ואיחרו את הרכבת...

[אחרון התלמידים]

מנין לך שיש אדישות בנושא, ועוד כמעט אדישות מוחלטת? בכל יום משדכים בציבור החרדי ברחבי העולם אלפי שידוכים, אמנם לא כולם יוצאים אל הפועל אדישות מנין לך?
מדוע ענינים רפואיים אינם בידינו? שאיש לא ידע מצרות אך כאשר יש בעיה מבררים מי הרופא היותר מומחה ובית החולים היותר משובח, הלא כן? אמנם יש סיפורים שהולכים לרב הזה והזה ובזכות הברכה נתרפאו, אך צריך להיות באמת בעל בטחון חזק לסמוך על כך.
ושוב אתה חוזר על עצמך שתופעה זו זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת... על מה אתה סח? מי מתעלם? אנשים מבררים ומטלפנים ודורשים וחוקרים וחברים מציעים הצעות ועוד ועוד. אמנם מי שיושב בטל ומחכה שיתקשרו אליו מן הסתם לא יקבל הרבה הצעות (כל מה שכתוב כאן הן לבחורים הן לבחורות).
ושוב בשלישית אתה חוזר שתפקידינו לסייע ואיננו עושים זאת... בקיצור למי אתה מפנה את התרעומת שלך? אולי אתה שייך לחוג ששם אכן כך מתנהלים הענינים בחוסר איכפתיות?

בס"ד
תראה אין לי שום רצון לומר שהציבור שלנו לא בסדר. ואם המציאות כדבריך. אדרבה כולנו נשמח.
כתבתי דברים לא מתוך רצון להאשמה חלילה, הקדמתי שהציבור שלנו הוא הכי נפלא בבין אדם לחבירו. אלא כוונתי שהמודעות בנושא היא מנימאלית עד כדי לא קיימת.
לכן אין לי שום רצון להוכיח כדבריי, אין כאן שיטת לימוד או מידע מחקרי. אלא רצוני בכחי הכל כך דל - לזעוק בכאב, על הכאב העצום שקיים ולא שמים אליו לב.
נראה לי שאתה מערבב בין הגילאים 'הרגילים' - דגם בזה צריך תיקון גדול, לבין המבוגרים.

כאשר אדם חולה ל"ע ויודעים על כך, כל החברים מתפללים, משתתפים בצער. אפילו כאשר מדובר במשפחה שהתמוטטה כלכלית, כמה ארגוני צדקה או חבירם שנרתמים לעניין. אשריכם ישראל.
כאשר יש בחור מבוגר כאוב או מבוגרת כאובה שמחכים מאין יבא עזרם, ומשפחתם כל כך כואבת, משום שאי אפשר לתלות מודועת על תפילה, פשוט לא שמים לב. הדרשן ידבר ויספר אלף סיפורים על פלוני שלא שם לב שפגע באלמוני ואחר שנים ביקש את סליחתו וכו', או על גודל מעלת הצדקה... ושום מילה לא שמעתי על גודל הזכות להקים בית בישראל, ועל גדול המצוה להביא מזור למשפחות שבורות לב. שהכאב הוא בהיחבא בתהומות של יגון.

ידידי, המציאות אינה כדבריך. שומעים זאת שוב ושוב מהמבוגרים, את השאלה: האין לי מכירים, למה כמעט ואין הצעות?

האשכול הזה מסתובב כבר 11 שנה, ושידוכים כבר נעשו מאז אדם הראשון, וב"ה רוב הציבור משתדך במוקדם או במאוחר, אלא מאי, יש מעוכבי שידוך, ולכל מעוכב/מעוכבת שידוך יש בד"כ סיבה כלשהי, אלא מאי ברוב המקרים לא יודעים מה הסיבה, והמעוכבים לא יודו בכך, לדוגמא, בעיות רפואיות, אשיות לא סימפטית, מראה דוחה (או כל מום אחר), פגם משפחה, בעיות פסיכולוגיות, בררנות, ועוד ועוד ועוד. תסנן את כל הבעיות, ולא ישארו הרבה מעוכבי שידוך שממש ממש אין עמם שום בעיה כלשהי.

אתה פשוט טועה, וזה מה שמטעה ואתך ועוד הרבה אנשים, אם היא או הוא מעוכבים יש סיבה....

תופעה כל כך רחבה במספרים לא נורמלים של בוגרות ובוגרים, כך את הפוטר את העניין. ש'יש סיבה', תדע לך שהרבה מאוד אין סיבה כלל. הכרתי כמה שהיו מוצלחים מכל בחינה אפשרית. והתעכבו עד גיל מבוגר ממש.
וגם אם 'יש סיבה', הרי אם כל החברה שלנו היו עושים מאמץ קטן, האם לא היו נמצאים הפתרונות וההתאמות? התשובה ברורה.

אז מה עושים כשיש בעיה? ראשית צריך להודות שיש בעיה ואז כמובן לחפש שידוך שגם בו יש בעיה כלשהיא, כלומר במלים קצרות, צריך להתפשר שלא כל האנשים נוצרו שווים. מי שאינו מוכן לרדת מדרישותיו - שלא יבוא בתלונות וקטרוגים שיש אדישות וחוסר איכפתיות וכו' וכו'
ועוד דבר קטן, היום כל בחור חושב שהוא גדול הדור הבא כשזה מגיע לשידוכים ורוצה "סידור מלא" ולפחות כמו ששאר חבריו שכבר השתדכו קבלו, ואם אינו מקבל הצעות לפי כבודו הוא נעשה ממורמר ואינו מעלה בדעתו שמא אינו בדיוק מתאים לתואר מרן, וכך עובר לו הזמן והוא מתבגר ונעשה יותר ויותר ממורמר. ואצל הבחורות גם הם רוצות את המרן אך לא יכולות לאפשר לעצמן את תג המחיר שהבחור דורש אך לא מוותרות אולי בכל זאת איזה מרן לא בררן יופיע שמסתפק במועט ועד שמספיקות לקלוט שמרנן מעטים הם בדרך כלל התבגרו במקצת ואיחרו את הרכבת...

תעזוב את זה.
החכמה הכי קטנה זה להאשים את המסכן. ברור שהתופעה שאתה מדבר קיימת. אבל דרך כלל אחר תקופה קצרה, מבין הבחור את מגבלות המציאות. אבל גם אם לא, לא כך פוטרים כאב של כך כך הרבה משפחות.

בקיצור, אני רוצה לעורר את העניין, לחכמים שכאן: מכיר אתה בוגר או בוגרת? הפעל נא קצת את מחשבתך, תבקש ממנה להפעיל את מחשבתה, ואולי תצליחו להביא שמחה וטוב, למשפחות שבורות לב.

זו מסקנתי. אתה סבור שהכל בסדר ואין צורך לעורר על כך? חבל.

[זאב ערבות]

.

[עובדיה חן]

יש לציין לטובה את ארגון לב ביחד של הרב יצחק פרחים עושים הרבה בנדון, ד"א הוא אמר שברשימות אצלו יש לעלה ב1900 בחורות מעל גיל 27 בציבור הליטאי זה מספר מחריד!

[זאב ערבות]

כתבתי דברים לא מתוך רצון להאשמה חלילה, הקדמתי שהציבור שלנו הוא הכי נפלא בבין אדם לחבירו. אלא כוונתי שהמודעות בנושא היא מנימאלית עד כדי לא קיימת.
לכן אין לי שום רצון להוכיח כדבריי, אין כאן שיטת לימוד או מידע מחקרי. אלא רצוני בכחי הכל כך דל - לזעוק בכאב, על הכאב העצום שקיים ולא שמים אליו לב. אתה סבור שהכל בסדר ואין צורך לעורר על כך? חבל.

כתבת שאין כאן מידע מחקרי, אז מניין לך שהמודעות לנושא היא מינימלית?
כל הורה חרדי נורמלי מעוניין שילדיו יתחתנו, ומן הסתם כל אדם חרדי נורמלי מעוניין להנשא, ולשם כך כל אחד עושה כמיטב יכולתו, ובהרבה מקרים מעבר ליכולתו. ואכן רוב מתחתנים. הבעיה היא המעוכבים, והשאלה היא מה גורם לעיכוב. יש בעיות הקשורות לאדם עצמו, בעיות גופניות או פסיכולוגיות, וסביר להניח ששדכן הגון לא יסתיר אותם (אם הוא מודע להן) ממי שמתענין. האם אתה מכיר מישהו נורמטיבי שמעוניין להתחתן עם בחורה בלי רחם? אז מה תעשה הבחורה המסכנה שזה מר גורלה? וגורם מעכב נוסף הוא בררנות ודרישות, ובלי להכנס לפרטים, הבחור והבחורה והוריהם מנסים למצוא את השידוך הכי מתאים בשבילם ואם לא מצליחים עובר הזמן חיש מהר ואז מספר ההצעות קטן והולך ונשארים רק אלו הנקראים בעייתיים, כל אחד והבעיה שלו, וצריך להבין שאם מישהו מנסה לשדך למעוכבי שידוך כמה פעמים וכל פעם נתקל בקיר אטום, בסופו של דבר יפסיק להציע שכן מצידו חבל על זמנו היקר. בקיצור העצה היחידה היא נחית דרגא ותיב איתתא, אם באמת מעוניינים להתחתן ולבנות בית, ואין גורם שממש מעכב, ויש בחורה שמסכימה, אפילו שהיא לא באמת מה שרוצים, מתפשרים ומתחתנים והקב"ה יעזור שהזיווג יעלה יפה.
ובקיצור, אין להפנות אצבע לציבור שהוא אדיש אלא כלפי האדם עצמו, כמה שידוכים הוא דחה בגלל סיבה זו או אחרת.

[אחרון התלמידים]

בס"ד
חושבני שכפי שכתבת אין עניין להמשיך כאן הלוך חזור.
סיכום הצדדים: אתה טוען שכל הסיפור הכאוב הזה, הוא פשוט מאוד: אם הם התעכבו יש 'גורם', והמדוברים אשמים במצבם פחות או יותר.
אני טעון שרבים מאוד מאוד ללא גורם, אלא עדיין לא מצאו וכו', כתבתי כבר. ולכן מבקש אני מהמשתתפים שישמעו את הדברים. ויראו סביב סביב עד הסביבה הרחוקה אם ישנו מעוכב, ויחשבו ושוב יחשבו, אם יש להם הצעה. זה מאמץ יחסית קטן שיכול להביא אור גדול לכאב גדול.
וכדי להרגיע אותך, אני ב"ה נשוי שנים רבות באושר עם משפחה נפלאה. וב"ה לא חוויתי את הקושי והכאב שאני כותב עליו.

אבל ישנו נידון אחר שלכאורה לא קשור: הבנתי שכבודו גר בארה"ב, ומתפלא אני מאוד מה אתה מחפש שם....
ידידי עשה את הדבר הנכון ביותר לבן לאברהם יצחק ויעקב עלי אדמות: בא הביתה. ארצנו הקדושה מחכה לך. ו-כן בא עם משפחתך יחד, אלו שקשה להיפרד מהם כולם צריכים לבא. לעזוב את ארץ הטומאה - ולהיכנס במקום הקדוש שהש"י בחר לעמו. תרוצים יש מספיק ולמכביר זה ברור, מכירים את הכל כגון 'יש דברים חשובים יותר' וכו'. אבל זכור את הדיבור הראשון לאברהם אבינו ע"ה: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך....
קול ממרום קורא אליך, ארוז נא את חפציך, ובא אל הארץ הקדושה המחכה קרוב לאלפיים שנה שהבנים יחזרו הביתה.

[זאב ערבות]

טוב לדעת שאתה אדם שאיכפת לו, ובקשר לשידוכים אני חוזר שוב, ברוב המקרים הבעיה עם המעוכבים שאין להם בעיות היא הם בעצמם, מן הסתם היו להם הצעות טובות אך דחו אותם בשביל דבר זה או אחר, ויש גבול כמה אנשים מוכנים להשקיע באדם שדוחה כל הצעה. סתם דוגמא, אני מכיר אדם ממוצא תימני כבן 40 שמעוניין להתחתן רק עם אשכנזיה! כאשר יש כבר הצעה (דבר נדיר) והוא מסכים אז הבחורות לא מעונינות בשביל סיבות אי אלו או אחרות (מה שנקרא ברוב המקרים ג'וקים בראש, לדוגמא, אחד התנאים שלו שהיא צריכה לגור אתו בפלורידה!). בקיצור, בשביל שידוך צריך ששני הצדדים יסכימו.
ובקשר לנידון א"י... זה לא המקום הנכון לעורר על כך, אולי תפתח אשכול בעזר אחים לעידוד העליה לארץ הקודש לאחינו הטועים בחו"ל אומשהו דומה. החיים יותר מורכבים ומסובכים מאשר לומר לאדם עזוב הכל ובא ארצה כפי שעשה אברהם אבינו, ובשביל שלשה דברים מותר לגור בחו"ל, לשאת אשה, ללמוד תורה ולפרנסה... ואשאל אותך , נניח אתה צריך לחתן את הילדים והפרנסה דחוקה, ומישהו מציע לך משרה תורנית מכובדת בחו"ל עם שכר מכובד פלוס הטבות, האם היית דוחה אותה מכל וכל? אני מכיר ת"ח חשוב שקבל הצעה כזו אך התנה תנאי שבכל יו"ט ובקיץ הוא נוסע לארץ וקבלו את התנאי.

[יעקל]

אשמח אם חברי הפורום יוכלו לשתף פה על מעשים של שידוך שלא הלך והתבצע אחרי כמה שנים. האם זה דבר יחסית נדיר או אפשר להגיד על זה יותר מ"כבר היה לעולמים" ?

[נחומצ'ה]

ד"א משהו מכיר שדכן \שדכנית לבני 30 פלוס

יש ארגון הנקרא 'אפריון', המיועד גם לכך.
הוא תוכנַת לבעלי מוגבלות או מורכבות. זיווג שני ועוד
הצורה דיסקרטית. כך שהרשום מקבל קוד, וכשישנה התאמה יוצרים קשר דרך הקוד
[על טלפון או מייל שרשמו במערכת].

אחד מהאופציות ב'מורכבות' הוא 'גיל מבוגר'. [בני 26+].
ברישום יש תפריט על לבוש קהילה מוצא ומה מחפשים וכו'.
שווה לנסות

[עובדיה חן]

אשמח אם חברי הפורום יוכלו לשתף פה על מעשים של שידוך שלא הלך והתבצע אחרי כמה שנים. האם זה דבר יחסית נדיר או אפשר להגיד על זה יותר מ"כבר היה לעולמים" ?

מעשים בכל יום.

[כדכד]

לפעמים זה הולך ולפעמים לא.

אם יש את נפשם של המדוברים לנסות - יקוו שזה יהיה מהמקרים שזה הולך.

אם חושבים שאין טעם לחזור ולנסות - יוכלו להיתלות במקרים שזה לא הולך..

בקיצור, 5אין נוסחה קבועה להצלחה בשידוכים בכלל וגם לא בפרט הזה..