אסתר - אסתהר - כוכב (נוגה)

[עמוס התקועי]

בגמ' מגילה יג, א איתא אסתר ע"ש אסתהר. וברש"י שם שאסתהר פירושו "ירח יפה כלבנה". ובגליון הש"ס שם פירש ששורשו מהמילה 'סיהרא' בארמית.

אבל בערוך ערך אסתרא הביא התרגום שני שאסתר מתפרש - כוכב 'נוגהא', וביוונית 'אסתירא'. ומפרש בערוך דבלשון יווני "קורין לכוכב המאיר אסתיר".
קאהוט מגיה שם בתרגום שני וכותב שצ"ל בלשון פרסי, שהרי בלשון יווני ἀστήρ או astḗr פירושו רק כוכב, אבל בלשון פרסי אכן משמעותו כוכב נוגה (venus).

בדקתי, ולא מצאתי מקור לדברי קאהוט, שהרי גם בלשון פרסי, סתארה, (ستار‍‍ه) משמעותה רק כוכב, ולא נוגה. אם פספסתי משהו אשמח לשמוע מחברי הפורום.

ולי הקטן נראה שאין צריך להגיה כלום בתרגום שני. בדקתי ומצאתי שהאלה הכנענית הנקרא עשתרת או astarte, היוונים זיהו אותה עם האלה 'ונוס', דהיינו כוכב נוגה!
יתכן שיש גם קשר בין המילה astḗr ביוונית, דהיינו כוכב, לבין עשתורת, כלומר שאולי במקור היתה משמעותה רק כוכב נוגה (ע"ש הזיקה בין וינוס לעשתורת), ולאחר זמן נעשה שם כולל לכל הכוכבים, וכן לכל הקשור לגופים שמימיים (השם astro הוא שם לווי לביטויים רבים, ביניהם astronomy, astrophysics, astrology etc). אבל איני בקי באטימולוגיה.
עכ"פ כמעט ברור שלזה נתכוין התרגום שני באמרו שביוונית 'אסתירא' משמעותה כוכב 'נוגה'.
ואגב גם האלה הבבלית 'אשתר' מזוהה עם ונוס, ולפעמים גם עם האלה הכנענית עשתרת, והכל חדא

לסיכום: שמה היהודית היתה הדסה, ואסתר היא סך הכל שם פרסי/בבלי שניתן לה ע"י הפרסיים ע"ש אליל הסוטה שלהם (אשתר/עשתרת), שהיוונים לאחר מכן (וגם הבבליים שקדמו להם) זיהו עם ונוס/נוגה.

וחשבתי להוסיף נופך, ידוע שחז"ל דרשו כל המזמור בתהלים פרק כב על אסתר (עי' מגילה ד, א). ולפי התרגום שני, מסתבר שזה קשור להתרגום של אסתר (אסתהר/אסתירא), שהרי המזמור מתחיל עם "לַמְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר". דהיינו כוכב השחר, כוכב נוגה!
ועי' יומא כט, א שדרשו "למה נמשלה אסתר לשחר. מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים". חז"ל ראו בשם אסתר = שחר/נוגה גם רמז שתהיה סוף הלילה חשכות הגלות ואתחלתא דגאולה העתידה כמבואר בספה"ק (ובירושלמי ברכות דכך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא כשחר). ושבעים פנים לתורה.

[ר_חיים_הקטן]

https://ohr.edu/this_week/whats_in_a_word/11556

[בן המחבר]

מכאן:
viewtopic.php?p=747226#p747226

[HaimL]

מעניין, בדיוק חשבתי, בעקבות הדברים הנ"ל, על מאמר חז"ל בגמרא,
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת:
הייתכן כי,
זוזא = זאוס
אסתירא = עשתורת
?

[צופה_ומביט]

אם ברמזים עסקינן, יש להעמיק גם במימרא "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא", שמרומזים בה גם אסתר אסתהר-אישתר וגם מרדכי... בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו.

[עמוס התקועי]

מעניין, בדיוק חשבתי, בעקבות הדברים הנ"ל, על מאמר חז"ל בגמרא,
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת:
הייתכן כי,
זוזא = זאוס
אסתירא = עשתורת
?

כנראה זה מתאים יותר לאשכול "פורים תורה"

[HaimL]

מעניין, בדיוק חשבתי, בעקבות הדברים הנ"ל, על מאמר חז"ל בגמרא,
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת:
הייתכן כי,
זוזא = זאוס
אסתירא = עשתורת
?

כנראה זה מתאים יותר לאשכול "פורים תורה"

אני עכ"פ לא כתבתי את זה כפורים תורה אלא כהשערה רצינית, ולכן שאלתי כאן את המבינים אם ידוע שאכן כך הוא, או שאין ידוע כלל, או ידוע שהפירוש הוא אחר.

[HaimL]

מעניין, בדיוק חשבתי, בעקבות הדברים הנ"ל, על מאמר חז"ל בגמרא,
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת:
הייתכן כי,
זוזא = זאוס
אסתירא = עשתורת
?

כנראה זה מתאים יותר לאשכול "פורים תורה"

אני עכ"פ לא כתבתי את זה כפורים תורה אלא כהשערה רצינית, ולכן שאלתי כאן את המבינים אם ידוע שאכן כך הוא, או שאין ידוע כלל, או ידוע שהפירוש הוא אחר.

בכל אופן, לאחר בדיקה בוויקיפדיה,
זוז:
מקור המילה באכדית, zuzu. הוא נזכר במכתבי יב, במגילות מדבר יהודה, במשנה ובתלמודים.

איסתרא:
"איסתרא" היה מטבע פעוט ערך של המושבה היוונית אִיסטרוֹס שליד הדלתה של הדנובה בים השחור,

[עמוס התקועי]

מעניין, בדיוק חשבתי, בעקבות הדברים הנ"ל, על מאמר חז"ל בגמרא,
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת:
הייתכן כי,
זוזא = זאוס
אסתירא = עשתורת
?

כנראה זה מתאים יותר לאשכול "פורים תורה"

אני עכ"פ לא כתבתי את זה כפורים תורה אלא כהשערה רצינית, ולכן שאלתי כאן את המבינים אם ידוע שאכן כך הוא, או שאין ידוע כלל, או ידוע שהפירוש הוא אחר.

חוץ מהעובדה שזוז ואסטרא/איסתרא הם מטבעות נפוצות וידועות בתלמוד (כפי' רש"י ותוס' שם), לפי ההו"א שלך מה שיאטיה לזאוס ועשתורת לגבי חמתה מרובה מצלתה??!

כל דבריך המתמיהין אינם אלא אומרים דרשני

רק שנתן בכוס עינו וכל הפירושים הישרים והמעוקלים יחד דומות עליו כמישור, ושוב אינו מבחין בין ברוך לארור

[HaimL]

מעניין, בדיוק חשבתי, בעקבות הדברים הנ"ל, על מאמר חז"ל בגמרא,
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת:
הייתכן כי,
זוזא = זאוס
אסתירא = עשתורת
?

כנראה זה מתאים יותר לאשכול "פורים תורה"

אני עכ"פ לא כתבתי את זה כפורים תורה אלא כהשערה רצינית, ולכן שאלתי כאן את המבינים אם ידוע שאכן כך הוא, או שאין ידוע כלל, או ידוע שהפירוש הוא אחר.

חוץ מהעובדה שזוז ואסטרא/איסתרא הם מטבעות נפוצות וידועות בתלמוד (כפי' רש"י ותוס' שם), לפי ההו"א שלך מה שיאטיה לזאוס ועשתורת לגבי חמתה מרובה מצלתה??!

כל דבריך המתמיהין אינם אלא אומרים דרשני

רק שנתן בכוס עינו וכל הפירושים הישרים והמעוקלים יחד דומות עליו כמישור, ושוב אינו מבחין בין ברוך לארור

כנראה שכבודו דווקא נתן בכוס עינו, ולא הבין למה כוונתי. מובטחני שאחרי שושן פורים, בהתיישב דעת מר עליו, הכול יבוא על מקומו בשלום.

[ישראל אליהו]

כך כתב לי אחד מחוקרי פרס העתיקה:
המילה היא סתארה stāra "כוכב". זה הפך לשנה של האלה הבבלית אשתר, ולשמו של כוכב נגה (ונוס)
יש לציין שישנו פירוש שלישי למילת "אסתהר", והוא: "כוכב חמה". יעויין ב"מי כמוך - אדון חסדך", בביאור לבית "עמו נאמנה".

[צופה_ומביט]

מה ז"א הפך לשמה של וכו'?
stāra הפרסי ו"אשתר" הבבלי [עשתורת הכנעני] דומים מלכתחילה. האם אך מקרה הוא?

[עמוס התקועי]

כך כתב לי אחד מחוקרי פרס העתיקה:
המילה היא סתארה stāra "כוכב". זה הפך לשנה של האלה הבבלית אשתר, ולשמו של כוכב נגה (ונוס).

אני לא יודע מה זה 'הפך', אבל סתארה הפרסית בודאי לא קשור לנוגה כדברי החוקר הנ"ל (וכ"ה בפרסית המודרנית), וא"כ נשארו דברי קאהוט בתימה.

[שמואלייזער]

שאלתי את פי המומחית הידועה לפרסית ולמגילה, ד"ר תמר עילם גינדין, וכתבה:
בפרסית קוראים לנוגה נאהיד, ובפרסית עתיקה אנאהיטה, כך שהקישור לנגה הוא לא מפרסית
ועוד הוסיפה קטע מספרה, מצורף

[עמוס התקועי]

ברוך שכיוונתי