דרכון ותמונה חדשה של החזו"א

[חלמישצור]

ביחס לתמונה האחרונה, שלח לי כעת ידיד בקי:

התמונה היא מהבמ"צ של ר' רפאל ינקלביץ ז"ל
צמוד לחזו"א נראה סבו ח"כ ר' זלמן ינקלביץ [בן יעקב] עם ספודיק
קרוב לחזו"א הרב וואזנר ולידו ר' יצחק יהודה פרנקל
יש עוד תמונות מבמ"צ זו
הבחור הממושקף נראה לי ר' מאיר קוטיינר שי'
כוח"ט

[מתפעל]

יישר כח איש ספר וחלמיש


הגאון הרב ניימרק הנ"ל, היתה לו איזו שהיא שטעלע? מה ראשי התיבות של שם ספרו?


עכשיו חלמיש, תראה לחבר שלך את התמונה הבאה שאני מכניס, שפורכת את כל מה שכתב

048.jpg (95.4 KiB) נצפה 11629 פעמים

[איש_ספר]

יישר כח איש ספר וחלמיש


הגאון הרב ניימרק הנ"ל, היתה לו איזו שהיא שטעלע? מה ראשי התיבות של שם ספרו?

ספריו: אשל אברהם.
בליטא כיהן כרב באיזה עיירה וכאן בארץ היה חבר הרבנות בת"א
היה מגזע חב"ד.
באחד מספריו (מצויים כולם באוצר) הוא מספר על חייו, על מוצאו וכיצד הגיע לישיבות ליטא ונמנה על קהל הלא חסידים.
בת"א ישב בביתו ולמד בהתמדה נפלאה,כך שמעתי מהגרד"צ הילמן זצ"ל.
היה מהראשונים שעסקו בתורת רבינו חננאל הנדמ"ח בגליון ש"ס ווילנא וכל ספריו מלאים בהערות חשובות על הר"ח.
כבר הזכירו כאן בפורום את יחוסו לכמה משפחות חשובות.

[מתפעל]

יישר כח איש ספר, סליחה על האיחור באמירת התודה, רק כעת ראיתי

תמונה נוספת של מרן החזון איש זצ"ל הביאני הנה, ותודה גם לגלאגוזים שהזכיר לי את האדכול הזה

האם יש זיהוי של מי מהסובבים והאם יש זיהוי של המקום או הארוע

חזון איש4.png (952.8 KiB) נצפה 10354 פעמים

[נוטר הכרמים]

קבלתי במייל: לרגל יום השנה: נחשף תיעוד פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ראשון ט"ז חשון תשי"ד, ראש הממשלה דוד בן גוריון פתח את הישיבה בזמן הלווית החזון איש ואמר: "לפני שנגש לסדר היום, נקום לכבוד ה'חזון איש' זצ"ל שהסתלק מאיתנו, נסתלק אדם גדול ויהודי גדול אשר היה ללא ספק אחד הגדולים בהלכה, אשר לה הקדיש את כל חייו" המשתתפים קמו לדקת דומיה.
במה מדובר? מישהו ראה את הפרוטוקול המלא?

[מכון חכמי ליטא]

אמר לא אמר! א נפקא מינה!

[חיים שאול]

אגב, קראתי פעם שבא׳ ישיבות מועצת גדולי התורה (בעשורים הראשונים של המדינה) עמדו הגדולים דומיה (איני זוכר אם דקה או שנים) לזכר אלו החברים שנפטרו מאז הכינוס הקודם

[תבא]

אגב, קראתי פעם שבא׳ ישיבות מועצת גדולי התורה (בעשורים הראשונים של המדינה) עמדו הגדולים דומיה (איני זוכר אם דקה או שנים) לזכר אלו החברים שנפטרו מאז הכינוס הקודם

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 37e66c2877

[מה שנכון נכון]

על העמידה ראה כאן.

[מה שנכון נכון]

קבלתי במייל: לרגל יום השנה: נחשף תיעוד פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ראשון ט"ז חשון תשי"ד, ראש הממשלה דוד בן גוריון פתח את הישיבה בזמן הלווית החזון איש ואמר: "לפני שנגש לסדר היום, נקום לכבוד ה'חזון איש' זצ"ל שהסתלק מאיתנו, נסתלק אדם גדול ויהודי גדול אשר היה ללא ספק אחד הגדולים בהלכה, אשר לה הקדיש את כל חייו" המשתתפים קמו לדקת דומיה.
במה מדובר? מישהו ראה את הפרוטוקול המלא?

ארהמ.PNG (22.79 KiB) נצפה 9368 פעמים

זה כל מה שיש בפרוטוקול. אולי יש פרטים נוספים בעיתונות הזמן.

[תבא]

על העמידה ראה כאן.

מאידך כאן
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 25&hilite=

[לבי במערב]

אולי יש פרטים נוספים בעיתונות הזמן.

ראיתי מציינים לשער העיתון 'על המשמר' מ-26 באוקטובר 1953 (י"ז חשון תשי"ד. מופיע באתר 'עיתונות יהודית היסטורית'), וזה כל הנמצא שם:

על המשמר.JPG (13.26 KiB) נצפה 9205 פעמים

[מתפעל]

לחזון איש היה מקוה בביתו?

"החזון איש זצ"ל הקפיד מאד על טבילת מקוה, וגם היתה לו מקוה בביתו ברחוב חזון איש 13
ואף ידוע מהחזון איש שהיה מבחין במי שלא טבל טבילת עזרא, והיה מרמז לו ללכת לטבול ".

[טהרת ברוך, הרב ברוך צבי הכהן מושקוביץ]


מה הכוונה ברחוב חזון איש 13?

[חיים שאול]

הכוונה על ביתו האחרון (רח׳ חזו"א אבל לא 13) היכן שהיום תשב"ר (המקווה לא פעיל היום אבל אפשר לראות את השרידים עדיין)

[מתפעל]

יישר כח,

האם יש סיפורים איך וכיצד נבנה ומי תרם את זה וכולי

האם חוץ מהחזון איש, היו עוד מבני המשפחה שטבלו שם?

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש ס' של הרב נויפלד שם כתב שהיו יחידים שזכו לטבול שם.

[דרופתקי דאורייתא]

בספר הדור והתקופה מתאר את מיקום המקוה ממש בתוך הבית, וצ"ע מצוואת ריה"ח, וי"ל.
שם גם משמע שבקושי ידעו שזה מקוה. משמע שלא היו נכנסים לשם מלבדו.
הסטייפלער היה טובל במקוה זה בשב"ק (אע"פ שהחזו"א לא היה ניח"ל מטבילה בשבת) - כך כמדו' בארחות רבינו.

[דרופתקי דאורייתא]

לחזון איש היה מקוה בביתו?

"החזון איש זצ"ל הקפיד מאד על טבילת מקוה, וגם היתה לו מקוה בביתו ברחוב חזון איש 13
ואף ידוע מהחזון איש שהיה מבחין במי שלא טבל טבילת עזרא, והיה מרמז לו ללכת לטבול ".

[טהרת ברוך, הרב ברוך צבי הכהן מושקוביץ]


מה הכוונה ברחוב חזון איש 13?

ראה כאן viewtopic.php?f=19&t=39001&p=519108&hilit=%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%98#p519108

[מתפעל]

יישר כח

מעניין אם היה בזמנם האפשרות לחמם את המקוה או שהחזון איש טבל במים קרים.

האם יודעים אם טבל במקוה שלו רק בערבי שבתות וחגים אן גם במשך השבוע.

אבל איך אין סיפורים אימתי וכיצד קרה הדבר שהקימו בביתו מקוה. מי היה מעורב.

שנים אחר כך עשו מקוואות אצל אדמורים בבית, והיו קבלנים מומחים לכך. זה ממש לא פשוט.

וכאן אנחנו מדברים על לפני כשבעים שנה.

[שיף]

יישר כח
מעניין אם היה בזמנם האפשרות לחמם את המקוה או שהחזון איש טבל במים קרים. האם יודעים אם טבל במקוה שלו רק בערבי שבתות וחגים אן גם במשך השבוע. אבל איך אין סיפורים אימתי וכיצד קרה הדבר שהקימו בביתו מקוה. מי היה מעורב. שנים אחר כך עשו מקוואות אצל אדמורים בבית, והיו קבלנים מומחים לכך. זה ממש לא פשוט. וכאן אנחנו מדברים על לפני כשבעים שנה.

היו מקואות בבתי אדמורי"ם עוד הרבה קודם

[מתפעל]

מי למשל? אבל אתה לא מדבר על זמן החזון איש, נכון?

[הוד_והדר]

לגבי הרב פרנקל זצ"ל הנ"ל,
הוא היה חתנו של האדמו"ר ר' אליעזר אפשטיין מניישטט - ז'לושיץ [אביו היה אדמו"ר בניישטט - עירו של המאור ושמש, והוא עבר לז'לושיץ], שהיה דור רביעי בן אחר בן למאור ושמש זצ"ל.
האדמו"ר מז'לושיץ הנ"ל היה חתנו של האדמו"ר ר' יעקב משה מקומרנא זצ"ל.

בית מדרשו היה מעין המשך לחצר זו, אולם היו מנהגים שנהגו בבית מדרשו כמנהג קומרנא.

לכאורה, ברית זו לא התקיימה בבית המדרש ברחוב יהודה הלוי, אלא החזון איש נפטר לפני שהוא פתח את בית מדרשו שם. הבנין ברחוב יהודה הלוי היה חדש יחסית, היה בו מעלית, ולכאורה בשנים שחזון איש נפטר עדיין לא היו בנינים כאלו בתל אביב.

מצד אביו היה ר' יהודה יצחק פרנקל נכד האדמו"ר רבי שלמה זלמן מוויעליפולה זצ"ל

הנה מכתב ממנו בעת מגורו בתל אביב:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 2/mode/1up

האם קרא לעצמו גם עם שם המשפחה הורוויץ?

[חסד לאלפים]

מרן זיע"א בשמחת בית השואבה.
תמונה נדירה

[חיים שאול]

מרן זיע"א בשמחת בית השואבה.
תמונה נדירה

לא נדפסה בפאר הדור?

[באמונתו]

תמונת פספורט של רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" מימי בחרותו. [תר"ס בערך 1900].
תמונה זו ניתנה ע"י החזון-איש, לבן-דודתו רבי מאיר יונה ליברמן (תרס"א-תשס"ד), שאמו ליבה ליברמן, היתה אחותה של הרבנית ראשא לאה קרליץ, אם החזון איש. מאחורי התמונה כיתוב: "חזון-איש" בכתב ידו של רבי מאיר יונה ליברמן.
https://www.kedem-auctions.com/he/node/40873

[מתפעל]

כזכורני שיש תמונה של החזון איש עם הגאון רבי ירוחם ורהפטיג,

כעת איני מוצא תמונה זו.

יש למישהו אולי?

[נחומצ'ה]

השבוע נלב"ע ר' שרגא שפיצר ז"ל בעל חנות הרהיטים מירושלים.
בילדותו הוא התגורר בבני ברק של מעלה.
מפיו שמעתי לפני מספר שנים עדות נפלאה והוראה למעשה של מרן החזו"א זי"ע.

וכה היו דבריו:
ביום שישי אחד, הגיע יהודי מפרדס כ"ץ להזמין את החזו"א לסנדקאות שתתקיים ביום שבת.
אך דא עקא ש'הכביש השחור' [רח' זבוטינסקי] הפריד בין הישובים, כך שאף עירוב לא הועיל.
החזו"א הודה לאבי הבן על ההזמנה אך גם התנצל שאין אפשרות להעביר סכין המילה.
ומאידך אף להביא ולטלטל התינוק אל החזו"א, לא בא בחשבון...

ר' שלמה שפיצר אבי ר' שרגא הנ"ל, הציע לחזו"א, שה'ילד שלו' יקח את הסכין...
והחזו"א קם מכסאו וקרא לילד [ר' שרגא..] ואמר לו: לך לאחותי כאן ותבקש ממנה סוכריה
והוסיף לאביו: ילד מחנכים לומר ברכה, ולא לטלטל היכן שאסור....

[ואם אני זוכר נכון, החזו"א הוסיף לאבי הבן, שאפילו אם הברית תידחה ליום ראשון, לא יטלטלו הסכין דרך הילד].

אנקדוטה נחמדה מהנ"ל: ר' שרגא ז"ל ביושר הכ"כ אופייני לו, ביקש לתקן את הסיפור שלו, כפי שנדפס בא' מספרי הסופרים על החזו"א
אך מחבר הספר הודיע: לא נורא, עכשיו יהיו לי ב' סיפורים...

[משוש דורים]

הסיפור כנראה לוקה בחסר, הרי מרן נתבקש לשמש כסנדק והיה יכול לילך לשם, ומה ענין הסכין של מילה לסנדקאות.
ואי נימא שרצה לוודא שלא מטלטלים הסכין במקום האסור, ג"ז תימא, מפני מה היו צריכים לטלטל הסכין, הרי היו יכולים להשאיר אותו ביום ו' במקום הברית מילה.

[נחומצ'ה]

שאלות טובות.
אך מעשה שהיה כך היה.
ואין החי מכחיש את ה...
זה שמעתי מפיו לאוזני.

[דרומי]

התמיהה כאן מידי חזקה מכדי לומר 'אין החי מכחיש'...

אולי ההזמנה היתה בשבת עצמה, ולא היתה לסנדקאות אלא להיות מוהל.

[נחומצ'ה]

תוך כדי הדברים אני נזכר, שלבסוף טלטלו הסכין ע"י גוי.

[אך את העיקר צריך לשנן כהוראה:
ילד מחנכים לברכות, ולא לחלל שבתות...]

[נחומצ'ה]

תוך כדי הדברים אני נזכר, שלבסוף טלטלו הסכין ע"י גוי.

[אך את העיקר צריך לשנן כהוראה:
ילד מחנכים לברכות, ולא לחלל שבתות...]

נ.ב. אפשר שר' שרגא סיפר נדברים ברצף אחד.
כך שאפשר לחלק שההזמנה לסנדקאות אכן נעשתה ביום שישי
אך עדיין חיפשו מוהל [לא היה הצפה כהיום...] לשבת.
וכשמצאו ביום שב"ק, התרחש הדו שיח עם הילד והחזו"א

[מתעמק]

מענין המקוה שבבית החזון איש. הנה קטעי עתונים המספרים על זה.
א) עיתון הבקר בדיווח על פטירת החזו"א
ב) מודעה מחודש אלול תשט"ז על מכירת הבית (נזכר לעיל על ידי הרב מאיר סובל)
תרגום המודעה מאידיש:

הבית החדש בבני ברק, ישראל אשר הגאון הגדול המפורסם החזון איש זצ"ל גר בה והי' לו בה בית כנסת פרטי ומקוה עומד למכירה או להשכרה. נא לפנות לקרן התורה של מאירס בשיקגו.

לכאורה נראה מזה שהבית נקנה/נבנה על ידי הנדיב ר' אברהם מאיירס.
והיה מן הראוי לייחד אשכול על האדם הנכבד הלז שסייע לגדולי ישראל ביניהם החפץ חיים והחזון איש

[נים ולא נים]

תמונת פספורט של רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" מימי בחרותו. [תר"ס בערך 1900].
תמונה זו ניתנה ע"י החזון-איש, לבן-דודתו רבי מאיר יונה ליברמן (תרס"א-תשס"ד), שאמו ליבה ליברמן, היתה אחותה של הרבנית ראשא לאה קרליץ, אם החזון איש. מאחורי התמונה כיתוב: "חזון-איש" בכתב ידו של רבי מאיר יונה ליברמן.
https://www.kedem-auctions.com/he/node/40873

רבי מאיר היה אחיו של רבי שאול ליברמן
בשעה שרבי שאול עבד בjts רבי מאיר כתב תדירות מאמרי קנאות בהשקפה ב''החומה''

[בעל התפארת]

ובכל זאת היה קשר משפחתי הדוק ביניהם
(על נרתיק הטו"ת שר' מאיר השתמש לפחות בשנותיו האחרונות היה רקום "שאול ב"ר משה")

[בברכה המשולשת]

ובכל זאת היה קשר משפחתי הדוק ביניהם
(על נרתיק הטו"ת שר' מאיר השתמש לפחות בשנותיו האחרונות היה רקום "שאול ב"ר משה")

viewtopic.php?f=19&t=16555&hilit=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F

[באמונתו]

רבי מאיר זצ"ל, תלמיד מרן החפץ חיים בישיבת ראדין היה.
הלכתי אליו במיוחד, לשאול אותו מעניין החפץ חיים, וע"א אא"ז זצ"ל, ששנים רבות שם למד.

[מתפעל]

אימתי היה לחזון איש ניתוח?

"סיפר רבינו הגרח"ק :
החזו"א בחודש אחר הניתוח התפלל בישיבה אף שמונה עשרה וקדושה, רק לקדושה ובא לציון קם, כנראה שלזה
היה לו כח לקום.
וכן באותה תקופה אכל ושתה בלא ברכה דאצלו בלא לכוון כמו שהוא יודע לכווין, אינו נחשב כלל לברכה ".

[מנחת תודה]

לא מובן לי, ברכה זה משפט קצר ולא היה יכול לכוון, ושמונה עשרה כן היה יכול לכוון?


לגבי הניתוח, הנה התשובה:

"בדצמבר 1936 (חורף תרצ"ז) נפל החזון איש למשכב,
כפי הנראה בשל דלקת התוספתן, ונזקק לכריתת המעי העיוור (אפנדקטומיה)". (ויקיפדיה)

המקור שם מעיתון ביידיש

אבל בידיעה עצמה לא כתוב שהיה לו ניתוח , רק שחלה.

הנה הידיעה

ידיעה שהחזון איש נותח.jpg (58.43 KiB) נצפה 824 פעמים

[מתפעל]

בפאר הדור ח"ב, בפרק על הגעתו ארצה , לא מוזכר שום דבר לגבי ניתוח.

האם יש עוד מקור לניתוח הזה? נהוג לקרוא לזה אפנדציט.

[צופה_ומביט]

אימתי היה לחזון איש ניתוח?

"סיפר רבינו הגרח"ק :
החזו"א בחודש אחר הניתוח התפלל בישיבה אף שמונה עשרה וקדושה, רק לקדושה ובא לציון קם, כנראה שלזה
היה לו כח לקום.
וכן באותה תקופה אכל ושתה בלא ברכה דאצלו בלא לכוון כמו שהוא יודע לכווין, אינו נחשב כלל לברכה ".
[מנחת תודה]

לא מובן לי, ברכה זה משפט קצר ולא היה יכול לכוון, ושמונה עשרה כן היה יכול לכוון?

אולי כי תפילה - מצד הלכה למעשה שיוצאים בו ידי חובה - היא תקנה קבועה, "מעשה תפילה", וגם בלי כוונה קיים אותה. כולל פירוש המילות בברכה ראשונה, שהוא יודע את פירוש המילות ומתכוון אליהן כמה שיכול.
אבל ברכת הנהנין לפניה ולאחריה סבר שצריך באמת להודות, ולא רק "לקיים מעשה ברכה", כי נלמדת מסברא שאסור לאדם ליהנות מהעולם בלי להודות למי שמקבל ממנו. וכפי ערכו לא יכול היה להודות.
ועדיין צ"ב, אם זו הסיבה, מדוע דן את עצמו לפי מצבו כבריא, ולא שכפי מצבו כעת שהוא חולה הרי הוא מודה כמה שיכול - ולא גרע משאר אינשי שכל ימיהם מברכים ברמה זו [או פחות] של הודאה, כי זה מה שיכולים.