רישומים בספרי דפוס

[ושא_נס]

בע"ה
בספרים עתיקים רבים מצויים רישומים למכביר, רשימות בעלות, רשימות לידה ופטירה, חשבונות, ציורים וקשקושים, וכהנה רבות כל כיוצא בזה. בטוחני כי אוקיינוס מידע חשוב מצוי ברשימות אלו, ולמרבה הצער אין להם גואל בצורה שיטתית.
א]
אצרף פה רישום בעלות אשר נראה כי יש בו חשיבות ויחוס חשוב, ואי"ה מפרק לפרק אצרף פה עוד כיוצא בזה מהמצוי אצלי, בתקוה כי מאן דהוא יפיק מזה תועלת.

[נטורי קרתא]

על שניים מהשמות שהוזכרו:

viewtopic.php?p=75751#p75751

https://hebrewbooks.org/45802

viewtopic.php?p=768322#p768322

[י. אברהם]

אצרף פה רישום בעלות אשר נראה כי יש בו חשיבות ויחוס חשוב, ואי"ה מפרק לפרק אצרף פה עוד כיוצא בזה מהמצוי אצלי, בתקוה כי מאן דהוא יפיק מזה תועלת.

העתק:
זה העשרים וארבע שייך להאברך מפורסם חו"ב כמו"ה צבי, במו"ה גדלי' משה סג"ל, במו"ה זאב סג"ל, במו"ה יהודא סג"ל, חתן הרב המאוה"ג כמו"ה גדלי' משה סג"ל, במו"ה צבי סג"ל

והרב יהודא סג"ל הנ"ל הוא בעהמ"ח חמד משה על המגן אברהם והובא כמה פעמים בס' מחצית השקל הוא הי' אב"ד בק"ק יאנווע הסמוך לבריסק בליטא ואח"כ נתקבל לאב"ד בק"ק לאשיץ במדינת מעהרין ולעת זקנתו נתקבל לאב"ד בק"ק אמשטרדם

נין ונכד להרב המאוה"ג כמו"ה יונה נחום אחיו של הגאון המפורסם בעהמ"ח ס' ש"ך וחתן הגאון הגדול מו"ה שמואל קאידנבר בעהמ"ח ס' ברכת הזבח

[ברמן]

כמובן שרבי יונה נחום אחי הש"ך - היה כהן ולא סג"ל. כנראה שהוא היה מיוחס אליו מצד האם.

[ושא_נס]

ב]
ירושלמי דפוס פיעטרקוב עם ביאור רידב"ז זצ"ל.
החותמות מפליאות, הספר נדפס בפולין, היה בצפת, חברון, והגיע לתאשכנד (טשקאנט).
וגם "חותם ישיבת תורת ארץ ישראל תחת דגל רבנו הגאון הצדיק רידב"ז שליט"א פעה"ק צפת"ו".

[ושא_נס]

האם זהו חותם בית מדרשו של מהרש"ל?
רמב"ם דפוס ברדיטשוב.

[בן המחבר]

ירושלמי דפוס פיעטרקוב עם ביאור רידב"ז זצ"ל.
החותמות מפליאות, הספר נדפס בפולין, היה בצפת, חברון, והגיע לתאשכנד (טשקאנט).

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7 ... 7%95%D7%91

[ושא_נס]

ג]
חותם.
באותו עותק השגה על הרב תנא בספר משנה למלך.

20240327_165648.jpg (3.13 MiB) נצפה 3297 פעמים

[י. אברהם]

באותו עותק השגה על הרב תנא בספר משנה למלך.

בסוף ההגהה נרשם "הג' רי"ב ז"ל"

והוא העתק הגהת ר' ישעי' פיק, (ונדפס בלשון אחר באומר השכחה אות סג, ואולי גם בהגהת על הרמב"ם).

[ושא_נס]

ד]
הגהות כ"י על שו"ת עין יצחק (ווילנא תרמ"ט) להגאון העצום ר' יצחק אלחנן זצ"ל מקאוונא.
יתכן כי הכותב הוא הגאון ר' רפאל גארדאן זצ"ל.

[ושא_נס]

ה]
בבא בתרא

[ושא_נס]

ו]
הגהת הגאון רש"ש מווילנא זצ"ל בגליון מדרש רבה דפוס שקלאוו (יש פה אשכול עם עניני רש"ש, ולא מצאתיו עתה, וראוי להעביר הודעתי זו שמה).

[ושא_נס]

ז]
הגהה לא נודע למי קרוב לודאי לאחד מגאוני ליטא זצ"ל בגליון מדרש רבה דפוס שקלאוו (עותק אחר מהעותק עם הגהות רש"ש דלעיל) במצב לא מרנין

[ושא_נס]

ח]
קהלת רבה דפוס שקלאוו הגהה כ"י לא נודעה למי כפי הנראה אף היא לאחד מחכמי ליטא זצ"ל (עותק אחר משני העותקים דלעיל)
בכלל דבריו: "והוא מה שקורים בלשונות איירופה בשם פאשקוויל...". בצד ימין ניכר כתם החלב מהנר שנטף על הספר (פעמים אין קץ נאלצתי לגרד החלב הלז ודוגמתו כדי לגלות הטקסט כראוי).

[ושא_נס]

ט]
סנהדרין יד א רש"י: "טורמיסן - לא איתפרש".
נכתב בצידו בכ"י המצורף פה, אשמח אם מאן דהוא יכול לזהות בעל הגהה זו. הוא חי אחר שנת תק"ף.
ייש"כ.

[קו ירוק]

תודות ל'ושא_נס'!

[לבי במערב]

גא"מ לתודות. אשרי חלקו וגדול זכותו שמזכה הרבים בגנזי אוצרותיו.

[ושא_נס]

יישר כוחכם.
יש עמי אלפים אלפים דוגמת זה, והלוואי יקום גואל לכל זה, אקוה כי באמת יש מי שמוצא בזה תועלת וענין ואין זה מציף המקום לחינם.
**
י]
הנה אומ'ר הבא מן החדש
מי הוא "י"ס"?
בגליון ש"ע או"ח דפוס לעמבערג אחר תר"ל.

[אברהם שרייבר]

קהלת רבה דפוס שקלאוו הגהה כ"י לא נודעה למי כפי הנראה אף היא לאחד מחכמי ליטא זצ"ל (עותק אחר משני העותקים דלעיל)
בכלל דבריו: "והוא מה שקורים בלשונות איירופה בשם פאשקוויל...". בצד ימין ניכר כתם החלב מהנר שנטף על הספר (פעמים אין קץ נאלצתי לגרד החלב הלז ודוגמתו כדי לגלות הטקסט כראוי).

וכן כותב ר' אהרן וקסלשטיין בביאוריו ב'ספר רבותינו', עמוד ריא, "כותב פלסתר בסתר".

[ושא_נס]

יא]
הגהה ארוכה חתומה "יעקב", מי הוא?
על הגאון הנפלא מלעמבערג הבירה ר' יוסף שאול הלוי זצ"ל בהגהתו הנדפסת בגליון ש"ע דפוס עירו.

[בגולה]

אותיות י' וי"א הם מואתו עותק? הכתב דומה. האם יש לנו פתרון הי' של י"ס = יעקב ?

[ושא_נס]

לא. אות יוד מאורח חיים ואות יא מיורה דעה. שניהם דפוסי לעמבערג. שניהם מצויים באוסף אחד, אך איני יודע אם המדובר בכותב אחד.
באישי העירו לי שאולי י"ס צריך לקוראו מ"ס, ואני נבוך בזה, ואם באמת הוא מ"ס לא יתכן שהוא קשור עם יעקב.
*
בהזדמנות זו אודה למי מהמנהלים שטרח למספר את הפיסקאות הנ"ל בחלוקת אותיות. יישר כוחו.

[תלמוד_ישן]

בבא קמא (חסר דף השער) ובבא מציעא דיהרנפורט תקע"ו עם הערות
https://www.ebay.com/itm/276534826530?m ... media=COPY

[ושא_נס]

יב]
עמוד אחד מטור אורח חיים דפוס ברלין תס"ג עם הגהותיו של הגאון העצום ר' יעקב עמדין זצ"ל (יעב"ץ).
מצב הספר בכי רע, ודפים רבים בו מרוטים ומטולאים, והוא חסר דף אחד, ויש בו נקבי אש כנודע.

[יהודה בן יעקב]

עמוד אחד מטור אורח חיים דפוס ברלין תס"ג עם הגהותיו של הגאון העצום ר' יעקב עמדין זצ"ל (יעב"ץ).

תוכן ההגהה מופיע בספרו מור וקציעה סימן צט

[פח א] ע"ג בסופו [ד"ה שכור]. ומשמע שהטעם לפי ששכרותן של בני ר"ג היה במשתה הרשות. עכ"ל. עיין בד"מ [ס"ק א] שכתב דבניו של ר"ג לא היו שכורים כלל, ופושעין ומזידין היו, ונסתייע מהרשב"א ובסגנון זה נתנבאו כל האחרונים, ותמהו על רבינו הרב"י שנדחק לצאת מההבנה הפשוטה ברא"ש. ובודאי דלפום ריהטא הכי מסתברא. אבל דוחקיה דהרב"י לאוקמי לבניו דר"ג בשכורים, משום דלא משמע ליה דבני ר"ג שהיו ת"ח בלי ספק יעבירו זמן ק"ש במזיד בשאט בנפש בלי שום הכרח, אלא ודאי שכורים היו. ומ"מ נתן להם הרשב"א דין מזידים מטעם אחר כמ"ש הרב"י. ואין לי ספק בזה, שהרי גם מ"ש הרשב"א לא נעלם מרבינו.
אלא שתמוה לי על רבינו הב"י, דדחיק למשכוני נפשיה אבני ר"ג דלא לשוינהו מזידים, והלא לפי חלוקו הראשון שבית המשתה רשות היה, הוא ג"כ דוחק עצום שיהנו ת"ח מסעודת הרשות. ועוד סתם בית המשתה סעודת מצוה משמע כההיא דתנן [ערובין פב, א] מניח את החבית ואומר ה"ז לכל מי שילך לבית המשתה, וק"ל. מ"מ ודאי לא היו מזידים ח"ו. וכן נוטה לשון הרשב"א שהביא בב"י סי' רל"ה דכתב שלא היו שוגגין גמורין, הרי שעשאן שוגגין קצת, וזה שלא כדברי בעל דרכי משה.

[ושא_נס]

יפה. וכן הדעת נותנת אצל גאון זה, וכדרכו בכתיבת גליונתיו לתלמוד שהעתיקם לספרו קש"ס, ולמשניות שהעתיקם לספרו לחם שמים.
כמובן יש ממנו הגהות לטורים גם ליו"ד אה"ע וחו"מ (מצויות אצלי בשלימות, אי"ה בהזדמנות אעלה מהן משהו). הגהותיו אלו נאספו ונדפסו? הוא עצמו העתיקן לאיזה חיבור מסודר?
גם בטור אבן העזר שלו יש קצת נקבי אש. מה שאיני זוכר בתלמוד שלו. ושמא היה נוהג ללמוד טור בשעות הלילה לאור הנר, משא"כ תלמוד היה לומד בשעות היום לאור השמש. וצ"ב.

[יהודה בן יעקב]

כמובן יש ממנו הגהות לטורים גם ליו"ד אה"ע וחו"מ (מצויות אצלי בשלימות, אי"ה בהזדמנות אעלה מהן משהו). הגהותיו אלו נאספו ונדפסו? הוא עצמו העתיקן לאיזה חיבור מסודר?

לא ידוע לי שהן הודפסו.
בספריו הוא מציין לדבריו ב'מור וקציעה' גם על שאר חלקי השו"ע. ראה כאן ובהערות.
יתכן שהוא סידר ספרו לדפוס, אך משום מה לא נדפס.
בתקווה שבהגהות אלו יהיו השלמה לדברים הנ"ל.

[ממזרח שמש]

נדפסו בטור הוצאת המאור.

[ושא_נס]

יג]
מסכת זבחים דפוס לעמבערג הבירה עם הגהות כ"י למכביר מהן ארוכות מאד, וכאן דוגמא קטנה.
אם מאן דהוא מזהה הכותב - אשמח מאד על כך. יש סבירות מה שהכותב הוא גאון ליטאי, אך לבי מהסס בזה מכמה צדדים. ודוק.
ייש"כ.

[י. אברהם]

אשכול ישן
גליונות כתובי יד בספרי דפוס עתיקים

[ושא_נס]

רשימה

[ושא_נס]

מסכת קידושין דפוס פרנקפורט דמיין ת"ף, מלאה וגדושה הגהות כ"י איטלקי (לצערי קצת חתוכות באשמת כורכים מרושלים).
איני יודע מי הכותב, מצורף עמ' אחד לדוגמא בעלמא.

[י. אברהם]

מסכת קידושין דפוס פרנקפורט דמיין ת"ף, מלאה וגדושה הגהות כ"י איטלקי (לצערי קצת חתוכות באשמת כורכים מרושלים).
איני יודע מי הכותב, מצורף עמ' אחד לדוגמא בעלמא.

אם כפי שנראה שזה סה"כ העתקת דברי הירושלמי, אזי כנראה הכותב הוא "א' מן התלמידים" ולא אדם גדול

[חיס]

על כתב יד "לימודי האצילות" https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... 7%99%D7%91

זה נמצא כתוב

[לבי במערב]

מדובר במהרי"ד?

[אור קדמאה]

מדובר במהרי"ד?

שלחתי את שאלתו לאחד מחסידי ליאדי הדר בעיר בולטימור [עוסק כו"כ שנים בכת"י בקבלה וחסידות]
וז"ל תשובתו: לפי אבי מורי שליט"א, נראה שאיש אחר שמכר הכתב יד כתב זה אבל אין לנו ראיה.. וגם שיבש את שמותיהם.

[תלמוד_ישן]

בבא קמא ובבא מציעא דיהרנפורט (שנת תקע"ו) עם הערות
https://www.ebay.com/itm/276534826530?i ... Sw8AFmgtqg

[שבענו מטובך]

בבא קמא ובבא מציעא דיהרנפורט (שנת תקע"ו) עם הערות
https://www.ebay.com/itm/276534826530?i ... Sw8AFmgtqg

ההגהות הן של ר' גרשון ב"ר טוביה אשע, מחבר הגהות נקרת הצור על ספר עט ברזל.

[ברמן]

רשימה

אפשר לפענח:

"אהרן איש טוב" = גוט-מאן

לכאורה זה כתב ידו של הגביר הלמדן רבי אהרן גוטמאן מהעיר וואראנא, שהיה כותב הגהות רבות על גליונות ספריו, ופירסם חידושי תורה רבים בכתבי עת שראו אור בהונגריה ובעיקר בקובץ תל תלפיות שיצא לאור בהונגריה. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו של רבי אהרן גוטמאן הוא היה גביר גדול בעל ספריה עשירה. חיבר ספר "אגם מים" שכנראה לא נדפס.

[ושא_נס]

מצו"ב מספר היד לרמב"ם חלק ד' בכסף משנה הלכות ממרים פ"ב ה"ב, דפוס ברדיטשוב השני.
העותק הזה רווי וגדוש הגהות בכ"י אשר קרוב לודאי הוא לגאון ליטאי.
בפיסקא המצורפת: "כבר בחידושי כתבתי...".
השערתי כי ההגהות האלו נכתבו סביבות שנת תר"ל-תר"מ.
ולוואי אחד החכמים פה יגלה זהות הגאון הכותב.
**
ייש"כ מרובה על הזיהוי האחרון בהודעה הקודמת לזו.