עושה חדשות כתב:השו"ע בסי' נט מפורש שהיחיד צריך לדלג. למה לדלג אם אין בזה איסור? גם בסי' תקסה מופיע הלש' אין היחיד רשאי.
עושה חדשות כתב:וראה עוד מש"כ באגרו"מ או"ח ב,צח "דאמירת קדושה שלא בעשרה הוא איסור דאורייתא".
(אם זה דאו' אין שאלות, זה גופא האיסור לקדש את השם פחות מעשרה. אבל הפוסקים לא דנו את זה כמו איסור דאו').
אליהו בעסער כתב:בסוגי' של קטן פורח בשלשה שאכלו יוצא שצריך עשרה שיהי' השראת השכינה ובזה קטן מצטרף לשיטת ר''ת וצריך ט' שיהי' נראים כעשרה וכו עיין שם ברא''ש וכו' וא''כ יוצא לכאורה שבלי מנין חסר בכבוד שמים
זאת אומרת, שאין שום בעיה להגיד, אבל זה מיותר, אז חבל. אמנם השו"ע כותב שיש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים. למה צריך ניגון וטעמים אם לכו"ע אין שום בעיה להגיד.HaimL כתב:לדלג, כי אין בזה טעם.עושה חדשות כתב:השו"ע בסי' נט מפורש שהיחיד צריך לדלג. למה לדלג אם אין בזה איסור?
אז הוא חושב כך, אז הוא טועה, אז זה ממש לא נכון. "אינו רשאי"?HaimL כתב:אין היחיד רשאי, מפורש, כשקורא דרך תפילה ובקשת רחמים. מפני שחושב שהיחיד יכול לעורר רחמי שמיים בקריאת יגמה"ר, ואינו נכון, דכל אמירתם הוא רק בציבור, כמ"ש חז"ל נתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו'.עושה חדשות כתב:גם בסי' תקסה מופיע הלש' אין היחיד רשאי.
רעיון יפה. הפוסקים אכן דנו בזה לגבי הקורא י"ג מידות בניגון וטעמים, האם מחוייב להמשיך עד סוף הפסוק או לאו, אבל אף אחד מהם לא פירש שזוהי כוונת השו"ע.HaimL כתב:מלבד זאת, שהם אינם פסוקים שלמים, ויש לחוש שיפסוק היכא דלא פסק משה רבנו, משא"כ הקורא אותם כצורתם מהחומש.
מה פשר השאלה, על קדושת יוצר ועל קדושא דסדרא בלא"ה נחלקו אם יש בזה איסור, והגאון הנזכר מדבר על האיסור בכבודו ובעצמו.HaimL כתב:האם התכוון הגאון הנזכר זצ"ל על קדושה בתפילה, או אף על קדושת יוצר וקדושה דסדרא.
הביאוה"ל בסי' נז כותב בחריפות לגבי ענייה על 'ברכו' בלי עשרה שומעים, אבל אולי זה בגדר של ברכה לבטלה.HaimL כתב:היכן כתוב שיש בזה איסור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 248 אורחים