לבי במערב כתב:אשמח בכ"ז לסיכום קצר אודות דין גוש־דן ע"פ הממצאים (מלבד הקבצים אליהם הפנו לעיל).
קו ירוק כתב:בדבר שמסופקים בו, אף אם זה רק מצד יראת הוראה, א"ז עוקר.
אלא שאינני חושב שיראת הוראה היא קביעת הלכה. אלא נחשב כאי מנהג, באופן שאם יקום בעל כתפיים ויורה, אין המנהג שקדם לו נחשב מנהג.
שמואל שלומוביץ כתב:לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.
מלבב כתב:שמואל שלומוביץ כתב:לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.
ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר
די לחכימא כתב:מלבב כתב:שמואל שלומוביץ כתב:לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.
ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר
פרשת צו.
מלבב כתב:די לחכימא כתב:מלבב כתב:שמואל שלומוביץ כתב:לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.
ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר
פרשת צו.
מה הסיבה? הרי הרבנים פרסמו שעיקר יום הפורים הוא בטו, ורק משום חשש ברכה לבטלה מברכים ביד
די לחכימא כתב:מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.
עזריאל ברגר כתב:לגבי האפשרות של קריאת "ויבוא עמלק" בשני הימים, שנראית תמוהה לכאורה - עתה ראיתי בכף החיים (תפרח, כח) שאומר שאין בזה ברכה לבטלה, ושזה פחות חמור מאשר להוסיף "ועל הניסים"!
קו ירוק כתב:א. איני מכיר את המציאות כיום באחיסמך. הבנתי שהנושא הוא מדידה של כתלים אקוסטיים וחיבור של קשת לעיר לוד רבתי, ואם היא עיר אחת כקשת אזי היא מחוברת ממש לתל לוד.
כי כמדומה שאם מצד חיבור לגני יער, גם בשנה שעברה לא היה חיבור בין שכונת גני יער שהיא סמוכה ללוד, ובין גני אילון-אחיסמך, יש מרכזים גדולים של מסחר וגנים ומעונונת, השאלה אם זה 'בית'.
מרחוב יחד שבטי ישראל 60, עד המעון ברחוב אברג'ל פינת שבט יששכר 68 מטר. ומשם לביתי גני יער 35 מטר.
יש גם חיבור מישט"י 46 עד המרכז המסחרי ההולך ונבנה כ-70 מטר וזה מחובר לבתי מגורים של גני יער.
ב. גני יער לא מחוברת ללוד העתיקה (שכונת רמז), כי מבדיל בינה ובין לוד העתיקה הכביש הראשי ונחל אילון. רק גני יער סמוכה בתוך מיל לתל לוד. ואם אחיסמך מחוברת אליה או לעיר לוד רבתי, אזי הכל אותה עיר.
אחרון התלמידים כתב:די לחכימא כתב:מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.
בס"ד
אבל מה נעשה שרבינו הגדול שמפיו אנו חיים מרן החזו"א ז"ל כתב בדעת הראשונים שדווקא בדירה של לינא ופיתא (או"ח קנ"ג ד). ואמנם יש מקום לחלק בין בע"ח למגילה, אבל לכאורה בסוגיא ששם (ג:) א"א לומר כן, שהרי לרש"י הגמ' שם לא מדברת כלל על מגילה אלא על בע"ח, ואנן קיי"ל כתוס' שמדובר על מגילה.
החזו"א שם מיישב קושיית הטו"א, וכותב שם מרן שאין לנטות מדברי הראשונים ז"ל.
אחרון התלמידים כתב:קו ירוק כתב:א. איני מכיר את המציאות כיום באחיסמך. הבנתי שהנושא הוא מדידה של כתלים אקוסטיים וחיבור של קשת לעיר לוד רבתי, ואם היא עיר אחת כקשת אזי היא מחוברת ממש לתל לוד.
כי כמדומה שאם מצד חיבור לגני יער, גם בשנה שעברה לא היה חיבור בין שכונת גני יער שהיא סמוכה ללוד, ובין גני אילון-אחיסמך, יש מרכזים גדולים של מסחר וגנים ומעונונת, השאלה אם זה 'בית'.
מרחוב יחד שבטי ישראל 60, עד המעון ברחוב אברג'ל פינת שבט יששכר 68 מטר. ומשם לביתי גני יער 35 מטר.
יש גם חיבור מישט"י 46 עד המרכז המסחרי ההולך ונבנה כ-70 מטר וזה מחובר לבתי מגורים של גני יער.
ב. גני יער לא מחוברת ללוד העתיקה (שכונת רמז), כי מבדיל בינה ובין לוד העתיקה הכביש הראשי ונחל אילון. רק גני יער סמוכה בתוך מיל לתל לוד. ואם אחיסמך מחוברת אליה או לעיר לוד רבתי, אזי הכל אותה עיר.
בס"ד
יישר כח תבורך מפי עליון.
קראתי - אינני זוכר היכן - שנוסף שם איזה ת"ת שמשנה את דין המקום, הדבר אינו נכון? או אין לזה נפק"מ?
די לחכימא כתב:מלבב כתב:די לחכימא כתב:מלבב כתב:שמואל שלומוביץ כתב:לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.
ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר
פרשת צו.
מה הסיבה? הרי הרבנים פרסמו שעיקר יום הפורים הוא בטו, ורק משום חשש ברכה לבטלה מברכים ביד
בכל השנים לא קוראים בתורה ביום השני כי יש חשש ברכה לבטלה בקריאה שאינה נצרכת,
בשנה זו היה רבנים שחששו שאם יקראו השנה זה ימשך לשנים הבאות,
ויש רבנים שלא ברור להם שעיקר הפורים הוא בט"ו,
מצד שני הרב לנדו טען שבמועדות קריה"ת של מועדות מבטלת את קריה"ת השבועית, וא"כ יש חשש הפוך.
אחרון התלמידים כתב:לשון תיקון יששכר (דף כג.):
"והמקומות שקורין בהם המגלה שני ימים מפני שספק אם עיירות הם אם כרכים הם כמו שכתבתי למעלה בביאור הקביעות בחדשי אדר, הסדר להם בקריא' התור' ביום השני כסדר היום הראשון. ומנהג זה פשוט פה בכל המוסתערבים תושבי ארץ צפת והגליל העליון תוב"ב וכפריה ביריה ועין אל זיתון. ושמענו שכן נוהגין גם בעזה ובדמשק, אלא אם יחול יום שני בשבת אין נוהגין בשום מקו' מהם להוציא בו ספר שני לפרשת עמלק.
....
אמנם כתב שם שאם חל ביום שני קוראים את הקריאה הרגילה. ואין מוציאים ס"ת נוסף לויבא עמלק.
מלבב כתב:די לחכימא כתב:מלבב כתב:די לחכימא כתב:מלבב כתב:שמואל שלומוביץ כתב:לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.
ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר
פרשת צו.
מה הסיבה? הרי הרבנים פרסמו שעיקר יום הפורים הוא בטו, ורק משום חשש ברכה לבטלה מברכים ביד
בכל השנים לא קוראים בתורה ביום השני כי יש חשש ברכה לבטלה בקריאה שאינה נצרכת,
בשנה זו היה רבנים שחששו שאם יקראו השנה זה ימשך לשנים הבאות,
ויש רבנים שלא ברור להם שעיקר הפורים הוא בט"ו,
מצד שני הרב לנדו טען שבמועדות קריה"ת של מועדות מבטלת את קריה"ת השבועית, וא"כ יש חשש הפוך.
מאי שנא משמחת תורה שקוראים ומברכים בלילה וביום אפילו אלף פעמים אע"פ שמדינא אין חיוב
די לחכימא כתב:מלבב כתב:שמואל שלומוביץ כתב:לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.
ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר
פרשת צו.
די לחכימא כתב:אחרון התלמידים כתב:די לחכימא כתב:מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.
בס"ד
אבל מה נעשה שרבינו הגדול שמפיו אנו חיים מרן החזו"א ז"ל כתב בדעת הראשונים שדווקא בדירה של לינא ופיתא (או"ח קנ"ג ד). ואמנם יש מקום לחלק בין בע"ח למגילה, אבל לכאורה בסוגיא ששם (ג:) א"א לומר כן, שהרי לרש"י הגמ' שם לא מדברת כלל על מגילה אלא על בע"ח, ואנן קיי"ל כתוס' שמדובר על מגילה.
החזו"א שם מיישב קושיית הטו"א, וכותב שם מרן שאין לנטות מדברי הראשונים ז"ל.
דברי החזו"א ידועים, ואני כתבתי כמו שלימדנו רבינו החזו"א לנקוט בשיטת ונראה,
וכן נראה מסברא,
והנידון הוא על עיר שיש בה דיורין מה נחשב כשייך לעיר ומגדיל את שטח העיר.
אחרון התלמידים כתב:די לחכימא כתב:מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.
בס"ד
אבל מה נעשה שרבינו הגדול שמפיו אנו חיים מרן החזו"א ז"ל כתב בדעת הראשונים שדווקא בדירה של לינא ופיתא (או"ח קנ"ג ד). ואמנם יש מקום לחלק בין בע"ח למגילה, אבל לכאורה בסוגיא ששם (ג:) א"א לומר כן, שהרי לרש"י הגמ' שם לא מדברת כלל על מגילה אלא על בע"ח, ואנן קיי"ל כתוס' שמדובר על מגילה.
החזו"א שם מיישב קושיית הטו"א, וכותב שם מרן שאין לנטות מדברי הראשונים ז"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים