◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

[יעקל]

מה שאלתך וגו' ותינתן לך ומה בקשתך וגו' המלכות ותיעש

מהלשון נקיבה מבואר דותינתן וותיעש אלשון שאלה ובקשה קאי

ואח"כ בסוף המגילה מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך וגו' ותיעש

מלשון זכר ויינתן משמע שעכשיו מדובר על המבוקש , אבל אם כך למה לא שינה הכתוב אח"כ וליכתוב וייעש ?

[עושה חדשות]

ראיתי מניחים כדבר מוסכם שבמנהג קריה"ת הארצישראלי היה נהוג שהפרשיות מחליפות את הקריאה הקבועה. כיצד יתכן כך בקריאה הקצרה של 'זכור'?

[אור עולם]

קראו 7 פעמים,
ומכאן סמך למנהג איזה נערוויסט'ן לשמוע זכור 7 פעמים.

[במסתרים]

האם מצינו מי שדיבר בפירוש על ליל פורים קטן אי יש בו שמחה

[עזריאל ברגר]

האם מצינו מי שדיבר בפירוש על ליל פורים קטן אי יש בו שמחה

רמ"א מפורש: וטוב לב משתה תמיד!

[עושה חדשות]

האם כל אי נחשב מוקף חומה מימות יהושע?

[כדכד]

למה יהא נחשב
ועד כאן לא נסתפקו בטבריא אלא משום שמצד אחד ימה חומתה אבל על מקום שמוקף ים מכל הצדדים לא שמענו אפילו שנסתפקו

[עושה חדשות]

רבי עקיבא יוסף - ננסין שבים.pdf

(1.22 MiB) הורד 87 פעמים

[עזריאל ברגר]

למה יהא נחשב
ועד כאן לא נסתפקו בטבריא אלא משום שמצד אחד ימה חומתה אבל על מקום שמוקף ים מכל הצדדים לא שמענו אפילו שנסתפקו

זיל בתר טעמא - שנתפרש בסוגיא דמגילה - שהים מגן על תושבי העיר כמו חומה.
ואם כן - מה לי צד אחד מה לי כל הצדדים?

[כדכד]

אבל הטעם שנתפרש הוא להסתפק וא"כ גם אם אין הבדל בין צד אחד לד' צדדים הרי שאין מקום להגדירה כמוקף אלא לכל היותר כספק מוקף.
הסברא שחשבתי אני לחלק היא שכיוון שהסתפקו רק בטבריא משמע שמוקף ים מכל הצדים אינו מוקף אבל יש לדחות וזו כנראה סברת מר פשוט בטבריא דנו ולכן הסתפקו שם אבל אילו היו דרים במקום מוקף ים היה אותו ספק

[עזריאל ברגר]

אבל הטעם שנתפרש הוא להסתפק וא"כ גם אם אין הבדל בין צד אחד לד' צדדים הרי שאין מקום להגדירה כמוקף אלאר לכגל היותר כספק מוקף.
הסברא שחשבתי אני לחלק היא שכיוון שהסתפקו רק בטבריא משמע שמוקף ים מכל הצדים אינו מוקף אבל יש לדחות וזו כנראה סברת מר פשוט בטבריא דנו ולכן הסתפקו שם אבל אילו היו דרים במקום מוקף ים היה אותו ספק

מסכים.

[כדכד]

ואחר חשבתי לחזק סברתי הראשונה
, שכן אי אפשר בשום אופן לומר שמוקף ים מכל רוחותיו הוא מוקף חומה שהרי ים אינו חומה, אלא שנסתפקו לגבי טבריא שמוקף מג' צדדים - האם כיוון שמג' צדדים יש לה חומה ומצד אחד ימה חומתה -אז אם נאמר שהיתרון במוקפים הוא שהם מוגנים הרי כאן יש לה יתרוטן זה ולכן אפשר להחיבה כמוקף.

[HaimL]

קראו 7 פעמים,
ומכאן סמך למנהג איזה נערוויסט'ן לשמוע זכור 7 פעמים.

או דילמא קראו כו"כ פרשיות דמקמיה, ולשביעי קראו זכור, או באיזה אופן אחר. וצא ולמד מקריה"ת דמועדים, דפתח בשור או כשב או עז כי ייוולד וגו', או כל הבכור וגו', וכדומה.

[עושה חדשות]

קראו 7 פעמים,
ומכאן סמך למנהג איזה נערוויסט'ן לשמוע זכור 7 פעמים.

או דילמא קראו כו"כ פרשיות דמקמיה, ולשביעי קראו זכור, או באיזה אופן אחר. וצא ולמד מקריה"ת דמועדים, דפתח בשור או כשב או עז כי ייוולד וגו', או כל הבכור וגו', וכדומה.

לגבי פרשת שקלים ראה כאן.

[עושה חדשות]

ספיקות לפורים - רבי יעקב פוזן.pdf

(1.23 MiB) הורד 90 פעמים

[עושה חדשות]

האם מצות 'זכור' היא רק לזכור את אשר עשה עמלק, או גם לזכור את חובת מחייתו.
[שמעתי מג"א שליט"א שהביא ראיה מהפסוק 'כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם' דהזיכרון הוא גם על ענין המחייה. וכמדומה דאינו ראיה גמורה].

[עושה חדשות]

אני מחפש מקור, האם מי שעדיין לא בירך ברכה"ת מותר לקרוא מגילת אסתר.
[מקום הספק הוא כיון דהוי קריאת אגרת ולא כקריאת שאר כתבי הקודש, וכמש"כ בשם הגרי"ז דמה"ט הוי בגדר מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וא"כ אולי לא בעינן ברכת התורה כדי לקרוא את המגילה בתורת 'אגרת'].

[HaimL]

קִיְּמ֣וּ וקבל וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩ ׀ עֲלֵיהֶ֨ם ׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כׇּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃
ופירש"י ז"ל,
הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם – גֵּרִים הָעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר.
---
ותימה, דמ"ט קיבלו אף על הגרים. דמאחר שקיבלו עליהם ועל זרעם, כלומר שלא קיבלו רק לאותו הדור, אלא לכל דורותיהם. וא"כ ע"כ אף הגרים בכלל זה. דמי איכא מידי דפטור ממנו הגר. וא"ת דשאני פורים דרבנן, דה"א שצריך שיהיה אף הוא בכלל הנס, י"ל דפשיטא דאף הוא בכלל הנס, דאם ח"ו היו משמידים את שונאיהם של ישראל, גירות דידיה מניין.

[יוצא פוניבז']

אני מחפש מקור, האם מי שעדיין לא בירך ברכה"ת מותר לקרוא מגילת אסתר.
[מקום הספק הוא כיון דהוי קריאת אגרת ולא כקריאת שאר כתבי הקודש, וכמש"כ בשם הגרי"ז דמה"ט הוי בגדר מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וא"כ אולי לא בעינן ברכת התורה כדי לקרוא את המגילה בתורת 'אגרת'].

(עי' הליכות שלמה פי"ט אות ח שהיקל בשעה"ד, וע"ש הערה 26 שצירף סברא שלא חשיב ת"ת גמור ע"ש).

[במסתרים]

מה מקור מנהג תימן לומר פסוקי הודאה חסדי ה' אזכיר וכו' לפני קריאת המגילה