וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִנָּתֵ֣ן גַּם־מָחָ֗ר לַיְּהוּדִים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשׁוּשָׁ֔ן לַעֲשׂ֖וֹת כְּדָ֣ת הַיּ֑וֹם וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן יִתְל֥וּ עַל־הָעֵֽץ׃
וכתיב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בְּכׇל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר׃
וממ"נ קשה, דאם נפרש שהטיפש נתן ליהודים רשות להיקהל ולעמוד על נפשם מכאן ואילך, מ"ט ביקשה אסתר גם על יום י"ד, ואם נפרש שנתן להם רשות רק ביום י"ג, מ"ט לא ביקשה אסתר כבר בכ"ג סיוון שייתן רשות כללית מכאן ואילך, ולמה הוצרכה להמתין עד יום י"ג כדי לבקש על יום י"ד.
ועוד קשה, דמ"ש שושן משאר כל המדינות, דאם ידעה אסתר המלכה שבשושן הבירה לא נחו מאויביהם בי"ג, א"כ שמא בשאר המדינות גם כן לא נחו ביום י"ג, וא"ת שלא ביקשה על היהודים שבשאר המדינות משום שאין הרצים רוכבי הרכש מגיעים לכל מדינות המלך עד שלא יגיע יום י"ד, מ"מ תבקש על כל מדינה ביום שבו יגיעו האחשתרנים.