היכי תימצי חידות לפורים

[איש הגבעה]

א. היכי תימצי שפורים קטן הנעשה באדר א' חשוב יותר מפורים גדול הנעשה באדר ב' ?
ב. היכי תימצי שאנו מזכירין את שמו של עמלק אעפ"י שיש ענין למחותו ולא להזכיר את שמו?
ג. היכי תימצי שאדם בן פרזים יקרא בשני ימים את המגילה בברכה בשנה אחת (לא במקרה שהיה במוקפין אלא היה רק בפרזים)?
ד. היכי תימצי שבהחלטה של אדם אחד, יתהפך הדין של עיר שלימה מחיוב של פורים ביום י"ד לפורים דמוקפין ולהיפך?.
ה. היכי תימצי בן כרך שקורא בי"ד אף שאינו נמצא בערי הפרזות?
ו. היכי תימצי שני שכנים אחד קורא את המגילה בי"ד ואחד בט"ו?
ז. היכי תימצי שלא יכול לברך על המגילה ואם מישהו נכנס לחדר יכול לברך?
ח. היכי תימצי שאם הוא יהיה בן חורין הוא לא יוכל להוציא את המגילה, ואם יהיה עבד כנעני יוכל להוציא?
ט. היכי תימצי הלכה בקריאת המגילה קיימת רק כשפורים חל במוצ"ש?
י. היכי תימצי שאדם יברך על קריאת המגילה כאשר קורא מתוך חומש ולא מתוך מגילה כשירה?
יא. היכי תימצי ישראל שנמצא בפורים במקום ולא שמע מגילה בשום מקום ולא חייב במגילה?
יב. היכי תימצי אדם שומע מגילה מבר חיובא ומתכוין הקורא להוציאו ואף על פי כן לא יצא יד"ח?
יג. היכי תימצי קריאת מגילה שאם היו מנין של עשרה אנשים בשעת הקריאה אף אחד מהם לא יצא ידי חובה, אבל אם היה פחות מעשרה אנשים כולם יצאו יד"ח?.
יד. היכי תימצי קריאת מגילה שיש עשרה אנשים, ורק אם אחד מהם ישן בשעת הקריאה הם יוצאים יד"ח.
טו. היכי תימצי דבר שעושים לעורר הקטנים שלא יישנו בפורים (כמו שמצאנו בפסח שלא יישנו התינוקות)?
טז. היכי תימצי שאומרים לקהל שעדיף להלכה שיקראו את המגילה בכל אחד ביחידות בביתו ולא בבית הכנסת בציבור?
יז. היכי תימצי במגילה 'פחות' שהוא יותר?
יח. היכי תימצי שאיש לא יוכל להוציא איש בקריאת מגילה, אבל אשה או עבד יוכלו להוציא איש במגילה. (אפילו שכתבו התוס' במגילה (ד.) בשם הבה"ג דנשים חייבות בשמיעת מגילה, ואינם מוציאות אנשים במגילה).
יט. היכי תימצי עיר שזמנה היה לקרוא בט"ו ופתאום באמצע פורים נשתנה זמנה לקרוא בי"ד.
כ. היכי תימצי שאדם אוכל סעודת פורים בלילה ויצא ידי חובתו (הרי סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא)?
כא. היכי תימצי מצוה בפורים שנשים אסור להם לקיים אותה (אפילו שאף הן היו באותו הנס, והן חייבות בכל מצוות היום)?
כב. היכי תימצי בני משפחה שיושבים לסעודת פורים - חלק מהמשפחה מותר להם ליטול ידיים לסעודה, וחלק מהמשפחה לא יכולים ליטול ידיים לסעודה?
כג. היכי תימצי אביון שאפשר לתת לו רק מתנות לאביונים ולא משלוח מנות?
כד. היכי תימצי אביון שאפשר לתת לו רק משלוח מנות ולא מתנות לאביונים?
כה. היכי תימצי שנותן צ'ק עבור מתנות לאביונים, הצ'ק לא נפדה ולא יפדה בעתיד, ובכל אופן הוא קיים בצ'ק זה מתנות לאביונים.
כו. היכי תימצי שנותן מתנות לאביונים לאדם אחד בלבד ויוצא ידי חובה.?
כז. היכי תימצי שאם יתן שתי מנות בנפרד יצא יד"ח משלוח מנות, ואם יתן אותם ביחד לא יצא יד"ח?
כח. היכי תימצי ששולח משלוח מנות אחד לשני אנשים [בלי שהמשלו"מ חזר אליו באמצע], ויוצא ידי חובת מצות משלוח מנות פעמיים?
כט. היכי תימצי ששולח מנה אחת בלבד ויוצא בזה יד"ח משלוח מנות?
ל. היכי תימצי שמותר לשלוח לאבל משלוח מנות?
לא. היכי תימצי שנתן משלוח מנות ולא יצא ידי חובתו?
לב. היכי תימצי שרוצה לתת משלוח מנות ואנו אומרים לו אסור לך לתת?
לג. היכי תימצי שראובן שלח משלוח מנות לשמעון בפורים, ולאחר זמן עשה ראובן משהו, ונתבטלה המצוה למפרע?
לד. היכי תימצי דבר שבקידושין נחשב כנתינה אבל לגבי משלוח מנות ומתנות לאביונים לא יועיל?
לה. היכי תימצי נותן משלוח מנות אחר השקיעה ויוצא ידי חובה?

[יוצא פוניבז']

יש גם תשובות?

לבינתיים ניסיתי את מזלי...
ג. בן כפר שהלך לעיר (או יוצא לדרך לשיטות שמברך, ולבסוף נתעכב בעיר בי"ד), או קורא מפלג המנחה
ד. לשיטה שחיוב ט"ו תלוי בעשרה בטלנין, הרי זה תלוי בהחלטה של העשירי להיות בטלן
ה. בחל ט"ו בשבת
ו. לשיטת הגרי"מ טוקצינסקי...
ז. קריאה שלא בזמנה והנכנס השלים לעשרה
ט. בנשתתק אם לחוש למג"א לחזור לראש, כך כתב השערי תשובה
יא. בן ט"ו שעקר לעיר בליל ט"ו נפטר מכאן ומכאן
יג. מגילה בין הכתובים
יד. כנ"ל ולפי הפמ"ג שישן לא מצטרף למגילה
טו. אמירת הפסוקים ע"י הקהל לפי הגהות מנהגים ולבוש
יז. והאחדשרפנים והפחות
יט. לשיטה שצריך עשרה בטלנין ויצאו באמצע פורים (לא מוכרח), או שהיתה מחוברת לכרך ע"י בתים ונהרסו וכדו'

[עזריאל ברגר]

א. היכי תימצי שפורים קטן הנעשה באדר א' חשוב יותר מפורים גדול הנעשה באדר ב' ?
ב. היכי תימצי שאנו מזכירין את שמו של עמלק אעפ"י שיש ענין למחותו ולא להזכיר את שמו?
ג. היכי תימצי שאדם בן פרזים יקרא בשני ימים את המגילה בברכה בשנה אחת (לא במקרה שהיה במוקפין אלא היה רק בפרזים)?
ד. היכי תימצי שבהחלטה של אדם אחד, יתהפך הדין של עיר שלימה מחיוב של פורים ביום י"ד לפורים דמוקפין ולהיפך?.
ה. היכי תימצי בן כרך שקורא בי"ד אף שאינו נמצא בערי הפרזות?
ו. היכי תימצי שני שכנים אחד קורא את המגילה בי"ד ואחד בט"ו?
ז. היכי תימצי שלא יכול לברך על המגילה ואם מישהו נכנס לחדר יכול לברך?
ח. היכי תימצי שאם הוא יהיה בן חורין הוא לא יוכל להוציא את המגילה, ואם יהיה עבד כנעני יוכל להוציא?
ט. היכי תימצי הלכה בקריאת המגילה קיימת רק כשפורים חל במוצ"ש?
י. היכי תימצי שאדם יברך על קריאת המגילה כאשר קורא מתוך חומש ולא מתוך מגילה כשירה?
יא. היכי תימצי ישראל שנמצא בפורים במקום ולא שמע מגילה בשום מקום ולא חייב במגילה?
יב. היכי תימצי אדם שומע מגילה מבר חיובא ומתכוין הקורא להוציאו ואף על פי כן לא יצא יד"ח?
יג. היכי תימצי קריאת מגילה שאם היו מנין של עשרה אנשים בשעת הקריאה אף אחד מהם לא יצא ידי חובה, אבל אם היה פחות מעשרה אנשים כולם יצאו יד"ח?.
יד. היכי תימצי קריאת מגילה שיש עשרה אנשים, ורק אם אחד מהם ישן בשעת הקריאה הם יוצאים יד"ח.
טו. היכי תימצי דבר שעושים לעורר הקטנים שלא יישנו בפורים (כמו שמצאנו בפסח שלא יישנו התינוקות)?
טז. היכי תימצי שאומרים לקהל שעדיף להלכה שיקראו את המגילה בכל אחד ביחידות בביתו ולא בבית הכנסת בציבור?
יז. היכי תימצי במגילה 'פחות' שהוא יותר?
יח. היכי תימצי שאיש לא יוכל להוציא איש בקריאת מגילה, אבל אשה או עבד יוכלו להוציא איש במגילה. (אפילו שכתבו התוס' במגילה (ד.) בשם הבה"ג דנשים חייבות בשמיעת מגילה, ואינם מוציאות אנשים במגילה).
יט. היכי תימצי עיר שזמנה היה לקרוא בט"ו ופתאום באמצע פורים נשתנה זמנה לקרוא בי"ד.
כ. היכי תימצי שאדם אוכל סעודת פורים בלילה ויצא ידי חובתו (הרי סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא)?
כא. היכי תימצי מצוה בפורים שנשים אסור להם לקיים אותה (אפילו שאף הן היו באותו הנס, והן חייבות בכל מצוות היום)?
כב. היכי תימצי בני משפחה שיושבים לסעודת פורים - חלק מהמשפחה מותר להם ליטול ידיים לסעודה, וחלק מהמשפחה לא יכולים ליטול ידיים לסעודה?
כג. היכי תימצי אביון שאפשר לתת לו רק מתנות לאביונים ולא משלוח מנות?
כד. היכי תימצי אביון שאפשר לתת לו רק משלוח מנות ולא מתנות לאביונים?
כה. היכי תימצי שנותן צ'ק עבור מתנות לאביונים, הצ'ק לא נפדה ולא יפדה בעתיד, ובכל אופן הוא קיים בצ'ק זה מתנות לאביונים.
כו. היכי תימצי שנותן מתנות לאביונים לאדם אחד בלבד ויוצא ידי חובה.?
כז. היכי תימצי שאם יתן שתי מנות בנפרד יצא יד"ח משלוח מנות, ואם יתן אותם ביחד לא יצא יד"ח?
כח. היכי תימצי ששולח משלוח מנות אחד לשני אנשים [בלי שהמשלו"מ חזר אליו באמצע], ויוצא ידי חובת מצות משלוח מנות פעמיים?
כט. היכי תימצי ששולח מנה אחת בלבד ויוצא בזה יד"ח משלוח מנות?
ל. היכי תימצי שמותר לשלוח לאבל משלוח מנות?
לא. היכי תימצי שנתן משלוח מנות ולא יצא ידי חובתו?
לב. היכי תימצי שרוצה לתת משלוח מנות ואנו אומרים לו אסור לך לתת?
לג. היכי תימצי שראובן שלח משלוח מנות לשמעון בפורים, ולאחר זמן עשה ראובן משהו, ונתבטלה המצוה למפרע?
לד. היכי תימצי דבר שבקידושין נחשב כנתינה אבל לגבי משלוח מנות ומתנות לאביונים לא יועיל?
לה. היכי תימצי נותן משלוח מנות אחר השקיעה ויוצא ידי חובה?

א. כך שמעתי בשם החת"ס, שבחגיגת פורים קטן מקיימים מ"ע דאורייתא, משא"כ פורים גדול הוא דרבנן.
ב. זכור את אשר עשה לך עמלק.
ד. לפי מה שנאמר שצריכים עשרה בטלנים בכרך.
יט. ראה לעיל ד.
כא. עד דלא ידע - כי במגילה עצמה רואים מה התוצאות כשאשה משתכרת...
כג. אבל.
כו. גבאי של צדקה.
ל. בדליכא אחר, או במצב שזוהי אבלות-פרהסיא.
לד. ערב, עבד כנעני - לכאורה לא מועילים במשלוח מנות.

[אחרון התלמידים]

בס"ד

א. היכי תימצי שפורים קטן הנעשה באדר א' חשוב יותר מפורים גדול הנעשה באדר ב' ?

כאשר התעברה השנה לאחר הפורים באדר.

ב. היכי תימצי שאנו מזכירין את שמו של עמלק אעפ"י שיש ענין למחותו ולא להזכיר את שמו?

לא הבנתי כל שנה בזכור.

ג. היכי תימצי שאדם בן פרזים יקרא בשני ימים את המגילה בברכה בשנה אחת (לא במקרה שהיה במוקפין אלא היה רק בפרזים)?

אם הוא בן כפר שהקדים ליום הכניסה ובי"ד בא לעיר.

ד. היכי תימצי שבהחלטה של אדם אחד, יתהפך הדין של עיר שלימה מחיוב של פורים ביום י"ד לפורים דמוקפין ולהיפך?.

1. לדעת הרמב"ן שצריך עשרה בטלנים, ויש רק תשעה. ואדם אחד מחליט אם ייעשה בטלן או לאו.
2 לפי איך שרבינו הגר"א מבאר את הירושלמי לדעת הרמב"ן לגבי כרך ששמם, שכרך שרובה גויים דינה י"ד ובן ישראל אחד עוזב או בא לעיר.

ה. היכי תימצי בן כרך שקורא בי"ד אף שאינו נמצא בערי הפרזות?

1. במקרה של אונס שלא יוכל לקרוא בט"ו כמבואר באליהו רבה ולא נאריך בהלכה מורכבת זו, אבל זה הדין בברור.
2. לדעת רוב ראשונים שחולקים על הרמב"ן כאשר אין י' בטלנים יוכל להקדים ליום הכניסה וכ"ש לי"ד.

ו. היכי תימצי שני שכנים אחד קורא את המגילה בי"ד ואחד בט"ו?

1. במקרה הפשוט, במוקפים, כאשר אחד דעתו להיות בעלות השחר בעיר פרזית והאחר להשאר במקומו או בפרזים במקרה הפוך.
2. לדעת אלו שהסמוך נעצר במיל ממש, דלת מול דלת זו מימין בתוך המיל וזה משמאל מחוצה לו.

ז. היכי תימצי שלא יכול לברך על המגילה ואם מישהו נכנס לחדר יכול לברך?

בן כרך שנמצא בעיר לפי דברי הירושלמי יכול להוציא פרוז, אבל הוא עצמו אין לו לברך זה אינו יומו.

ח. היכי תימצי שאם הוא יהיה בן חורין הוא לא יוכל להוציא את המגילה, ואם יהיה עבד כנעני יוכל להוציא?

אם כוונתך להוציא אחרים, אולי בחציו בן חורין, שאם הוא כולו עבד יוכל להוציא?

ט. היכי תימצי הלכה בקריאת המגילה קיימת רק כשפורים חל במוצ"ש?

יש את מה שנפסק לגבי אבל ר"ל, שלא יצא מבית הכנסת ממנחה של שבת. אבל לא נראה לי שלזה כוונתכם...

י. היכי תימצי שאדם יברך על קריאת המגילה כאשר קורא מתוך חומש ולא מתוך מגילה כשירה?

יא. היכי תימצי ישראל שנמצא בפורים במקום ולא שמע מגילה בשום מקום ולא חייב במגילה?

אם כדברי הירושלמי שנפטר מכאן ומכאן, או לדעת הרשב"א בפשטות בהולך מדבריות ואינו בן עיר ולא בן כרך.

יב. היכי תימצי אדם שומע מגילה מבר חיובא ומתכוין הקורא להוציאו ואף על פי כן לא יצא יד"ח?

נראה לי שהשאלה לא ככ מדוייקת. מה אם השומע? הוא מחוייב? הוא התכוין לצאת?
עד כאן הגעתי לעת עתה....

יג. היכי תימצי קריאת מגילה שאם היו מנין של עשרה אנשים בשעת הקריאה אף אחד מהם לא יצא ידי חובה, אבל אם היה פחות מעשרה אנשים כולם יצאו יד"ח?.
יד. היכי תימצי קריאת מגילה שיש עשרה אנשים, ורק אם אחד מהם ישן בשעת הקריאה הם יוצאים יד"ח.
טו. היכי תימצי דבר שעושים לעורר הקטנים שלא יישנו בפורים (כמו שמצאנו בפסח שלא יישנו התינוקות)?
טז. היכי תימצי שאומרים לקהל שעדיף להלכה שיקראו את המגילה בכל אחד ביחידות בביתו ולא בבית הכנסת בציבור?
יז. היכי תימצי במגילה 'פחות' שהוא יותר?
יח. היכי תימצי שאיש לא יוכל להוציא איש בקריאת מגילה, אבל אשה או עבד יוכלו להוציא איש במגילה. (אפילו שכתבו התוס' במגילה (ד.) בשם הבה"ג דנשים חייבות בשמיעת מגילה, ואינם מוציאות אנשים במגילה).
יט. היכי תימצי עיר שזמנה היה לקרוא בט"ו ופתאום באמצע פורים נשתנה זמנה לקרוא בי"ד.
כ. היכי תימצי שאדם אוכל סעודת פורים בלילה ויצא ידי חובתו (הרי סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא)?
כא. היכי תימצי מצוה בפורים שנשים אסור להם לקיים אותה (אפילו שאף הן היו באותו הנס, והן חייבות בכל מצוות היום)?
כב. היכי תימצי בני משפחה שיושבים לסעודת פורים - חלק מהמשפחה מותר להם ליטול ידיים לסעודה, וחלק מהמשפחה לא יכולים ליטול ידיים לסעודה?
כג. היכי תימצי אביון שאפשר לתת לו רק מתנות לאביונים ולא משלוח מנות?
כד. היכי תימצי אביון שאפשר לתת לו רק משלוח מנות ולא מתנות לאביונים?
כה. היכי תימצי שנותן צ'ק עבור מתנות לאביונים, הצ'ק לא נפדה ולא יפדה בעתיד, ובכל אופן הוא קיים בצ'ק זה מתנות לאביונים.
כו. היכי תימצי שנותן מתנות לאביונים לאדם אחד בלבד ויוצא ידי חובה.?
כז. היכי תימצי שאם יתן שתי מנות בנפרד יצא יד"ח משלוח מנות, ואם יתן אותם ביחד לא יצא יד"ח?
כח. היכי תימצי ששולח משלוח מנות אחד לשני אנשים [בלי שהמשלו"מ חזר אליו באמצע], ויוצא ידי חובת מצות משלוח מנות פעמיים?
כט. היכי תימצי ששולח מנה אחת בלבד ויוצא בזה יד"ח משלוח מנות?
ל. היכי תימצי שמותר לשלוח לאבל משלוח מנות?
לא. היכי תימצי שנתן משלוח מנות ולא יצא ידי חובתו?
לב. היכי תימצי שרוצה לתת משלוח מנות ואנו אומרים לו אסור לך לתת?
לג. היכי תימצי שראובן שלח משלוח מנות לשמעון בפורים, ולאחר זמן עשה ראובן משהו, ונתבטלה המצוה למפרע?
לד. היכי תימצי דבר שבקידושין נחשב כנתינה אבל לגבי משלוח מנות ומתנות לאביונים לא יועיל?
לה. היכי תימצי נותן משלוח מנות אחר השקיעה ויוצא ידי חובה?