◆ האם והיכן נכתב בפורום על... ◆

[עזריאל ברגר]

האם נמצא אשכול על ההגייה הנכונה של שמות רבנים מפורסמים ... חַיות (חַיות או חִיות) ...?

viewtopic.php?t=63645

[עושה חדשות]

האם יש אשכול העוסק בניגון הטעמים (להאשכנזים) לאור דברי הגר"א דלהלן, דלכאו' ק"ק להבין במה ה'תביר' פחות מפסיק מה'טפחא', ועוד כיו"ב, לפי הניגון המורגל אצלינו.

הגר''א.png (21.63 KiB) נצפה 6130 פעמים

[עיון]

האם והיכן נכתב בפורום על אודות הדיון אם יש איסור ליקח דבר 'חי' ולחממו כשיעור יס"ב,

כמדומני שהחזו"א בסי' רנ"ג ס"ל לאיסור, והמ"ב דעתו דאין בזה כל איסור,

וכמו שהביא בסי' רנ"ג ס"ק י"א בשם הרשב"א בשם רב האי גאון,

כמו"כ אשמח מאוד באם יוכל א' מהת"ח בכאן לציין מאמרים שדנו בזה לאורך ולרוחב,

מדין קידרא חייתא, וממה שיש לדון בזה מסי' שי"ח סעיף ו' והמסתעף,

חותם בכל הכבוד, עיון.

גם אשמח לכל מידע על דין החימום דבר יבש לאחר שנתבשל כמאב"ד.

[עיון]

האם והיכן נכתב בפורום על אודות הדיון אם יש איסור ליקח דבר 'חי' ולחממו כשיעור יס"ב,

כמדומני שהחזו"א בסי' רנ"ג ס"ל לאיסור, והמ"ב דעתו דאין בזה כל איסור,

וכמו שהביא בסי' רנ"ג ס"ק י"א בשם הרשב"א בשם רב האי גאון,

כמו"כ אשמח מאוד באם יוכל א' מהת"ח בכאן לציין מאמרים שדנו בזה לאורך ולרוחב,

מדין קידרא חייתא, וממה שיש לדון בזה מסי' שי"ח סעיף ו' והמסתעף,

חותם בכל הכבוד, עיון.

גם אשמח לכל מידע על דין החימום דבר יבש לאחר שנתבשל כמאב"ד.

?

[עושה חדשות]

מה האיסור לרמות אדם אחר שיש פיקו"נ, דהיינו ראובן אומר לשמעון בשבת שיש כאן חולה וצריך להדליק נר בשבילו אף שראובן יודע שאין כלום וכוונתו לגרום לשמעון להדליק נר לצורכו, לכאו' שמעון לא עבר שום איסור וא"כ גם ראובן אינו מכשילו בכלום, ואעפ"כ פשיטא שהדבר אסור, אבל מאיזה טעם. זכורני שנכתב ע"ז כאן בעבר, (אולי הובא ע"ז שיעור מאת הרב י"מ רובין מהר-נוף), ואינני מוצא היכן.

מצאתי כעת את השיעור של הרב רובין, מצורף.

שיעורי הגרי''מ רובין שליט''א - כניסה בשבת לבית חולים שמחמת חולי ה“קורונה” בודקים את חום גופם של הנכנסים.pdf

(462.82 KiB) הורד 83 פעמים

יש לי הרגשת הלב, שהאיסור בזה הוא דוקא כשמכשיל ישראל, אבל אם מכשיל גוי כה"ג, אף שאיסור לפני עיור נאמר גם על מושיט אבר מן החי לבן נח, מ"מ אם רימה את הגוי שיש בזה פיקו"נ (דהיינו פקו"נ של ישראל דהא בגוי ליכא פטור 'וחי בהם') אין בכך שום איסור. אולי יוכל מי לסייע בעדי או לסתור דברי.


-------------

המאירי מביא בחידושיו את פיה"מ להר"מ על כל משנה ומשנה בכל המסכתות, חוץ מר"ה סנהדרין ונדה. האם דובר על כך כאן או במקו"א?

מצאתי כאן.

[בברכה המשולשת]

האם הועלה כאן פעם המאמר של י' זוסמן על כתיבת המשנה (פורסם בקובץ מחקרי תלמוד ג, כמדומני)?

[מה שנכון נכון]

האם הועלה כאן פעם המאמר של י' זוסמן על כתיבת המשנה (פורסם בקובץ מחקרי תלמוד ג, כמדומני)?

העליתיו כעת כאן.

[עושה חדשות]

כאשר אדם קרא קריאת שמע או קריאת התורה, ופיסק והטעים באופן לא נכון, והוא גם סבור שזוהי האמת
כמו בדוגמא המפורסמת; "פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת", ונתכוין שמטה ראובן היה 1546 וניגן בהתאם
האם זה מעכב את הקריאה?
[ראיתי כמה אשכולות בעניני טעמי המקרא וההפסקים וכו', ורפרפתי קצת בספרים של ר"נ שרוני ור"א ויסבלום, וב'תורת הקורא', אבל לא מצאתי לע"ע את הנידון הזה].

[איקטורין]

כאשר אדם קרא קריאת שמע או קריאת התורה, ופיסק והטעים באופן לא נכון, והוא גם סבור שזוהי האמת
כמו בדוגמא המפורסמת; "פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת", ונתכוין שמטה ראובן היה 1546 וניגן בהתאם
האם זה מעכב את הקריאה?
[ראיתי כמה אשכולות בעניני טעמי המקרא וההפסקים וכו', ורפרפתי קצת בספרים של ר"נ שרוני ור"א ויסבלום, וב'תורת הקורא', אבל לא מצאתי לע"ע את הנידון הזה].

וכי למה לא יעכב?
האם זה גרע מדברי המ"ב בסי' קמ"ב ס"ק ד' בשם שע"ש: "הוא הדין בנגינת הטעמים, כשהעניין משתנה ע"י זה, כגון שקרא משרת במקום מפסיק, מחזירין אותו".
וכ"ש הכא שלא רק שהיפך הטעמים, כדבריך, ושינה העניין, אלא אף במחשבתו סילף.

[עושה חדשות]

וכי למה לא יעכב?
האם זה גרע מדברי המ"ב בסי' קמ"ב ס"ק ד' בשם שע"ש: "הוא הדין בנגינת הטעמים, כשהעניין משתנה ע"י זה, כגון שקרא משרת במקום מפסיק, מחזירין אותו".
וכ"ש הכא שלא רק שהיפך הטעמים, כדבריך, ושינה העניין, אלא אף במחשבתו סילף.

ובכל זאת שאלתי
א. אולי יש חולקים על השע"ש והמשנ"ב, או שמא כדבריהם נמצא כבר בקדמונים וכו'.
ב. בדוגמא שנתתי הטעות נוצרת בלי שינוי בטעמים אלא ע"י ההטעמה היתירה הנהוגה ב'תביר' ושמא יש בזה כדי לחלק.
ג. אם כתבו ע"ז בפורום, אולי דנו כיו"ב גם בפסקאות בתפילה ובברכות, כגון הטעות הזו וכיו"ב.


ובדרך אגב, לא מצאתי על איזה שו"ת בית יעקב מדובר כאן-

בית יעקב.png (14.85 KiB) נצפה 5628 פעמים

[רציני]

האם נכתב בפורום על חידושי הרי"מ על שו"ע יו"ד האם הם של השפת אמת?

[בברכה המשולשת]

האם היה אשכול על הלכה שמשנה מציאות (כגון בתוליה חוזרים בגלל קביעת בית דין בלוח)?

[מעט דבש]

האם היה אשכול על הלכה שמשנה מציאות (כגון בתוליה חוזרים בגלל קביעת בית דין בלוח)?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=17894

[בברכה המשולשת]

האם היה אשכול על הלכה שמשנה מציאות (כגון בתוליה חוזרים בגלל קביעת בית דין בלוח)?

viewtopic.php?t=17894

תודה רבה!

[ישראל אליהו]

זכורני שכתבו בפורום על התגלות הריב"ש לגרע"י. האם היה או לא. והמסתעף.
אשמח לקישור.
תודה רבה

[פלוריש]

האם נכתב בפורום על חידושי הרי"מ על שו"ע יו"ד האם הם של השפת אמת?

viewtopic.php?f=6&t=21310&p=215230&hilit=%D7%A9%D7%A4%D7%AA+%D7%90%D7%9E%D7%AA+%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A2%D7%94#p215230

[רציני]

האם נכתב בפורום על חידושי הרי"מ על שו"ע יו"ד האם הם של השפת אמת?

viewtopic.php?f=6&t=21310&p=215230&hilit=%D7%A9%D7%A4%D7%AA+%D7%90%D7%9E%D7%AA+%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A2%D7%94#p215230

תודה רבה
מעניין שעדיין לא תיקנו באוצר

[אליסף]

היכן דן איש ספר במנהג אשכנז לומר שיר של יום אחרי מוסף ולא אחרי שחרית?

[במסתרים]

היכן דן איש ספר במנהג אשכנז לומר שיר של יום אחרי מוסף ולא אחרי שחרית?

זה?
viewtopic.php?p=67135#p67135

[פולסברג]

פעם הובא בפורום ציטוט מא' מהקדמונים שגם השכל מתנת אלקים היא ואיך יסתור ה' את דבריו, או משהו כזה. איה מקום כבודו?

[קאצ'קלה]

פעם הובא בפורום ציטוט מא' מהקדמונים שגם השכל מתנת אלקים היא ואיך יסתור ה' את דבריו, או משהו כזה. איה מקום כבודו?

אולי אתה מתכוון לזה?

[איתן נוי]

היכן נכתב עבור מדוע לא מברכים קודם על ההגדה?

[עזריאל ברגר]

היכן נכתב עבור מדוע לא מברכים קודם על ההגדה?

הרבי מליובאוויטש בביאורו להגדה ליקט בזה כמה ביאורים (כנראה בתחילת מגיד).

[עושה חדשות]

א. על המשנ"ב נח,יב "יום ערבה דמפשי ברחמים וצריך להקדים את עצמו יכול לקרותה משעלה עמוד השחר", למה ריבוי התחינות בהושע"ר מהווה סיבה לקרוא קרי"ש מוקדם, הרי סו"ס לא יתפללו שמו"ע לכאו' קודם הנה"ח?

ב. ביאור הלכה שם "דהזהירים לקרות כוותיקין מותר לקרות ולהתפלל ביחידי אם אין להם מנין", אם מעלת הותיקין עדיפה על מעלת ציבור, למה זה רק למי שזהיר בכך?

[איתן נוי]

היכן נכתב עבור מדוע לא מברכים קודם על ההגדה?

הרבי מליובאוויטש בביאורו להגדה ליקט בזה כמה ביאורים (כנראה בתחילת מגיד).

מדוע אין מברכים ברכה על הגדה של פסח.jpg (695.2 KiB) נצפה 3507 פעמים

[גביר]

א.
על השאלה מפני מה אין מברכים על ההגדה ישנה תשובה שלמה בשו"ת חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף [לא הספרים בשם זה שיצאו בסוף ימיו, אלא הספר בהלכות פסח שהוציא לראשונה אאל"ט בתשי"ב ] באריכות ובפירוט עם מובאות רבות כדרכו.

ולכאורה היה אפשר לומר בפשטות שנכלל בברכת התורה, שהרי סיפור יציאת מצרים הוא לימוד תורה, אלא שנצטווינו ללמוד עניין יציאת מצרים בזמן זה [ליל טו ניסן] ובאופן זה [סיפור ושאלה ותשובה, כשמצה ומרור מונחים לפניך, וכיו"ב] דווקא.
ואע"פ שלפחות לדעת הרמב"ם סיפור יציאת מצריים הוא מצווה בפני עצמה, מצינו כיוצא בזה בק"ש, שהיא מצווה בפני עצמה של קבלת עומ"ש ואעפ"כ היא גם בגדר תלמוד תורה וכמו שמבואר בגמ' שבק"ש שחרית וערבית יוצאים י"ח והגית בו יומם ולילה.

ב.
בספר שיבולי הלקט כתב שאין מברכים על סיפור יציאת מצרים כיוון שכבר ברכו על ק"ש שיש בה הזכרת יציאת מצרים.
ונראה לומר לפי זה שבסיפור יציאת מצרים יש גם גדר של קבלת עומ"ש,
והדברים נתבארו להדיא בתדא"ר יז -
'וכן בימי יהושוע בן נון קבלו עליהם ישראל עול מלכות שמים באהבה, שנאמר: ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את ה' לעבד אלהים אחרים כי ה' א-להנו הוא המעלה אותנו ואת אבותנו מארץ מצרים מבית עבדים'
הרי לנו שסיפור יציאת מצרים הוא בכלל קבלת עול מלכות שמים [ולכן גם בכל יום מזכירים יציאת מצרים בק"ש דווקא].

ובזה יבואר זה שאמרו התלמידים לחכמים שהיו מסובים בבני ברק 'רבותנו הגיע זמן ק"ש של שחרית', כלומר - עד עת קיבלתם עליכם עומ"ש בסיפור ביציאת מצרים אמנם עכשיו הגיע זמן ק"ש ויש לקבל עול מלכות שמים בקריאת שמע.
'

[משה לוי11]

פעם ראיתי אשכול [כמדומני ב"מטפחת ספרים"] המביא כמה מקורות שכל המילים בתורה הינם לשון הקודש;
כעת איני מוצאו, ואשמח לקישור אליו.

[נוריאל עזרא]

אולי זה:
viewtopic.php?f=45&t=42200

[גביר]

א.
על השאלה מפני מה אין מברכים על ההגדה ישנה תשובה שלמה בשו"ת חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף [לא הספרים בשם זה שיצאו בסוף ימיו, אלא הספר בהלכות פסח שהוציא לראשונה אאל"ט בתשי"ב ] באריכות ובפירוט עם מובאות רבות כדרכו.

ולכאורה היה אפשר לומר בפשטות שנכלל בברכת התורה, שהרי סיפור יציאת מצרים הוא לימוד תורה, אלא שנצטווינו ללמוד עניין יציאת מצרים בזמן זה [ליל טו ניסן] ובאופן זה [סיפור ושאלה ותשובה, כשמצה ומרור מונחים לפניך, וכיו"ב] דווקא.
ואע"פ שלפחות לדעת הרמב"ם סיפור יציאת מצריים הוא מצווה בפני עצמה, מצינו כיוצא בזה בק"ש, שהיא מצווה בפני עצמה של קבלת עומ"ש ואעפ"כ היא גם בגדר תלמוד תורה וכמו שמבואר בגמ' שבק"ש שחרית וערבית יוצאים י"ח והגית בו יומם ולילה.

'

עתה מצאתי שבספר סדר הערוך הביא תירוץ זה בשם הרב מפונוביז'.

ובדרשות חתם סופר לפסח תק"פ ד"ה ומה שמקשין [חלק ב, ירושלים תשל"ד רסח: בעמודה השניה] הראשונים - הביא את התירוץ שברכת אשר גאלנו היא ברכה על ההגדה ומברכים אותה אחרי הקריאה כיוון שמחויב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ולפיכך מתחיל בגנות ורואה את עצמו כאילו מתחילה היה עובד עבודה זרה ועכשיו התקרב לעבודת השי"ת, וא"כ הווי כגר שנתגייר וכשם שגר מברך לאחר שטובל כך בסיפור יציאת מצרים מספרים לאחר שמספרים.

[משה לוי11]

אולי זה:
viewtopic.php?f=45&t=42200

לא אך גם זה טוב. תודה רבה.

[יהודה בן יעקב]

ובדרשות חתם סופר לפסח תק"פ ד"ה ומה שמקשין [חלק ב, ירושלים תשל"ד רסח: בעמודה השניה] הראשונים - הביא את התירוץ שברכת אשר גאלנו היא ברכה על ההגדה ומברכים אותה אחרי הקריאה כיוון שמחויב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ולפיכך מתחיל בגנות ורואה את עצמו כאילו מתחילה היה עובד עבודה זרה ועכשיו התקרב לעבודת השי"ת, וא"כ הווי כגר שנתגייר וכשם שגר מברך לאחר שטובל כך בסיפור יציאת מצרים מספרים לאחר שמספרים.

כן הוא גם בתורת משה פרשת צו - הגדה של פסח ד"ה עבדים היינו.

[איתן נוי]

האם דברו היכן שהוא בדין אמירת קדיש אחד או שניים לאחר לימוד וקודם ערבית?

[לבי במערב]

האם דברו היכן שהוא בדין אמירת קדיש אחד או שניים לאחר לימוד וקודם ערבית?

viewtopic.php?t=34027#p375503
viewtopic.php?t=32679

[אברהם שרייבר]

אולי זה:
viewtopic.php?f=45&t=42200

לא אך גם זה טוב. תודה רבה.

אולי קשור...
viewtopic.php?f=17&t=22062&hilit=

[עושה חדשות]

הפסק נשימה באמצע מילה, האם הוא 'חותך' את המילה לשניים ומעכב את הכשר אמירתה?
(משנ"ב קכח,קסט ועוד...)

[בשער המלך]

האם יש כאן מקור והנהגת על מעמד הקמת מצבה

[עושה חדשות]

בדיני 'רואין אלו את אלו' המצרף לזימון ולמנין וכד', מה הדין כאשר יש חושך גמור וא"א לראות כלום, אבל אם היה אור היו רואים בודאי.

ומה הדין כה"ג לגבי דיני "רואה את הערווה" שאסור בקרי"ש וכד'.

[במסתרים]

בקרי"ש

עיין ש"ע א"ח סימן עה סעיף ו ובנו"כ

[עושה חדשות]

האם יש קולא של 'אגרת' בשאר מגילות
ולמעשה מה הדין אם חסר אות במגילת שיר השירים וכד' האם מברכים על הקריאה בה.

[עושה חדשות]

חלוקת היום והלילה ל12 שעות זמניות, האם יש לה משמעות ומקור מה"ת.