הפשטות היא, שמראה חום נחשב מראה אדום, ואוסר, והוא המימי אדמה הנזכר בחז"ל. אלא שקשה מאד, למה לא נמצא בפוסקים שיש לחלק בין חום שהוא דם ובין חום שהוא צואה. וחשבתי שמכיון שעד לזמנינו באמת אנשים לא ניקו את עצמם כמו היום, וכמו שכבר העיר בעל קהילות יעקב, ומפני כך אחרי המוך דחוק אפשר לתלות מראה חום בצואה, ומשום כך, לא חששו למראה זה.
האם הדברים נכונים?