פי' רש"י ובית מדרשו 'תפלת טל וגשם' - תיקונים והערות

[י. אברהם]

עמ' כה - פיוט אאגרה
בכמה מן הפיוטים מקדים המפרש לבאר בקצרה על מה בנוי הפיוט (עי' לדוגמא בפיוט 'תחת אלה' בעמ' נה ובפיוט 'אלים' בעמ' עג), וזה עוזר מאוד ללומד הפיוט.

בפיוט 'אאגרה' אין הקדמה וארשום כאן מה שציינתי לעצמי כהקדמה: אחר שפותח בתחנונים, הפייט הולך לפי סדר, בריאת העולם, דור המבול, דור הפלגה, אברהם , יצחק, יעקב, יציאת מצרים, מתן תורה, משה, אהרן, יהושע ועוד.

עמ' מח
"שכינה אִהל ציר". בפי' רש"י 'משה' האהיל וכו'. עי' עמ' מב בד"ה סָכַם אתו ציר, משה הסכים עם יצחק, ובהערה קסב הביא המהדיר מקורות שמשה נקרא ציר.

עמ' נה
בפתיחה. עי' להלן עמ' סד בפי' ר"י קרא בד"ה מדבר וציה, ודע והבן האיך מסדר והולך וכו'.

עמ' סא
"נכרתה זאת להררי קדם". בפי' רש"י ברית כרותה היא מקדם 'להררי עולם'. ובהערה נה הביא המהדיר גרסא נוספת 'להררי קדם'. ויתכן שזה יותר נכון. וא"ש דהדר מפרש בסוף הקטע: הררי 'קדם' אלו האבות.

עמ' עג
בפתיחה. עי' פי' ר"י קרא בעמ' עח בד"ה ודודאי, הקלירי הזה קבע כאן וכו'.

עמ' פא
בד"ה טל הנפת "כמו שנזדמן עב טל". לפי"ז צריך לגרוס כמתנת טל בכ"ף.

עמ' פד
ואין לומר אתו כנס וכו' 'ואם' כן. צ"ל 'דאם' כן.

[ר_חיים_הקטן]

viewtopic.php?p=659434#p659434

[י. אברהם]

עמ' קב
כעין 'לעוזו' של מקרא ויצבט לה קלי. נקט לעוזו ולא תרגומו משום דס"ל דליכא תרגום לכתובים כמש"כ במגילה כא: ד"ה ועשרה. (ומה שהביא בהערה מרש"י חגיגה כב: שהביא בשם תרגום, בכת"י שם ליתא, עי' לאוקמי גירסא שם).

[י. אברהם]

עמ' קיח

מים.PNG (8.13 KiB) נצפה 2078 פעמים

לאדרך.PNG (49.2 KiB) נצפה 2078 פעמים

בד"ה מים לאדרך. כינוי רשם אדר שלך וכו', לאדרך הוה משמע לשבחך ולהודות לך קראת שמם אדירים, ואינו כן. ואינו מובן מה בא לשלול כמש"כ בהערה כא.

ואולי יש לפרש שהפייט מנקד תיבת לאדרך כך: לאדָרָך, ולכן פי' אדר שלך. וקאמר שאם היה מנקד לאדְרָך משמע לשבחך וכו'. (וס"ל לפרש כל החרוז, גם להרגיע וכו', בענין הכח והיכולת של הגשם, ואדירים הוא על שם הכח ויכולת).

[ממזרח שמש]

משקל כמו אדיר כביר הוא מודגש. לְאַדְּרָךְ

משקל מפעיל כמו מעריצים ומאדירים וממליכים אינו מודגש. לְאַדְרָךְ

[בן ראובן]

משקל כמו אדיר כביר הוא מודגש. לְאַדְּרָךְ

משקל מפעיל כמו מעריצים ומאדירים וממליכים אינו מודגש. לְאַדְרָךְ

משקל מפעיל הוא "להאדירך", לא "לאדרך".

[עיניו כיונים]

עמ' קיח

בד"ה מים לאדרך. כינוי רשם אדר שלך וכו', לאדרך הוה משמע לשבחך ולהודות לך קראת שמם אדירים, ואינו כן. ואינו מובן מה בא לשלול כמש"כ בהערה כא.

ואולי יש לפרש שהפייט מנקד תיבת לאדרך כך: לאדָרָך, ולכן פי' אדר שלך. וקאמר שאם היה מנקד לאדְרָך משמע לשבחך וכו'. (וס"ל לפרש כל החרוז, גם להרגיע וכו', בענין הכח והיכולת של הגשם, ואדירים הוא על שם הכח ויכולת).

כעין מה שכתבת: הפייטן מפרש 'לאדְֿרך' = אֶדֶר שלך, לשון גדולה וגבורה ('אֶדֶר הַיְקָר', ומצוי בפיוטים). ושולל את הקריאה 'לאַדְּרָךְ' בדגש, שהיא שם הפועל בבניין פיעל: לאַדֵּר אותך, לפאר ולגדל.

[ממזרח שמש]

משקל כמו אדיר כביר הוא מודגש. לְאַדְּרָךְ

משקל מפעיל כמו מעריצים ומאדירים וממליכים אינו מודגש. לְאַדְרָךְ

משקל מפעיל הוא "להאדירך", לא "לאדרך".

נכון, אבל מצוי בפיוטים שינויי בנינים ומשקלים לצורות לא מקובלות ועל כך העיר כבר האבן עזרא.

ראב"ע מדגים בבקורתו על פיוטי הקליר תופעת החלפת בנין קל בהפעיל:

כמו "אנסיכה מלכי לפניו", והנמצא מזה הענין: "ואני נסכתי מלכי" מקורו בתהלים ב
והוא מן הבנין הקל, על משקל "נפלתי" ו"נדרתי", והעתיד: "אסוך" או "אנסוך", כמו "אפול" ו"אדור".
ומן 'הבנין הכבד יאמר: "הפיל", והעתיד "אפיל".
וכן מן "הסיך" יאמר "אסיך", או "אנסיך" בהראות הנו"ן כמו "ולנפיל ירך" פר' נשא

ואילו כאן בפיוט, לאדרך החליף את להאדירך- בנין קל במקום בנין הפעיל כאשר זו המשמעות.

[בן ראובן]

נכון, אבל מצוי בפיוטים שינויי בנינים ומשקלים לצורות לא מקובלות ועל כך העיר כבר האבן עזרא.

ראב"ע מדגים בבקורתו על פיוטי הקליר תופעת החלפת בנין קל בהפעיל:

כמו "אנסיכה מלכי לפניו", והנמצא מזה הענין: "ואני נסכתי מלכי" מקורו בתהלים ב
והוא מן הבנין הקל, על משקל "נפלתי" ו"נדרתי", והעתיד: "אסוך" או "אנסוך", כמו "אפול" ו"אדור".
ומן 'הבנין הכבד יאמר: "הפיל", והעתיד "אפיל".
וכן מן "הסיך" יאמר "אסיך", או "אנסיך" בהראות הנו"ן כמו "ולנפיל ירך" פר' נשא

ואילו כאן בפיוט, לאדרך החליף את להאדירך- בנין קל במקום בנין הפעיל כאשר זו המשמעות.

כלומר "לאָדרך" בקמץ קטן? כי "לאַדרך" בפתח בלי דגש בדל"ת אינו מתאים לשום משקל.

[ממזרח שמש]

נכון, אבל מצוי בפיוטים שינויי בנינים ומשקלים לצורות לא מקובלות ועל כך העיר כבר האבן עזרא.

ראב"ע מדגים בבקורתו על פיוטי הקליר תופעת החלפת בנין קל בהפעיל:

כמו "אנסיכה מלכי לפניו", והנמצא מזה הענין: "ואני נסכתי מלכי" מקורו בתהלים ב
והוא מן הבנין הקל, על משקל "נפלתי" ו"נדרתי", והעתיד: "אסוך" או "אנסוך", כמו "אפול" ו"אדור".
ומן 'הבנין הכבד יאמר: "הפיל", והעתיד "אפיל".
וכן מן "הסיך" יאמר "אסיך", או "אנסיך" בהראות הנו"ן כמו "ולנפיל ירך" פר' נשא

ואילו כאן בפיוט, לאדרך החליף את להאדירך- בנין קל במקום בנין הפעיל כאשר זו המשמעות.

כלומר "לאָדרך" בקמץ קטן? כי "לאַדרך" בפתח בלי דגש בדל"ת אינו מתאים לשום משקל.

לַאֲדָרְךָ

כמו לִשְׁמָרְךָ

לענ"ד

[בן ראובן]

לַאֲדָרְךָ

כמו לִשְׁמָרְךָ

לענ"ד

זה לפי הניקוד המקראי הקומץ את כ' הכינוי, ואז גם בבנין כבד צ"ל לאַדֶּרְךָ

אבל לפי הניקוד בבנין כבד לאַדְּרָךְ, הרי בבנין קל צ"ל לאָדְרָךְ

וגם במקרא מצינו "בשכבך" ועוד.

[ממזרח שמש]

בספר הנ"ל יש צילום מכתב יד וטיקן 320

לאדרך מודגש.

רצו"ב

[י. אברהם]

עמ' קלב

בסוף ד"ה פועל בעשר נוסה, 'זה סודו של פייט'.
אולי צ"ל זה יסודו של פייט.