אמר רבי יוחנן: וי"ו דויזתא צריך למימתחה בזקיפא כמורדיא דלברות. מאי טעמא? כולהו בחד זקיפא אזדקיפו.
ופירש רש"י על אתר:
זקיפא - פורק"א בלעז. בצד אחד, זה למטה מזה.
בתוכנת פרויקט השו"ת של בר אילן, נוסף בתוך סימני + ביאור ללעז 'פורקא':
.מזלג, כלומר דבר המחולק לכמה שיניים או ענפים
מה מקורו של ביאור זה?
ב'ביוגרפיה' שבתוכנה הנ"ל הם כותבים:
בפירושי רש"י על התנ"ך ועל הש"ס נמצאות אלפי מילים צרפתיות באותיות עבריות ('לעזים'), בעזרתן ביקש רש"י להסביר ביטויים ומושגים לתלמידיו ובני דורו דוברי השפה הצרפתית; מובן שלא היתה בהן תועלת לרוב הלומדים במשך הדורות. ד"ר משה קטן ז"ל, למדן ובלשן ירושלמי, מומחה לכתבי יד ולצרפתית עתיקה, הוציא לאור ספר בשם 'אוצר הלעזים' (או 'אוצר לעזי רש"י'), ובו זיהוי המילים בצרפתית עתיקה להן התכווין רש"י, ותרגומן לעברית; הוא אף הוסיף הערות מרחיבות בשעת הצורך. ספר 'לעזי רש"י' על התלמוד יצא לאור בפעם הראשונה בירושלים בשנת תשמ"ד (1984), והספר על התנ"ך בשנת תשנ"א (1991). מהדורה מתוקנת של שני הספרים יצאה לאור בשנת תש"ס (2000) בכרך אחד בהוצאת 'המוסד לעידוד לימוד התורה' ע"ש משפחות ליבוביץ - קעסט, והיא הוכנסה למאגרנו, כך שבכל פעם שמופיע 'לעז' בדברי רש"י על התנ"ך או הש"ס יכול המעיין בפרוייקט השו"ת לפתוח 'חלון' ולראות בו את התרגום וההסבר מהספר 'אוצר הלעזים'.
אבל במהדורת תש"ס (שנדפסה כבר בתשנ"ו) נכתב כן:
הטרחתי גם את הרב יואל קטן, בנו של המחבר ר' משה, והוא שלח עבורי בטובו מהמהדורה הראשונה (תשמ"ד), הזהה בדיוק:
מהיכן אפוא נלקח ביאור הלעז שהוכנס לפרויקט השו"ת???