לסיומא דמסכת שקלים בס"ד
בסוף מכילתין מקשה הגמרא סתירה בשיטת רבי שמעון דס"ל שלאחר שביטל ריב"ז את הדין דגר בזמן הזה יפריש רובע לקנו שיקריב ממנה קרבנו לכשיבנה ביהמ"ק, וביטלה ריב"ז מפני התקלה, ואעפ"כ אם עבר הגר והקדישו קדוש וצריך להוליכו לים המלח.
וע"ז מקשה ר"י ענתודריא מרבי יוסי לשיטת ר"ש בר יהודה אליבא דרבי שמעון במי שהפריש שקלו בזה"ז לא קדשו כלל, ומה בין זה למי שהפריש רובע לקנו. ומשני הגמ' דלא דמיא להדדי, דרובע לקנו מעיקר הדין קדוש שהרי אם יבנה עכשיו הביהמ"ק יכול לקנות קן מהרובע שהפריש והקרבן יהא כשר, משא"כ השקל שהפריש "שמא יבנה הבית כבראשונה ותתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן". ע"כ
ופי' המפ' שאם יבנה ביהמ"ק בניסן ויהא צריך לתרום מתרומה חדשה ימצא שהשקל שהפריש הלה מכבר יהי' כבר ישנה ולא יהי' ראוי לשקל.
ולכאורה קשה, הרי אין זה אלא חשש "שמא יבנה הבית כבראשונה " דהיינו שיבנה ביהמ"ק השלישי בב"א בר"ח ניסן ואז יהיו צריכים להפריש כ"א מחדש ותתרום תרומה חדשה, אבל הרי יכול להיות שהבית יבנה קודם ניסן, והשקל שהפריש בכל השנה יהא כשר לשנה הזו, וא"כ הרי יש כאן צד קדושה על השקל כמו ברובע לקנו, ואה"נ שהרובע בוודאי קדוש, והשקל אינו קדוש אלא מספק, מכ"מ למה אמר רבי שמעון שאין השקל קדוש בכלל.
ואפשר לומר עפ"מ שפי' הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל את דברי ההגדש"פ בהא לחמא עניא שמסיימין בה 'לשנה הבאה בני חורין, לשנה הבאה בארעא דישראל' דלכאורה למה 'לשנה הבאה' הלא בכל יום אחכה לו שיבא, ולמה לא נאמר מחר נהי' בארעא דישראל ומחר נהי' בני חורין.
ופי' הוא ז"ל עפי"מ שבביאת המשיח לא יאמר עוד אשר העלוך מארץ מצרים אלא אשר העלוך מכל הארצות וכו' דהיינו שקרב יום הגאולה במהרה שתחליף את ימי צאתנו ממצרים, ומנין השנים שלנו יתחילו מחדש מיום שיראנו נפלאות בביאת משיח צדקנו. ושנינו במס' ראש השנה שאם המלך החדשה קם בכ"ט באדר אזי ר"ח ניסן היא שנה חדשה להמלך על אף שהמלך לא מלך רק יום אחד בשנה הקודמת. וא"כ בביאת משיח צדקנו יתחיל שנה חדשה, ואף אם יהי' ליום מחר, יהי' נקרא 'שנה חדשה' ולכן אמרי' 'לשנה הבאה בני חורין' כי בכל יום שיהי' יהי' זה שנה חדשה. עכתדה"ק
ועפי"ז מדויק היטב דברי הגמ', שלכן השקל שהפריש אינו קדוש שהרי 'שמא יבנה הבית כבראשונה' דהיינו שבוודאי ביום שיבנה הבית יהי' כבראשונה, דהיינו שיתחיל השנה מחדש ותהי' א' בניסן ותתרום תרומה חדשה, שנמנה השנים מחדש מיום גאולתינו ופדות נפשינו, ובוודאי השקלים שהפריש קודם לזה יהי' עליהם דין של ישנה, וממילא לא קדשי כלל.
יראו עינינו וישמח לבנו בישועתך באמת במהרה בימינו.