ס' הזכרון דגל מחנה ראובן -מעזבונו הספרותי של ר' ראובן אליצור

[איש_ספר]

הרה"ג ר' ראובן אליצור, איש יקר מאד, ת"ח וירא"ש, יגע בתורה מנעוריו, ומסר נפשו לתורה ומצוות.
נפטר לפני כשלוש שנים, ואין העת מתאים לכתוב עליו דברי הערכה כראוי לו.
לשעבר היה ר' ראובן מנהל ספרית הרמב"ם, וכמדומני שאף עבד בספריה הלאומית בירושלים.
עתה הוציאו משפחתו ספר זכרון עליו ובו:
דברי שבח והערכה מידידיו עליו (בינהם הגר"נ קרליץ איתו למד ר' ראובן חברותא מידי יום ביומו למעלה מארבעים שנה), תולדות חייו ואבותיו לבית וויספיש, חידו"ת ממשפחתו (יצוין בזה חתנו הגר"נ גוטנטג, דיין בביה"ד של הגרנ"ק ומגדולי המומחים בדורנו לגיטין) וכן אוסף מאמרים שפרסם ר' ראובן במשך השנים בבמות שונות (בשנים האחרונות היה מפרסם מעל במת מוסף ש"ק של יתד נאמן, בין מאמריו האחרונים שעוררו סערה היה מאמריו על הרוו"ה בהם חשף צדדים מתמיהים באישיותו). וכן דברים שהניח בכתב יד.

רצ"ב תוכן העניינים מאמרי ר' ראובן המכונסים בספר.

א1.jpg (45.55 KiB) נצפה 16374 פעמים

ד4.jpg (20.01 KiB) נצפה 16374 פעמים

ה5.jpg (41.72 KiB) נצפה 16374 פעמים

ו6.jpg (46.83 KiB) נצפה 16374 פעמים

ז7.jpg (41.4 KiB) נצפה 16374 פעמים

ח8.jpg (43.56 KiB) נצפה 16374 פעמים

ט9.jpg (42.33 KiB) נצפה 16374 פעמים

י10.jpg (46.99 KiB) נצפה 16374 פעמים

יא11.jpg (39.55 KiB) נצפה 16374 פעמים

יב12.jpg (27.58 KiB) נצפה 16374 פעמים

[ירושלמי]

השליה (עמ' מס' 7)? ט"ס?

[יאיר]

download/file.php?id=7623
נדצ"ל "האשליה".

[סימנא]

תודה על העלאת התוכן. אבקש מכת"ר להעלות את ההספד שנשא עליו הגאון ר' יעקב אדלשטיין שליט"א. תודה מראש.

[ישיבישקייט]

התוכן מסקרן נורא. נראה יותר מעניין ממעניין.
כמה עולה הספר?

[אדג]

איפה אפשר להשיג? (אפשר?)

[איש_ספר]

מאחורי השער נכתב:

הכתובת: משפחת שוורץ רחוב חולדה הנביאה 17 בני ברק 036742241 0527610634

הספר נמכר במחיר זול במיוחד: 25 שקל.

[אבישי מספריית הרמבם]

בס"ד
בעמ' רסב ישנו סיפור עם מוסר השכל נפלא מהמהרי"ל דיסקין. בראשו ישנה הקדמה שסיפור זה סופר בצורה מסולפת ב'עמוד אש' (עמוד קס). חפשתי כמה פעמים - בצורה ידנית וממוחשבת - ב'עמוד אש' גירסה אחרת לסיפור ולא מצאתי. מצרף סריקות של הסיפור המקורי וההפניה לעמ' קס. אפשר יודעי דבר יפנו אותי למקום/לסיפור השני?

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו [email protected]

[הבונה]

אבג.jpg (8.15 KiB) נצפה 16173 פעמים

וצ"ע משבת קנב.

אמר ליה ההוא גוזאה לרבי יהושע בן קרחה: מהכא לקרחינא כמה הוי? - אמר ליה: כמהכא לגוזניא. אמר ליה מינאה: ברחא קרחא בארבעה. - אמר ליה: עיקרא שליפא בתמניא. חזייה דלא סיים מסאניה, אמר ליה: דעל סוס - מלך, דעל חמור, בן חורין, ודמנעלי בריגלוהי - בר איניש, דלא הא ולא הא - דחפיר וקביר טב מיניה. - אמר ליה: גוזא גוזא, תלת אמרת לי תלת שמעת; הדרת פנים - זקן, שמחת לב - אשה, +תהלים קכז+ נחלת ה' - בנים - ברוך המקום שמנעך מכולם. - אמר ליה: קרחא מצויינא! - אמר ליה: עיקרא שליפא תוכחה!

ונראה שכאן כשהמין התחיל, מותר לענות באותו מטבע.

[חכם באשי]

אולי ברשע שאני?
ולא נראה שזה משנה "מי התחיל". מה אנחנו בגן?
בנושא הלעג על מומי בני אדם יש כמה וכמה פיסקאות מעניינות בספר חסידים. ויש גם את עבודתו של אפרים שהם-שטיינר על ה'חריגים' (שם קוד לבעלי מום ומשוגעים) בימי הביניים.

[הבונה]

ולא נראה שזה משנה "מי התחיל". מה אנחנו בגן?

בכל זאת רואים אנו כי משנה כיצד נקט ה"מתחיל" ראה בביצה כ:

שוב מעשה בתלמיד אחד מתלמידי בית הלל שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה. מצאו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי. אמר לו: מה זו סמיכה? - אמר לו: מה זו שתיקה? שתקו בנזיפה, והלך לו. אמר אביי: הלכך, האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא - לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה, דאיהו אמר ליה מה זו סמיכה וקא מהדר ליה: מה זו שתיקה.

הרי שאם ה"מתחיל" אמר יותר אפשר גם כן לענות יותר.

[איש_ספר]

ולא נראה שזה משנה "מי התחיל". מה אנחנו בגן?

הבונה הוא ת"ח מופלג ואינו חשוד על סברות של 'גן'
לעצם הענין עיין ח"ח בפתיחה בלאוין אות ח-ט.

[חכם באשי]

ועדיין מסתבר, שזה שהוא היה 'מין', שמותר לשנוא אותו ואף להורידו (מורידין ולא מעלין), היא הסיבה העיקרית שהוא לעג לו.

[איש_ספר]

מוזכר בח"ח שם

דברי החינוך
http://www.otzar.org/aspcrops/147451_54 ... 932012.asp

ולהלכה ברמ"א חו"מ סי' תכ"א
http://www.otzar.org/aspcrops/152712_23 ... 932012.asp

[הבונה]

בס"ד
בעמ' רסב ישנו סיפור עם מוסר השכל נפלא מהמהרי"ל דיסקין. בראשו ישנה הקדמה שסיפור זה סופר בצורה מסולפת ב'עמוד אש' (עמוד קס). חפשתי כמה פעמים - בצורה ידנית וממוחשבת - ב'עמוד אש' גירסה אחרת לסיפור ולא מצאתי. מצרף סריקות של הסיפור המקורי וההפניה לעמ' קס. אפשר יודעי דבר יפנו אותי למקום/לסיפור השני?
נא פנה אלינו [email protected]

אין ספק שהכונה לסיפור המובא שם בר' זיידל וייספיש, וייספיש הוא שם המשפחה המקורי של אליצור, כמובא בשער ס' הזכרון, וגם שם מסופר על בעיה בעינים.
השינוי במעשה אכן גדול מאד.

[כלבאשבוע]

קיים בידי מכתב מיהודי בשם זהה (ראובן אליצור) גר בבני ברק ברח' בתי ורנר 8 מהתאריך כז טבת תשל"ד.

האם מדובר באותו אדם?

[טפח]

אם באי-דיוקים עסקינן, אעיר על כמה כאלה שנפלו בגירסתו של הגר"ר אליצור. לפי גירסה זו:

החוקר הידוע אברהם משה לונץ שהשתייך לחוגי המשכילים בירושלם, ייסד בית כנסת בשכונת אבן יהושע שברחוב אגריפס פינת רחוב מסילת ישרים. וכמובן שחרדי ירושלם הדירו רגליהם משם.

כל ירושלמי יודע ששכונת אבן יהושע ("בתי הלפמן") שוכנת בסמוך לכיכר השבת, ברחוב עבודת ישראל (כל המתחם של ישיבת אהבת שלום והסביבה). מה גם שבקרן הרחובות מסילת ישרים ואגריפס אין בית כנסת. אלא מאי? על המדרכה שממול, חמישים מטרים למטה לכיוון המלך ג'ורג' החמישי, קיימת שכונה קטנה ועתיקה בשם "אבן ישראל" (ערכה בויקי: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7% ... 7%90%D7%9C), ועל רחוב אגריפס מספר 24 ישנו בית כנסת בשם 'בית צבי', הוא בית הכנסת המפורסם (והמוחרם) של ר' מיכל פינס (לא לונץ, שאף הוא היה מתושבי השכונה, אך לא ידוע לי שבית הכנסת נקרא על שמו), שבו היה ר' עקיבה יוסף שלזינגר יושב כל היום בתפיליו וטליתו. בית הכנסת פעיל עד היום, וחרדי ירושלים כמובן נמלטים אליו מדי יום מפחד השקיעה.

[שחר]

קיים בידי מכתב מיהודי בשם זהה (ראובן אליצור) גר בבני ברק ברח' בתי ורנר 8 מהתאריך כז טבת תשל"ד.

האם מדובר באותו אדם?

כן בהחלט, הר"ר ראובן אליצור זצ"ל, היה גר שם, אם יש משהו מעניין במכתב פנה למשפחה

[בר ששת]

למראה העיניים,
האם יש מי מהחברים שיכול לעלות את תמונת פניו - להתרשמות כלשהי. ייש"כ.

[כלבאשבוע]

קיים בידי מכתב מיהודי בשם זהה (ראובן אליצור) גר בבני ברק ברח' בתי ורנר 8 מהתאריך כז טבת תשל"ד.

האם מדובר באותו אדם?

כן בהחלט, הר"ר ראובן אליצור זצ"ל, היה גר שם, אם יש משהו מעניין במכתב פנה למשפחה

לצערי לא אוכל לפרסם ולא לשלוח למשפחה מחמת אלו דברים הכתובים שם.

[ויינשנקר]

בהמשך לתיקוני הטעויות שמנה טפח:

יחיאל מיכל פינס אמנם הפעיל בית כנסת בשכונת אבן ישראל, שבה התגורר, ואולם למיטב ידיעתי בית כנסת זה היה בביתו, ואין מדובר כלל בבית הכנסת "בית צבי", שמעולם לא היה בעל אופי "מוחרם", כי אם בית כנסת של היישוב הישן מיום היווסדו ועד היום. יתיר על כן: פינס הוחרם בידי קנאי ירושלים בשנות השמונים של המאה הי"ט, בעוד שבית הכנסת עצמו הוקם רק כמה שנים מאוחר יותר.
לאחר שסגר פינס את בית הכנסת שהפעיל בביתו, ולאחר גלגולים נוספים, עבר פינס להתפלל בבית הכנסת בשכונת יגיע כפיים, ואולם זו כבר פרשייה אחרת.

ועוד לאותו עניין: סמוך לאותה קרן רחובות של מסילת ישרים ואגריפס היה בראשית במאה הכ' בית כנסת נוסף בעל אופי משכגילי- הוא בית הכנסת "יבנה", שבו התפללו בין השאר חברי אגודת "המכבים הקדמונים", בהברה ספרדית, בניגוד לנהוג עד אז בבתי כנסת אשכנזיים, בירושלים ובארץ ישראל כולה.

[ויינשנקר]

ודומני שמעולם אף לא הוזכר שלונץ בעצמו ייבד בית כנסת, או אף היה מהאישים הבולטים בפעילותו של בית כנסת זה או אחר, בכלל זה בית הכנסת בית צבי, שאישים אחרים ייסודוהו והנהיגוהו באותה התקופה.

[טפח]

בהמשך לתיקוני הטעויות שמנה טפח:

יחיאל מיכל פינס אמנם הפעיל בית כנסת בשכונת אבן ישראל, שבה התגורר, ואולם למיטב ידיעתי בית כנסת זה היה בביתו, ואין מדובר כלל בבית הכנסת "בית צבי", שמעולם לא היה בעל אופי "מוחרם", כי אם בית כנסת של היישוב הישן מיום היווסדו ועד היום. יתיר על כן: פינס הוחרם בידי קנאי ירושלים בשנות השמונים של המאה הי"ט, בעוד שבית הכנסת עצמו הוקם רק כמה שנים מאוחר יותר.
לאחר שסגר פינס את בית הכנסת שהפעיל בביתו, ולאחר גלגולים נוספים, עבר פינס להתפלל בבית הכנסת בשכונת יגיע כפיים, ואולם זו כבר פרשייה אחרת.

ועוד לאותו עניין: סמוך לאותה קרן רחובות של מסילת ישרים ואגריפס היה בראשית במאה הכ' בית כנסת נוסף בעל אופי משכגילי- הוא בית הכנסת "יבנה", שבו התפללו בין השאר חברי אגודת "המכבים הקדמונים", בהברה ספרדית, בניגוד לנהוג עד אז בבתי כנסת אשכנזיים, בירושלים ובארץ ישראל כולה.

השנה ימלאו מאה שנה למותו של ר' מיכל פינס, ואין בירושלים אדם שזוכר אותו. אך מפי זקנים שמעתי שבית צבי הוא הוא בית הכנסת שבנה וייסד. חיפשתי עכשיו בביתי את הכרוז 'שמעו הרים ריבי', בו הוא מתאר את בית הכנסת שלו, אך לא מצאתיו כרגע. כמדומני ששם הוא מזכיר במפורש בית הכנסת ולא בית הכנסת שבביתו. מי שהכרוז הנ"ל בהישג ידו, מתבקש לצטט ממנו או להציגו.
ועוד זאת, כל מי שמכיר את צורת הבנייה של אותם ימים (הבתים הראשונים מחוץ לחומה), יודע שלא היתה אפשרות להקים בית כנסת בתוך הבית כל עיקר.
שכונות אבן ישראל ובית יעקב הוקמו בסביבות שנת תרל"ה, ואין סיבה לומר שבית הכנסת הוקם מאוחר יותר. לעומתן, שכונת אחווה הוקמה שלושים שנה מאוחר יותר.

[אבישי מספריית הרמבם]

שלו'
א. כנראה צדק הבונה והסיפור המדובר הוא על ר' זיידל וייספיש, שהוא כינויו של הסבא רבה הרב ראובן אליצור בפי אנשי ירושלים (בעקבות ברכתו של המהרי"ל דיסקין, כמסופר בדגל מחנה ראובן עמ' רסא).
ב. ישנה סתירה כלשהיא בתוך הסיפור. מחד מתואר שם א"מ לונץ שהוא עיוור ומאידך כתוב "שראה א"מ לונץ אברך חסידי נכנס לבהכ"נ שלו". ובגדר השערה בלבד, ייתכן ומדובר קודם עירוונו (המוחלט) של לונץ בשנת תרל"ט, כשרק לקה בראייתו. אם כך הוא יש לנו כאן תאריך שאליו יש לייחס את הקמת בית הכנסת.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו [email protected]

[טפח]

שלו'
א. כנראה צדק הבונה והסיפור המדובר הוא על ר' זיידל וייספיש, שהוא כינויו של הסבא רבה הרב ראובן אליצור בפי אנשי ירושלים (בעקבות ברכתו של המהרי"ל דיסקין, כמסופר בדגל מחנה ראובן עמ' רסא).
ב. ישנה סתירה כלשהיא בתוך הסיפור. מחד מתואר שם א"מ לונץ שהוא עיוור ומאידך כתוב "שראה א"מ לונץ אברך חסידי נכנס לבהכ"נ שלו". ובגדר השערה בלבד, ייתכן ומדובר קודם עירוונו (המוחלט) של לונץ בשנת תרל"ט, כשרק לקה בראייתו. אם כך הוא יש לנו כאן תאריך שאליו יש לייחס את הקמת בית הכנסת.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו [email protected]

מדוע תתעקש שהכוונה ללונץ, או שבית הכנסת היה של לונץ, אחרי שלפחות כמה פרטים אחרים התבררו כשגויים?

[אבישי מספריית הרמבם]

בעניין ההיסטורי - לונץ או פינס? - אני כתלמיד לפני רבותיו. בקשתי רק לנסות להציע תאריך, שיוכל לעזור ליודעי דבר (קרי טפח וחברו).

[סימנא]

בהמשך לתיקוני הטעויות שמנה טפח:

יחיאל מיכל פינס אמנם הפעיל בית כנסת בשכונת אבן ישראל, שבה התגורר, ואולם למיטב ידיעתי בית כנסת זה היה בביתו, ואין מדובר כלל בבית הכנסת "בית צבי", שמעולם לא היה בעל אופי "מוחרם", כי אם בית כנסת של היישוב הישן מיום היווסדו ועד היום. יתיר על כן: פינס הוחרם בידי קנאי ירושלים בשנות השמונים של המאה הי"ט, בעוד שבית הכנסת עצמו הוקם רק כמה שנים מאוחר יותר.
לאחר שסגר פינס את בית הכנסת שהפעיל בביתו, ולאחר גלגולים נוספים, עבר פינס להתפלל בבית הכנסת בשכונת יגיע כפיים, ואולם זו כבר פרשייה אחרת.

השנה ימלאו מאה שנה למותו של ר' מיכל פינס, ואין בירושלים אדם שזוכר אותו. אך מפי זקנים שמעתי שבית צבי הוא הוא בית הכנסת שבנה וייסד. חיפשתי עכשיו בביתי את הכרוז 'שמעו הרים ריבי', בו הוא מתאר את בית הכנסת שלו, אך לא מצאתיו כרגע. כמדומני ששם הוא מזכיר במפורש בית הכנסת ולא בית הכנסת שבביתו. מי שהכרוז הנ"ל בהישג ידו, מתבקש לצטט ממנו או להציגו.

אכן בכרוז "שמעו הרים ריבי!" (טבת תרמ"ב) נאמר במפורש:

...ובנוגע אל הפרט האחרון, שכרתי בית בשכונת "אבן ישראל" שאין בה בית תפילה וקבעתי הבית לתורה ולתפלה... והרב הגאון שמואל סאלאנט נ"י חזק ידי גם הוא, והרב הגדול ר' עקיבא יוסף שלעזינגער נ"י הידוע בארצנו ע"פ ספרו "לב העיברי" אמר להיות אחד מן הבאים להתפלל בבית מדרשי...

[שבטיישראל]

האם אפשר להעלות לכאן את המאמרים על הרוו"ה
לטובת בני חו"ל

ייש"כ

[איש_ספר]

הספר נשלח לאוצר החכמה, ובקרוב יעלה כולו.

החידוש העיקרי שבו הוא מציאה של סידור בנוסח 'מתוקן' בהשמטת כל מיני דברים, שיש לו איזה קשר לרוו"ה!
ומכיון שאיני זוכר את כל הפרטים, איני רוצה לכתוב שלא בדיוק.

[ישראל הר כסף]

דרך אגב, כבר אין להשיג את הספר. המהדורה אזלה מיד אחרי ההדפסה.
אם יהיו נרשמים מראש אולי ידפיסו מהדורה שניה.
כך שמי שמעניין אותו לקנות את הספר שיתקשר לומר שהוא מעוניין במהדורה נוספת.

[ציבור]

הספר נשלח לאוצר החכמה, ובקרוב יעלה כולו.

.

מתי יוכלו לעיין בו?

[בינה נא זאת!]

יחיאל מיכל פינס אמנם הפעיל בית כנסת בשכונת אבן ישראל, שבה התגורר, ואולם למיטב ידיעתי בית כנסת זה היה בביתו, ואין מדובר כלל בבית הכנסת "בית צבי", שמעולם לא היה בעל אופי "מוחרם", כי אם בית כנסת של היישוב הישן מיום היווסדו ועד היום. יתיר על כן: פינס הוחרם בידי קנאי ירושלים בשנות השמונים של המאה הי"ט, בעוד שבית הכנסת עצמו הוקם רק כמה שנים מאוחר יותר.
לאחר שסגר פינס את בית הכנסת שהפעיל בביתו, ולאחר גלגולים נוספים, עבר פינס להתפלל בבית הכנסת בשכונת יגיע כפיים, ואולם זו כבר פרשייה אחרת.

מצו"ב מודעה מתוך: פ. גרייבסקי, מגנזי ירושלם, חוב' 117 - 'חזון יהודה וירושלם', ירושלים תרצ"ו, כדי להפריך סופית את החידושים המוזרים דלעיל.

[יעקובי]

חדש!

"דגל מחנה ראובן - הוצאה שניה תשע"ה עם הוספות ותקונים".

מתוך ההקדמה להוצאה השניה:
"לחץ העבודה שכפינו על עצמנו במהדורה הקודמת - כדי שהספר יצא לאור לקראת היא"צ, גרם לכמה וכמה טעויות ולעריכה לא מושלמת, במהדורה זו השתדלנו לתקן את כל הטעון תיקון.
המדור 'תולדות חייו' נערך מחדש עם הרחבת הדברים והוספות רבות. חלק ה'מאמרים' גם הוא, נערך ונסדר מחדש, באופן שתהיה למעיין גישה נוחה לנושאים בם הוא חפץ.
גם ה'מראי מקומות' שבגליונות הש"ס תוקנו ועובדו מחדש, במטרה שיהיה ניתן להבינם בלא עיון במקור. ועוד שיפורים והוספות".

את הספר ניתן להשיג אצל
משפחת אליצור רח' הרב מלצר 22 ב"ב 03-6180989
ואצל משפחת אליצור רח' בית יוסף 13 ב"ב 052-7154242

[נוה הלבנון]

חדש!

"דגל מחנה ראובן - הוצאה שניה תשע"ה עם הוספות ותקונים".

מתוך ההקדמה להוצאה השניה:
"לחץ העבודה שכפינו על עצמנו במהדורה הקודמת - כדי שהספר יצא לאור לקראת היא"צ, גרם לכמה וכמה טעויות ולעריכה לא מושלמת, במהדורה זו השתדלנו לתקן את כל הטעון תיקון.
המדור 'תולדות חייו' נערך מחדש עם הרחבת הדברים והוספות רבות. חלק ה'מאמרים' גם הוא, נערך ונסדר מחדש, באופן שתהיה למעיין גישה נוחה לנושאים בם הוא חפץ.
גם ה'מראי מקומות' שבגליונות הש"ס תוקנו ועובדו מחדש, במטרה שיהיה ניתן להבינם בלא עיון במקור. ועוד שיפורים והוספות".

את הספר ניתן להשיג אצל
משפחת אליצור רח' הרב מלצר 22 ב"ב 03-6180989
ואצל משפחת אליצור רח' בית יוסף 13 ב"ב 052-7154242

ובירושלים אפשר להשיגו?

[יעקובי]

כדאי לברר באחד הטלפונים הנ"ל.

[רבותיי]

.

[לייטנר]

כתב ידידנו הרב אבישי אלבוים מנהל ספריית הרמב"ם:

דוגמא יוצאת דופן לשמירה על כספי ציבור למדתי ממנהלה הקודם של ספריית הרמב"ם, הרב ראובן אליצור ז"ל.

הרב ראובן אליצור. יליד ירושלים. תרפ"ז-תשס"ט. מנהל ספרית הרמב"ם
במחברת משבצות ישנה, המונחת במגירת שולחני, רשם הרב אליצור באופן מסודר את כל הספרים ה"שמורים", המונחים בארונות סגורים. אחת לשנה בעת ספירת המלאי היה עובר ובודק ש"איש (=ספר) לא נעדר ממקומו".

והנה באחת הבדיקות מצא שחסר ספר "אורים ותומים", פירוש על ישעיה וירמיה, שחיבר רבי מאיר ערמה ונדפס בוונציה בשנת שס"ג (1603).

מה עשה הרב אליצור? הלך וקנה הספר בכסף מלא, שהרי הוא היה אחראי לשמירתו !

למחברת הנ"ל צירף פתק בדף הראשון ובו כתב:

בספירת מלאי שגרתית לא מצאתי את הספר "אורים ותומים"

ד"ו (=דפוס ונציה) שסג במקומו. חפשתי בכל מקום שידי מגעת אך

ללא תוצאות.

כיון שהמפתחות של ארונות הברזל נמצאים רק בידי

ואני אחראי עליהם – השתדלתי מאד עד שהשגתי בכסף מלא

אקסמפלר (=עותק) אחר מספר זה.

אם במשך הזמן ימצא הספר – אני מבקש שיחזירו

לי, או ליורשי, את הספר הזה.

ראובן אליצור



בסופה של ההודעה נרשם בעט אדום הערה המשמחת הבאה:

בספירה שעשיתי ביום ל' כסלו תשנ"א

נמצא הספר המקורי !

– מתברר שהיה טעות במיספור

ר. א.

מעידה המחברת על כותבה, שהיה זהיר בממון ציבורי וחרד על שמירתו.

מתוך הבלוג של הרב אלבוים. שם מצולם כתב ידו בפתקה הנ"ל ותמונתו.
https://amhasefer.wordpress.com/2016/03 ... /#comments

[לעומקו של דבר]

כתב הרא"א

ש"איש (=ספר) לא נעדר ממקומו".

ב"ה...